התייעצות התמודדות עם חרדות

[מירי דוד]

לחוצה מאד מאזעקות,
כל אופנוע שעובר הלב שלי קופץ...
משהו ממש קיצוני!!!
סובלת בגלל זה מאד..
כשאני נשארת בבית לבד עם הילדים, כל הזמן אני בחרדות.
מה עושים?
(גרה במרכז הארץ)
תודה רבה.

 

[mklj]

אין לי OCD ככל הידוע לי, אבל כן יש לי פוסט טראומה.
זה קשור?
לא מאמינה שבאמת חלילה אפגע בעצמי באופן פיזי, אלא אני עושה 'שטיות' דברים טיפשים שאחרי רגע מתחרטת עליהם. אומרת משהו למישהו עודהמשהו לא נכון וכו' אבל לפעמים הדברים האלו יכולים ממש לפגוע בי.... ולהזיק לי.

כמתמודדת עם פוסט טראומה:
בפוסט טראומה יכול להיות מצב שהנפש נוטה לשחזר את הטראומה כל עוד היא לא טופלה על ידי הרס עצמי.
באופן כללי בטראומה חשוב מאוד לטפל אצל מומחים לטיפול בטראומה כי יש הרבה מה להרוס.

 

[יורם של]

אשמח לעזור לאנשים בנושא של חרדות וכיצד מתמודדים איתם.
אם יש שאלות ספציפיות בנושא זה אשמח להשיב.

@הרב דרור שווץ

האם המבצע עדיין בתוקף?

מה אתה ממליץ למי שמנסה להתמודד עם לחץ פנימי בכוחות עצמו, ללא עזרה מקצועית, האם יש ספרים או שיטות טיפול עצמי שתוכל לשתף?

 

[ניק 96021]

מרכז הטיפול של מטיבתא
טיפולים בעלות מופחתת ובמיידי (המתנה עד כ-7 ימים) עי מטפלים מומחים (פסיכולוגים, עו"סים פסיכותרפיסטים וכו')
בכל הארץ - מטפלים חרדים ומוסמכים (בוגרי תארים בתחומי הטיפול)
ניתן ליצור קשר בטלפון 073-330-0610
או למוקד הטלפני 2873*
זה מיועד לכל התחומים עם דגש על טראומה

 

[ניק 96021]

לחוצה מאד מאזעקות,
כל אופנוע שעובר הלב שלי קופץ...
משהו ממש קיצוני!!!
סובלת בגלל זה מאד..
כשאני נשארת בבית לבד עם הילדים, כל הזמן אני בחרדות.
מה עושים?
(גרה במרכז הארץ)
תודה רבה.

מוזמנת ליצור קשר עם המוקד לעזרה בטראומה 2873*
תקבלי בשיחה כלים להתמודד והכוונה לעתיד

 

[יורם של]

מרכז הטיפול של מטיבתא
טיפולים בעלות מופחתת ובמיידי (המתנה עד כ-7 ימים) עי מטפלים מומחים (פסיכולוגים, עו"סים פסיכותרפיסטים וכו')
בכל הארץ - מטפלים חרדים ומוסמכים (בוגרי תארים בתחומי הטיפול)
ניתן ליצור קשר בטלפון 073-330-0610
או למוקד הטלפני 2873*
זה מיועד לכל התחומים עם דגש על טראומה

אולי עדיף שתפתחו אשכול נפרד שכולם יראו את זה ולא רק מי שבתוך האשכול.

ספוילר: .

(וגם להשאיר את האשכול הזה למטרה שלמענה נפתחה)

 

[jump]

@הרב דרור שווץ , מעניין אותי מה אתה חושב על כפר שאול למישהי שסובלת מחרדה ודיכאון.
היא כמובן מטופלת בפסיכיאטר, השאלה שיש באוויר כבר הרבה זמן האם זה יותר יועיל או הפוך.
אני לא יודעת אם זה התחום שלך ואם אתה מכיר את המקום אבל אני אשמח לשמוע מה דעתך.
כמובן שהתיעצו וימשיכו ליתייעץ עם אנשי מקצוע שמכירים אותה מקרוב, אבל אני רוצה לשמוע גם צד נטרלי...

 

[ניק 96021]

אולי עדיף שתפתחו אשכול נפרד שכולם יראו את זה ולא רק מי שבתוך האשכול.

ספוילר: .

(וגם להשאיר את האשכול הזה למטרה שלמענה נפתחה)

מוזמנים!!
זה חשוב!!

 

[דרור שווץ]

????????????.

אתן דוגמא אחת למחיר - להיות צמוד לטלפון 24/7 בגלל מצב של פיקוח נפש, שאתה יודע שלפעמים מה שמפריד בין התאבדות לחיים זה כשאתה עונה למטופל ב-3 לפנות בוקר אז אתה לא יכול לכבות את הפלאפון בלילה, אני יודע שיש כאלו שאומרים זו לא בעיה שלי אבל מבחינתי אם מישהו בתהליך איתי ויש לי אחריות לגביו אני לא מקל ראש בעניין, כיום אני משתדל שלא לעבוד אחרי 12 בלילה למרות שלפעמים אני כן מטפל גם אחרי אבל לפחות יש לי לילות.

 

[דרור שווץ]

@הרב דרור שווץ , מעניין אותי מה אתה חושב על כפר שאול למישהי שסובלת מחרדה ודיכאון.
היא כמובן מטופלת בפסיכיאטר, השאלה שיש באוויר כבר הרבה זמן האם זה יותר יועיל או הפוך.
אני לא יודעת אם זה התחום שלך ואם אתה מכיר את המקום אבל אני אשמח לשמוע מה דעתך.
כמובן שהתיעצו וימשיכו ליתייעץ עם אנשי מקצוע שמכירים אותה מקרוב, אבל אני רוצה לשמוע גם צד נטרלי...

שלום! זה כמובן מקום טוב שעוזר למי שצריך, למישהי ש"סתם" סובלת מחרדה ודכאון זה לאו דווקא נכון אלא יותר טיפול נפשי בשילוב תרופות אם נצרך ולאו דווקא אשפוז, כי הדבר בסופו של יום שעוזר הכי הרבה לצאת משלל הפרעות זו הסביבה התומכת והאהבה והתמיכה שהמטופל מקבל, זה בכלליות, ספציפי למקרה שלך אין לי אפשרות להביע דעה כי אני לא מכיר את המקרה.

 

[דרור שווץ]

בחור שמתמודד עם כפיתות בעיקר בנושא אכילה מה אפשר לעשות?

בוודאי, השאלה שצריך לאבחן האם זה נובע מ-OCD או מהתמכרות - זה נראה אותו דבר כלפי חוץ אבל נובע ממקומות שונים בנפש - רוב המקרים שנתקלתי בהם נובעים מהתמכרות, היינו מתחושת העונג שהאוכל עושה, זה כמובן שזה באמת קומפולסיבי כפי שכתבת ולא הרגל של לאכול מתי שמרגישים לחץ שזה כבר חרדה אבל לא קומפולסיבי.

 

[דרור שווץ]

מוזמנים!!
זה חשוב!!

תודה רבה על השיתוף! זה ממש הצלה במיוחד בתקופה הנוכחית, אני מוצא את עצמי עובד בלי סוף ולצערי אין לי אפשרות לתת שירות לכל הפונים, בחסות האזעקות אני מוצא כעת זמן להגיב...

 

[דרור שווץ]

@הרב דרור שווץ

האם המבצע עדיין בתוקף?

מה אתה ממליץ למי שמנסה להתמודד עם לחץ פנימי בכוחות עצמו, ללא עזרה מקצועית, האם יש ספרים או שיטות טיפול עצמי שתוכל לשתף?

שלום!
זה לא מבצע אלא פשוט רצון אמיתי לבצע שליחות, לצערי אין לי תמיד זמן להשיב מחמת העומס בתקופה האחרונה.
לגבי שאלתך, בהחלט ניתן להתמודד עם לחץ פנימי לבד, ישנה ספרות ענפה כיום עם שיטות שונות וגם שיטות טיפול שמוסברות היטב ותוכל לטפל בלחצים שלך בעצמך.
אתן לך המלצה על ספר קטן, שמבוסס על שיחה של הרבי, הספר מכיל בתוכו כל כך הרבה למרות שהוא ממש קצר, אפשר להעמיק בו עוד ועוד ואשתף שרכשתי עשרות עותקים עד היום לחלוקה וגם למדתי איתו בחברותות ועם קבוצות והוא עושה שינוי אמיתי למי שמטמיע את הכתוב בחייו.
הספר נקרא: שמחה כאתגר - הגישה החסידית. עלות הספר בכריכה רכה כ-30 שקלים.

 

[דרור שווץ]

כמתמודדת עם פוסט טראומה:
בפוסט טראומה יכול להיות מצב שהנפש נוטה לשחזר את הטראומה כל עוד היא לא טופלה על ידי הרס עצמי.
באופן כללי בטראומה חשוב מאוד לטפל אצל מומחים לטיפול בטראומה כי יש הרבה מה להרוס.

ראשית, נכון מאוד! לטפל בטראומה רק אצל מי שבאמת מומחה לכך ולא אצל כל אחד!
שנית, רצון הנפש להכיל את הטראומה גורם לאדם לחוות אותה שוב ושוב ולפעמים לנסות לשחזר אותה, לפעמים ממקום של שליטה בסיטואציה או גרימת אותו דבר לאדם אחר בשביל שלא להרגיש חוסר אונים.
הטיפול בטראומה יכול להיות מורכב עוד יותר אם זה "יושב" על התמודדויות אחרות בנוסף.
היכולת להכיל את האירוע ולחוות אותו מחדש אבל ממקום של כוח ללא תחושת חוסר אונים זהו עיקר הטיפול בטראומה, למשל, בהילולת האר"י הייתה תקיפה לאזור צפת וחבר'ה פשוט נשכבו של בציון בשטח הפתוח וראו נפילות מול העיניים, אלו שהכילו את האירוע ובאופן אינטואיטיבי השתמשו במנגנון של לספר עליו לכל אדם שוב ושוב תוך כדי תחושת בטחון שה' שמר עליהם כך שלא היו חסרי אונים לא קיבלו טראומה, אבל כאלו שלא דיברו והדחיקו את האירוע וחשו חסרי אונים לא יצאו מהבית ופיתחו פוסט טראומה.
טיפול בפוסט טראומה - גם כזו של עשרות! שנים - יכול לנוע בין 3 מפגשים לשנה שלימה, תלוי מאוד בעולמו הפנימי של המטופל.

 

[דרור שווץ]

לחוצה מאד מאזעקות,
כל אופנוע שעובר הלב שלי קופץ...
משהו ממש קיצוני!!!
סובלת בגלל זה מאד..
כשאני נשארת בבית לבד עם הילדים, כל הזמן אני בחרדות.
מה עושים?
(גרה במרכז הארץ)
תודה רבה.

שלום!
הראייה בעיני רוחך של מה שעתיד להתרחש הוא מה שמקפיץ לא האזעקה עצמה, האזעקה היא רק מה שמעורר את הדמיון (הטריגר).
ראשית, חרדה נגרמת מתחושת חוסר אונים אל מול סיטואציה, אם לא חווים חוסר אונים לא חווים חרדה וגם אם כן היא בעצימות נמוכה כך שהסחת הדעת תעזור.
צריך ראשית לקבל את המציאות כמו שאנו חווים כעת שכן, יכולים ליפול רקטות וטילים ולכן עלינו להכין את עצמנו הכי טוב שניתן, ממ"ד, ציוד, תרגול הליכה למקלטים, חלוקת תפקידים של כל אחד מהילדים במקרה אזעקה, להפוך את זה למשחק עבורם וכחוויה מעצימה שהם לא חסרי אונים ויכולים להגן על עצמם במקרה של אזעקה.
שנית, אם עשיתם את כל ההכנות האפשריות צריך להסתכל על סטטיסטיקה, כמה טילים זרקו עלינו עד היום, כמה באמת נפלו, כמה נפצעו וכו' ולראות שההסתברות להיפגע היא נמוכה ביותר, הן בגלל שיש לנו צבא ומערכות הגנה והן ובמיוחד כי ה' שומר עלינו.
שלישית, להסתכל כמה באמת נפצעו כתוצאה מההתקפה וכמה נפצעו מחוסר מוכנות ומחוסר תרגול של הליכה למקלטים שזה בתכל'ס רוב הנפצעים ולכן בגלל שאתם מוכנים וה' אוהב אתכם ושומר עליכם גם ההסתברות הקטנה להיפגע לא תתרחש כלל אצלכם.
לגבי השיתוף שזה קורה כשאת נשארת בבית לבד עם הילדים, אז את לא לבד, את עם הילדים, עם הקב"ה ששומר עליכם וכל עם ישראל שנמצא יחד אתכם בסיטואציה, תחושת הלבד יכולה לנבוע מהרצון "להשליך" את האחריות על הבעל או על "אדם מבוגר" כי את חווה את המציאות שלך עדיין כילדה במקום מסוים ולא כאדם בוגר או בגלל שיש לך תלות רגשית באדם ספציפי או מכיוון שאינך סומכת על עצמך שתתפקדי נכון בגלל שבעבר קפאת או נכשלת באיזשהו אירוע ופה וזה כבר יכול לשבת על חוויות אישיות שלך בחיים או עם ההורים וכד' וזה כבר מצריך טיפול רגשי/נפשי.
אלו הן לרוב הסיבות שאני נתקל בהן לאחרונה עם מטופלים שסובלים מאזעקות או מרעשים שמבשרים על מלחמה.
הרבה אנשים שדחו טיפול נצרך במשך שנים חווים הרבה קושי כעת בשנה האחרונה ומתחילת המערכה הרצינית בצפון במיוחד, אבל זה לטובה כי לאחר שהמערכה תסתיים הם בע"ה יפנו לקבל עזרה.

 

[mklj]

ראשית, נכון מאוד! לטפל בטראומה רק אצל מי שבאמת מומחה לכך ולא אצל כל אחד!
שנית, רצון הנפש להכיל את הטראומה גורם לאדם לחוות אותה שוב ושוב ולפעמים לנסות לשחזר אותה, לפעמים ממקום של שליטה בסיטואציה או גרימת אותו דבר לאדם אחר בשביל שלא להרגיש חוסר אונים.
הטיפול בטראומה יכול להיות מורכב עוד יותר אם זה "יושב" על התמודדויות אחרות בנוסף.
היכולת להכיל את האירוע ולחוות אותו מחדש אבל ממקום של כוח ללא תחושת חוסר אונים זהו עיקר הטיפול בטראומה, למשל, בהילולת האר"י הייתה תקיפה לאזור צפת וחבר'ה פשוט נשכבו של בציון בשטח הפתוח וראו נפילות מול העיניים, אלו שהכילו את האירוע ובאופן אינטואיטיבי השתמשו במנגנון של לספר עליו לכל אדם שוב ושוב תוך כדי תחושת בטחון שה' שמר עליהם כך שלא היו חסרי אונים לא קיבלו טראומה, אבל כאלו שלא דיברו והדחיקו את האירוע וחשו חסרי אונים לא יצאו מהבית ופיתחו פוסט טראומה.
טיפול בפוסט טראומה - גם כזו של עשרות! שנים - יכול לנוע בין 3 מפגשים לשנה שלימה, תלוי מאוד בעולמו הפנימי של המטופל.

איך אפשר לטפל בפוסט טראומה בשנה אם לפעמים רק לספר על הטראומה לוקח שנה ויותר? (בתוך טיפול אני מתכוונת)

 

[דרור שווץ]

איך אפשר לטפל בפוסט טראומה בשנה אם לפעמים רק לספר על הטראומה לוקח שנה ויותר? (בתוך טיפול אני מתכוונת)

כנראה שלא הייתי מובן, אחדד, אפשר לטפל בפוסט טראומה גם בשבועות וגם אם הפוסט טראומה היה מספר שנים, זה קודם כל.
ראשית, ללא קשר עם ההתמודדות הספציפית צריך להתפתח אמון אמיתי בין המטפל והמטופל, ללא אמון שום טיפול לא יצליח ופשוט להבין זאת.
שנית, אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים ולכן מטפל טוב יוביל את המטופל לספר על הטראומה שעבר, אך במקום לספר על הטראומה ולחוות אותה שוב כקורבן של המציאות, בטיפול לפוסט טראומה המטופל הופך להיות כעיתונאי המסקר את הטראומה בגוף שלישי ובעצם כך הוא יכול להכיל את האירוע.
שלישית, על המטופל להיות בעל עוצמות פנימיות ושכל ישר לפני שניגשים לאירוע הטראומתי עצמו ואת זה עליו לפתח עם המטפל במידה ואין לו עוצמות מספיקות כעת או שאופן החשיבה שלו הוא תוהי (מלשון תוהו ובוהו) ואינו מתוקן.
בשלב יותר מתקדם עוברים לטיפול בחשיפה ול"שכתוב זכרונות", היינו, חווים את הטראומה ממקום מתוקן ומועצם ויוצרים חוויה חדשה בנפש במקום הקודמת. לאחר מכן ניתן להיחשף למקום הטראומתי ואף להתעמת עם הגורם שפגע במקרה והיא נגרמה על ידי מישהו ספציפי.
אישית, בתור אחד שנפצע קשה מאוד בפיגוע וחווה פוסט טראומה ומכיר את ההתמודדות ואת היציאה ממנה זה חד משמעי אפשרי גם בזמן קצר!

 

[ערקט י]

שלום רציתי לשאול לגבי אדם בן שלושים, שחי במין חרדה שמישהו יארוב לו ויתקוף אותו כשהבית ריק או שקט, לדוגמא בלילה אם הוא קם לצורך כלשהוא הוא "יסייר" בכל הבית בערך כמו שעושים החיילים בעזה.., ורק אחרי שהוא יוודא שכל הבית "נקי" הוא ילך לענייניו, ממה יכולה לנבוע תופעה כזו?

 

[נישטא נייעס]

קודם תודה על האשכול.
מעניין אותי לדעת מה נכנס להגדרה של פוסט טראומה.
מישהי שהייתה באסון ל"ג בעומר ובאסון ג"ז שהיה תקופה קצרה אח"כ,
באותו זמן של האסון (בשני האסונות) חוותה התקף חרדה עם כל התסמינים,
אחרי חצי שנה הייתה במקום שבו חוותה בפעם הראשונה את ההתקף חרדה (המקום שאליו נסעה אחרי ל"ג)
מאז יש לה הרבה פעמים חרדות והתקפים כל חוסר יציבות מגיע בסופו של דבר להתקף (לאחרונה התקפים יותר קטנים)
רוצה רק להדגיש שהחרדות הם רק בלילה ביום אין זכר!
מה אפשר לעשות עם זה?
והאם זה נקרא פוסט טראומה?
כי גם כשהיא בחרדות זה לא בגלל שהיא נזכרת באסון, הזיכרון לא גורם לה לחרדות, החרדות נופלות כל פעם על משהו אחר.
תודה רבה על האפשרות להיוועץ

 

[mklj]

כנראה שלא הייתי מובן, אחדד, אפשר לטפל בפוסט טראומה גם בשבועות וגם אם הפוסט טראומה היה מספר שנים, זה קודם כל.
ראשית, ללא קשר עם ההתמודדות הספציפית צריך להתפתח אמון אמיתי בין המטפל והמטופל, ללא אמון שום טיפול לא יצליח ופשוט להבין זאת.
שנית, אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים ולכן מטפל טוב יוביל את המטופל לספר על הטראומה שעבר, אך במקום לספר על הטראומה ולחוות אותה שוב כקורבן של המציאות, בטיפול לפוסט טראומה המטופל הופך להיות כעיתונאי המסקר את הטראומה בגוף שלישי ובעצם כך הוא יכול להכיל את האירוע.
שלישית, על המטופל להיות בעל עוצמות פנימיות ושכל ישר לפני שניגשים לאירוע הטראומתי עצמו ואת זה עליו לפתח עם המטפל במידה ואין לו עוצמות מספיקות כעת או שאופן החשיבה שלו הוא תוהי (מלשון תוהו ובוהו) ואינו מתוקן.
בשלב יותר מתקדם עוברים לטיפול בחשיפה ול"שכתוב זכרונות", היינו, חווים את הטראומה ממקום מתוקן ומועצם ויוצרים חוויה חדשה בנפש במקום הקודמת. לאחר מכן ניתן להיחשף למקום הטראומתי ואף להתעמת עם הגורם שפגע במקרה והיא נגרמה על ידי מישהו ספציפי.
אישית, בתור אחד שנפצע קשה מאוד בפיגוע וחווה פוסט טראומה ומכיר את ההתמודדות ואת היציאה ממנה זה חד משמעי אפשרי גם בזמן קצר!

כל זה בתנאי שמדובר בטראומה חד פעמית.