אוטיזם? אספרגר? איזו מילה מפחידה...

  • פותח הנושא tovat
  • פורסם בתאריך
וואו! איפה יש מוסדות עם כיתות תקשורת?
אצלנו בפריפריה אין, חשבתי שזה קיים רק בבתי ספר חילוניים.

אולי קיימים גם מוסדות לבנות עם כיתות תקשורת?
בבית שמש סולם פותחים בית ספר לבנות 'שיר למעלות' .
כיתות תקשורת בלבד לבנות.
 
מי שהלך לאיבחון
כנראה היה לו קושי
משמעותי בחיים בתחום התקשורת...

למה להפיל את זה על בן הזוג???
אני מכירה הרבה זוגות שהתגרשו
רק בגלל בעיית תקשורת שהתגלתה.

אז מה הטעם להסתיר דבר שיתגלה
והצד השני יחתוך ??

דבר נוסף-
ASD עובר בתורשה !!!
הרבה פעמים לאנשים עם ASD
בתפקוד גבוה נולדים להם ילדים
עם ASD בתפקוד בינוני/גבוה בינוני/ נמוך...

אז זה לא רק להפיל על בן הזוג
התמודדות עם חוסר התקשורת.
זה גם לגדל ילדים עם אותה בעיה
ואפילו חמורה יותר.
 
דבר ראשון אקדים ואומר שאני ממש נגד הסתרה
בכל עניין, בין השאר גם בנישואים
אני חושבת שחשוב מאד להגיע עם כל ילד שמאובחן על הרצף לגילוי עצמי ובהמשך לסינגור עצמי.
שהילד יוכל לומר בפה מלא אני אוטיסט (או כל הגדרה אחרת שיבחר)
ולא יצטרך להסתיר את היכולות והקשיים שלו מאף אחד וודאי שלא מהבנות שיפגוש..

דבר שני חייבת להתייחס לכך שאוטיזם הוא תורשתי
בהחלט!
אוטיזם זו שונות נויורוביולוגית (! שימו לב! שונות ולא לקות! כן ואני מתכוונת גם לאוטיסטים מינימלי וורבל)
ברור שזה יעבור בתורשה, כמו תצורות מוחיות אחרות, קשיי קשב, ביישנות, מוזיקליות....
אז מה????
בגלל זה אנשים אוטיסטים לא יביאו ילדים??
 
דבר ראשון אקדים ואומר שאני ממש נגד הסתרה
בכל עניין, בין השאר גם בנישואים
אני חושבת שחשוב מאד להגיע עם כל ילד שמאובחן על הרצף לגילוי עצמי ובהמשך לסינגור עצמי.
שהילד יוכל לומר בפה מלא אני אוטיסט (או כל הגדרה אחרת שיבחר)
ולא יצטרך להסתיר את היכולות והקשיים שלו מאף אחד וודאי שלא מהבנות שיפגוש..

דבר שני חייבת להתייחס לכך שאוטיזם הוא תורשתי
בהחלט!
אוטיזם זו שונות נויורוביולוגית (! שימו לב! שונות ולא לקות! כן ואני מתכוונת גם לאוטיסטים מינימלי וורבל)
ברור שזה יעבור בתורשה, כמו תצורות מוחיות אחרות, קשיי קשב, ביישנות, מוזיקליות....
אז מה????
בגלל זה אנשים אוטיסטים לא יביאו ילדים??
לדעתי הדברים הפוכים לגמרי
מדובר פה על ילד שהוא על הרצף זאת אומרת שיש לו יכולת לתפקד רק עם קשיים מסוימים וכו
ולשמחתנו היום יודעים להגדיר את הקשיים ולתת להם מענה וכלים להתמודד והמטרה היא שהילד ימצה את היכולות שלו ויתגבר על הקשיים ולא יקבע אותם לנצח נצחים , מי שלוקח את הבן/ בת שלו ומכניס לו לראש שהוא אוטיסט -בבת אחת הוא מוריד את הפוטנציאל שלו - איזה חיקוי יש לו ? האם אתה יכול להראות לו אוטיסט שהצליח וכו , האם אתה תלך ברחוב ותגיד לבן שלך הנה יש פה אוטיסט , תראה איך הוא הצליח להתגבר על הכל , הרי אף אחד לא יעשה את זה בחיים !
ולכן המטרה של ההורים ושל כל האיבחונים זה למקד את הקשיים ולעבוד עליהם ולהצליח להתגבר עליהם! ובנוסף לזה מנסיון שלי ילד שהכניסו לו לראש שהוא אוטיסט זה ילד שמרגיש שמותר לו מה שלאחרים אסור ולפעמים הוא משכנע את עצמו להתנהג מוזר כי מותר לו ! ולכן כל הורה שיש לו אחריות ולא מפחד מהתמודדות קשה שיסביר לבן שלו שיש לו קשיים מסוימים שהרופאים היום נותנים לזה שם מפוצץ כי ככה הקופח מכירה בזה ויןדעים מה לעשות ובעזרת השם הוא יתגבר על זה עוד קצת ועוד קצת עד שהוא יהיה כמעט רגיל ..
לגבי נישואין זה שאלת רב חד משמעית
לגבי הקביעה החד משמעית שזה תורשתי - אני אומר בצורה פשוטה , אין רופא אחד שאומר שזה תורשתי ,,
המקסימום שזה שמשערים שכנראה יש חלק לגנטיקה בענין , לקבוע באופן חד משמעי שזה תורשתי ולוקות ביולוגית זה מעשה שלא יעשה שגורם נזק להמוני אנשים שאולי משהו חשד שסבא שלהם על הרצף.. ועל הטוען זאת להביא מקורות ברורים לדבריו אני אישית חולק על ההנחה הזאת
חכמים הזהרו בדבריכם!
 
לגבי הקביעה החד משמעית שזה תורשתי - אני אומר בצורה פשוטה , אין רופא אחד שאומר שזה תורשתי ,,
המקסימום שזה שמשערים שכנראה יש חלק לגנטיקה בענין , לקבוע באופן חד משמעי שזה תורשתי ולוקות ביולוגית זה מעשה שלא יעשה שגורם נזק להמוני אנשים שאולי משהו חשד שסבא שלהם על הרצף.. ועל הטוען זאת להביא מקורות ברורים לדבריו אני אישית חולק על ההנחה הזאת
חכמים הזהרו בדבריכם!
הדעה המדעית המקובלת היא שיש לאוטיזם תורשתיות גבוהה. יש גם נתונים לגבי הסיכוי לאוטיזם כשקרובי משפחה מקרבה כזו או אחרת מאובחנים.
למשל פה. אפשר למצוא עוד מקורות בחיפוש פשוט.
גם אם ההורשה אינה לגמרי גנטית אלא בחלקה סביבתית, זה לא משנה את השורה התחתונה והיא שהסיכון של ילדים להורים על הרצף להיות גם הם על הרצף גבוה משמעותית מהסיכון של האוכלוסיה הכללית.
 
לדעתי הדברים הפוכים לגמרי
מדובר פה על ילד שהוא על הרצף זאת אומרת שיש לו יכולת לתפקד רק עם קשיים מסוימים וכו
ולשמחתנו היום יודעים להגדיר את הקשיים ולתת להם מענה וכלים להתמודד והמטרה היא שהילד ימצה את היכולות שלו ויתגבר על הקשיים ולא יקבע אותם לנצח נצחים , מי שלוקח את הבן/ בת שלו ומכניס לו לראש שהוא אוטיסט -בבת אחת הוא מוריד את הפוטנציאל שלו - איזה חיקוי יש לו ? האם אתה יכול להראות לו אוטיסט שהצליח וכו , האם אתה תלך ברחוב ותגיד לבן שלך הנה יש פה אוטיסט , תראה איך הוא הצליח להתגבר על הכל , הרי אף אחד לא יעשה את זה בחיים !
ולכן המטרה של ההורים ושל כל האיבחונים זה למקד את הקשיים ולעבוד עליהם ולהצליח להתגבר עליהם! ובנוסף לזה מנסיון שלי ילד שהכניסו לו לראש שהוא אוטיסט זה ילד שמרגיש שמותר לו מה שלאחרים אסור ולפעמים הוא משכנע את עצמו להתנהג מוזר כי מותר לו ! ולכן כל הורה שיש לו אחריות ולא מפחד מהתמודדות קשה שיסביר לבן שלו שיש לו קשיים מסוימים שהרופאים היום נותנים לזה שם מפוצץ כי ככה הקופח מכירה בזה ויןדעים מה לעשות ובעזרת השם הוא יתגבר על זה עוד קצת ועוד קצת עד שהוא יהיה כמעט רגיל ..
לגבי נישואין זה שאלת רב חד משמעית
לגבי הקביעה החד משמעית שזה תורשתי - אני אומר בצורה פשוטה , אין רופא אחד שאומר שזה תורשתי ,,
המקסימום שזה שמשערים שכנראה יש חלק לגנטיקה בענין , לקבוע באופן חד משמעי שזה תורשתי ולוקות ביולוגית זה מעשה שלא יעשה שגורם נזק להמוני אנשים שאולי משהו חשד שסבא שלהם על הרצף.. ועל הטוען זאת להביא מקורות ברורים לדבריו אני אישית חולק על ההנחה הזאת
חכמים הזהרו בדבריכם!
אני מסכימה שצריך לעשות את התהליך של הגילוי העצמי בזהירות ובליווי איש מקצוע מוסמך וכמובן לא לתת לילד להבין שאוטיזם זה פטור גורף מהכל.
לגבי ההגדרה לא חייבים להשתמש במילה אוטיסט (למרות שעל הרצף מאז 2013 הכונה אוטיזם) אפשר להשתמש בכל משחק מילים אחר, רצף, ספקטרום, אוטיזם, תקשורת.
מה שחשוב זה שהילד (בדרך כלל מתבגר) ידע על החוזקות והקשיים שלו ויידע לסנגר על עצמו: למשל יש לי רגישות שמיעתית תוכל להנמיך ווליום?
וכמובן שהשלב הראשון בגילוי עצמי הוא הכרת החוזקות ויש לאוטיסטים מלאאאאא, הם חכמים, כובשים, מצחיקים....

אני לא אכנס לסוגיית "ריפוי האוטיזם" כי רבים וטובים בהרבה ממני כבר דשו ולשו, לדעתי אין מקום לומר לילד עוד קצת ותהיה רגיל. גם אם יתכן וזה נכון. מה הוא חושב על עצמו באותם רגעים? עכשיו אני תקול צריך לתקן אותי...
 
אני מסכימה שצריך לעשות את התהליך של הגילוי העצמי בזהירות ובליווי איש מקצוע מוסמך וכמובן לא לתת לילד להבין שאוטיזם זה פטור גורף מהכל.
לגבי ההגדרה לא חייבים להשתמש במילה אוטיסט (למרות שעל הרצף מאז 2013 הכונה אוטיזם) אפשר להשתמש בכל משחק מילים אחר, רצף, ספקטרום, אוטיזם, תקשורת.
מה שחשוב זה שהילד (בדרך כלל מתבגר) ידע על החוזקות והקשיים שלו ויידע לסנגר על עצמו: למשל יש לי רגישות שמיעתית תוכל להנמיך ווליום?
וכמובן שהשלב הראשון בגילוי עצמי הוא הכרת החוזקות ויש לאוטיסטים מלאאאאא, הם חכמים, כובשים, מצחיקים....

אני לא אכנס לסוגיית "ריפוי האוטיזם" כי רבים וטובים בהרבה ממני כבר דשו ולשו, לדעתי אין מקום לומר לילד עוד קצת ותהיה רגיל. גם אם יתכן וזה נכון. מה הוא חושב על עצמו באותם רגעים? עכשיו אני תקול צריך לתקן אותי...
לפחות התגובה שלי הצליחה לשנות משהו..
יש הבנה שאין ענין שהילד יגיד בפה מלא אני אוטיסט אלא שיהיה מודע בצורה בריאה לקשיים שלו ובעיקר שיש* דרך להתמודד איתם וזה בדיוק מה שכתבתי שזה כל הענין באבחון , וכמובן הכל בשיקול דעת מרובה.
כמו כן אני כתבתי שהילד ידע שהוא יכול להיות כמעט רגיל וזה דבר אישי אצל כל אוטיסיט במה הוא יכול להשתנות ובמה זה כמעט בלתי אפשרי ( למשל רגישות מוגזמת לרעש) וכן - אין אדם מושלם, "כל אחד והתיקון שלו " בשביל זה באנו לעולם הזה וזה עיקר חיינו עלי אדמות לתקן עוד קצת ועוד קצת והלוואי שנזכה לתיקון השלם.
לגבי התורשה - אני כתבתי שמה שכתב בעל הדיבורים טובים שברור שזה יעבור בתורשה - שזה לא כל כך ברור ונכון שיש לזה השפעה אבל ודאי שאין קביעה כזאת שברור שזה עובר בתורשה אלא זה באופן כללי וכו.
 
וחייבת לומר שבפרוש יש הרבה אוטיסטים שהצליחו.
הכל מתחיל במה החברה חושבת על המילה אוטיסט
"אוטיסט זה לא קללה!!"
והגיע הזמן לומר את זה בקול
 
לפחות התגובה שלי הצליחה לשנות משהו..
יש הבנה שאין ענין שהילד יגיד בפה מלא אני אוטיסט אלא שיהיה מודע בצורה בריאה לקשיים שלו ובעיקר שיש* דרך להתמודד איתם וזה בדיוק מה שכתבתי שזה כל הענין באבחון , וכמובן הכל בשיקול דעת מרובה.
כמו כן אני כתבתי שהילד ידע שהוא יכול להיות כמעט רגיל וזה דבר אישי אצל כל אוטיסיט במה הוא יכול להשתנות ובמה זה כמעט בלתי אפשרי ( למשל רגישות מוגזמת לרעש) וכן - אין אדם מושלם, "כל אחד והתיקון שלו " בשביל זה באנו לעולם הזה וזה עיקר חיינו עלי אדמות לתקן עוד קצת ועוד קצת והלוואי שנזכה לתיקון השלם.
לגבי התורשה - אני כתבתי שמה שכתב בעל הדיבורים טובים שברור שזה יעבור בתורשה - שזה לא כל כך ברור ונכון שיש לזה השפעה אבל ודאי שאין קביעה כזאת שברור שזה עובר בתורשה אלא זה באופן כללי וכו.
יש עניין שהילד יוכל להמשיג את המכלול שלו ולתת לזה שם
ואם קשה לו או להורים שלו אז קצת לעדן את המושג.
 
ממליץ מאוד לקרוא את המכתב ברשות הרבים של יתד יום שלישי הזה תחת הכותרת אוטיזם בתפקוד גבוה...
 
הכותב הממליץ על כיתות תקשורת
אשמח לשמוע כאן את דעת המנוסים ,
צדדים לכאן ולכאן לפי מה מחליטים אם עדיף כיתת תקשורת או כיתה רגילה עם עזרה מבחוץ.
ואם יש אנשי מקצוע טובים בתחום שיוכלו לכוון (בלי אינטרסים - לא מתוך המערכת)
 
כמובן, כמו בכל דבר חינוכי זה תלוי על כל כך הרבה נתונים:
רמה של הילד
צריכים של הילד
אפשריות חינוך באזור
משאבים שיש להורים
יכולות של ההורים להשקיע, להתארגן ולתת לילד הצריכים מחוץ למסגרת הלימודי
אנשי מקצוע מתאימים
וכל כך הרבה נתונים שלא כתבתי
 
הכותב הממליץ על כיתות תקשורת
אשמח לשמוע כאן את דעת המנוסים ,
צדדים לכאן ולכאן לפי מה מחליטים אם עדיף כיתת תקשורת או כיתה רגילה עם עזרה מבחוץ.
ואם יש אנשי מקצוע טובים בתחום שיוכלו לכוון (בלי אינטרסים - לא מתוך המערכת)
זה מאד תלוי גם בנתונים אישיים של הילד עצמו, וגם בבית הספר, ובהרכב הילדים שמגיעים בשנה מסוימת.
אחד האתגרים הכי משמעותיים, אם לא ה-אתגר, של ילד על הרצף בתפקוד גבוה זה ללמוד מיומנויות חברתיות. זה כולל לא רק איך לשחק עם חברים אלא את כל התחום הרחב של יחסים בין אישיים, שדרוש לא רק כדי להנות מחברה אלא גם כדי להסתדר בחיים בצורה בסיסית.
כדי ללמוד את זה צריך שני דברים - הזדמנות, והכוונה.
בגדול (ממש בגדול), כיתה רגילה מספקת יותר הזדמנויות וכיתת תקשורת מספקת יותר הכוונה. לכל ילד צריך למצוא את האיזון הנכון שמתאים לשלב שבו הוא נמצא. הזדמנות לא תעזור אם הילד לא מסוגל לנצל אותה וללמוד ממנה, ומצד שני אם לא פוגשים סיטואציות מתאימות אז ההדרכה נשארת תיאורטית.
המצב האופטימלי לדעתי מתקבל מכיתת תקשורת שמקיימת הרבה שילוב בכיתה רגילה. הכיתה מספקת מסגרת תומכת עם הרבה יכולת לתת הכוונה, והשילוב בכיתה הרגילה (בכמות שמתאימה לילד) מספק את ההזדמנויות.

בכיתת תקשורת המחנכת אחראית על הילד באופן מלא, והיא מרכזת את הטיפול בו מכל ההיבטים ומחזיקה ראש לגבי התמונה הכללית. כמו כן בכיתת תקשורת יש, לפחות באופן עקרוני, יכולת לעזור לילד ליצור קשרים חברתיים על ידי מעקב אחרי המצב שלו, בחירת ילדים שאפשר לעזור לו להתחבר אליהם, יצירת הזדמנויות מתאימות לחיבור, ואפילו עזרה בשעת ההפסקה. בכיתה רגילה יותר קשה להשיג את זה, זה מאד תלוי בצוות, ברצון הטוב שלהם ובכמה שהם מעורים במה שקורה בכיתה מבחינה חברתית. בגדול, בכיתה רגילה ההורים הם אלו שצריכים לנהל את הטיפול ולתאם בין כל הגורמים. אפשר להקצות חלק מסל השעות האישי למורה מסוימ/ת שיהיו אחראים על התיק, אבל זה אולי שעה בשבוע שמוקדשת לזה. גם עזרה מחוץ לשעות טיפול מוגדרות (כמו למשל בהפסקה) זה משהו שקשה להשיג. אפשר להקדיש חלק מסל השעות לסייעת, אבל היא נמצאת בזמנים מסוימים בלבד והרבה פעמים לא ממש מקצועית. סייעת זה בעיקר למי שצריך עזרה להסתדר בשיעור, אחת כזו שמסוגלת גם לעזור חברתית (בלי להזיק) היא אוצר שקשה למצוא. עוד נקודה שיכולה להיות לרעת השילוב האישי היא רמת המקצועיות, בית ספר שלא מכיר ילדי תקשורת ואין לו ניסיון בשילוב שלהם יכול להיות עם רצון טוב אבל עם מעט מאד הבנה מה הם באמת צריכים. הצוות מקבל הדרכה במסגרת השילוב אבל זה טיפה בים. גם בכיתת תקשורת הניסיון של בית הספר עם כיתות כאלו יכול להיות משמעותי מאד, אבל לפחות צוות הכיתה עצמה אמור להיות יותר מקצועי.
מבחינת כמות שעות הטיפול שהילד מקבל, בסל אישי לעומת כיתת תקשורת: פה דווקא לפעמים הסל האישי יכול לתת יותר. חשוב לבדוק מראש עם בית הספר מה האפשרויות לממש את הסל, כי לפעמים מה שמקבלים על הנייר ומה שמקבלים בפועל אלו שני עולמות שונים. בכיתת תקשורת יש יותר סיכוי שבאמת יהיו אנשי המקצוע הדרושים, ושהם גם יהיו מומחים לתקשורת. בסל אישי, בהחלט נפוץ שלא מצליחים לממש. אבל אם מצליחים, זה יכול להיות יותר שעות מאשר בכיתת תקשורת, כי השעות הן אישיות ולא כיתתיות. כיתת תקשורת מקבלת שעתיים על כל ילד ומחלקת אותן לפי הצרכים. הרבה פעמים עושים שעות קבוצתיות או זוגיות וכך חוסכים שעות. אבל אם יש הרבה ילדים שזקוקים גם לשעות פרטניות, יכול להיות שילד שהצורך שלו פחות בוער יקבל נתח קטן יותר מהעוגה. אנחנו בדיוק השנה העברנו שני ילדים מכיתת תקשורת לשילוב יחידני, מסיבות שונות. אצל אחד מהם אמרו לנו בפירוש בבית הספר שהוא יקבל ככה יותר שעות כי הוא גבוה יחסית לכיתה ואי אפשר לתת לו את כל מה שהוא צריך מהסל הכיתתי.
 
בפרקטיקה מעשית בציבור החרדי הרבה פחות מצוי הנושא של כיתת תקשורת ופעמים רבות הברירה היא כיתה רגילה עם סיוע פארא רפואי חיצוני שגם הוא קשה להשגה (בפרט בבנים גדולים כידוע) לבין בי"ס תקשורת שישנם מקומות נפלאים עם צביון חרדי לחלוטין (וישיבתי לנערים) ששם הכל כלול ומקבלים מענה אמיתי!!

אם הברירה היא בין מתן מענה אופטימלי לבין אי מתן מענה (במסגרת רגילה) לדעתי אין מקום להסתפק חבל על כל רגע שהילד צובר תסכולים ואי הצלחות בזמן שהוא יכול לפרוח ממש במקום אחר!!

ציטוט מהמכתב ביתד "ההבדל בין לפני האבחנה והטיפול המתאים לאחרי הוא בין לשרוד את החיים ללחיות אותם" וכל מילה נוספת מיותרת
 
בפרקטיקה מעשית בציבור החרדי הרבה פחות מצוי הנושא של כיתת תקשורת ופעמים רבות הברירה היא כיתה רגילה עם סיוע פארא רפואי חיצוני שגם הוא קשה להשגה (בפרט בבנים גדולים כידוע) לבין בי"ס תקשורת שישנם מקומות נפלאים עם צביון חרדי לחלוטין (וישיבתי לנערים) ששם הכל כלול ומקבלים מענה אמיתי!!

אם הברירה היא בין מתן מענה אופטימלי לבין אי מתן מענה (במסגרת רגילה) לדעתי אין מקום להסתפק חבל על כל רגע שהילד צובר תסכולים ואי הצלחות בזמן שהוא יכול לפרוח ממש במקום אחר!!

ציטוט מהמכתב ביתד "ההבדל בין לפני האבחנה והטיפול המתאים לאחרי הוא בין לשרוד את החיים ללחיות אותם" וכל מילה נוספת מיותרת
אלו שיקולים למי שמתלבט כאן ועכשיו לאן לשלוח את הילד. אבל ברמה העקרונית, אפשר לשאוף גם לשינוי.
זה אפילו לא שינוי מסובך במיוחד, כי הפרוצדורה לפתיחת כיתת חנ"מ בבית ספר רגיל אינה מסובכת (לפחות מה שתחת משרד החינוך), ומספר הילדים הדרוש לכיתה הוא קטן (4-5 מספיקים לכיתה). להבנתי, זה גם מועיל תקציבית לבית הספר שהכיתה נפתחת בו. אנשי מקצוע יכולים להגיע מבין אלו שמאיישים את בתי הספר הנפרדים.
זה באמת לא בשמיים. קבוצה של הורים נחושים יכולה להביא לזה שכיתת תקשורת תיפתח בשנה הבאה. אני חושבת שהמחסום העיקרי הוא הגישה של הציבור (כולל צוותי החינוך) לעניין.

מוסד נפרד זה לגדל ילד בחממה. יש כאלו שחייבים חממה, אבל מי שחושבים שיוכל בהמשך גם להשתלב בעולם האמיתי, צריך מתישהו לקבל את הכלים לזה, ואת זה קשה לעשות בחממה שבה לא פוגשים את העולם. (אפרופו הדיון הקודם על שידוכים, מה הסיכוי שלא יפסלו על הסף מישהו שמגיע ממקום כזה?)
כיתת חנ"מ בבית ספר רגיל זה לא רק פרקטיקה, זה גם אמירה שהאנשים האלו הם חלק מהחברה ולא קטיגוריה נפרדת.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
יש בירוחם פוטנציאל גדול להתיישבות חרדית של בניה חדשה זולה
יש כמה יזמים חרדים (וגם אחרים) שזכו שם במאות יחידות,
ויש עוד שכונות בבניה
וכל זה מלבד ההסכם גג של כ 6000 יח"ד
ממה שאני מבין, זה המקום הכי זול בארץ ליחידת קרקע ואם כך מחירי הדירות שם יהיו הכי זולים בארץ
מבחינת קהילות, כיום יש קהילה ליטאית יחסית קטנה, אבל אם מדובר על מאות יחידות חדשות זה יכול ללכת גם לקהילות חסידיות שיבואו במרוכז.
מבחינת תעסוקה, ירוחם זה חצי שעה נסיעה מבאר שבע, שלכאורה בבאר שבע יש הכל, תחבורה, היטק, בתי חולים, קניות (לא יותר גרוע מרוב ערי הפריפריה שמרכזי התעסוקה שלהם במרחק של יותר מחצי שעה נסיעה)
מבחינת מוסדות חינוך, כיום בקהילה הליטאית יש מוסדות גנ"י, ת"ת, בית יעקב. שזה בסיס להתחלה. אבל ברגע שיגיעו 500 משפחות חדשות, מן הסתם יפתחו מוסדות נוספים. אבל בתור בסיס להתחלה זה מצוין.
אחד הטעויות של האנשים לגבי ירוחם, זה שבודקים את העתיד לפי הקהילה הקיימת, אבל אין שום קשר, אם תהיה קהילה צעירה וחדשה של 500 משפחות זה יבלע את הקהילה הקיימת, כלומר יפתחו מוסדות חדשים, חנויות ותחבורה.
מה דעתכם? ירוחם תעלה בסוף על המפה? אנשים יבואו לגור שם?
מוישי נראה כמו הילד הכי תמים שתפגשו: חולצה מגוהצת, כיפה שחורה שיושבת בול, וחיוך של "ילד טוב ירושלים". אבל מאחורי המראה המטעה הזה מסתתר מוח שמזהה פרצות בלוגיקה של מבוגרים עוד לפני שהם סיימו לדבר...
קצת הכרות...
הרקע: יום שישי אחר הצהריים. מוישי נכנס לבית הכנסת השכונתי, לבוש בחולצה לבנה מעומלנת, הכיפה השחורה הקטנה מונחת בדיוק במרכז הראש. הוא ניגש למקרר השתייה. הגבאי הוותיק, רבי חזקאל, איש רציני עם משקפיים על קצה האף, עוצר אותו.
רבי חזקאל: "מוישי! לאט לך. אתה יודע שהשתייה פה היא רק למי שלומד או עוזר לנקות לפני שבת?"
מוישי (עוצר, מחייך את החיוך שלו ולא מתבלבל לשנייה): "שלום עליכם, רבי חזקאל. בדיוק על זה רציתי לדבר איתך. אתה הרי גבאי ותיק, אתה יודע שזמנים השתנו, נכון?"
רבי חזקאל (מרים גבה): "מה הקשר לזמנים שהשתנו? עבודה זו עבודה, ושתייה זו שתייה."
מוישי (בטון בוגר ומחושב): "נכון מאוד. אבל פעם, כשאבא שלי ברוך היה בגיל שלי, היית צריך להזיז ספסלים כדי להרגיש שאתה עוזר. היום, בעידן הדיגיטלי, העזרה הכי גדולה היא 'יחסי ציבור'. אם אני אשתה פה כוס טרופית קרה ואצא החוצה עם פרצוף מרוצה, כל הילדים בשכונה ירצו לבוא ללמוד דווקא בבית הכנסת שלך. אני בעצם עושה לך פה שירות שיווקי בחינם!"
רבי חזקאל (נשאר פעור פה לרגע, מנסה להבין אם הילד הרגע עבד עליו או שהוא באמת גאון): "שירות שיווקי? בשביל טרופית אחת?"
מוישי (לוקח את השתייה, קורץ ומניח יד על הכתף של הגבאי): "בדיוק, רבי חזקאל. אל תסתכל על הכוס, תסתכל על הפוטנציאל. שבת שלום!"
מוישי יוצא מהדלת בצעד קליל, משאיר את הגבאי לעמוד שם ולמלמל לעצמו: "הילד הזה... הוא עוד יהיה ...774555.jpg
  • תודה
Reactions: net131 //
16 תגובות
כמידי שבוע, אנו באתגר שבועי במתכונת ייחודית, המוקדש כולו לפרשת השבוע.
האתגר הוא הזדמנות מופלאה להשתמש בכלים שבידינו כדי להרבות את כבוד השבת ולהפיץ יצירה יהודית איכותית.

התמונה הנבחרת תשמש כרקע ללוחות "זמני כניסת ויציאת השבת", ותפורסם במגוון פלטפורמות ברשת עם קרדיט ליוצרים.

📋 כללי האתגר (חשוב לקרוא!)​

  • סגנון: ניתן להעלות יצירות בכל סגנון אמנותי שתבחרו.
  • פורמט: מומלץ מאוד להעלות בפורמט מלבן עומד (יחס גובה).
  • שדרוג: ניתן ואף רצוי להוסיף הנפשת וידאו קצרה של מספר שניות בנוסף לתמונה הסטטית.
  • פתיחת האשכול: הראשון שפותח אשכול במוצאי שבת בהתאם לכללים - הוא האשכול הפעיל. על פותח האשכול להעלות תמונה לדוגמה (שיכולה להשתתף באתגר כהודעה נפרדת). ולהעתיק את הכללים הנ"ל.
  • ניהול: בשונה מהאתגרים הרגילים, הזוכה באתגר זה לא ינהל את האתגר הבא (הנושאים קבועים מראש).
  • זכייה היברידית: צוות פרוג יבחר את התמונה המנצחת מתוך חמש היצירות שקיבלו את הדירוג הגבוה ביותר מהקהילה.

⚖️ הנחיות תוכן ותקנון​

  • רגישות יהודית: אין להעלות תמונות הממחישות את פניהן של דמויות מהתנ"ך.
  • כללי האתר: אין להעלות תמונות של דמויות נשיות מעל גיל 3.
  • כמה? אין הגבלת יצירות, ניתן להעלות מספר יצירות, בתנאי שהם יפות ומקצועיות.
  • מקוריות: היצירה חייבת להיות תוצר של בינה מלאכותית שנוצרה במיוחד עבור האתגר הנוכחי.
  • ניקיון: על התמונה להיות נקייה מסימני מים או עריכה ידנית. (סימן קטן של מחולל התמונות לא מפריע).
  • קרדיט: אם ברצונכם שיופיע קרדיט שונה משם המשתמש שלכם, ציינו זאת בבירור בטקסט בהודעה מתחת לתמונה.
  • זכויות: בהתאם לחוקת האתגרים, לאתר "פרוג" קיימת הזכות לעשות שימוש חופשי ביצירות המשתתפות באתגרים.

🕒 לוחות זמנים​

  • פתיחת האתגר: בכל מוצאי שבת ייפתח אשכול ייעודי לפרשת השבוע הקרוב.
  • סיום האתגר: יום רביעי בלילה (בזמן זה האשכול יינעל להשתתפות ולדירוג).
בהצלחה לכולם! מחכים ליצירות המרהיבות שלכם.

ויה"ר שנזכה להיות מן המאחרים לצאת מן השבת וממהרים לבוא
ולהרבות את כבוד השבת בעולם.

דוגמא:

An_illustration_of_an_open_Torah_scroll_set_on_a_s-1774444897586.png

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  4  פעמים
למעלה