דרוש מידע אז בתכלס מה האופציות?- לימודי טיפול לאישה חרדית

[אאוטינג]

שלום לכולם,
עברתי על כמויות אשכולות פה בפרוג ועשיתי בנפרד מחקר אישי וייעוץ תעסוקתי.

כרגע נתונה בפלונטר:
לימודי פסיכולוגיה קלינית- מסע כומתה שאין לי את התנאים הכלכליים והפרקטיים ע"מ להכנס אליו לשבע השנים הקרובות.

לימודי עו"סית- כנ"ל, אמנם אפשר להתחיל עם תואר ראשון ולהמשיך לתואר שני כשיתאפשר, אבל כמויות הזמן והמשאבים בשביל
התואר הזה פחות מדברים אלי כיון שהעבודה לאחר תואר ראשון הרבה יותר מתמקדת במקרים כללים ובמערכות בירוקרטיות
ופחות לגופו של מטופל. מה שאומר שבשביל לטפל באמת- שוב אזדקק ללימודים רציפים במשך 6/7 השנים הקרובות.

יש לי חלום של שנים לעזור לנוער ומבוגרים להתפתח רגשית,
תמיד נמשכתי להקשיב לאנשים ולתת להם לפרוק, לעזור ולסייע בעצה כשיש.
ובשנים האחרונות עברתי טיפול פסיכולוגי עמוק שעוד יותר פיתח אותי והעמיק את הנפש שלי, וכיום התשוקה שיש
לי להכנס לתחום עוד יותר גדולה.
כרגע אני מסתכלת על ההיצע ואומרת לעצמי- איך אני אמורה ללמוד מקצוע טיפולי
יסודי,עמוק ובעיקר אמין ומלא בסטאז' מפוקח, מבלי להצמד לדרישות אקדמאיות של שבע שנים קדימה?
נכון שזה המסלול האולטימטיבי והלואי ויכולתי לעבור אותו,
אבל מאחר והוא אכן בלתי אפשרי מבחינתי, וכן חשוב לי להיות מטפלת מקצועית, אמינה, שעברה לימודים והתמחות
בפיקוח אחראי שאני אכן מספיק מתאימה וראויה לתחום העדין הזה.
אילו עוד אופציות יש?
יש מכונים מומלצים שאפשר לסמוך עליהם? תואר ראשון שאפשר להתחיל לעבוד איתו ולהמשיך לתואר שני שמאפשר
חיים תוך כדי למידה ולא היעלמות טואטלית לשנים הקרובות?
אשמח לכל רעיון או כיווני חשיבה אפשריים.
תודה לכולכם

מתייגת נשים חכמות שהוכיחו בקיאות בנושא
@userit
@DvoraVidman
@single
@בשם

​

 

[userit]

לא יודעת למה תייגת אותי, כי אני מאותם הזויים שאכן עשו את מסע הכומתה הזה,
וצר לי לומר ש7 שנים זה מספר צנוע. גם אם מסיימים שני תארים בתוך 5 שנים, התמחות עורכת 4 שנים. ואחרי עשור מרגישים בחיתולים...
הולכים על זה לא מתוך תבונה כלכלית או משהו דומה. פשוט כי לא מוכנים לוותר על החלום.

אני שומעת את השאלה שלך והיא באמת כבדה - יש לך חלום ותשוקה לעסוק בתחום מסוים, להעניק מעצמך לאחרים באופן מסוים - ויש חסם כבד בדרך. מה עושים?

אני חושבת שהייעוץ התעסוקתי היה אמור לעזור לך בסעיף הזה. זיהוי כישורים ותחומי עניין זו עבודה חלקית,
מה באשר למציאות ומגבלותיה? האם לא היו הצעות נוספות, שיאפשרו לך להשיג בסופו של דבר את הסיפוק הנכסף?
בסופו של דבר, יש דרכים רבות להוציא כישורים ושאיפות לפועל, יש את הדרך שנראית לנו 'מבטיחה', אבל יש הרבה דרכים אחרות, שישיגו עבורנו את אותה מטרה. זו החכמה בייעוץ תעסוקתי.

 

[DvoraVidman]

אם את רוצה להיות אחראית, את צריכה ללמוד במקום אחראי...
אחרי תואר ראשון בעבודה סוציאלית אפשר לעבוד עם אנשים ולא רק עם ביורוקרטיות, אבל בשכר יותר נמוך.
למשל, מרכזים לצעירים בסיכון, מערכות חינוך מיוחד ועוד.
לימודי תואר שני לא לוקחים שבוע מלא, ככה שזה לא לימודים רציפים לשבע שנים.
זה כבר לשלב עבודה ולימודים.

יש לך כבר תואר בחינוך או תעודת מורה בכירה?

 

[DvoraVidman]

אני חושבת שהייעוץ התעסוקתי היה אמור לעזור לך בסעיף הזה. זיהוי כישורים ותחומי עניין זו עבודה חלקית,
מה באשר למציאות ומגבלותיה? האם לא היו הצעות נוספות, שיאפשרו לך להשיג בסופו של דבר את הסיפוק הנכסף?

אני אגיד בתור יועצת תעסוקה שיש מקומות שעוסקים בתחום ואכן עוצרים בשלב האבחון וההתאמה.
באופן אישי מאמינה שחובה להמשיך להגדרת יעדים ובחירת אסטרטגיה, תוך בחינת חסמים והתמודדות איתם.

 

[userit]

אני אגיד בתור יועצת תעסוקה שיש מקומות שעוסקים בתחום ואכן עוצרים בשלב האבחון וההתאמה.
באופן אישי אני מאמינה שחובה להמשיך להגדרת יעדים ובחירת אסטרטגיה, תוך בחינת חסמים והתמודדות איתם.

מבאס לשמוע. רעיונות באוויר קל לגדל, תחום התעסוקה צריך להיות צמוד קרקע.

 

[DvoraVidman]

מבאס לשמוע. רעיונות באוויר קל לגדל, תחום התעסוקה צריך להיות צמוד קרקע.

אני בעד.

 

[אאוטינג]

אני חושבת שהייעוץ התעסוקתי היה אמור לעזור לך בסעיף הזה. זיהוי כישורים ותחומי עניין זו עבודה חלקית,
מה באשר למציאות ומגבלותיה? האם לא היו הצעות נוספות, שיאפשרו לך להשיג בסופו של דבר את הסיפוק הנכסף?
בסופו של דבר, יש דרכים רבות להוציא כישורים ושאיפות לפועל, יש את הדרך שנראית לנו 'מבטיחה', אבל יש הרבה דרכים אחרות, שישיגו עבורנו את אותה מטרה. זו החכמה בייעוץ תעסוקתי.

זהו שהיועצת אמרה לי בפה מלא זה מה שאני יכולה לתת לך אם את רוצה להתמקצע בתחום הזה,
תואר שהוא לא אקדמאי הוא חירטוט..
ושם אני עומדת ושואלת- אז מה כן?? לא יכול להיות איזה פתרון חלקי לנשים חרדיות כמוני
שבזבזו את מיטב שנותיהן על תחום טכנולוגי לא קשור כדי 'לפרנס בית של תורה',
ועכשיו עם בעל וילדים רוצות סוף סוף להגשים את עצמן?
וריספקט מטורף עלייך על הדרך שעשית. לגמרי מסע כומתה.

יש לך כבר תואר בחינוך או תעודת מורה בכירה?

זהו שזה עוד סיבוך בעלילה, שכיון שלמדתי את המקצוע ה'נכון', לא נתנו לנו מטעם הסמינר
לשלב אותו עם הוראה. מה שמשאיר אותי כרגע בפער מטורף מתחומי הטיפול.

 

[DvoraVidman]

זהו שהיועצת אמרה לי בפה מלא זה מה שאני יכולה לתת לך אם את רוצה להתמקצע בתחום הזה,
תואר שהוא לא אקדמאי הוא חירטוט..
ושם אני עומדת ושואלת- אז מה כן?? לא יכול להיות איזה פתרון חלקי לנשים חרדיות כמוני
שבזבזו את מיטב שנותיהן על תחום טכנולוגי לא קשור כדי 'לפרנס בית של תורה',
ועכשיו עם בעל וילדים רוצות סוף סוף להגשים את עצמן?

א.
היא צודקת, אין תואר קסם שהוא גם אחראי וגם יסודי וגם קורה תוך רגע.
ב.
עם טענות נכונות לא הולכים למכולת....
ובטח לא עם מיקור חוץ של האחריות.
בחרת אז מה שבחרת לפי מה שהיא נראה לך לנכון,
שינית את דעתך,
היום את צריכה לקבל החלטות עדכניות.
אין איזה 'אחר גדול' שיבוא להושיע אותך מהבחירות של אז.
אם את בעולם טכנולוגי ורוצה לעבוד עם אנשים, יש פתרונות ביניים.
כל עולם התוכן של משאבי אנוש, פיתוח עובדים, תהליכי למידה ארגוניים, וכולי.
אגב העדר תואר בחינוך הוא לא בהכרח סיבוך בעלילה.
זה אומר שאת לא יכולה ללכת למסלול המקוצר של טיפול באומנות.
לא בטוח שזה כזה הפסד בשבילך.

 

[userit]

א.
היא צודקת, אין תואר קסם שהוא גם אחראי וגם יסודי וגם קורה תוך רגע.
ב.
עם טענות נכונות לא הולכים למכולת....
ובטח לא עם מיקור חוץ של האחריות.
בחרת אז מה שבחרת לפי מה שהיא נראה לך לנכון,
שינית את דעתך,
היום את צריכה לקבל החלטות עדכניות.
אין איזה 'אחר גדול' שיבוא להושיע אותך מהבחירות של אז.
אם את בעולם טכנולוגי ורוצה לעבוד עם אנשים, יש פתרונות ביניים.
כל עולם התוכן של משאבי אנוש, פיתוח עובדים, תהליכי למידה ארגוניים, וכולי.
אגב העדר תואר בחינוך הוא לא בהכרח סיבוך בעלילה.
זה אומר שאת לא יכולה ללכת למסלול המקוצר של טיפול באומנות.
לא בטוח שזה כזה הפסד בשבילך.

אולי פשוט תקבעי פגישה עם דבורה? חפשי נישה שבה תרגישי בבית

 

[single]

אני לא מכירה אישית את כל האופציות, יכולה לענות על מה שקרוב לעולמי.
בעיניי האפשרות של תואר שני בעו"ס קלינית היא יחסית פשוטה ואפשרית. אני לא יודעת לגבי תואר ראשון בעו"ס, כי הוא לכאורה לוקח שלוש שנים מלאות שבהן את לא יכולה לעבוד תוך כדי. אני עשיתי מסלול של הסבה מתואר ראשון בפסיכולוגיה, מה שהיה תהליך של שנתיים ביום לימודים אחד בשבוע, פלוס יומיים עבודה מעשית שעשיתי בשעות הערב. נשארתי בעבודה המקורית שלי בינתיים ולא הייתי צריכה לשלם את המחיר הכלכלי הבלתי נסבל הזה.
תואר שני בעו"ס הוא לא תובעני בכלל. יום לימודים בשבוע והכשרה מעשית במקום העבודה. לדעתי זה מסלול קצר יחסית שפותח המון דלתות לעבודה טיפולית, הרבה יותר מתארים של טיפול באומנות.

 

[אאוטינג]

א.
היא צודקת, אין תואר קסם שהוא גם אחראי וגם יסודי וגם קורה תוך רגע.
ב.
עם טענות נכונות לא הולכים למכולת....
ובטח לא עם מיקור חוץ של האחריות.
בחרת אז מה שבחרת לפי מה שהיא נראה לך לנכון,
שינית את דעתך,
היום את צריכה לקבל החלטות עדכניות.
אין איזה 'אחר גדול' שיבוא להושיע אותך מהבחירות של אז.
אם את בעולם טכנולוגי ורוצה לעבוד עם אנשים, יש פתרונות ביניים.
כל עולם התוכן של משאבי אנוש, פיתוח עובדים, תהליכי למידה ארגוניים, וכולי.

קורה ברגע כמובן שלא.
אבל נניח לימודי טיפול בתחום ספיציפי וממוקד יותר ולא בכ-ל סוגי הטיפולים
כמו שתואר אקדמאי בפסיכולוגיה נותן,
נניח ייעוץ נישואין, טיפול מיני, לווי נוער
בתוך שלוש- ארבע שנים , אין?
תואר קצר יותר בשילוב לימודי תעודה?

בסוף כשאני מסתכלת סביבי יש מלא מטפלים/ות בציבור, רובם לא בעלי תואר אקדמאי
מטבע הדברים. איך עושים את זה בצורה הכי אחראית שיכולה להיות?

בחרת אז מה שבחרת לפי מה שהיא נראה לך לנכון,
שינית את דעתך,
היום את צריכה לקבל החלטות עדכניות.
אין איזה 'אחר גדול' שיבוא להושיע אותך מהבחירות של אז.

את צודקת לגמרי, מקווה לפחות שבחורות היום יותר מכוונות וברורות עם עצמן ופחות הולכות על מה שהולך..

(ושילוב טכנולוגי לצערי לא מדבר אליי בכלל אני לגמרי מעוניינת בתחום הטיפול הרגשי בלבד, השאלה איזה)

 

[נומנום]

אין פתרון חלקי כי תעודה ללא תואר אקדמי היא כמו שאמרת...
את יכולה להוציא תואר ראשון בחינוך וחברה ותואר שני בתרפיה באומנות\יעוץ חינוכי
ודרך אגב אני כרגע בלימודים לתואר ראשון בפסיכולוגיה באו"פ, הלואי הלואי שזה יקח רק 7 שנים בינתיים זה לא נראה ככ הגיוני שזה יהיה פחות מ10 שנים לתואר ראשון ושני (יש לי חברה אחת רווקה ולא עובדת שאמורה לסיים השנה את התואר הראשון אחרי שלוש וחצי שנים, ואני אכתוב שוב, היא רווקה ולא עובדת!) אם את נשואה עם ילדים כדאי לקחת בחשבון שזה יקח הרבה הרבה הרבה יותר זמן....

 

[DvoraVidman]

את צודקת לגמרי, מקווה לפחות שבחורות היום יותר מכוונות וברורות עם עצמן ופחות הולכות על מה שהולך..

לא, הן לא.
ובכלל גיל 18 לא בשל עדיין להחלטה כזו.
קל וחומר בעולם תעסוקתי כה תזזיתי.

 

[אסתי בראון]

קורה ברגע כמובן שלא.
אבל נניח לימודי טיפול בתחום ספיציפי וממוקד יותר ולא בכ-ל סוגי הטיפולים
כמו שתואר אקדמאי בפסיכולוגיה נותן,
נניח ייעוץ נישואין, טיפול מיני, לווי נוער
בתוך שלוש- ארבע שנים , אין?
תואר קצר יותר בשילוב לימודי תעודה?

בסוף כשאני מסתכלת סביבי יש מלא מטפלים/ות בציבור, רובם לא בעלי תואר אקדמאי
מטבע הדברים. איך עושים את זה בצורה הכי אחראית שיכולה להיות?


את צודקת לגמרי, מקווה לפחות שבחורות היום יותר מכוונות וברורות עם עצמן ופחות הולכות על מה שהולך..

(ושילוב טכנולוגי לצערי לא מדבר אליי בכלל אני לגמרי מעוניינת בתחום הטיפול הרגשי בלבד, השאלה איזה)

כל האופציות שהזכרת בתוספת הצורה האחראית שאת מבקשת- ניתנות ללימוד רק לאחר תואר שני.
במכללות הכל בשקל ניתן להתקבל ללמוד יעוץ נישואין וטיפול מיני
במקומות מקצועיים לא יקבלו להכשרה הנל מי שאין לו תואר טיפולי
מדובר על קומה חמישית בטיפול כאשר אי אפשר לדלג את הבסיס
אני אישית למדתי טיפול זוגי ומשפחתי - שזה היה חלומי עוד בשנה א של עבודה סוציאלית וידעתי שהדרך האחראית והמקצועית לשם תארך זמן מה...
אם את אוהבת לעזור ולהקשיב ומוגבלת מבחינת השקעה בתואר אקדמי- אולי תבדקי לימודי תעודה שאינם טיפוליים אלא גם הם סביב סיוע, עזרה ותחושת משמעות תוך אחריות על התוצר
אי אפשר למכור מוצר טיפולי ללא הדרך הארוכה.
אבל נניח תבדקי אימון, קידום נוער ועוד תחומים משיקים שבהם תעסקי בעולם שמעניין ומספק אותך- מתוך למידה אחראית ואיכותית.

 

[DvoraVidman]

קורה ברגע כמובן שלא.
אבל נניח לימודי טיפול בתחום ספיציפי וממוקד יותר ולא בכ-ל סוגי הטיפולים
כמו שתואר אקדמאי בפסיכולוגיה נותן,
נניח ייעוץ נישואין, טיפול מיני, לווי נוער
בתוך שלוש- ארבע שנים , אין?
תואר קצר יותר בשילוב לימודי תעודה?

בסוף כשאני מסתכלת סביבי יש מלא מטפלים/ות בציבור, רובם לא בעלי תואר אקדמאי
מטבע הדברים. איך עושים את זה בצורה הכי אחראית שיכולה להיות?

עושים את זה בצורה לא אחראית. זו התשובה.

טיפול מיני בלי תשתית של תואר אקדמי רציני זה לא אחראי.
ייעוץ נישואים בלי תשתית זה לא אחראי.
ליווי נוער - ברמה לא טיפולית, יכול להספיק תואר בחינוך, אבל כפרה עלייך, אם את כבר הולכת ללמוד אל תלכי למשהו כזה מוגבל.

ובואי, תייגת את האנשים הלא נכונים לשאלות האלה

 

[אאוטינג]

אני לא מכירה אישית את כל האופציות, יכולה לענות על מה שקרוב לעולמי.
בעיניי האפשרות של תואר שני בעו"ס קלינית היא יחסית פשוטה ואפשרית. אני לא יודעת לגבי תואר ראשון בעו"ס, כי הוא לכאורה לוקח שלוש שנים מלאות שבהן את לא יכולה לעבוד תוך כדי. אני עשיתי מסלול של הסבה מתואר ראשון בפסיכולוגיה, מה שהיה תהליך של שנתיים ביום לימודים אחד בשבוע, פלוס יומיים עבודה מעשית שעשיתי בשעות הערב. נשארתי בעבודה המקורית שלי בינתיים ולא הייתי צריכה לשלם את המחיר הכלכלי הבלתי נסבל הזה.
תואר שני בעו"ס הוא לא תובעני בכלל. יום לימודים בשבוע והכשרה מעשית במקום העבודה. לדעתי זה מסלול קצר יחסית שפותח המון דלתות לעבודה טיפולית, הרבה יותר מתארים של טיפול באומנות.

תודה! זה באמת מתחיל להישמע אמנם ארוך מאוד אבל כן מאפשר חיים מלאים לצד הלמידה.
אפשר לשאול איפה למדת את התור הראשון בפסיכולוגיה? מה הוא דרש ממך וכמה זמן הוא לקח?

אין פתרון חלקי כי תעודה ללא תואר אקדמי היא כמו שאמרת...
את יכולה להוציא תואר ראשון בחינוך וחברה ותואר שני בתרפיה באומנות\יעוץ חינוכי
ודרך אגב אני כרגע בלימודים לתואר ראשון בפסיכולוגיה באו"פ, הלואי הלואי שזה יקח רק 7 שנים בינתיים זה לא נראה ככ הגיוני שזה יהיה פחות מ10 שנים לתואר ראשון ושני (יש לי חברה אחת רווקה ולא עובדת שאמורה לסיים השנה את התואר הראשון אחרי שלוש וחצי שנים, ואני אכתוב שוב, היא רווקה ולא עובדת!) אם את נשואה עם ילדים כדאי לקחת בחשבון שזה יקח הרבה הרבה הרבה יותר זמן....

וזאת כל הבעיה שכמו ש @DvoraVidman אומרת- שאין קיצורי דרך. או שאת מתאבדת על זה
שנים ארוכות או שאת נאלצת לחפש חלום חלופי..
אשמח לשמוע איך הלימודים לתואר ראשון באוניבסיטה הפתוחה בחויה שלך?

 

[ליליאן]

נניח ייעוץ נישואין, טיפול מיני, לווי נוער

זה אפשרות מאוד שונות אחת משניה.

טיפול מיני כמו טיפול זוגי ומשפחתי בא על גב רשיון לטפל לפי הבנתי.
לשאלתך על איך מטפלים אנשים שלמדו במכון שלא מוכר ע"י המל"ג -
את לא שואלת את האנשים הנכונים.
כי לפי מי שענה לך פה, וגם אני,
לא היינו שולחות אליהם את הילדים שלנו.

מה כן?
יש יעוצים שונים שהם לא טיפול.
אבל כן כן לתת עזרה ממוקדת במקום שפה צריך אותך
ואולי זה יהיה הדרגתי עבורך.


במקום טיפול מיני, אפשר ללמוד להיות יועצת טהרה של פוע"ה או נשמ"ת.
אפשר להיות חונכת חברתית דרך סל שיקום.
או לנהל הוסטל.
הכרתי אנשים, צעירים בלי הכשרה, שעשו זיצים לנוער מתנדנד על החוף דרך ארגון זה או אחר.


כן אפשרויות פחות קורצות,
אבל זה הפתרונות הקלים ומהירים.
ואולי פתרונות ביניים.

 

[אאוטינג]

כל האופציות שהזכרת בתוספת הצורה האחראית שאת מבקשת- ניתנות ללימוד רק לאחר תואר שני.
במכללות הכל בשקל ניתן להתקבל ללמוד יעוץ נישואין וטיפול מיני
במקומות מקצועיים לא יקבלו להכשרה הנל מי שאין לו תואר טיפולי
מדובר על קומה חמישית בטיפול כאשר אי אפשר לדלג את הבסיס
אני אישית למדתי טיפול זוגי ומשפחתי - שזה היה חלומי עוד בשנה א של עבודה סוציאלית וידעתי שהדרך האחראית והמקצועית לשם תארך זמן מה...
אם את אוהבת לעזור ולהקשיב ומוגבלת מבחינת השקעה בתואר אקדמי- אולי תבדקי לימודי תעודה שאינם טיפוליים אלא גם הם סביב סיוע, עזרה ותחושת משמעות תוך אחריות על התוצר
אי אפשר למכור מוצר טיפולי ללא הדרך הארוכה.
אבל נניח תבדקי אימון, קידום נוער ועוד תחומים משיקים שבהם תעסקי בעולם שמעניין ומספק אותך- מתוך למידה אחראית ואיכותית.

עושים את זה בצורה לא אחראית. זו התשובה.

טיפול מיני בלי תשתית של תואר אקדמי רציני זה לא אחראי.
ייעוץ נישואים בלי תשתית זה לא אחראי.
ליווי נוער - ברמה לא טיפולית, יכול להספיק תואר בחינוך, אבל כפרה עלייך, אם את כבר הולכת ללמוד אל תלכי למשהו כזה מוגבל.

ובואי, תייגת את האנשים הלא נכונים לשאלות האלה

קודם כל אתן מדהימות על היחס והתרומה מנסיונכן, באמת שאין מילים.
איזה תואר ראשון כתשתית הוא הכי רלוונטי ונותן חומר משמעותי? והאם יש תואר שני שאפשר
לעבור אותו לצד עבודה וחיים משולבים?

 

[כוכב103]

מה כתוב באיקסים??
יש דרך קיצור ללימודי תואר ראשון בעבודה סוציאלית
למי שיש תואר ראשון במשהו אחר

ומה הדרישות לתואר שני בתרפיה באומנות?

 

[נומנום]

תודה! זה באמת מתחיל להישמע אמנם ארוך מאוד אבל כן מאפשר חיים מלאים לצד הלמידה.
אפשר לשאול איפה למדת את התור הראשון בפסיכולוגיה? מה הוא דרש ממך וכמה זמן הוא לקח?

וזאת כל הבעיה שכמו ש @DvoraVidman אומרת- שאין קיצורי דרך. או שאת מתאבדת על זה
שנים ארוכות או שאת נאלצת לחפש חלום חלופי..
אשמח לשמוע איך הלימודים לתואר ראשון באוניבסיטה הפתוחה בחויה שלך?

הלימודים קשים, ה"משמעת עצמית" שכולם מדברים עליה (אהה את באוניברסיטה הפתוחה וואי צריך שם המון משמעת עצמית) עד שאת לא שם את לא מבינה בכלל את המשמעות של המילה הזו
החומר עצמו תלוי קורס יש קורסים קשים יותר ופחות, לדעתי מה שמאד בולט שם שהמבחנים כמעט בלתי עבירים, ואם לא יושבים על הלימודים כל יום כל היום אין הרבה סיכוי לאחוזים גבוהים.
את מכוונת לתואר שני טיפולי והוא דורש ממוצע ציונים פסיכי, אני לא ממליצה על האו"פ. נסי לבדוק בבר אילן שם זה יומיים בשבוע תנאי קבלה קשוחים יותר אבל יותר מרוח נשימה מהאו"פ.
אני אישית לא יכולה להוריד יומיים בעבודה וגם לא בכיון של תואר שני טיפולי נוסיף את זה שאני צעירה ולא לחוצה בזמן ולכן אני עושה את התואר שם ולא בבר אילן