הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
רק שנה חלפה מערב החגים תשפ"ד.
עמדנו אז, בישלנו, אפינו, הכנו, אפילו התרגשנו. עוד שנה חלפה. ותבוא עוד אחת והלוואי לברכה.
עמדנו בראש השנה וביום כיפור, ביקשנו, התפללנו, המלכנו את בורא העולם עלינו, זכרנו שהוא יחיד ואין בלתו, תקענו בשופר ורעדו הלבבות.
בני אשכנז שבינינו, ומיעוט מבני ספרד, בכו ברגע השיא של תפילות ראש השנה ויום הכיפורים. "בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה יִכָּתֵבוּן. וּבְיוֹם (צוֹם) כִּפּוּר יֵחָתֵמוּן. מִי יִחְיֶה. וּמִי יָמוּת. מִי בְקִצּוֹ. וּמִי לֹא בְקִצּוֹ...מִי בַחֶרֶב...מִי יָנוּחַ. וּמִי יָנוּעַ. מִי יִשָּׁקֵט וּמִי יִטָּרֵף. מִי יִשָּׁלֵו. וּמִי יִתְיַסָּר"
ובהמשך בסדר זכרונות "וְעַל הַמְּדִינוֹת בּוֹיֵאָמֵר אֵיזוֹ לַחֶרֶב, וְאֵיזוֹ לַשָּׁלוֹם..."
האם הקדשנו למילים אלו מחשבה מיוחדת מעבר לתפילה בכל שנה? האם היה מישהו בינינו שחשב שהמילים הנוראות האלו תקבלנה השנה משמעות מוחשית כל כך? תקומנה ותעמודנה מולנו, עקובות מדם, משמיעות קול זעקה ואזעקה, עטופות בכאב, צער, יגון, סבל שמילים מתגמדות מולו? האם היה אי מישהו מתוכנו שהעלה בציורו, בדמיונו, את המשמעות שתהיה למילים האלו כשנקרא אותן בשנה זו, שנת תשפ"ה?
אני לפחות, לא העליתי בדמיוני עד כמה המילים האלו תכאבנה לנו השנה יותר מכל שנה. עד כמה אביט בהן ובליבי תרבוץ אבן כבדה של "מדוע לא בכיתי יותר בשנה שעברה במילים האלו?"
כי בא שמחת תורה, החג שבו רקדנו עם התורה, תורת חיים, היום שבו שרנו להקב"ה "אמת אתה הוא ראשון, אמת אתה אחרון ומבלעדך אין לנו מלך גואל ומושיע", החג שהשמחה בו פורצת גבולות ועולה עד לכסא הכבוד, ושבת משוש ליבנו ונהפך לאבל מחולנו..."
מי פילל אז, בעת שעמדנו בעזרת הנשים והתרגשנו מול עזרת הגברים הרוקדת ושרה בהתלהבות, מול ספרי התורה, והילדים הנרגשים בקפיצת "משה אמת ותורתו אמת", מול הקטנטנים שהצטופפו תחת הטליתות ב"כל הנערים", שהשנה הזו תהיה שנה של כאב, אובדן, סבל, טירוף הדעת, נדודים, עקירה, ארעיות, רעש תותחים וקולות מרגמה וטילים, בכי מספדים, לוויות דבר יום ביומו, שבי, ייסורים, דמעה ודמע, נדודי שינה
של הורים שליבם בשבי, אזעקות בלי סוף, שכול, וריח חריף של דם.
ואם לא די בכל אלו, קפץ עלינו רוגזם של שונאי הדת, המבקשים לעקור את השורש הרוחני, לפגוע בציפור הנפש של העם היהודי, לומדי התורה. ברוח החיה ומחייה, המגנה ומאצילה מכוחותיה על לוחמי הקרב בחזית. לפלג, להעמיק את הקרע העמוק כבר כל כך, לשסוע שסע, לקרוע את האחדות, ליטול מהעם היהודי את ה"כאיש אחד בלב אחד".
לא אשת דברים אני, אישה ככל נשות ישראל. אבל הלב, לב יהודי. לב שנושא בעול יחד עם כולם את הכאב, את חלקי הצער המשותף של העם כולו, ואת החלקים של ציבור לומדי התורה.
וככזו, תקבלנה כל אותן המילים שאמרנו בשנה שעברה, שבכינו בהן כבכל שנה, משמעות עמוקה יותר. אמיתית. מציאותית. כזו שעומדת לנו מול העיניים, יושבת לנו בלב, מכה בנו בכדי לעורר אותנו.
אין לי ספק כי בשנה זו, בעת שנעמוד בתפילות ראש השנה ויום כיפור, יעמדו לנו בראש כל אותם האסונות הקשים שפקדו את העם שלנו בשנה החולפת, תשפ"ד. נשמע את קול הבכי, את קול הזעקה, המספד, את קולות המלחמה, מלחמת הרשע מול העם הנבחר, ומלחמת הרוח. נרגיש את הסבל, את הכאב. ומי מתוכנו שנעקר מביתו, שחווה את הכאב מקרוב ממש, יחיה את המילים האלו בעוצמה חזקה אף יותר.
והלוואי ונזכה שתהיה השנה הזו שנה טובה, שנה מתוקה, שנה של בשורות טובות, שנה של ישועות לכלל ולפרט, שנה של שקט ושלווה, שנה של מגורי קבע, שנה של מנוחת הנפש והדעת, שנה של ברכה ושפע, שנה שיתקבלו בה התפילות, שנה שלא נזדקק בה להתעורר בדרכים קשות, שנה של גאולה אמיתית, שנה שיירפא בו הלב הפועם בקרב העם שלנו, שנה שבה ייהפך אבלינו למחול.
שנה בה "ידעו כל עמי הארץ כי ה' הוא האלוקים"
------
אני נרגשת להגיש לכם את החוברת הזו.
החוברת מאגדת בתוכה מתכונים מכל הסוגים. כאלו שיוכלו להרכיב להם ארוחות חג משובחות. אבל מעבר לזה, זו חוברת שמאגדת בתוכה את הלב ואני מקווה שתרגישו אותו בין הרכיבים, הוראות ההכנה, והתמונות.
מאמצים רבים הושקעו בחוברת.
היא לא היתה מתוכננת. לא היתה לי תכנית להוציא חוברת השנה. עומס החיים. עומס הלב מהמתרחש סביבנו, חוסר השלווה שעוטף אותנו, כל אלו ועוד היו מקלות בגלגלי העשייה, ולא חשבתי להתחדש בחוברת נוספת השנה.
אלא שאז, יצא לי להתקשר למישהי בענין שאינו נוגע כלל למתכונים. אבל זו, ברגע ששמעה מי מעבר לקו, זרקה לי משפט שמולו לא יכולתי לעמוד. "וואי, כל שנה אני מחכה לחוברת מתכונים שלך. הם בשימוש אצלי כל הזמן. והמדור ללא גלוטן, עליו אני מודה במיוחד, אני והבת שלי, נטולת הגלוטן". דברנו מה שדברנו. סגרתי את הטלפון וידעתי, אני לא מוותרת, גם לא השנה. יהא העומס אשר יהיה, חוברת תהיה.
וישנה, ב"ה.
אז תודה לך אישה יקרה שהיית השמן שהניע בסופו של דבר את גלגלי העשייה.
בשמי ובשם כל נשות עמ"י באשר הן שהחוברת הזו בידיהן.
ורק בקשה קטנה יש לי.
בעת שתכינו מתכונים מתוך החוברת הזו, תתפללו לשלום החטופים, להשבתם הביתה, להבאתם לקבר ישראל של אלו שאינם עוד בין החיים. לחזרתם הביתה לשלום של החיילים הלוחמים בחזית, להצלחתם של חיילי הרוח שבישיבות ובכוללים שכח תורתם ותפילותיהם מזינים את חיילי החזית..
ואם יורשה לי, בקשו במיוחד עבור אלו הקרובים לליבי,
גדעון בן אירית
עמוס בן אירית
משה נחום בן פנינה פעסיל
מיטל בת פרח
שיחזרו הביתה לשלום.
------
כמה הערות:
-בחוברת הושקעו מאמצים רבים, אך טעויות אנוש עלולות ליפול בה. אני מתנצלת עליהם מראש.
-כל המתכונים במדידה של כוסות חד פעמי לשתיה קרה, 180 מ"ל אלא אם כן צוין אחרת
-השתדלתי לרשום בראש כל מתכון מהם תנאי האחסון האופטימאליים שלו, לתועלת כולם
-החוברת ניתנת להעברה לאנשים פרטיים. בהעברה לקבוצות יש לקבל אישור ממני. העברה בלי אישור לקבוצה היא גזל. בבקשה, אל תגרמו לי עוגמת נפש, ואל תעבירו לקבוצות מבלי לקבל את אישורי.
------
תודה מיוחדת לאסנת זליגר, שכנה מתוקה במיוחד שהתנדבה לצלם לי את עוגת הבאונטי עוגת שכבות הקוקוס ללא גלוטן וסלט החומוס. צלמת אלופה. 0533142607
שנה טובה ומתוקה.
העני
עמדנו אז, בישלנו, אפינו, הכנו, אפילו התרגשנו. עוד שנה חלפה. ותבוא עוד אחת והלוואי לברכה.
עמדנו בראש השנה וביום כיפור, ביקשנו, התפללנו, המלכנו את בורא העולם עלינו, זכרנו שהוא יחיד ואין בלתו, תקענו בשופר ורעדו הלבבות.
בני אשכנז שבינינו, ומיעוט מבני ספרד, בכו ברגע השיא של תפילות ראש השנה ויום הכיפורים. "בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה יִכָּתֵבוּן. וּבְיוֹם (צוֹם) כִּפּוּר יֵחָתֵמוּן. מִי יִחְיֶה. וּמִי יָמוּת. מִי בְקִצּוֹ. וּמִי לֹא בְקִצּוֹ...מִי בַחֶרֶב...מִי יָנוּחַ. וּמִי יָנוּעַ. מִי יִשָּׁקֵט וּמִי יִטָּרֵף. מִי יִשָּׁלֵו. וּמִי יִתְיַסָּר"
ובהמשך בסדר זכרונות "וְעַל הַמְּדִינוֹת בּוֹיֵאָמֵר אֵיזוֹ לַחֶרֶב, וְאֵיזוֹ לַשָּׁלוֹם..."
האם הקדשנו למילים אלו מחשבה מיוחדת מעבר לתפילה בכל שנה? האם היה מישהו בינינו שחשב שהמילים הנוראות האלו תקבלנה השנה משמעות מוחשית כל כך? תקומנה ותעמודנה מולנו, עקובות מדם, משמיעות קול זעקה ואזעקה, עטופות בכאב, צער, יגון, סבל שמילים מתגמדות מולו? האם היה אי מישהו מתוכנו שהעלה בציורו, בדמיונו, את המשמעות שתהיה למילים האלו כשנקרא אותן בשנה זו, שנת תשפ"ה?
אני לפחות, לא העליתי בדמיוני עד כמה המילים האלו תכאבנה לנו השנה יותר מכל שנה. עד כמה אביט בהן ובליבי תרבוץ אבן כבדה של "מדוע לא בכיתי יותר בשנה שעברה במילים האלו?"
כי בא שמחת תורה, החג שבו רקדנו עם התורה, תורת חיים, היום שבו שרנו להקב"ה "אמת אתה הוא ראשון, אמת אתה אחרון ומבלעדך אין לנו מלך גואל ומושיע", החג שהשמחה בו פורצת גבולות ועולה עד לכסא הכבוד, ושבת משוש ליבנו ונהפך לאבל מחולנו..."
מי פילל אז, בעת שעמדנו בעזרת הנשים והתרגשנו מול עזרת הגברים הרוקדת ושרה בהתלהבות, מול ספרי התורה, והילדים הנרגשים בקפיצת "משה אמת ותורתו אמת", מול הקטנטנים שהצטופפו תחת הטליתות ב"כל הנערים", שהשנה הזו תהיה שנה של כאב, אובדן, סבל, טירוף הדעת, נדודים, עקירה, ארעיות, רעש תותחים וקולות מרגמה וטילים, בכי מספדים, לוויות דבר יום ביומו, שבי, ייסורים, דמעה ודמע, נדודי שינה
של הורים שליבם בשבי, אזעקות בלי סוף, שכול, וריח חריף של דם.
ואם לא די בכל אלו, קפץ עלינו רוגזם של שונאי הדת, המבקשים לעקור את השורש הרוחני, לפגוע בציפור הנפש של העם היהודי, לומדי התורה. ברוח החיה ומחייה, המגנה ומאצילה מכוחותיה על לוחמי הקרב בחזית. לפלג, להעמיק את הקרע העמוק כבר כל כך, לשסוע שסע, לקרוע את האחדות, ליטול מהעם היהודי את ה"כאיש אחד בלב אחד".
לא אשת דברים אני, אישה ככל נשות ישראל. אבל הלב, לב יהודי. לב שנושא בעול יחד עם כולם את הכאב, את חלקי הצער המשותף של העם כולו, ואת החלקים של ציבור לומדי התורה.
וככזו, תקבלנה כל אותן המילים שאמרנו בשנה שעברה, שבכינו בהן כבכל שנה, משמעות עמוקה יותר. אמיתית. מציאותית. כזו שעומדת לנו מול העיניים, יושבת לנו בלב, מכה בנו בכדי לעורר אותנו.
אין לי ספק כי בשנה זו, בעת שנעמוד בתפילות ראש השנה ויום כיפור, יעמדו לנו בראש כל אותם האסונות הקשים שפקדו את העם שלנו בשנה החולפת, תשפ"ד. נשמע את קול הבכי, את קול הזעקה, המספד, את קולות המלחמה, מלחמת הרשע מול העם הנבחר, ומלחמת הרוח. נרגיש את הסבל, את הכאב. ומי מתוכנו שנעקר מביתו, שחווה את הכאב מקרוב ממש, יחיה את המילים האלו בעוצמה חזקה אף יותר.
והלוואי ונזכה שתהיה השנה הזו שנה טובה, שנה מתוקה, שנה של בשורות טובות, שנה של ישועות לכלל ולפרט, שנה של שקט ושלווה, שנה של מגורי קבע, שנה של מנוחת הנפש והדעת, שנה של ברכה ושפע, שנה שיתקבלו בה התפילות, שנה שלא נזדקק בה להתעורר בדרכים קשות, שנה של גאולה אמיתית, שנה שיירפא בו הלב הפועם בקרב העם שלנו, שנה שבה ייהפך אבלינו למחול.
שנה בה "ידעו כל עמי הארץ כי ה' הוא האלוקים"
------
אני נרגשת להגיש לכם את החוברת הזו.
החוברת מאגדת בתוכה מתכונים מכל הסוגים. כאלו שיוכלו להרכיב להם ארוחות חג משובחות. אבל מעבר לזה, זו חוברת שמאגדת בתוכה את הלב ואני מקווה שתרגישו אותו בין הרכיבים, הוראות ההכנה, והתמונות.
מאמצים רבים הושקעו בחוברת.
היא לא היתה מתוכננת. לא היתה לי תכנית להוציא חוברת השנה. עומס החיים. עומס הלב מהמתרחש סביבנו, חוסר השלווה שעוטף אותנו, כל אלו ועוד היו מקלות בגלגלי העשייה, ולא חשבתי להתחדש בחוברת נוספת השנה.
אלא שאז, יצא לי להתקשר למישהי בענין שאינו נוגע כלל למתכונים. אבל זו, ברגע ששמעה מי מעבר לקו, זרקה לי משפט שמולו לא יכולתי לעמוד. "וואי, כל שנה אני מחכה לחוברת מתכונים שלך. הם בשימוש אצלי כל הזמן. והמדור ללא גלוטן, עליו אני מודה במיוחד, אני והבת שלי, נטולת הגלוטן". דברנו מה שדברנו. סגרתי את הטלפון וידעתי, אני לא מוותרת, גם לא השנה. יהא העומס אשר יהיה, חוברת תהיה.
וישנה, ב"ה.
אז תודה לך אישה יקרה שהיית השמן שהניע בסופו של דבר את גלגלי העשייה.
בשמי ובשם כל נשות עמ"י באשר הן שהחוברת הזו בידיהן.
ורק בקשה קטנה יש לי.
בעת שתכינו מתכונים מתוך החוברת הזו, תתפללו לשלום החטופים, להשבתם הביתה, להבאתם לקבר ישראל של אלו שאינם עוד בין החיים. לחזרתם הביתה לשלום של החיילים הלוחמים בחזית, להצלחתם של חיילי הרוח שבישיבות ובכוללים שכח תורתם ותפילותיהם מזינים את חיילי החזית..
ואם יורשה לי, בקשו במיוחד עבור אלו הקרובים לליבי,
גדעון בן אירית
עמוס בן אירית
משה נחום בן פנינה פעסיל
מיטל בת פרח
שיחזרו הביתה לשלום.
------
כמה הערות:
-בחוברת הושקעו מאמצים רבים, אך טעויות אנוש עלולות ליפול בה. אני מתנצלת עליהם מראש.
-כל המתכונים במדידה של כוסות חד פעמי לשתיה קרה, 180 מ"ל אלא אם כן צוין אחרת
-השתדלתי לרשום בראש כל מתכון מהם תנאי האחסון האופטימאליים שלו, לתועלת כולם
-החוברת ניתנת להעברה לאנשים פרטיים. בהעברה לקבוצות יש לקבל אישור ממני. העברה בלי אישור לקבוצה היא גזל. בבקשה, אל תגרמו לי עוגמת נפש, ואל תעבירו לקבוצות מבלי לקבל את אישורי.
------
תודה מיוחדת לאסנת זליגר, שכנה מתוקה במיוחד שהתנדבה לצלם לי את עוגת הבאונטי עוגת שכבות הקוקוס ללא גלוטן וסלט החומוס. צלמת אלופה. 0533142607
שנה טובה ומתוקה.
העני
), פרילנסרים שמקבלים תשלומים מחו"ל, או פשוט רוצים לחסוך בעמלות המרה כשאתם רוכשים במט"ח.
צ'ק ליסט: מה להכין לפני שמתחילים?
בואו נצא לדרך
כללי האתגר:
בכל הודעה ניתן להעלות יצירה אחת בלבד.
זמני האתגר:
Reactions: משך, דובי מירי, טובבבבבבב ועוד 5 משתמשים8 //