הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
אשמח מאוד לביקורת בין אם על הדמויות והעלילה ובין אם על הכתיבה
1.
לסיים קורס קצינים שלישי של הנייבי סילס זה לא משהו של מה בכך, והודעת הטקסט שאני שולח לאבא על קבלת הדרגה החדשה- 3-O יוצאת רגשנית מעט.
'מחכים לך מאוד בבית', הוא כותב בחזרה, 'נבוא לחכות לך בשדה התעופה'.
חיוך מסופק חוצה את פני, ואני מתניע.
אני עומד לנצל עד תום את החופשה הקצרה שניתנה לרגל קבלת הדרגה החדשה, כי אחרי זה אני עומד להיכנס לתפקיד שלי במלוא המרץ וללא חופשות באופק.
המסלול הארוך שעברתי עד עכשיו והפך אותי למי שאני לא היה פשוט בכלל, והאתגרים היו ועודם חלק מחיי, מעצבים אותי לאחד קשוח שלא עומד לוותר על עקרונותיו ומורשתו.
החינוך שקיבלתי בבית היה פטריוטי במיוחד, וגדלתי לתוך אווירה של הערצה לדמויות הקדומות, עטויות ההוד, שהקימו בעשר אצבעותיהם את האומה האמריקנית. לכן היה לי ברור שאני עומד לנסות ללכת בדרכם, ולא בדרך של פוליטיקה מלוכלכת, כפי הגדרתה התקיפה של אמא.
'אם אתה הולך לפוליטיקה- לא יהיה לי במה להתגאות בך!' היא חזרה ושיננה, ואני הנהתי בכובד ראש, הלכתי בראש מורם לצבא, עשתי חיל.
והם היו גאים בי, מאוד.
היו גם רגעים קשים, בהם חישבתי לעזוב הכל וללכת לאוניברסיטה, לעשות חיים קלים לעומת הצבא. אבל המשפחה והסביבה נתנו לי כח ואני יכול לומר שבזכותם אני כאן.
אני יורד לכביש הראשי שיוביל אותי לשדה התעופה, שם אקח טיסה של שעה וחצי הביתה.
בתור גבר, ועוד איש צבא, אני לא אמור להודות בזה, אבל אני ממש מתגעגע הביתה, להורים ולשתי האחיות שלי. לחמימות הפשוטה שהם מעניקים, לדאגה הכנה.
הביקור הקודם שלי בבית היה לפני חצי שנה, אחרי שקיבלתי את הדרגה הקודמת. במהלך החצי שנה הזו הם הורשו להגיע פעמיים בלבד, וגם זה היה בכנסי גיבוש של משפחות הקצינים.
החלומות שלי לעתיד לא עוצרים בשמיים, ואני גם מתכנן להגשים אותם בעזרת הקל.
אני מאותת ימינה כדי לרדת לשדה התעופה, אבל אז זה קורה.
משאית סמי טריילר ענקית, מסיבה בלתי ברורה לי בעליל בשניות ההזויות האלו, נוגחת ביונדאי המסכנה שלי במלוא המרץ והדבר האחרון שחשבתי לפני שהרכב, ובתוכו אני, נחבט בקול מחליא בגדר הבטיחות שבצד הכביש- זה שאין מצב שהקריירה שלי נגמרת כאן ועכשיו.
1.
לסיים קורס קצינים שלישי של הנייבי סילס זה לא משהו של מה בכך, והודעת הטקסט שאני שולח לאבא על קבלת הדרגה החדשה- 3-O יוצאת רגשנית מעט.
'מחכים לך מאוד בבית', הוא כותב בחזרה, 'נבוא לחכות לך בשדה התעופה'.
חיוך מסופק חוצה את פני, ואני מתניע.
אני עומד לנצל עד תום את החופשה הקצרה שניתנה לרגל קבלת הדרגה החדשה, כי אחרי זה אני עומד להיכנס לתפקיד שלי במלוא המרץ וללא חופשות באופק.
המסלול הארוך שעברתי עד עכשיו והפך אותי למי שאני לא היה פשוט בכלל, והאתגרים היו ועודם חלק מחיי, מעצבים אותי לאחד קשוח שלא עומד לוותר על עקרונותיו ומורשתו.
החינוך שקיבלתי בבית היה פטריוטי במיוחד, וגדלתי לתוך אווירה של הערצה לדמויות הקדומות, עטויות ההוד, שהקימו בעשר אצבעותיהם את האומה האמריקנית. לכן היה לי ברור שאני עומד לנסות ללכת בדרכם, ולא בדרך של פוליטיקה מלוכלכת, כפי הגדרתה התקיפה של אמא.
'אם אתה הולך לפוליטיקה- לא יהיה לי במה להתגאות בך!' היא חזרה ושיננה, ואני הנהתי בכובד ראש, הלכתי בראש מורם לצבא, עשתי חיל.
והם היו גאים בי, מאוד.
היו גם רגעים קשים, בהם חישבתי לעזוב הכל וללכת לאוניברסיטה, לעשות חיים קלים לעומת הצבא. אבל המשפחה והסביבה נתנו לי כח ואני יכול לומר שבזכותם אני כאן.
אני יורד לכביש הראשי שיוביל אותי לשדה התעופה, שם אקח טיסה של שעה וחצי הביתה.
בתור גבר, ועוד איש צבא, אני לא אמור להודות בזה, אבל אני ממש מתגעגע הביתה, להורים ולשתי האחיות שלי. לחמימות הפשוטה שהם מעניקים, לדאגה הכנה.
הביקור הקודם שלי בבית היה לפני חצי שנה, אחרי שקיבלתי את הדרגה הקודמת. במהלך החצי שנה הזו הם הורשו להגיע פעמיים בלבד, וגם זה היה בכנסי גיבוש של משפחות הקצינים.
החלומות שלי לעתיד לא עוצרים בשמיים, ואני גם מתכנן להגשים אותם בעזרת הקל.
אני מאותת ימינה כדי לרדת לשדה התעופה, אבל אז זה קורה.
משאית סמי טריילר ענקית, מסיבה בלתי ברורה לי בעליל בשניות ההזויות האלו, נוגחת ביונדאי המסכנה שלי במלוא המרץ והדבר האחרון שחשבתי לפני שהרכב, ובתוכו אני, נחבט בקול מחליא בגדר הבטיחות שבצד הכביש- זה שאין מצב שהקריירה שלי נגמרת כאן ועכשיו.
Reactions: chaim המלך, טובבבבבבב, צפונבון ועוד 4 משתמשים7 //