הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
ארוחת בוקר ראשונה לאחר החתונה. האוויר בדירה הקטנה רווי בכמות גבוהה של נימוסים והליכות מחניקים.
לפני דקות אחדות סיימתי שחרית, וריחפתי כל הדרך לבית החדש. ברחוב ראיתי אנשים שחוגגים את השגרה שלהם, בזמן שאני תקוע על איזה ענן תלוש מהמציאות. הרגשתי טוב מאוד. טוב משונה שאף אחד לא הכין אותי לקראתו.
רגע לפני שנקשתי את הנקישות הכי עדינות שלי על דלת אי פעם, עטיתי על פני חיוך מהונדס כהוגן כמו שהדריכו אותי מראש. הדלת נפתחה לרווחה אגב כריזת 'בוקר טוב' חגיגי. לחרדתי גילתי שולחן ערוך לתפארת עם מבחר מטעמים שהמשותף לכולם הוא שאני לא סובל אף אחד מהם.
התפריט המושקע הורכב מארבע וריאציות דוחות על טונה, מחית צהבהבה מסלידת נפש המוכרת בשמה 'סלט ביצים', לחמניות אוויריות ומזמינות בטירוף שטונפו היטב במריחה נדיבה של שמן זית-שום שמיר, ועוד אי אלו מאכלים בלתי ידידותיים לחך הענוג שלי.
לא ידעתי איך לאכול את הסיטואציה, תרתי משמע.
מצד אחד הדריכו אותו להחמיא ולשפוע מילים טובות, מצד שני הזהירו אותי להיות פתוח ולהגיד את האמת. אז מה נכון לעשות במקרה הבוחן הראשון בזוגיות? בהעדר הכרעה ברורה החלטתי בפעם הזו להיחנק עם האוכל, אחר כך כבר אברר מה נכון לעשות.
נטלתי ידיי ובירכתי בכוונה, ומהרגע הזה ואילך אני כבר זוכר הכול במעורפל. נאבקתי בכל כוחי ברפלקסים של הקאה, תוך שמירה על צביון החיוך שעטיתי על עצמי כשנכנסתי הביתה. פשוט לא זכרתי אם המדריך אמר שמותר להוריד אותו בזמן הארוחה או לא.
איכשהו נגמרה הארוחה והצלחתי להיחלץ ממנה בחיים, עכשיו רק חיכיתי ל'מנחה' כדי שאוכל להרים שיחה בהולה למדריך.
"זה לא סותר בכלל" אמר הדוקטור לנישואים שמעבר לקו "אפשר להחמיא על המאמץ ועל הכוונה, ועדיין להגיד בתבונה את האמת לגבי האוכל שאתה לא מחבב".
הרגשתי שאבן יורדת לי מהלב. המדריך צודק, זה בכלל לא סותר. צריך פשוט לשלב בין שתי הדוקטרינות בשום שכל.
וזה בדיוק מה שעשיתי למוחרת, כאשר תפריט זהה המתין לי לארוחת הבוקר.
נשמתי עמוק, אזרתי אומץ, ואמרתי לה בטון עדין ושברירי שרק מנסה לגבור על רעש הפלורסנט; ובקיצור בטון של זוגות טריים: "האוכל דוחה אותי ברמות, אבל אני ממש מעריך את המאמץ שלך. אוכל לא אכיל זה לא האסון הכי גדול, הכי חשוב זו הכוונה והטרחה שלך, כל שהשאר לא באמת משנה. הרי אוכל אפשר ללמוד להכין, אבל את הרצון הטוב והטהור שלך אי אפשר לרכוש בשום מקום".
לא אלאה אתכם בפרטים, אבל הרבה עברתי הודות לכמה המשפטים הגאוניים האלה.
לא הייתי טורח לכתוב את כל זה, לולא הייתה לי מסקנה חשובה מאוד עבורכם: לפני שאתם מבצעים הוראות מורכבות של מדריך נבון, תריצו מולו סימולציה קטנה, כדי שתדעו בוודאות שאתם על זה. אוי כמה שתחסכו לעצמכם.
לפני דקות אחדות סיימתי שחרית, וריחפתי כל הדרך לבית החדש. ברחוב ראיתי אנשים שחוגגים את השגרה שלהם, בזמן שאני תקוע על איזה ענן תלוש מהמציאות. הרגשתי טוב מאוד. טוב משונה שאף אחד לא הכין אותי לקראתו.
רגע לפני שנקשתי את הנקישות הכי עדינות שלי על דלת אי פעם, עטיתי על פני חיוך מהונדס כהוגן כמו שהדריכו אותי מראש. הדלת נפתחה לרווחה אגב כריזת 'בוקר טוב' חגיגי. לחרדתי גילתי שולחן ערוך לתפארת עם מבחר מטעמים שהמשותף לכולם הוא שאני לא סובל אף אחד מהם.
התפריט המושקע הורכב מארבע וריאציות דוחות על טונה, מחית צהבהבה מסלידת נפש המוכרת בשמה 'סלט ביצים', לחמניות אוויריות ומזמינות בטירוף שטונפו היטב במריחה נדיבה של שמן זית-שום שמיר, ועוד אי אלו מאכלים בלתי ידידותיים לחך הענוג שלי.
לא ידעתי איך לאכול את הסיטואציה, תרתי משמע.
מצד אחד הדריכו אותו להחמיא ולשפוע מילים טובות, מצד שני הזהירו אותי להיות פתוח ולהגיד את האמת. אז מה נכון לעשות במקרה הבוחן הראשון בזוגיות? בהעדר הכרעה ברורה החלטתי בפעם הזו להיחנק עם האוכל, אחר כך כבר אברר מה נכון לעשות.
נטלתי ידיי ובירכתי בכוונה, ומהרגע הזה ואילך אני כבר זוכר הכול במעורפל. נאבקתי בכל כוחי ברפלקסים של הקאה, תוך שמירה על צביון החיוך שעטיתי על עצמי כשנכנסתי הביתה. פשוט לא זכרתי אם המדריך אמר שמותר להוריד אותו בזמן הארוחה או לא.
איכשהו נגמרה הארוחה והצלחתי להיחלץ ממנה בחיים, עכשיו רק חיכיתי ל'מנחה' כדי שאוכל להרים שיחה בהולה למדריך.
"זה לא סותר בכלל" אמר הדוקטור לנישואים שמעבר לקו "אפשר להחמיא על המאמץ ועל הכוונה, ועדיין להגיד בתבונה את האמת לגבי האוכל שאתה לא מחבב".
הרגשתי שאבן יורדת לי מהלב. המדריך צודק, זה בכלל לא סותר. צריך פשוט לשלב בין שתי הדוקטרינות בשום שכל.
וזה בדיוק מה שעשיתי למוחרת, כאשר תפריט זהה המתין לי לארוחת הבוקר.
נשמתי עמוק, אזרתי אומץ, ואמרתי לה בטון עדין ושברירי שרק מנסה לגבור על רעש הפלורסנט; ובקיצור בטון של זוגות טריים: "האוכל דוחה אותי ברמות, אבל אני ממש מעריך את המאמץ שלך. אוכל לא אכיל זה לא האסון הכי גדול, הכי חשוב זו הכוונה והטרחה שלך, כל שהשאר לא באמת משנה. הרי אוכל אפשר ללמוד להכין, אבל את הרצון הטוב והטהור שלך אי אפשר לרכוש בשום מקום".
לא אלאה אתכם בפרטים, אבל הרבה עברתי הודות לכמה המשפטים הגאוניים האלה.
לא הייתי טורח לכתוב את כל זה, לולא הייתה לי מסקנה חשובה מאוד עבורכם: לפני שאתם מבצעים הוראות מורכבות של מדריך נבון, תריצו מולו סימולציה קטנה, כדי שתדעו בוודאות שאתם על זה. אוי כמה שתחסכו לעצמכם.
נערך לאחרונה ב:
