שוק ההון ספר *הלכה* על שוק ההון?

[nigun]

לגבי צורת החלוקה לפי המשרדים - תוכל לגגל ולראות ערכים מדויקים.

מפתח התקציב

אספנו והנגשנו ב״מפתח התקציב״ את כל המידע על תקציב המדינה ועל הוצאות הממשלה – כדי שנוכל לדעת מה עושים עם הכסף שלנו…

next.obudget.org

 

[s976]

אני אישית לא מחשב זאת כצדקה, אלא כהוצאות.
לדוג' רווח של 1000 ש"ח - מס 250 = 750 נטו. = מעשר 75 ש"ח.
לא מספיק מכיר את הסוגיא, אולי אני טועה.

ברור.
מה שכתבתי להחשיב חלק ממסים כמעשר זה ממש לא מקובל. כתבתי בעיקר רק בשביל להתפלפל

 

[ה. שלמה]

למדתי רק את פוסקי זמנינו שדנו בדברי הגמ' וכו'
ויש חילוקים בין מטבע של אז לשל היום.

מ"מ שמצאתי לבנתיים בנתיבות שלום סי' קס"ה
אג"מ יו"ד ח"ב סי' קי"ד דן לגבי מעשר כספים וגם נוגע בעניין ריבית ודן בחילוק אם זה מטבע שיש לו שווי
לגבי מעשר כספים כותב שזה לא משנה והולכים לפי הרווח הריאלי ולא לפי דין מטבע.
חזו"א סי' ע"ד ס"ק ה וס"ק ח סי' ע"ו ס"ק ו
שו"ת מהרשד"ם בכמה מקומות (סי' ע"ה סי' רכ"ב) סובר שיש יוקר וזול במטבע

למעשה הנתיבות שלום כותב ששמע מהרב אלישיב להקל בריבית דרבנן ולסמוך על המרשד"ם
ודן האם המדד יחשב דין מטבע שפיחתו המלך כי המדינה מחליטה דברים ע"פ המדד.
וגם דן האם מותר ללוה להחמיר ולשלם את ההפרש כדאי לצאת ידי שמיים (כי ע"פ דין יכול לומר למלוה קים לי)

כל זה הקריאה מלמעלה לא למדתי את הסוגיה לעומק

לעיון: נתיבות שלום ריבית סי' קס"ה

 

[s976]

לעיון: נתיבות שלום ריבית סי' קס"ה

יפה מאוד. אז למעשה הוא נותן משקל רב לסברא שהצמדה למדד זו הדרך הנכונה.

וגם הסברא שבגללה הוא שוקל להחמיר - שהאינפלציה נובעת מחולשת הכלכלה - יש לי ספק גדול אם כלכלנים יסכימו איתו (קצת לא מתאים לרב גלבר שלא שמע את דעת המומחים).

לא שאני מבין גדול בכלכלה, אבל העיון בויקיפדיה, וקצת שיחה עם gpt, נשמע שגם בכלכלה בריאה לחלוטין יש מקום לאינפלציה.

 

[nigun]

יפה מאוד. אז למעשה הוא נותן משקל רב לסברא שהצמדה למדד זו הדרך הנכונה.

וגם הסברא שבגללה הוא שוקל להחמיר - שהאינפלציה נובעת מחולשת הכלכלה - יש לי ספק גדול אם כלכלנים יסכימו איתו (קצת לא מתאים לרב גלבר שלא שמע את דעת המומחים).
צפה בקובץ המצורף 1645213
לא שאני מבין גדול בכלכלה, אבל העיון בויקיפדיה, וקצת שיחה עם gpt, נשמע שגם בכלכלה בריאה לחלוטין יש מקום לאינפלציה.

לא נראה שזה משנה מה הסיבה לאינפלציה
הטענה היא שאין כאן דין "מטבע שפיחתו המלך" אף על פי שברור לכולם שהיה ירידה בערך המטבע

 

[s976]

לא נראה שזה משנה מה הסיבה לאינפלציה
הטענה היא שאין כאן דין "מטבע שפיחתו המלך" אף על פי שברור לכולם שהיה ירידה בערך המטבע

יכול להיות
עדיין לא יודע עד כמה זה שייך במקרה שהאינפלציה נובעת מ״הדפסת״״ כסף על ידי הממשלה. מהלך זה נשמע כשקול להפחתת המטבע על ידי המלך

 

[nigun]

עדיין לא יודע עד כמה זה שייך במקרה שהאינפלציה נובעת מ״הדפסת״״ כסף על ידי הממשלה. מהלך זה נשמע כשקול להפחתת המטבע על ידי המלך

לפי איך שהבנתי להדפסת הכסף אין השפעה ישירה
אלא גורם שיהיה יותר כסף בשוק ואז יותר כסף ירדוף אחרי אותם סחורות

 

[השקעות R הון]

לפי איך שהבנתי להדפסת הכסף אין השפעה ישירה
אלא גורם שיהיה יותר כסף בשוק ואז יותר כסף ירדוף אחרי אותם סחורות

ערכו של הכסף נגזר גם מהנדירות שלו כשהוא מצוי בשפע הערך שלו יורד.
אם תהיה במדינה הקפאה בעליית השכר
ערך הכסף יעלה גם בגלל שהאנשים יתחילו יותר להעריך את מה שנקצב להם.

כמו שילד יכול להתלהב מטרופית יותר מארטיק קרח בגלל שטרופית פחות מצוייה.

 

[nigun]

ערכו של הכסף נגזר גם מהנדירות שלו כשהוא מצוי בשפע הערך שלו יורד.
אם תהיה במדינה הקפאה בעליית השכר
ערך הכסף יעלה גם בגלל שהאנשים יתחילו יותר להעריך את מה שנקצב להם.

כמו שילד יכול להתלהב מטרופית יותר מארטיק קרח בגלל שטרופית פחות מצוייה.

נכון
אבל הנקודה בכל מקרה היא שזה לא דומה בדיוק ל"מטבע שפיחתו המלך"
אם הבנתי נכון שם זה צוו מלכותי שכל שקל שווה ממחר בבוקר חצי שקל

 

[ה. שלמה]

קצת עברתי על הנתיבו"ש, צדו את עיני הנקודות דלהלן:

• לגבי 'אין יוקר וזול במטבע' אפשר להבין ב' הבנות, א' כל פעם שאנו רואים שינוי שער אנחנו תולין שזה נובע מהפירי ולא מהמטבע, וכן הבנת המהרשד"ם. ב' מכיון שהמטבע הוא הדרך לכל אדם לשום בו ולמכור ולקנות בו, ניתנת היציבות למטבע ולא לפירות אפי' שהמטבע גורם שינוי בערך. , כך הוא פשטות הסוגיא והבנת רוב הראשונים. ומציין שאינו שונה בזמן הזה, כל עוד אנו מתייחסים לזה כאל אותו מטבע.
• דין נוסף - מטבע שנפסל ע"י המלך, לדעת הרא"ש וכ"פ הרמ"א יכול להחזיר במטבע זו, ואם הלוהו על המטבע צריך מטבע שיוצא, ולדעת הרמב"ם אין לחלק.

החזון איש מחלק דבזה"ז שלמטבע אין ערך עצמי וכל ערך המטבע נגזר אך ורק ממה שנמדד ע"י המדד, י"ל שהרא"ש יודה שאף אם הלווהו סתם, הכוונה לערך של המלכות, ואם המלכות יפסול המטבע יתחייב אף להרא"ש במטבע החדש.

• מטבע שנפחת ע"י המלך רצה לדון בו כנפסל לדעת הרא"ש, שאם הלווהו על המטבע יצטרך להחזיר לו ממטבע היוצא.
• מטבע אינפלציוני, אם הוא נחשב אותו מטבע, אז כאמור אין יוקר וזול בפירות, לפי הפשטות ולא כהמהרשד"ם. אך רצה לדון בו כמו מטבע שהמלך פיחת צורתו, וייחשב כמטבע שנפסל, וראינו דעת החזו"א שבמטבעות שלנו אף הרא"ש יודה שאין מחזירים במטבע הישן.

אך הוא מסייג שאם דין המלכות הוא לא להצמיד חובות למדד, לא מצמידים.​

וגם הסברא שבגללה הוא שוקל להחמיר - שהאינפלציה נובעת מחולשת הכלכלה - יש לי ספק גדול אם כלכלנים יסכימו איתו

כוונתך להקל בדיני פרעון חוב.
בדיני ריבית הוא לא רוצה להקל, ואדרבה מביא מהגרי"ש שמקל רק בדוחק וסומך על שיטת המהרשד"ם שאינה קשורה לאינפלציה.
לגופו של עניין ניכר מסוף דבריו שמה ששולל שם שלא יקרא כפיחות מטבע כמו שבאמת מסיק שם בסוף, אבל לגוף השאלה אם יש יוקר וזול בכסף של היום, הוא סובר שאין, רק אם המלך עשה זאת ישירות יש לדון מדין נפסל ע"י המלכות.

 

[ה. שלמה]

יכול להיות
עדיין לא יודע עד כמה זה שייך במקרה שהאינפלציה נובעת מ״הדפסת״״ כסף על ידי הממשלה. מהלך זה נשמע כשקול להפחתת המטבע על ידי המלך

ערכו של הכסף נגזר גם מהנדירות שלו כשהוא מצוי בשפע הערך שלו יורד.
אם תהיה במדינה הקפאה בעליית השכר
ערך הכסף יעלה גם בגלל שהאנשים יתחילו יותר להעריך את מה שנקצב להם.

כמו שילד יכול להתלהב מטרופית יותר מארטיק קרח בגלל שטרופית פחות מצוייה.

בלהט הדברים, אני נזכר בזמנים שראש ממשלתינו (שיש לו הבנה מסויימת בכלכלה) עמד מעל כל במה אפשרית ודיבר במלוא גרונו:

"נטפל במחוללי האינפלציה! נסבסד ארנונה, מים, חשמל, וכדו'"

אני לא זוכר כעת אם הוא אכן קיים את דבריו, אך מדבריו ניתן להניח שדעתו לפחות בחלק מהמקרים היא, שהאינפלציה נגרמת מעלויות התוצר שמתגברות וגורמת להעלות מחירים, אם לא כן מחולל האינפלציה היחיד הוא בנק ישראל ש'מדפיס' את הכסף.
בהינתן שכך הם פני הדברים, זה מסובך יותר אפי' למהרשד"ם לומר שהשינוי היה במטבע, והראיה שכל המדיניות הממשלתית ניסתה להתמקד בהורדת מחירים כלומר שהבינו שלמדיניות זו יש השפעה על המטבע.
מאידך, המדיניות המוניטרית כן מתמקדת במטבע, ומרחיבה או מצמצמת את מאגר השקלים בקופה. וקוצבת ריבית לפי קצב הצמיחה או הריבית, קיצר מסובך...

 

[השקעות R הון]

קיצר מסובך...

אכן.

 

[משקיע חובב]

קיצר מסובך...

אכן מסובך אבל אולי אפשר קצת לפשט את הדברים:
היחסים בין כסף-סחורות\שירותים זה שני צדדים במשוואת הצע-ביקוש, כשההצע עולה באחד מהם ביחס לשני אז מחירו עולה וכן להפך, וכך גם בצד הביקוש רק להפך..
אז כשהממשלה מדפיסה כסף או פועלת במדיניות רגולטורית מרחיבה (ריבית נמוכה ועוד) אז הגורם לשינוי במחירים הוא בגלל הגדלת הצע הכסף אבל כשדברים מתייקרים מחמת מחסור (למשל אם המכונות כביסה התייקרו בגלל החרם מטורקיה) זה שינוי בגלל הקטנת הצע הסחורות.
אכן בארץ יש את שתי הסיבות המדינה גם פועלת במדיניות רגולטורית מרחיבה וגם יקר פה בגלל קשיי יבוא (השכנים שלנו לא משהו) ועוד.
מעתה לדעתי יש לדון בשני עניינים. 1. האם הכסף שלנו חל עליו דין הגמרא שמתייחסים כאילו הוא תמיד קבוע ולא משנה הסיבות. 2. על הצד שזה לא כמו הכסף בימי התלמוד וכן מתחשבים באינפלציה, האם צריך לחשב כמה מתוך האינפלציה היא מכיוון הכסף במשוואה וכמה מכיוון הסחורות.

 

[ה. שלמה]

על הצד שזה לא כמו הכסף בימי התלמוד וכן מתחשבים באינפלציה, האם צריך לחשב כמה מתוך האינפלציה היא מכיוון הכסף במשוואה וכמה מכיוון הסחורות.

בדיוק לזה כיוונתי שזה מסובך..

 

[היזם]

שמעתי שיצא ספר הלכה חדש מוצלח מאוד בכל תחום ההשקעות
מישהו שמע פרטים על זה?

 

[מתבונן קצת]

שמעתי שיצא ספר הלכה חדש מוצלח מאוד בכל תחום ההשקעות
מישהו שמע פרטים על זה?

הספר שמתחילים להדפיס ממש היום הוא לא ספר שלי, לא, הוא ספרם של שני הרבנים הגאונים ר׳ ישראל מאיר אירום והרב ר׳ חיים יהודה הרצל, שעמלים על הספר כבר מעל שנתיים, ספר הלכה עם כמעט 400 עמודים שמקיף לראשונה את כל החלקים של שוק ההון ועוד, מביא את דעתם של גדולי ישראל לאורך הדורות ואת הדרך של כלל הכשרויות.

אני רק ליוויתי ברמה המקצועית וחיברתי לרבנים שליט״א את כל מה שהם היו צריכים במהלך הכתיבה, העריכה וההנגשה.

 

[יוסף מינצברג]

שמעתי שיצא ספר הלכה חדש מוצלח מאוד בכל תחום ההשקעות
מישהו שמע פרטים על זה?

אכן, אפשר להשיג באתר שלי / חתימה

הרבה דם ידע וזמן מושקעים בספר הזה, לילות ללא שינה והסתובבות בכל רחבי הארץ אצל רבנים ולהבדיל מנפיקי הקרנות ועוד​