שיתוף ממלכה במבחן- סצנות בביצוע AI

  • הוסף לסימניות
  • #2
1722353726196.png

1722353746472.png
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
כדאי גם קצת פירוט על כל תמונה , אלא א"כ זה סוג של חידות.
זה לא חידות, אני אישית אוהבת לגלות את הרעיון בעצמי מתוך התמונה.
לאלו שלא:
תמונה 1: בסטיאן מגלה שמהללאל הוא בנו. (פשלה מסוימת בעיצוב התליון...)
תמונה 2: איזה עוד ילדים מוצצים את 2 האגודלים בו זמנית? בסטיאן פוגש את הנסיכים (אני יודעת שלא דייקתי בניסוח, עבר המון זמן מאז שקראתי את הסדרה בפעם האחרונה)
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
מעניין אותי ממש, איך הגדרת לדיזיינר את סגנון הלבוש?
פרומפט:
תמונה 1: שר צבא כוזרי עם זקן לבן, הבעת פנים סובלת ונחושה ומדים עתיקים ומפוארים, מתכופף ובוהה בחוסר אמון בחולצתו של נסיך כוזרי בן 17, עם תלתלים שחורים, לבוש בגלימה ששוכב מת עם עיניים עצומות על הרצפה כשחולצתו קרועה ועל חזהו יש שרשרת עם תליון זהב אליפטי קטן ושטוח, והבעת סבל על פניו.

תמונה 2: שר צבא כוזרי עם שיער וזקן לבן לבוש בגלימת מסע ובגדים בלויים ישנים וקרועים, עומד כשרק גבו נראה ובוהה בילד כוזרי בן 4, מתוק ובלונדיני עם עיניים תכלת ושיער ארוך שעומד באופק המטושטש מרחוק בתוך חצר מגודרת ופורחת של בית חווה כפרי ומוצץ את 2 אגודליו בפיו כשהוא ל

עריכה: אני רואה שדיזיינר שומר את הפרומפט רק עד כמות מילים מסוימת. ההוראות שלי היו יותר ארוכות...
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #8
אני לא קוראת את הספרים הללו, אבל מאוהבת בסטייל הזה, בדיוק אני באמצע ליצור תמונה בסגנון...
בליאונרדו לא הצלחתי, ב-promeai יש אופציה של בחירת סגנונות- פנטסטי/ ימי הביניים ועוד. ממש מבחר ענק, ממליצה בחום
צריך ללמוד את התוכנה לוקח זמן אבל שווה...
כתבתי רק נסיך עומד במרפסת ארמונו
בחרתי סטייל, לוקיישן ואפקט, וקיבלתי:
4891ae84366249ea8b35eb530a3327e5.jpg
5fe438ebf26f4fbabe4a764f399a7a38.jpg
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #9
פרומפט:
תמונה 1: שר צבא כוזרי עם זקן לבן, הבעת פנים סובלת ונחושה ומדים עתיקים ומפוארים, מתכופף ובוהה בחוסר אמון בחולצתו של נסיך כוזרי בן 17, עם תלתלים שחורים, לבוש בגלימה ששוכב מת עם עיניים עצומות על הרצפה כשחולצתו קרועה ועל חזהו יש שרשרת עם תליון זהב אליפטי קטן ושטוח, והבעת סבל על פניו.

תמונה 2: שר צבא כוזרי עם שיער וזקן לבן לבוש בגלימת מסע ובגדים בלויים ישנים וקרועים, עומד כשרק גבו נראה ובוהה בילד כוזרי בן 4, מתוק ובלונדיני עם עיניים תכלת ושיער ארוך שעומד באופק המטושטש מרחוק בתוך חצר מגודרת ופורחת של בית חווה כפרי ומוצץ את 2 אגודליו בפיו כשהוא ל

עריכה: אני רואה שדיזיינר שומר את הפרומפט רק עד כמות מילים מסוימת. ההוראות שלי היו יותר ארוכות...
וואו, תודה!
אפשר להעלות גם תמונות שיצרתי עכשיו? או שזה אשכול שיתופי שלך? : )
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
שימו לב לזה:
פרומפט:
תמונה 1: שר צבא כוזרי עם זקן לבן, הבעת פנים סובלת ונחושה ומדים עתיקים ומפוארים, מתכופף ובוהה בחוסר אמון בחולצתו של נסיך כוזרי בן 17, עם תלתלים שחורים, לבוש בגלימה ששוכב מת עם עיניים עצומות על הרצפה כשחולצתו קרועה ועל חזהו יש שרשרת עם תליון זהב אליפטי קטן ושטוח, והבעת סבל על פניו.
מה לא עשיתי כדי שהבינה תקלוט שהוא חסר הכרה? הא? מה כל כך מסובך????
חוסכת לכם לגלול למעלה: בשתי התמונות הוא עם עיניים פקוחות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
שימו לב לזה:

מה לא עשיתי כדי שהבינה תקלוט שהוא חסר הכרה? הא? מה כל כך מסובך????
חוסכת לכם לגלול למעלה: בשתי התמונות הוא עם עיניים פקוחות.
ראיתי באמת את ה'מת', וגללתי לראות אם הוא באמת מת, ואיך בדיוק הבינה הסכימה להביא לך אדם מת..
אתגרת, עכשיו הולכת לנסות

והנה הסצנה של אולה וטוביה במטע התפוחים
1722360118158.png

וקצת פחות ריאליסטי:
1722360178441.png

בחור נאה עם מדי צבא של קצין, של לפני 2000 שנה, יושב על האדמה ברגליים משוכלות ליד מדורה. מהצד השני של המדורה, יושב נער ממורמר מעט, בן 17 עם בגדים מיושנים ופשוטים של טוחן, של לפני 2000 שנה. אדמה תחוחה. ברקע מטע תפוחים. על המדורה נצלה לאיטו דג על מקל, הדג מלוכלך בעפר. ריאליסטי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
אתגרת, עכשיו הולכת לנסות
יש!
שיניתי טיפה את הפרומפט, והחלפתי 'עצומות' ל'סגורות'

שר צבא כוזרי עם זקן לבן, הבעת פנים סובלת ונחושה ומדים עתיקים ומפוארים, מתכופף ובוהה בחוסר אמון בחולצתו של נסיך כוזרי בן 17, עם תלתלים שחורים, לבוש בגלימה ששוכב על הרצפה עם עיניים סגורות.חולצתו קרועה ועל חזהו יש שרשרת עם תליון זהב אליפטי קטן ושטוח, הבעת סבל על פניו.

1722360682424.png
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
יש!
שיניתי טיפה את הפרומפט, והחלפתי 'עצומות' ל'סגורות'

שר צבא כוזרי עם זקן לבן, הבעת פנים סובלת ונחושה ומדים עתיקים ומפוארים, מתכופף ובוהה בחוסר אמון בחולצתו של נסיך כוזרי בן 17, עם תלתלים שחורים, לבוש בגלימה ששוכב על הרצפה עם עיניים סגורות.חולצתו קרועה ועל חזהו יש שרשרת עם תליון זהב אליפטי קטן ושטוח, הבעת סבל על פניו.

צפה בקובץ המצורף 1724070
וואו!
אבל לא התכוונתי שהבינה בכלל לא נתנה עיניים עצומות.
כהרגלה בקודש- היא הקשיבה לי רק בתמונות הפחות מוצלחות...:rolleyes:
1722361765310.png
1722361604192.png
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
  • הוסף לסימניות
  • #17
ואיך שכחתי להגיב על זה?!
הסצנה של אולה וטוביה במטע התפוחים
יצירות מדהימות לגמרי!
אמנם בתמונה הראשונה אולה היה נראה לי קצת אנמי, אבל הכל נסלח למול ההבעת פנים של טוביה, בול! יותר מדויק ממדויק!
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
וואו!
אבל לא התכוונתי שהבינה בכלל לא נתנה עיניים עצומות.
כהרגלה בקודש- היא הקשיבה לי רק בתמונות הפחות מוצלחות...:rolleyes:
התמונה השנייה בספויילר, סוף סוף התקדמות של הבינה!!
אני כבר לא מסוגלת לראות את כל הניסיונות שכושלים בגלל הבינה שלא מבינה שזה צריך להיות דיי מזכיר יהודים :(
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

סיפור בהמשכים מקור [לא] אמין

*סיפור בהמשכים - מקור [לא] אמין*


פרק 1



מושב צלפון 2024


שעון האורלוגין הישן שעמד במרכז הסלון סימן כי שעת השקיעה קרבה. מרגלית פתחי המתינה לנכד שלה שישוב מיום עבודתו העמוס.

מאז סיים את הצבא, עבר נועם לשירות המשטרה בתפקיד יס"מ. אביו שעבד במשטרה קיפח את חייו באמצע פעילות. מחבל שלף סכין והרג אותו למוות. בנו נועם ממשיך דרכו. לא רואה את עצמו עובד בשום עבודה אחרת.

דפיקה קלה על דלת הבית. מרגלית אפילו לא קמה, ידעה שהנכד שלה הגיע. היא דאגה לו בכל מאודה, עוד מאז נולד, אבל מהרגע שאביו נהרג ועבר נועם לגור איתה, דאגה לו אף יותר.

"בא חביב גלבי ורוחי. בא", קרא לו מהספה בסלון, מושיטה את ידיה לחיבוק חם. היא כבר לא צעירה כשהייתה, הגוף לא מתנהג אותו דבר. היא המשיכה לשבת, קשה לה לעמוד עכשיו.

נועם פתח את הדלת, נכנס תוך שהוא סוגר את הדלת חזרה, ומתקרב לעבר סבתו. מתכופף אליה מתרפק על החיבוק. כמה היה נותן רק בשביל לקבל חיבוק כזה מאביו, או מאימו. מרגלית הכירה את התחושות שלו, קראה אותו כמו ספר פתוח.

"אז מה סבתא. מה מספרת? איך עבר עליך היום", נועם התיישב לידה. גופו הרחב נכנס ברוחב שנותר בין סבתו לספה.

"תודה לק-ל יום יום", מרגלית הניחה ידה על פיה נשקה ושלחה אותה לשמיים. מעניקה נשיקה למי שאמר והיה העולם. "לא עשיתי כלום היום. איפה אני כבר לא כמו פעם. הייתי קמה בבוקר מכינה פיתה, ומרק, וחלבה, וסחוג, ולפעמים גם לחוח. היום בקושי למיטה יש לי כח ללכת". צחקה. צחוקה היה מר. "ביקרת את אמא?" העבירה נושא, לא רוצה להתרכז בעצמה.

"האמת שלא הייתי אצלה כבר כמה שבועות נראה לי שלושה", נועם נשמע מבואס. כאוב.

מרגלית אספה את שארית כוחותיה מהיום המשעמם שעבר עליה. מוציאה מהמקרר קערה של אורז וקציצות. חיממה לנכד האהוב שלה, והגישה לו לשולחן. "בא יא איבני. תאכל משהו".

"סבתא. אל תטרחי אני יכול להכין לעצמי", נועם התיישב ואכל בתיאבון.

"למה לא הלכת לבקר את אמא", מרגלית הביטה בצלחת מתמלאת נחת. נהנית לראות אנשים שבעים. "אתה יודע אמא יש רק אחת", חייכה בעצב.

הבית כמעט ולא ידע רגעי אושר. אפילו ביום שסיים נועם את הצבא, אף אחד לא דאג לעשות לו מסיבת שחרור, או כל דבר שחייל אחר היה עושה ברגע שהשתחרר. את הכסף שקיבל מהצבא שמר לימים אפלים שאולי יבואו.

"אני יודע סבתא", נועם הניח את המזלג על השולחן, מביט בעיניה הטובות של סבתו. "אבל אני לא מסוגל ללכת עכשיו, את זוכר מה היה שם בפעם שעברה. המלחמה הזאת לא עושה טוב לאנשים".

"כן אני יודעת", הביטה מרגלית בתמונה של בעלה המנוח שממוסגרת בגדול ומונחת על ארון הנעליים במסדרון. יש לה עוד תמונה קטנה בחדר השינה שלה. "גם סבא שלך לא ידע לקבל את המלחמה הזאת טוב", היא נזכרה כיצד שמע בשמחת תורה את ההזעקה הראשונה, הוא כבר היה בדרך לבית הכנסת, מיד חזר וירדו שניהם לקומה התחתונה. אין להם ממ"ד בבית. כל הלחץ, הכאב, והידיעות שהגיעו מהשטח גמרו אותו. חצי שנה הצליח לשרוד אבל התקף לב אחד סיים את הסיפור.

"סבתא לא התכוונתי לצער אותך", נועם המשיך להביט בעיניה של סבתו. דמעות גלשו על לחייה. הוא קם והעניק לה חיבוק אוהב. "אני אבקר את אמא שוב בקרוב".

"אבל חשוב לי שתזכור. נכון שאני גידלתי אותך, והענקתי לך. אבל זה בגלל שאמא לא יכלה לעשות את זה", מרגלית ניגבה את עיניה. "וודאי לי שאם אמא הייתה יכולה, היא הייתה עושה עבודה נפלאה. הרבה יותר טוב ממני". מרגלית קמה נעזרה בנכדה, ונשכבה במיטתה. "תודה יא איבני. שהשם ישמור לי עליך".

"תודה סבתא. שישמור גם עליך". נועם כיסה אותה ויצא מהחדר.

התמונה הקטנה של זכריה פתחי הביטה בה. מרגלית הביטה בו בחזרה. "איך עזבת אותי כאן לבד יא זכריה. איך? תשמור לי על נועם. תבקש שם רחמים עליו. מסכן הילד!!! כל כך הרבה סבל עבר עליו. הגיע הזמן שינוח".



השעה כבר מאוחרת. נועם שתף את הצלחת בה אכל. והתיישב בספה. לרגע אחד הביט על הבית. מחשבה על קניית רהיטים חדשים עבור סבתא שלו, עוברת בראשו מידי יום. ובכל יום חוזר המשפט הקבוע שלה ומהדהד בראשו. נשמה תשמור את הכסף שלך. אתה יודע איך אומרים שקל לבן ליום שחור. אין לדעת מה ילד יום יא איבני.

בדיוק מה יותר שחור מעכשיו!!!

מדינה במלחמה. אבא איננו. סבא איננו. אמא אין. וסבתא שרק דואג ודואג בגללי.


נועם נשכב בספה מוציא את הסלולרי מכיסו. רוצה להעביר את המחשבות. שיחה נכנסת מופיעה במסך. נאסר אבו-סאלח.

"הלו", נועם ענה קולו עייף. מבקש לישון.

"יש לי חדש", נאסר העביר מלל קצר. "במקום הקבוע בעוד שעה?"

נועם התרומם במהירות. מנתק. מתארגן. לפני שיצא העביר מבט אחרון לעבר סבתו. מתלבט האם להשאיר לה פתק למקרה שתתעורר. לקח את מפתחות הרכב, מחליט לא להשאיר פתח. אין לו זמן. אסור לו לאחר. כל שניה קריטית.

הוא יצא נושק למזוזה. מתפלל תפילה חרישית לבורא עולם שישמור על סבתו. ועלה לתוך רכבו, מנהיג את הרכב קדימה למקום המפגש.

בליבו קיווה לטוב. אולם גופו ידע גם ידע שבכל פעם שניפגש עם נאסר אבו-סאלח משהו רע קורה.
.....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  1  פעמים
למעלה