סיפור בהמשכים על האש | פרק בודד - ביניים | מורדי ואלי

[לוטם]

אז לבקשתכם וסקרנותכם...
מה קרה כשמורדי וחבריו חזרו מאילת, והחליטו לעשות על-האש בבית של מורדי.
הפרק קצת ארוך,
בהנאה (:

 

[לוטם]

האוטובוס נעצר בתחנה, מורדי העמיס על גבו את התיק בתנועות עייפות, לא מתייחס לכך שכל היושבים באוטובוס ממתינים לירידתו.

"מורדי". דוד נעמד. "הבטחת משהו".

"הבטחתי ואני מקיים". מורדי מכריז בקול צרוד ועיניים טרוטות. "ל מ ר ו ת שאני ג מ ו ר מעייפות".

"קטן עליך". הם נעמדים יחד, כל החבורה, טופחים למורדי על הגב בהערכה. דקה קלה לאחר מכן כולם ניצבים יחד עם תיקיהם בתחנה הקרובה ביותר לביתו של מורדי.

למזלם, ההורים של מורדי אנשים נוחים, ולמזלם הרב יותר, מורדי מתגורר בבית פרטי. כך שגם אם ידליקו שירים, ינפנפו וידברו בצעקות רמות – רוב הסיכויים שאף אחד מהשכנים לא יגער בהם.

חמש דקות מאוחר יותר חבורת הצעירים נכנסו בצהלות שמחה והתלהבות אל גינת הבית של מורדי.

"יאללה, גבר. לך תרוקן את המקפיא שלכם. תביא כל מה שיש". דוד מזרז את מורדי. "אני רעב. בינתיים אני מדליק את המנגל שלכם. הגחלים בתוך הארון הזה, נכון?" הוא ניגש לארון שניצב בקצה הגינה בטבעיות, מוציא גחלים ומדליק את המנגל.

ישראל ונתי פתחו שולחן מתקפל תוך כדי החלפת חוויות, מסדרים סביבו כיסאות.

"לך תביא מפה". ישראל ביקש מנתי, "אתה יודע איפה המפות שלהם, נכון?!"

"יודע". נתי נכנס אל הבית, טורק אחריו בטעות את הדלת בקול רועם. הוא התכווץ לשניה על מקומו, אך כשראה שהרעש עבר בשלום, המשיך לכיוון המטבח. הוא הוציא מאחת המגירות מפת שולחן, ויצא בחזרה החוצה.

"שלך, ישראל!" הוא העיף אליו את המפה, בוחן אותו פורס אותה על השולחן.

"מה אתה מסתכל? בוא לעזור!"

"תסתדר לבד, איך נראה לך תצליח להסתדר בחיים בלי לדעת לפרוס מפה לבד?"

"עד עכשיו הסתדרתי מצויין". מלמל לעצמו, והמשיך להסתבך בפתיחת המפה החד-פעמית.

מורדי יצא גם הוא מהבית, ידיו עמוסות. "דוד", הרים את קולו, "תעזוב את האש! זהו מספיק. עכשיו תיכנס לבית יש על הרצפה ליד המקפיא כמה דברים, תביא אותם".

"אוקי". דוד נכנס אל הבית חוזר לאחר דקה קלה בידיים מלאות. "ראיתי בארון גם מרשמלו וחמצוצים". הוא מודיע. "הבאתי. והכנסתי שישית בירות למקפיא. גם זה היה בארון".

"מעולה". החבר'ה מרוצים. עוזרים למורדי ולדוד לפרוק את הסחורה שהביאו מהמקפיא אל השולחן שליד המנגל.

"אתם מכינים הכל". מורדי התיישב באנחה מעורבת בפיהוק על אחד הכיסאות הפזורים בגינה. "אני גמור".

"אין בעיות". פרגנו לו לנוח מעט. "רק, איפה השירים?"

"בנייד שלי". מורדי אומר, כבר שקוע בנייד שלו.

"ואיפה יש לכם בוקסה?"

"יש לאחי, אלי". מורדי מיידע אותם, שידעו גם לפעמים הבאות. "זה בחדר שלי. מי רוצה ללכת להביא?"

"אלי שם?" ישראל מברר, נוטש את המפה.

"אין לי מושג".

"טוב. אני אכנס. שמישהו כאן יפרוס את המפה הזאת". הוא קרץ אל נתי ונעלם בתוך הבית, פונה אל חדרו של מורדי. "אלי?" הוא נעמד בפתח החדר, קורא פנימה בזהירות.

"אתם עושים רעש של הפצצות אוויריות בעזה".

"מתנצל". ישראל כחכח בגרונו במבוכה קלה. "בכל אופן, מורדי ביקש את הבוקסה שלך".

אלי התיישב על המיטה, מביט בישראל במבט בוחן. "מה אתם עושים שם בחוץ בכל כך הרבה רעש?"

"על האש. אפשר את הבוקסה?"

"וואלה. אני בא". אלי לבש את הציצית והוציא מהארון את הבוקסה, יוצא החוצה.

"אהלן חברים". אלי השתדל לדבר בקול נמוך לחבר'ה הרועשים בגינה. "הבאתי חבר ובוקסה".

"אלי! מה קורה?!" נתי ודוד טופחים לו אחד אחרי השני על הגב. מורדי מרים חצי מבט לרגע. "אתה רעב?"

"אם הגעתי לכאן מהמיטה, אז כנראה שכן". הוא אומר, מדליק את הבוקסה, "מורדי תתחבר. הבוקסה פועלת". עשר שניות מאוחר יותר הבוקסה כבר השמיעה קולות עזים וגסים. אלי נסוג, תופס עמדה על המנגל. "מה מורדי, אתה עייף?"

"כן". מורדי עונה מהכיסא עליו היה שרוע. "מת מעייפות. גמור".

"אז לך לישון". אלי הציע, "אני אשמור פה על החבר'ה המורעבים שלך".

"נראה לך". מורדי התיז, נושף בבוז. "אתה לא תשתלט עליהם לרגע".

"אתה משתלט ממש טוב. עוד רגע נרדם כאן". אלי עוקץ חזרה.

"חכה, ברגע שיגיע האוכל - הוא יתעורר". דוד גיחך, רגע לאחר מכן הפך לחמור סבר. "רגע! צריך פיתות, לחמניות, לחם, משהו".

"מאיפה אני אביא לך עכשיו לחם?" מורדי רטן. "אל תתלונן סתם".

"לך לתחנת דלק". אלי מציע. "פתוח שם עכשיו".

מורדי התרומם ממקומו. "אני אלך. למי יש כסף?"

"לי". דוד פשפש בכיסו העמוק, מוציא בסופו של דבר שטר מקומט. "קח".

"יצאתי".

שבע דקות לאחר מכן מורדי חזר, ידיו ריקות. "אין להם שום דבר שיכול לעניין אותך, דוד". עדכן, מחזיר לו את השטר. "לא נורא, תתמודד".

דוד עיקם את אפו באי שביעות רצון. "ראיתי על השולחן אצלכם במטבח לחמניות. אולי ניקח משם כמה?"

"זה לאחים שלי, מחר בבוקר, גבר". אלי עצר את הביזה של דוד, יודע שמורדי מסוגל ללכת להביא את הלחמניות האלו. "תאכלו ככה, בלי לחם".

"אבל אני רעב".

"אז מה". אלי פער לכיוונו זוג עיניים. "תאמין לי שהבשרים שהוצאתם כאן יכולים להשביע אותך ואת כל תושבי העיר הזאת".

"צודק". דוד הנהן לאחר חשיבה קצרה.

מורדי הגביה את השירים עוד קצת.

"יאללה הוצאתי נגלה", אלי הרים מעט את קולו, מנסה להתגבר על השירים. "תתחילו לאכול. יש לכם רק עוד שעתיים עד הבוקר".

"יאללה". הם התישבו במהירות סביב השולחן, מכלים ברגע כל תבנית שאלי מעביר אליהם, הפה מלא אוכל, הגרון מנסה לשיר תוך כדי.

"מורדי, תחליף שיר". אלי מבקש, בתחילה יפה, לאחר כמה ניסיונות בלתי מוצלחים ניסה לחטוף מידיו של מורדי את הנייד. "אני אכבה לכם את הבוקסה. תחליף לשירים יותר נורמליים".

"דיי אלי. אם לא טוב לך, אתה מוזמן לחזור לחדר. ללכת לישון". מורדי מתעצבן.

אלי העווה את פניו, פותח את פיו בכוונה לענות כשצליל של חלון נפתח נשמע ברקע.

"חבר'ה". ראש צץ מאחד מחלונות הבית. "אם אתם לא מחליפים את השירים, ומנמיכים את הטונים שלכם, אתם מוזמנים לחזור כל אחד לבית שלו".

מבטו של אלי הפך למוכיח, "אמרתי לכם!"

מורדי נשף חרישית. "אני מחליף שירים, אבא". הוא הודיע. "לילה טוב".

"איזה לילה טוב?! שש בבוקר עכשיו. בוקר טוב".

 

[RIVKA W]

"יש לאחי, אלי". מורדי מיידע אותם, שידעו גם לפעמים הבאות. "זה בחדר שלי. מי רוצה ללכת להביא?"

אהבתי,
תודה.

 

[אליש:)]

אחחח מורדי.
התגעגענו

 

[אביגלוש]

מורדי, שיהיה בריא....
התחלתי כבר לנחש את התגובות שלו....

 

[Ayala10]

תודה @לוטם!!
איזה פרק!!
אבל אל תינטשי את האשכול ההוא...
מעניין מה יקרה עם הטיסה של מורדי

"איזה לילה טוב?! שש בבוקר עכשיו. בוקר טוב".

אין, אין, אין!!

ובכללי, הם בחורים לא מהעולם הזה, מה קורה להם?? קצת סנטימנטים.....
חחח

 

[Chaya Lea]

חיכיתי לזה!
כמה טוב לפגוש שוב את מורדי ועוד יותר כאשר גם את אלי
וכמו תמיד לסיים את הקטע עם חיוך על השפתיים בסיפור הזה כבר התחלתי להתרגל לעניין
מחכה להמשך, טיסה לתאילנד או לא העיקר שיהיה.

 

[לוטם]

תודה @לוטם!!
איזה פרק!!
אבל אל תינטשי את האשכול ההוא...
מעניין מה יקרה עם הטיסה של מורדי

ברור. זה רק אשכול של פרק בודד כדי לא להרוס את הרצף של הסיפור המקורי...

חיכיתי לזה!
כמה טוב לפגוש שוב את מורדי ועוד יותר כאשר גם את אלי
וכמו תמיד לסיים את הקטע עם חיוך על השפתיים בסיפור הזה כבר התחלתי להתרגל לעניין

תודה!

מחכה להמשך, טיסה לתאילנד או לא העיקר שיהיה.

בנוגע לטיסה... היא גם תגיע מתישהו

 

[מימיי]

פרק מעולה, אהבתי!

 

[פנינה שחורה]

@לוטם
פרק מהמם!!!
יש קצת קפיצות בין עבר להווה בפרק
חלק כתוב בלש' עבר חלק הווה

 

[%תמר%]

אי אי אי מורדי, אלי אין עליכם בעולם כולו.
תמשיכו ככה לעשות חיל!!!
פרק מדהים.
תודה לך עליו.

 

[לוטם]

פרק מעולה, אהבתי!

תודה!

@לוטם
פרק מהמם!!!

יש קצת קפיצות בין עבר להווה בפרק
חלק כתוב בלש' עבר חלק הווה

מודעת לזה... אני חוטאת בזה מידי פעם.

אי אי אי מורדי, אלי אין עליכם בעולם כולו.
תמשיכו ככה לעשות חיל!!!
פרק מדהים.
תודה לך עליו.

וואו.
תודה!

 

[efratLit]

געגוענו.
פרק שיש בו גם את מורדי וגם את אלי זה בהחלט חגיגה!

 

[ME!!]

וואוו עכשיו גיליתי את הסיפור הזה (קראתי בשלוק: )
ממש אהבתי את המערכות יחסים בין הדמויות, השנינות, העקיצות וכל המסתעף
תודה רבהה @לוטם

האמת כן הפריע לי קצת הקטע עם התאונה של אלי.
היה פרק או שניים עם התאונה והכל ואופסי בפרק אחרי כבר דיי שוכחים שהיה פה תאונה, חוץ מהירידות של מורדי על המח של אלי מידי פעם.
אם למשל הייתי מדלגת בטעות - לא הייתי מרגישה שפספסתי כאן משהו

חוצמיזה ,מחכה לעוד פרקיםם
עריכה: התבלבלתי וזה היה אמור להיות באשכול השני של הסיפור. אין לי מושג איך מוחקים אז..

 

[לוטם]

וואוו עכשיו גיליתי את הסיפור הזה (קראתי בשלוק: )
ממש אהבתי את המערכות יחסים בין הדמויות, השנינות, העקיצות וכל המסתעף
תודה רבהה @לוטם

תודה לך!

האמת כן הפריע לי קצת הקטע עם התאונה של אלי.
היה פרק או שניים עם התאונה והכל ואופסי בפרק אחרי כבר דיי שוכחים שהיה פה תאונה, חוץ מהירידות של מורדי על המח של אלי מידי פעם.
אם למשל הייתי מדלגת בטעות - לא הייתי מרגישה שפספסתי כאן משהו

צודקת. אבל יכול להיות שזה ישפיע על פרקים אחרים וסיטואציות נוספות בעתיד...

חוצמיזה ,מחכה לעוד פרקיםם