זה נכון, מסכימה, השאלה היא אם יש חוק בעניין. כמובן שאני תמיד שואלת אם אפשר להשתמש בתמונות, אבל למעשה כל תמונה שעושים בבינה כעקרון מתפרסמת דרך הבינה עד כמה שהבנתי, כך שאי אפשר לטעון על זכויות יוצרים, לא?
בשנים האחרונות אי אפשר להתעלם מהתופעה – עיצוב שולחן החג הפך לסמל סטטוס של ממש. במקום לקנות סרוויס חדש באלפי שקלים, משפחות רבות גילו את הסטים המלכותיים שמתלבשים על השולחן ומשנים את כל האווירה ברגע אחד
נכון להיום, סוגיית זכויות היוצרים על תמונות שנוצרו על ידי בינה מלאכותית (AI) היא נושא מורכב ונמצא בהתפתחות, והחוקים משתנים ממדינה למדינה. עקרונית, זכויות יוצרים ניתנות ליצירות שבהן קיימת מעורבות אנושית משמעותית, שכן זכויות היוצרים נועדו להגן על ביטוי אישי ויצירתי של אדם.
באשר ליצירות שנוצרו על ידי AI, השאלה המרכזית היא האם ניתן לראות במכונה כישות שיכולה להיות לה זכויות יוצרים, או האם יש להעניק זכויות אלו ליוצר האנושי שתכנן את המערכת או תרם ליצירת היצירה באופן משמעותי. בישראל, ובמדינות רבות אחרות, יצירה חייבת להיות תוצאה של יצירתיות אנושית כדי להיות מוגנת בזכויות יוצרים, ולכן יצירה שנוצרה לגמרי על ידי בינה מלאכותית ללא מעורבות אנושית כנראה לא תזכה להגנה זו.
באוגוסט 2023, לדוגמה, קבע בית משפט בארה"ב כי יצירות שנוצרו לחלוטין על ידי AI אינן זכאיות להגנה של זכויות יוצרים, אך המצב עשוי להשתנות ככל שהטכנולוגיה תתפתח והחקיקה תתעדכן בהתאם.
סיכום:
יצירות עם מעורבות אנושית משמעותית עשויות להיות מוגנות בזכויות יוצרים.
יצירות שנוצרו לגמרי על ידי AI ללא מעורבות אנושית כנראה לא יוכרו כזכאיות לזכויות יוצרים, אם כי זה נושא שנמצא בדיון מתמשך מבחינה משפטית.
בישראל, חוק זכויות יוצרים התשס"ח–2007 קובע כי יצירה יכולה להיות מוגנת בזכויות יוצרים אם מדובר ביצירה מקורית, כלומר, כזו שנעשתה על ידי אדם והייתה בה מעורבות יצירתית אנושית. החוק חל על יצירות ספרותיות, אמנותיות, דרמטיות ומוזיקליות, והוא דורש שהיוצר יהיה "אדם". בכך, החוק בישראל מחייב מרכיב של יצירתיות אנושית כדי שזכויות יוצרים יתקיימו.
כאשר מדובר ביצירה שנוצרה על ידי בינה מלאכותית (AI), החוק בישראל, כמו במדינות רבות אחרות, לא מתייחס במפורש לשאלה האם יצירה שנעשתה על ידי AI יכולה להיות מוגנת בזכויות יוצרים. עם זאת, על פי הפרשנות הקיימת, מאחר שהחוק דורש מעורבות אנושית, יצירה שנוצרה לגמרי על ידי AI ללא התערבות או מעורבות יצירתית של אדם לא תהיה מוגנת בזכויות יוצרים.
אם אדם משתמש בכלי בינה מלאכותית כדי ליצור תמונה, השאלה האם הזכויות על התמונה יוכרו תלויה במידת המעורבות של האדם בתהליך היצירה. אם התהליך מערב החלטות יצירתיות מצד האדם המשתמש בכלי, ייתכן שהתמונה תהיה מוגנת. לעומת זאת, אם הכלי פועל בצורה אוטומטית לחלוטין, ההכרה בזכויות יוצרים עלולה להיות מוטלת בספק.
סיכום החוק בישראל:
על פי החוק, זכויות יוצרים מוענקות ליצירות שנעשו על ידי בני אדם, עם דרישה למעורבות יצירתית אנושית.
יצירה שנעשתה לחלוטין על ידי AI ללא מעורבות אנושית קרוב לוודאי לא תהיה מוגנת בזכויות יוצרים.
אם הסברים של CHATGPT
אבל לפי מה שהבנתי אם אין שום התרבות אנושית ואין הוכחה שזה של בן אדם מסוים אז אפשר להשתמש
רוב הקרנות הכספיות משקיעות באותו קונספט כמפורט לעייל
ולכן התשואה צפויה להיות זהה. (מלבד קרנות בודדות המשקיעות בתמהיל ללא אג"ח קונצרני.)
ההבדלים בין הקרנות הן בכשרות ודמי הניהול.
רכישת קרן כספית:
קרן כספית רצוי לקנות רק דרך חשבון בנק
היות שהבנקים לא גובים על כך עמלת קנייה ומכירה ודמי משמרת.
איך מבצעים את ההשקעה בפועל?!
להלן קישור מדויק לנקודת זמן
בה אני ממחיש איך משקיעים בקרן כספית
Auf YouTube findest du die angesagtesten Videos und Tracks. Außerdem kannst du eigene Inhalte hochladen und mit Freunden oder gleich der ganzen Welt teilen.
www.youtube.com
הוראות רכישה לחסומים...
תחילה נכנסים כרגיל לאתר הבנק עם שם משתמש וסיסמה. באתר הבנק יש לחפש אחר האפשרות לכניסה לפלטפורמת המסחר לרכישת ניירות ערך. בבנק הפועלים זה נקרא "לאתר שוק ההון". בבנק לאומי זה נקרא "לאומי טרייד". כך בכל אתרי הבנקים ניתן לגשת לרכישת קרן כספית.
לאחר שנכסים לפלטפורמת המסחר של הבנק, כותבים בשדה החיפוש את מספר הקרן כספית הרצויה. (לדוגמא: 5138094 – קרן כספית כשרה של מגדל) כותבים גם כמות מבוקשת לרכישה. לוחצים על "קנייה" מאשרים את הפרטים וזהו.
הרכישה כמעט בוצעה.
מכיוון שקרן כספית היא קרן נאמנות, לכן היא לא נסחרת בשעות המסחר הרציף. לקרנות נאמנות יש שעה קבועה בה מבצעים מנהלי הקרנות עסקאות.
הרכישות והמכירות מתקיימות מידי יום בשעה 16:00 (ביום ראשון ב15:00).