דרוש מידע נקסט

  • הוסף לסימניות
  • #1
ביצעתי הזמנה לפני כמעט חודש ואחרי פניות מרובות אליהם וכל פעם אמרו שיש עיכובים וזה בדרך וכו'
היום הם מודיעים לי שהחבילה אבדה במעבר
זה נשמע סיפור מוזר לא? הם אמרו שיזכו...
למי יש פה נסיון או קרה לו מקרה כזה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
ביצעתי הזמנה לפני כמעט חודש ואחרי פניות מרובות אליהם וכל פעם אמרו שיש עיכובים וזה בדרך וכו'
היום הם מודיעים לי שהחבילה אבדה במעבר
זה נשמע סיפור מוזר לא? הם אמרו שיזכו...
למי יש פה נסיון או קרה לו מקרה כזה?
מה רשום לך במספר מעקב איפה זה נמצא?
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
גם לי ממש מתעכב,
פניתי אליהם ופיצו אותי ב- 40 שח..
מקווה שהחבילה לא אבדה להם באמת...
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
לי יש עיכובים לאו דוקא בנקסט, גם בדברים אחרים שנשלחים האמצעות דואר ישראל. ככה שלא ברור לי שהבעיה בנקסט...
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
את יכולה לנסות לבקש בצאט פיצוי הבנתי שנותנים זיכוי של 50 ש"ח
אמרו לי 30 ובאמת היה נראה לי קצת תכלס בגלל זה לא קניתי בארץ...
מה רשום לך במספר מעקב איפה זה נמצא?
כל הזמן היה כתוב אותו דבר נשלח מחו"ל ולכן פניתי אליהם מס' פעמים
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
אמרו לי שיש בעיות עם הדואר
וסתם שתבינו זה פעם ראשונה שקורא לי כזה דבר ואני מזמינה הרבה מהם

משיין הזמנתי ותוך שבוע וחצי הגיע
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
עשיתי הזמנה לפני פסח ב 270 ש"ח
אמרו לי שנאבד ולא מוצאים ויזכו אותי במחיר מלא + 10% הנחה באתר
יום אחרי שזיכו אותי קבלתי את החבילה
פניתי אליהם ואמרו לי שאני לא צריכה לשלם
לגבי עכשיו
מכייון שמדובר בגל של מזמינים שלכולם יש עיכוב מאיזושהיא סיבה
הם לא יזכו את כולם
רק יתנו פיצוי
גם אני הזמנתי לפני כחודש ולא קבלתי
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
גם אני מחכה המון זמן לחבילה מנקסט, היום קיבלתי מייל מהם שהחבילה מתעכבת. מוזר לגמרי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
אוף מקווה שיש תקווה שיגיע...........
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
מהיכן נשלחות החבילות?
איפה המחסנים?
אולי בגלל המצב הביטחוני, אין טיסות סדירות/ ישירות?
 
נערך לאחרונה ב:

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

לא מעט פעמים נתקלתי כאן בפורום בשאלה: "איך אזרח ישראלי יכול לפתוח חשבון בנק בארה"ב או באירופה?".

הצורך הזה ברור – בין אם אתם צריכים לקבל החזרי מס מהדוד סם (התחילה הגשת 2025 והדוד
התחיל לעשות בעיות עם צ'קים 💵), פרילנסרים שמקבלים תשלומים מחו"ל, או פשוט רוצים לחסוך בעמלות המרה כשאתם רוכשים במט"ח.

אז יש בשורה, והיא הרבה יותר פשוטה ונגישה ממה שנדמה לכם. הפתרון נקרא Wise.

לא מדובר סתם בעוד "ארנק דיגיטלי", אלא בפלטפורמה פיננסית מפוקחת שמאפשרת לכם להחזיק חשבון בנק מקומי (ממש עם מספר חשבון וכתובת) במגוון מדינות, וכל זה מהמחשב בבית.

למה דווקא Wise?
  • חשבון בנק מקומי אמיתי: בעת פתיחת החשבון, תקבלו פרטי בנק מקומיים (מספר חשבון, Routing Number, IBAN וכו') עבור המדינות שתבחרו: ארה"ב, בריטניה, גוש האירו, אוסטרליה, קנדה ועוד. הכסף נכנס לשם כאילו אתם תושבים מקומיים.
  • שער יציג אמיתי (Mid-Market Rate): בניגוד לבנקים רגילים ש"גוזרים קופון" על שער ההמרה, Wise ממירים לכם את הכסף בשער היציג האמיתי (זה שרואים בגוגל), וגובים עמלה שקופה וידועה מראש.
  • עמלות נמוכות במיוחד: לדוגמה, על המרת 1,000$ לשקלים, תשלמו עמלה של כ-4.5$ בלבד (משתנה קלות בהתאם לשערים) - פחות מ-0.5%. (למחירון המלא).
  • אפס דמי מנוי: אין "דמי ניהול חשבון", אין עמלת שורה ואין קנסות על חוסר פעילות. החשבון יכול לשבת ריק ולא יעלה לכם שקל.
  • הכסף נזיל: נדרשת הפקדה ראשונית כדי להפעיל את פרטי החשבון (כ-20 ליש"ט/דולר), אבל חשוב להדגיש: זה לא תשלום לפלטפורמה. הכסף נכנס ליתרה שלכם וניתן לשימוש או משיכה מיד לאחר האימות.
  • גם לבעלי אזרחות ישראלית: ללא צורך ב-SSN או ITIN.
  • אימות בשיחה קולית: אין צורך אפילו ב-SMS, ניתן לקבל קוד אימות בהודעה קולית באנגלית.
אז איך עושים את זה תכל'ס?

כדי לחסוך לכם הסתבכויות מיותרות, הכנו - אני וג'מיני , מדריך צעד-אחר-צעד, מהרשמה ועד קבלת מספר החשבון.

📋 צ'ק ליסט: מה להכין לפני שמתחילים?

כדי שהתהליך ירוץ חלק ולא תתקעו באמצע, ודאו שיש לידכם את הדברים הבאים:
  1. תעודות מזהות: צילום של תעודת זהות (2 הצדדים) / דרכון / רשיון נהיגה. נדרשים 2 מתוך 3. כדי שלא תקבלו דחייה של התמונה, צלמו תמונה ברורה, ואל תסרקו בסורק.
  2. מצלמת רשת: במהלך הרישום תתבקשו לבצע אימות זהות (סלפי) בוידאו. תצטרכו להסריט את עצמכם מקריאים משפט באנגלית.
  3. כוס קפה: כי בכל זאת, אנחנו מתעסקים בבירוקרטיה, גם אם היא דיגיטלית ונוחה.
🚗 בואו נצא לדרך
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:
מה דעתכם על ציור שלא רק אתם יצרתם?
מה דעתכם על ציור שלכם שמאייר אחר ממשיך?

ואחריו עוד אחד. ועוד אחד.


אנחנו בוחנים עכשיו היתכנות לפרויקט קהילתי מיוחד:
ציור אחד גדול, שנוצר בשיתוף פעולה של כמה ציירים מהקהילה.

כל מאייר שמשתתף מקבל לזמן מוגבל את הציור, ממשיך אותו לפי ראות עיניו, ואז מעביר הלאה.
בסוף – נחשף ציור אחד גדול, עם סיפור של קהילה שלימה מאחוריו.

------------------------

יחד עם ההתלהבות, למדנו מניסיון עבר דבר חשוב:
כדי שאתגר כזה באמת יעבוד ויגיע לקו הסיום – הוא צריך אנשים שמגיעים לא רק עם כישרון, אלא גם עם מחויבות.


ולכן חשוב לנו לומר מראש:
האתגר מיועד למי שמרגיש שהוא יכול ורוצה להשתתף בצורה פעילה לאורך הדרך.
לא מתוך לחץ, אלא מתוך רצון להיות חלק ממשהו שנבנה ביחד.


------------------------

הפרטים המלאים עדיין מתגבשים,
וכרגע אנחנו רוצים לבדוק דבר אחד פשוט:
האם
יש כאן מספיק אנשים שמתאים להם אתגר כזה – וגם יכולים להתחייב אליו?


אם כן – נשמח שתיכנסו לקישור המצורף ותענו על סקר קצרצר.
הוא יעזור לנו להבין את רמת העניין, להכיר את המשתתפים, ולבנות את הפרויקט בצורה שתכבד את הזמן וההשקעה של כולם.

ואם כרגע זה פחות מתאים – הכול טוב, אולי בפעם הבאה 🙂


מעניין אתכם?
הצטרפו עכשיו.

----------------------------------

בנוסף
– נשמח מאוד לשמוע אתכם גם כאן.
מחשבות, רעיונות, הסתייגויות, הצעות לשיפור, או סתם תחושת בטן – הכול לגיטימי ומוזמן.

אני אהיה זמין באשכול, אקרא כל תגובה, ואשמח לדון יחד על כל נושא שיעלה, כדי לחדד, לשפשף ולבנות את האתגר בצורה הטובה והמדויקת ביותר לקהילה.

פעם חשבתי שכדאי להוציא אישורים ולבנות ממ"ד. נכון, יש עלויות וזו לא בניה רגילה, אבל מה לא עושים בשביל הביטחון.

היום בשעת מלחמה, אחרי ששהיתי במשך יממה שלמה בבית עם ממ"ד, אני לא מצליח להבין איך אפשר לעבור את המלחמה עם ממ"ד.

הנה עשרת הסיבות למה ממ"ד זה נטל ולא נכס!
ואם יש לכם ממ"ד בבית, תקראו את זה ותגידו אם לא בא לכם לרוץ באזעקה הבאה למקלט הציבורי הקרוב לממ"ד שלכם...

1.
עזבו את אלה שבאופן רשמי הממ"ד הוא החדר הפרטי שלהם, הם סובלים יותר מכולם מהמלחמה, באמת רחמים... תנסו פעם להמשיך לישון כשמתמקמים לכם במיטה עוד ארבעה אנשים שמתנדנדים עם תהילים ביד, והכי מעצבן שאחד מבני הבית שמאוד רוצה שיתחשבו באלה שישנים בחדר דואג להשקיט כל העת את מי שנמלט לממ"ד בלופ של 'שששששש....' עולה ויורד באורך של עשרים שניות כל אחד.
אם היו שואלים אותי, הייתי מעדיף שידליקו לי באמצע שינה טרנסים בפול ווליום, רק לא את הששששש המתחסד הזה...


2.
מבחינה מדעית אין קשר בין בעלי ממ"דים לשמירה על משקל, ולכן אם אתם בדרך ל- או באמצע ה- 'דיאטה', כדאי שתדעו שבירידה ועלייה של מדרגות שורפים קלוריות הרבה יותר מאשר בהליכה רגילה במישור, מה גם שהדרך מהחדר שינה שלכם ועד הממ"ד היא במקסימום 3-7 מטר, ובמדרגות מדובר על בין 20 ל40 מטר, ועכשיו תוסיפו על זה את אפקט המהירות שבתוך הבית אתם הולכים אבל עד המקלט יש תחרות ריצה בין השכנים, אחרת תישארו לעמוד עד שהאירוע יסתיים...
אז אתם שם בממ"ד שצריכים להתחיל להוריד קלוריות, רק שתדעו שלרדת במדרגות זה פי 5 מהליכה במישור, ולטפס שימו לב, זה פי 20.
מה אתם אומרים, ניפגש במקלט?


3.
ומה עם ה'נפש'? גם אם ב"ה לא חטפנו פגיעה פיזית מאיזה רסיס תועה ה'נפש' דורשת את שלה, תמיכה רגשית וחיזוק הדדי מסייע במעבר חלק יותר של המלחמה מבחינה נפשית, במקלט תוכלו לפגוש בעלוני חיזוק, ציורי קיר מרגיעים, או סתם שכן חייכן שמנעים את האווירה, בבית, הסיכוי שלמישהו יהיה כח לזרוק בדיחה ב3:45 לפנות בוקר הוא אפסי, לעומת זאת במקלט הסיכוי שלא יהיה אחד כזה הוא אפסי...
אם יתמזל מזלכם אולי תצליחו לתפוס את צוות הסיוע הנפשי מטעם העירייה שייקלע למקלט שלכם בדרכם לעזרה דחופה בזירת נפילה, אל תוותרו להם, תשאלו את השאלות הנכונות, וסתם בשביל הסקרנות תנסו לראות אם הם לא מגלים בעצמם סימני מצוקה, מאוד יכול להיות שגם הם צריכים עזרה...


4.
מכירים את השכן המטופטפ בהגזמה? זה עם החולצה המגוהצת, הנעליים המבריקות והשיער המסורק.
עכשיו תשכחו את כל מה שידעתם אליו, ותדמיינו 'כרית' בצורה של השכן הזה...
נכון שבא לכם לראות את זה? אז רק שתדעו שמספר ה'פרצופי כרית' שיש במקלט בשעות הלילה, עולה על מספר הכריות שיש לכם בבית כולל אלה שעדיין ב'בוידעם' ולא נכנסו עדיין לכלל שימוש.


5.
אוהבים להסתכן ולראות 'יירוטים'? נראה אתכם מתחמקים מתחת עיניה הפקוחות והלחוצות של אמא ומתגנבים לחלון בסלון כדי לחזות במטר ה'מטאורים' שנוחת על אזור המרכז.
בדרך ל'מקלט' תמיד אפשר להתחמק איכשהוא החוצה, אל דאגה בתוך המקלט יש מספיק המולה שתסיח את דעתה של אמא, והיא תוותר על ללכת לחפש אחריכם בחוץ ברחובה של עיר. לא מומלץ, אבל אפשרי בהחלט.


6.
אני לא רוצה להפחיד, אבל 'מקלט' בתחושה שלי בטוח יותר משמעותית מ'ממ"ד'.
וודאי אם מדובר בממ"ד שמחכה לטיל בקומת הגג.
'מקלט' ממוקם בדרך כלל מתחת לאדמה מה שנותן תחושת בטחון מסוימת שגם אם תהיה פגיעה ישירה, המקלט ישרוד את זה.

מצד שני אם מכניסים למשוואה את כמות הפציעות בדרך למקלט, ה'פגיעה הישירה' הופכת לאופציה רחוקה יותר, ועדיין בגלל שהירידה למקלט היא באחריותנו והפגיעה של הטיל פחות... ההמלצה המושכלת שלי היא עדיין תהיה 'מקלט' בדגש על ירידה זהירה במורד המדרגות.


7.
אם אתם אחראים על 'וועד הבית' בבניין, ולא מצליחים לארגן ישיבת וועד כבר שנה וחצי, אז שתדעו שאם רק היה לכם מקלט בבניין, הייתם יכולים לקבל החלטות מהירות בסבב הצבעות מהיר תוך ניצול ציני של הלחץ שבו אנשים נמצאים כדי לקדם את האינטרסים שלכם בבניין.
עכשיו לכו תנסו להוציא כל שכן מהממ"ד שלו, בהצלחה.


8.
תחשבו על זה, את הממ"ד בבית אתם צריכים לפנות בסופו של דבר לטובת הדיירים המקוריים של החדר, אבל את השטח עליו השתלטתם ב'מקלט' תוכלו לנצל אחרי המלחמה למגוון פעילויות, רק ש'וועד הבית' לא ישמע...

9.
'זכות הרבים' זה לא צחוק!
לכולנו יש זכויות ועם כל הכבוד ל'צדיקים' שיש לכם בבית, אין מה להשוות ביניהם לבין ה'מסה' הגדולה של תינוקות של בית רבן שיש בכל 'מקלט' ממוצע בבני ברק, עליהם שום טיל איראני לא יכול!


10.
אוהבים קונספירציות? בואו למקלט. שם תשמעו מגוון רחב והזוי של עדכונים על אירועים מסתוריים שאולי התרחשו וכנראה שלא, אבל 'כתב החדשות' שזה עתה התחיל את דרכו לא מפסיק לשאול שאלות מעוררות מחשבה על כך שייתכן ואין בכלל מדינה ששמה 'איראן' והכל זה המצאה של ה'בונים החופשיים' שרוצים להשתלט על העולם.

הוא אפילו אמר פעם שיש מצב שה'בונים החופשיים' הם אלה שעומדים מאחורי הקמפיין על כך שצריך לבנות ממ"דים בכל הארץ, הכל כדי שלא יהיה לאנשים דרך להתעדכן במה קורה באמת...

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

לאחר שיטוט אחרי מאמרים אודות גיל הרך, נתקלתי במאמר פורץ מחשבה מאת יעל דיין באתר של ד"ר עדה בקר וליזי דוידי
כבן משפחה של גננת בגיל הרך הבנתי שכל מילה במאמר הינו אמיתי ויש כאן משהו המצריך חשיבה, נשמח לקרוא את דעתכן

1837.

פרידריך פרבל
מקים את גן הילדים הראשון בעולם. ממציא את השם – "גן ילדים".
בשם זה רוצה להדגיש את מהותו של המוסד כמקום המאפשר לילדים וילדות לגדול ולהתפתח כפרחים בגינה – באופן חופשי, עצמאי, על פי טבעם הייחודי.
בגן הזה יהיו פעילים, ישחקו, יטיילו בטבע, יטפלו בגינה, יעסקו במוסיקה ושירה ויזכו לכבוד.
גן הילדים יהווה סביבה בה קיימת הרמוניה ואחדות בין האדם, הטבע והבריאה, בין המשפחה והגן, בין הגוף, הנפש והאינטלקט.
בגן הילדים יכולים הילד והילדה לשהות עם חבריהם מחוץ למגבלות שמטילה המשפחה ובסביבה מוגנת.
הוא גם המציא את מקצוע ה"גננת" ולצורך הכשרתה הקים סמינר לגננות ראשון בעולם.

פרבל היה כנראה זה שטמן בנו את רעיון המפגש.
הוא תיאר את סדר היום בגן וציין שבבוקר כולם מתכנסים לשירה משותפת, שרים שירי בוקר טוב, שירים על מזג האוויר, עונות השנה ומנהלים שיחה על נושא כלשהו. מאז ועד היום כל הילדים והילדות בגן, כנראה בכל העולם, מתכנסים בבוקר למפגש.

איך קרה שהמפגש מתקיים כבר 180 שנה ואף אחת לא שואלת למה? מי צריך את זה?
אולי החשיבות שאנחנו מייחסות למפגש נובעת מהחשש שיחשבו שאנחנו טיפשות?


כ-70 שנה מאוחר יותר, בשנת 1907, מקימה מריה מונטסורי, (1870 – 1952) את גן הילדים הראשון באיטליה. כמו פרבל, גם מונטסורי דוגלת בפיתוח העצמאות של הילדים והילדות בגן ומעודדת חופש ובחירה.
יחד עם זאת, כאשר היא כותבת את ההנחיות למפגש בספרה "שיטת מונטסורי" (1909), ניתן לראות כי אין התייחסות לעצמאות או בחירה של הילדים והילדות.

על פי ההנחיות של מונטסורי, הגננת מסבירה לילדים ולילדות שצריך ללכת בשקט למקום הישיבה הקבוע, לשבת כשהרגליים נוגעות ברצפה והידיים על השולחן, הראש זקוף. בדרך זו, מסבירה מונטסורי, היא מלמדת יציבות ואיזון. אחר כך הילדים והילדות קמים כדי לשיר.

הגננת מסבירה שבזמן הקימה והישיבה אין צורך להרעיש. הגננת יכולה גם להסב את תשומת הלב לילד שהגיע נקי, חדר שסדרו יפה ומעשים אחרים הראויים לשבח.

אחר כך פותחת הגננת בשיחה. היא שואלת מה עשו אתמול, כיצד התנהגו, במה שיחקו, כיצד התייחסו להורים, האם דברו בנימוס, האם עזרו לאמם, האם ספרו בבית מה למדו בגן. ביום שני (אצלנו ביום ראשון), השיחות ארוכות יותר והגננת מבקשת שיספרו כיצד בילו בסוף השבוע.

אם מישהו מספר שאכל משהו לא ראוי (אצלנו: ממתקים), הגננת מסבירה שזה מזיק. השיחות נסובות על ימי הולדת, מסיבות ואירועים אחרים במשפחה או בשכונה וכך היא מלמדת על מה ראוי לשוחח ומפתחת את השפה.

הדמיון שבין תיאור זה למפגשים המתקיימים כיום מעיד על השפעת מונטסורי על הגנים בארץ.

האם התיאור הזה מעורר בנו אי נחת? למה?

בי מעורר התיאור הזה אי נחת מכיוון שהוא מציג גננת השולטת בילדים ובילדות ודורשת מהם ציות. הם צריכים ללכת בצורה מסוימת, לשבת בצורה מסוימת, לדבר בצורה מסוימת. הם פסיביים, נשלטים על ידי הגננת. אין מקום ליוזמה, לבחירה, למגוון של התנהגויות ולביטוי של הבדלים אינדיבידואלים. שליטת הגננת היא מוחלטת גם אם נעשית בצורה נעימה ורגועה. זהו אילוף.

זו גם דעתי על המפגשים המתקיימים כיום בגן. אמנם, הדרישה להליכה או ישיבה מסוימת, קיימת פחות היום, אבל משפטים כמו "שבי יפה", "תקשיבי" "תהיו בשקט" "לא מדברים כשאני מדברת" "לא מחזיקים חפץ ביד", רווחים בהחלט. המפגש, מעצם מהותו, כשכל כך הרבה ילדים וילדות נדרשים לשבת ביחד, מאלץ את הגננת לשלוט בהם.
קשה מאד בסיטואציה כזו להתייחס לכל ילד או ילדה באופן אישי, להתחשב ברצונות או בצרכים של כל אחד ואחת. זו סיטואציה המאלצת את הגננת להסתכל עליהם כקבוצה הומוגנית שצריך לשלוט בה. השליטה של הגננת באמצעות הדרישה להתנהג על פי אמות המידה שהיא קובעת, הופכת את הילד או הילדה לאובייקטים חסרי אונים.

אם כך, מדוע המפגש, שלדעתי זו הפעילות הכי פחות מוצלחת בגן, מחזיק מעמד כבר מאה ושמונים שנה ונתפש כפעילות חשובה והכרחית? כנראה שיש לכולנו צורך בשליטה, כנראה שאנחנו מפחדות לאבד שליטה. המפגש נותן לנו מסגרת מצוינת לשלוט.

הבעיה היא שכפי שלכל אחת מאתנו יש צורך בשליטה, הרי אנחנו מתקוממות כשמנסים לשלוט בנו ולהצר את האוטונומיה שלנו. כשמנסים לשלוט בנו אנחנו רוצות להתנער מהשליטה, אנחנו שואפות לאוטונומיה. זה הפרדוכס של המפגש – מצד אחד הגננת מתרגלת את הצורך שלה בשליטה אבל בצד השני, אצל חלק מהילדים והילדות מתעורר מרי, התנגדות שישלטו בהם. התנגדות זו נתפשת על ידי הגננת כ"הפרעה". הטיפול בהפרעה הוא יתר שליטה. יתר שליטה עלול להוביל לעוד ועוד הפרעות או במצבים חמורים יותר לפחד מפני הגננת. כך נוצר מעגל בו כולם – גננת ילדים וילדות חווים תסכול, חוסר אונים וייאוש.

כשאנחנו חוות תסכול וחוסר אונים אנחנו מחפשות אשמים. כך ילדים או ילדות ש"מורדים" במפגש ומתנגדים לציית לגננת, הופכים לילדים או ילדות עם "קשיי התנהגות" "קשיי קשב וריכוז" וכך הדמוי העצמי שלהם נפגע מאד. צריך להבין שלא בהם טמונה הבעיה אלא במפגש. מצד שני סטודנטיות או גננות שלא מעוניינות או לא מצליחות "לשלוט" נתפשות כגננות לא ראויות, הן לא מספיק "אסרטיביות" וכך הדימוי המקצועי שלהן נפגע מאד.

כל השיח השיפוטי הזה היה נמנע אם לא היה מפגש בגן. אם לא היה פרק הזמן הזה שהוא חממה ליצירת קונפליקטים, אבוד שליטה, תסכול וכעס.

יש גננות המתגאות שמשך המפגש שלהן הוא ארוך מאד "אצלי יושבים במפגש יותר מחצי שעה", על מה הגאווה? על יכולת השליטה והאילוף? כמה מכן באמת מצליחות לשבת שעור שלם בקשב מוחלט למורה? בלי לחלום, בלי SMS, אם אתן לא יכולות, למה זה מצופה מילדים וילדות בגן? הרי זו האשליה הגדולה של המפגש, האשליה שהם אכן מקשיבים ולומדים. הם בסך הכול למדו להשתעמם בשקט, להעמיד פנים, לשבת כך שלא ישימו לב אליהם עד שיוכלו לחזור בשלום למשחקיהם. למידה משמעותית מתרחשת תוך כדי פעילות, לא בישיבה פסיבית. אז בשביל מה מפגש?

המפגש מפריע לפעילות השוטפת, מנתק את הילדים והילדות מעיסוקיהם, מייצר מעבר תזזיתי של סדור הגן ומבטל את הייחודיות של כל פרט בקבוצה. תארו לכן גן ללא מפגש, אין פרק זמן תזזיתי של סדור הגן לפני מפגש, אין קטיעת פעילות, אין כעס על אלו המתחמקים לשתייה, לשירותים, רק כדי "להרוויח" עוד שתי דקות מהמפגש. הפעילות ממשיכה לזרום, הגן ממשיך להתנהל בשקט ובשלווה.

בואו נודה על האמת, המפגש הוא פעילות שרוב השותפים לה – גננת, ילדים וילדות – היו שמחים לותר עליה.

אפשר אולי בסוף היום לקיים מפגש פרידה קצרצר, כפי שגדעון לוין (1921 – 2004), מכנה זאת "התכנסות חברתית". לוין קובע: "המפגש בנוי על יסוד עיקרי אחד: הוא חייב לאפשר השתתפות פעילה למירב הילדים באותו זמן", שירה בצוותא ומשחקי חברה.

כן, מפגש הוא חשוב, המפגש בין גננת או סייעת לילדים וילדות, מפגש של החלפת דעות ורעיונות, מפגש של סיפור ספורים, מפגש של משחק, מפגש של תכנון, מפגש של פתרון בעיות, כן מפגש הוא חשוב, המפגש בין ילדים וילדות לבין עצמם, מפגש של חברות, מפגש של עזרה הדדית, של למידה הדדית, מפגש של התחשבות, של משחק, של חוויה מהנה, של אתגר משותף. המפגש מתרחש כל רגע ורגע במרחב הגן. אבל למה צריך מפגש של כולם ביחד, למי זה טוב?
0 תגובות

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כג

אמִזְמוֹר לְדָוִד יי רֹעִי לֹא אֶחְסָר:בבִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי:גנַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ:דגַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי:התַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה:ואַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יי לְאֹרֶךְ יָמִים:
נקרא  10  פעמים
למעלה