התייעצות איך לצאת מהחרדות והפחדים - בעקבות המלחמה

  • הוסף לסימניות
  • #21
תקשיבו לשיעורי מוסר וביטחון של גדול המחזירים בתשובה בארץ ובעולם
הרב אמנון יצחק שליט"א
דברי אלוקים חיים.
בהצלחה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
בלת״ק.

לפני ששואלים איך לצאת מהחרדות והפחדים,
האם יש בכלל סיבה להיכנס אליהן?
נתעלם רגע מהדרמות של הסביבה ושל התקשורת שניזונה מדרמות ומזינה דרמות:
ברצינות - יש באמת ממה לפחד עכשיו?

יש אינספור שיחות חיזוק פרקטיים, מיסטיים, רעיוניים, סגוליים, מוסריים, ומה לא…
בנוסף לזה יש אינספור רעיונות פסיכולוגיים ומקצועיים מכל כיוון ובחינה אפשרית,
כל אחד מנסה לתת שלל עצות מחכימות יותר ופחות, הגיוניות יותר ופחות, נכונות יותר ופחות, על איך לא לפחד או איך לצאת מהפחד וכו׳.

ואני שואל את עצמי כמה בעצם חשבנו על זה לבד? כן, לבד. בדיוק לפי מה שמתאים לאישיות שלנו, לפי איך שאנחנו מכירים את עצמנו ואת הנתונים היבשים בשטח.
כמה חשבנו בעצמנו על מה שקורה - לבד.
בלי דרמות ״רוחניות״ וגשמיות, ״תורניות״ ותקשורתיות, מדופלמות ומטופשות, אלא רק לפי מה שהשכל הבריא שלנו אומר לנו?
עד כדי כך אין לנו שכל עצמאי?
עד כדי כך אנחנו תלותיים בדעות של אחרים שאנחנו אפילו לא מסוגלים לחשוב בעצמנו?

הדרמות מרגיזות ומגוחכות כאחת, כי הן מבוססות על אוויר ולא מחזיקות מים.

נעזוב רגע את כל מה שהסביבה הקרובה, הרחוקה והאינטרנטית אומרים,
נאפס לרגע את המחשבות שלנו, ופשוט נחשוב על ה-כ-ל מחדש, לבד!

נתונים יבשים בשטח -
מה קורה בישראל עכשיו? המצב כעת באמת כה נורא? נכון, היה לפני חודש וחצי טבח נורא ואיום. אבל מה היה מאז בישראל?
כן, כיום הנתונים היבשים טראומתיים עבור העזתים, אבל מהם הנתונים היבשים בצד הישראלי?

רגשות -
מה אני (לא השכנה או החבר, אני!) מרגיש בעקבות הנתונים היבשים הנכונים להיום?
אולי אני בכלל מרגיש פליאה במקום עצב?
אולי אני מרגיש עוצמה במקום חולשה?
אולי בעצם ביטחון במקום חרדה?

ואם אני מרגיש ביטחון ועוצמה, אז למה לחוש חולשה וחרדה?
רק כי כולם מרגישים ככה?
אולי כולם רק מדברים ככה כי זה עושה דרמות (ובינינו כולם אוהבים דרמות), אבל בסתר הלב לא באמת מרגישים ככה?
ואולי כולם מרגישים ככה כי הם בכלל לא איפסו את עצמם וסתם נגררים כעדר פתי אחרי הדרמה חסרת ההיגיון?
ובכלל מי זה ״כולם״? השכנה ההיסטרית? האח הדרמטי? אשכול החם בפרוג? אולי בכלל יש הרבה שבכלל לא מדברים ככה (רק שמי שמדבר ככה עושה בדר״כ יותר רעש ולכן כולם שומעים אותו).
אז מה - התקשורת? אולי איגוד הפסיכולוגים הבינלאומי? נו כמובן, המצבים הללו בדיוק הם אלו שמעניקים להם כר פורה לדיבור ופרנסה. אבל מי הם בכלל להחליט עבורנו מה אנחנו מרגישים?

בואו נחשוב על זה דקה, בואו נתאפס רגע, לפני שאנחנו נגררים לסופות וסערות דמיוניות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
בלת״ק.

לפני ששואלים איך לצאת מהחרדות והפחדים,
האם יש בכלל סיבה להיכנס אליהן?
נתעלם רגע מהדרמות של הסביבה ושל התקשורת שניזונה מדרמות ומזינה דרמות:
ברצינות - יש באמת ממה לפחד עכשיו?

יש אינספור שיחות חיזוק פרקטיים, מיסטיים, רעיוניים, סגוליים, מוסריים, ומה לא…
בנוסף לזה יש אינספור רעיונות פסיכולוגיים ומקצועיים מכל כיוון ובחינה אפשרית,
כל אחד מנסה לתת שלל עצות מחכימות יותר ופחות, הגיוניות יותר ופחות, נכונות יותר ופחות, על איך לא לפחד או איך לצאת מהפחד וכו׳.

ואני שואל את עצמי כמה בעצם חשבנו על זה לבד? כן, לבד. בדיוק לפי מה שמתאים לאישיות שלנו, לפי איך שאנחנו מכירים את עצמנו ואת הנתונים היבשים בשטח.
כמה חשבנו בעצמנו על מה שקורה - לבד.
בלי דרמות ״רוחניות״ וגשמיות, ״תורניות״ ותקשורתיות, מדופלמות ומטופשות, אלא רק לפי מה שהשכל הבריא שלנו אומר לנו?
עד כדי כך אין לנו שכל עצמאי?
עד כדי כך אנחנו תלותיים בדעות של אחרים שאנחנו אפילו לא מסוגלים לחשוב בעצמנו?

הדרמות מרגיזות ומגוחכות כאחת, כי הן מבוססות על אוויר ולא מחזיקות מים.

נעזוב רגע את כל מה שהסביבה הקרובה, הרחוקה והאינטרנטית אומרים,
נאפס לרגע את המחשבות שלנו, ופשוט נחשוב על ה-כ-ל מחדש, לבד!

נתונים יבשים בשטח -
מה קורה בישראל עכשיו? המצב כעת באמת כה נורא? נכון, היה לפני חודש וחצי טבח נורא ואיום. אבל מה היה מאז בישראל?
כן, כיום הנתונים היבשים טראומתיים עבור העזתים, אבל מהם הנתונים היבשים בצד הישראלי?

רגשות -
מה אני (לא השכנה או החבר, אני!) מרגיש בעקבות הנתונים היבשים הנכונים להיום?
אולי אני בכלל מרגיש פליאה במקום עצב?
אולי אני מרגיש עוצמה במקום חולשה?
אולי בעצם ביטחון במקום חרדה?

ואם אני מרגיש ביטחון ועוצמה, אז למה לחוש חולשה וחרדה?
רק כי כולם מרגישים ככה?
אולי כולם רק מדברים ככה כי זה עושה דרמות (ובינינו כולם אוהבים דרמות), אבל בסתר הלב לא באמת מרגישים ככה?
ואולי כולם מרגישים ככה כי הם בכלל לא איפסו את עצמם וסתם נגררים כעדר פתי אחרי הדרמה חסרת ההיגיון?
ובכלל מי זה ״כולם״? השכנה ההיסטרית? האח הדרמטי? אשכול החם בפרוג? אולי בכלל יש הרבה שבכלל לא מדברים ככה (רק שמי שמדבר ככה עושה בדר״כ יותר רעש ולכן כולם שומעים אותו).
אז מה - התקשורת? אולי איגוד הפסיכולוגים הבינלאומי? נו כמובן, המצבים הללו בדיוק הם אלו שמעניקים להם כר פורה לדיבור ופרנסה. אבל מי הם בכלל להחליט עבורנו מה אנחנו מרגישים?

בואו נחשוב על זה דקה, בואו נתאפס רגע, לפני שאנחנו נגררים לסופות וסערות דמיוניות.
עלת"ק..

סליחה אבל אני מתחלחל מהתזה הקרירה הזו שעושה את ...
אבל מלבד זאת, התזה הזו מתאימה לבת יענה ותו לא. אלפי ילדים ונשים ואפילו גברים...

סליחה אבל אני מתחלחל מהתזה הקרירה הזו שעושה את דברי חז"ל והאחרונים לדרמות מיותרות ועקלקלות...
אבל מלבד זאת, התזה הזו מתאימה לבת יענה ותו לא. אלפי ילדים ונשים ואפילו גברים שגרים בקו העימות (מחצית מהארץ..) מעידים על מועקה וחרדה. אלפי אנשים פונים למוקדי תמיכה נפשית שכבר קרסו. יש מחסור עצום בפסיכולוגים. אלפי אנשים נוטלים כדורים נגד פחדים וחרדות! טיפולים במרפאות בריאות הנפש מפוצצים!
משרד הבריאות עדכן לפני חודש כי קופות החולים יתנו מענה טיפולי נוסף לתמיכה רגשית של שלוש שיחות טיפוליות על ידי אנשי המקצוע!
כמו כן משרד הבריאות פרסם בעקבות המלחמה כי מי שקיבלו בעבר טיפול פסיכיאטרי או נפשי האירועים הקשים עשויים לעורר או להחמיר אצלו מצבים קודמים או קיימים, ולכן פתחו מוקדים נוספים לטיפול!

ולסיום עוד מדד שמלמד על הפוסט טראומה לאומית.. זה הבקשות לרשיון נשק!

 
  • הוסף לסימניות
  • #25
סליחה אבל אני מתחלחל מהתזה הקרירה הזו שעושה את דברי חז"ל והאחרונים לדרמות מיותרות ועקלקלות...
אבל מלבד זאת, התזה הזו מתאימה לבת יענה ותו לא. אלפי ילדים ונשים ואפילו גברים שגרים בקו העימות (מחצית מהארץ..) מעידים על מועקה וחרדה. אלפי אנשים פונים למוקדי תמיכה נפשית שכבר קרסו. יש מחסור עצום בפסיכולוגים. אלפי אנשים נוטלים כדורים נגד פחדים וחרדות! טיפולים במרפאות בריאות הנפש מפוצצים!
משרד הבריאות עדכן לפני חודש כי קופות החולים יתנו מענה טיפולי נוסף לתמיכה רגשית של שלוש שיחות טיפוליות על ידי אנשי המקצוע!
כמו כן משרד הבריאות פרסם בעקבות המלחמה כי מי שקיבלו בעבר טיפול פסיכיאטרי או נפשי האירועים הקשים עשויים לעורר או להחמיר אצלו מצבים קודמים או קיימים, ולכן פתחו מוקדים נוספים לטיפול!

ולסיום עוד מדד שמלמד על הפוסט טראומה לאומית.. זה הבקשות לרשיון נשק!

אתה אוהב להיות דרמטי או שזה בא לך בעל כרחך?
מה הקשר ״תזה קרירה שעושה את דברי חז״ל והאחרונים לדרמות מיותרות ועקלקלות״?! מאיפה הבאת את זה, ואיפה ראית כן בדברי?

מי שנותר בו חרדה מאז הטבח, זה משהו אחד. מי שהחרדה נוספה בו לאחר מכן, זה משהו אחר. אני לא מכליל כלל, ובהחלט יתכן כאלו שיש להם חרדה אמיתית, אבל יש המון (וזה נכון גם באופן כללי) שהחרדות שלהם לא מבוססות על כלום מלבד דרמות שנגרמות וניזונות מהסביבה, והסביבה מספקת הרבה מאוד מזה. לולא הסביבה או התקשורת הם לא היו בחרדה כלל. ואנשים כאלו צריכים פשוט להתאפס על עצמם במקום לרוץ לפסיכולוגים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
אתה אוהב להיות דרמטי או שזה בא לך בעל כרחך?
מה הקשר ״תזה קרירה שעושה את דברי חז״ל והאחרונים לדרמות מיותרות ועקלקלות״?! מאיפה הבאת את זה, ואיפה ראית כן בדברי?

מי שנותר בו חרדה מאז הטבח, זה משהו אחד. מי שהחרדה נוספה בו לאחר מכן, זה משהו אחר. אני לא מכליל כלל, ובהחלט יתכן כאלו שיש להם חרדה אמיתית, אבל יש המון (וזה נכון גם באופן כללי) שהחרדות שלהם לא מבוססות על כלום מלבד דרמות שנגרמות וניזונות מהסביבה, והסביבה מספקת הרבה מאוד מזה. לולא הסביבה או התקשורת הם לא היו בחרדה כלל.
אתה בהחלט הכללת, בהחלט הפכת דרמה אמיתית (של אלפים רבים ששרויים בפחד וחרדה) ללעג וקלס, בהחלט הוכחת שאין לך ידיעה על המצב, וחבל לזלזל באלפי אלפי אנשים שנמצאים במצב לא פשוט ובמקום לנחם אותם ולחזק אותם ברוח ובגשם, החלטת להוסיף מלח על הפצעים - לתת להם להרגיש פחדנים ומוגי לב, גם אם אתה עצמך מרחף על הגלים.
בהצלחה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
אתה בהחלט הכללת, בהחלט הפכת דרמה אמיתית (של אלפים רבים ששרויים בפחד וחרדה) ללעג וקלס, בהחלט הוכחת שאין לך ידיעה על המצב, וחבל לזלזל באלפי אלפי אנשים שנמצאים במצב לא פשוט גם אם אתה מרחף על הגלים.
בהצלחה.
יש לי ידיעה על המצב, יש לי ידיעה על הנתונים בשטח, ויש לי גם הבנה מסוימת לנפשם של בני אדם, ופשוט וברור שמתוך כל אותם אלפי אלפים של אנשים שמתלוננים על חרדות, יש רבים מאוד שנכנסו לזה סתם. בגלל היסטריה סביבתית ותקשורתית לא לגיטימית.
אני לא מזלזל באף אחד, ומי שחרד - צריך לטפל בחרדה, אבל לא כל חרדה היא חרדה עמוקה שמצריכה פסיכולוג, לפעמים די בחשיבה מחדש בשביל לצאת מ״בועת החרדה״.
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
יש לי ידיעה על המצב, יש לי ידיעה על הנתונים בשטח, ויש לי גם הבנה מסוימת לנפשם של בני אדם, ופשוט וברור שמתוך כל אותם אלפי אלפים של אנשים שמתלוננים על חרדות, יש רבים מאוד שנכנסו לזה סתם. בגלל היסטריה סביבתית ותקשורתית לא לגיטימית.
הלוואי והיית צודק.
מכאן ואילך אבקשך להתחשב בייעוד האשכול.
מי שסבור כמוך שידלג לאשכולות אחרים.
בהצלחה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
אלפי ילדים ונשים ואפילו גברים שגרים בקו העימות (מחצית מהארץ..) מעידים על מועקה וחרדה. אלפי אנשים פונים למוקדי תמיכה נפשית שכבר קרסו.

 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #30
 
  • הוסף לסימניות
  • #31

הרעיון להפוך כל אזעקה לחוויה – אינה דרך היהדות​

עמוד ההוראה הגאון רבי יצחק זילברשטיין שולל את שיטת החינוך לפיה על ההורים להפוך כל אזעקה לחוויה, ולחלק ממתקים ופרסים כדי להפיג מהם את הפחד והחרדה. להלן דבריו המלאים של הרב

אחת הסוגיות החינוכיות המעסיקה בשבועות אלה של המלחמה הורים ומחנכים רבים, היא מהי הדרך הנכונה להעביר לילדים את המתרחש והקורה עמנו במלחמת 'חרבות ברזל', החל מהאסון הנורא שאירע בשמחת תורה, וכלה במלחמה המתמשכת. כשאחת השאלות המרכזיות היא לגבי הפחד והטראומה שאופפת ילדים רבים הן מהאזעקות, והן מהיירוטים או הנפילות הנלווים אליהם.

פולמוס מעניין שהגיע לשולחנו של עמוד ההוראה הגאון רבי יצחק זילברשטיין, והובא בקו 'שיח יצחק' ע"י נכדו הרב חיים מלין, כאשר הורים שאלו את הרב על עצה ששמעו ממטפל רגשי מומחה, עצה שלטענתו תגרום שלא יבהלו מקולן המבעית של האזעקות.

לדברי היועץ: "תהפכו את הרגעים הללו לחוויה. כדאי להכין מיני מתיקה או פרסים קטנים, וכל פעם שתשמע האזעקה, תחלקו אותם לילדים בעת השהות במרחב המוגן, ובכך תהפכו את אותם רגעים לרגעים מתוקים ומשמחים". ואכן ההורים מעידים שכך עשו, והעצה הועילה, וגם שאר ילדי הבניין החלו לבוא ולבקש ממתקים ופרסים, והאזעקה נהפכת מזמן מלחיץ וכבד, לשעה חווייתית, עד כדי כך שנוצר מצב בו הילדים ממתינים בקוצר-רוח לצפירת האזעקה לקבל את הממתק הבא...

ההורים שבאו לשאול את הגר"י זילברשטיין, הוסיפו לשאול אם מותר להם לקנות את הממתקים הללו מכספי מעשרות, שכן אולי ניתן להחשיב את הדבר להוצאת מצווה. אך תשובתו התקיפה של הרב זילברשטיין הפתיעה אותם עד מאד: "הוצאה זו אינה נחשבת להוצאה של מצוה, ואף לא של רשות, אלא 'הוצאת עבירה', כי כל עצתה של אותו 'מומחה' אינה אלא עצת גויים, להפוך עת צרה וזעקה ל'חוויה'. עצה יהודית היא, להרגיע את הילדים על ידי מזמורי תהילים שיאמרו במקהלה, [וכידוע בעת צרה מחויב אדם מדאורייתא להתפלל להשי"ת שיושיעו מהצרה]. ועל מנת להשרות אווירת רוגע וחיזוק, ניתן לשיר עם הילדים שירים המחזקים בביטחון ואמונה, כגון 'אני מאמין באמונה שלימה בביאת המשיח', 'והיא שעמדה לאבותינו ולנו', 'בצאת ישראל ממצרים', וכדומה".

מוסיף הגר"י זילברשטיין: "ובמקום שיטת החינוך הזרה של חלוקת ממתקים, יש להחדיר לילדים [באופן מרגיע ומשמח], שהאזעקות נועדו לפשוט את העקמומיות שבליבנו, שכן 'האלוקים עשה שיראו מלפניו' (קהלת ג, יעויין ברכות דף נט ע"א), ולשנן באוזנם את דברי הרמב"ם (ריש הל' תעניות): "מצוות עשה מן התורה לזעוק ולהריע בחצוצרות על כל צרה שתבוא על הציבור. ודבר זה מדרכי התשובה הוא, שבזמן שתבוא צרה ויזעקו עליה ויריעו, ידעו הכל שבגלל מעשיהם הרעים הורע להם, וזה הוא שיגרום להם להסיר הצרה מעליהם".

"ורק לאחר אמירת התהילים ושירי האמונה, כאשר הטיל יורט או נפל בשטח פתוח, יאמרו כולם 'מזמור לתודה' (תהילים ק), ואז יהיה אפשר לחלק לילדים ממתקים וכדומה, ותהיה זו 'סעודת מצוה', [שכן קיימת מצוה מן התורה להודות ולשבח להשי"ת לאחר נס שהתרחש, יעויין בשאילתות (פרשת וישלח שאילתא כו)]".
 
  • הוסף לסימניות
  • #32

הרעיון להפוך כל אזעקה לחוויה – אינה דרך היהדות​

עמוד ההוראה הגאון רבי יצחק זילברשטיין שולל את שיטת החינוך לפיה על ההורים להפוך כל אזעקה לחוויה, ולחלק ממתקים ופרסים כדי להפיג מהם את הפחד והחרדה. להלן דבריו המלאים של הרב

אחת הסוגיות החינוכיות המעסיקה בשבועות אלה של המלחמה הורים ומחנכים רבים, היא מהי הדרך הנכונה להעביר לילדים את המתרחש והקורה עמנו במלחמת 'חרבות ברזל', החל מהאסון הנורא שאירע בשמחת תורה, וכלה במלחמה המתמשכת. כשאחת השאלות המרכזיות היא לגבי הפחד והטראומה שאופפת ילדים רבים הן מהאזעקות, והן מהיירוטים או הנפילות הנלווים אליהם.

פולמוס מעניין שהגיע לשולחנו של עמוד ההוראה הגאון רבי יצחק זילברשטיין, והובא בקו 'שיח יצחק' ע"י נכדו הרב חיים מלין, כאשר הורים שאלו את הרב על עצה ששמעו ממטפל רגשי מומחה, עצה שלטענתו תגרום שלא יבהלו מקולן המבעית של האזעקות.

לדברי היועץ: "תהפכו את הרגעים הללו לחוויה. כדאי להכין מיני מתיקה או פרסים קטנים, וכל פעם שתשמע האזעקה, תחלקו אותם לילדים בעת השהות במרחב המוגן, ובכך תהפכו את אותם רגעים לרגעים מתוקים ומשמחים". ואכן ההורים מעידים שכך עשו, והעצה הועילה, וגם שאר ילדי הבניין החלו לבוא ולבקש ממתקים ופרסים, והאזעקה נהפכת מזמן מלחיץ וכבד, לשעה חווייתית, עד כדי כך שנוצר מצב בו הילדים ממתינים בקוצר-רוח לצפירת האזעקה לקבל את הממתק הבא...

ההורים שבאו לשאול את הגר"י זילברשטיין, הוסיפו לשאול אם מותר להם לקנות את הממתקים הללו מכספי מעשרות, שכן אולי ניתן להחשיב את הדבר להוצאת מצווה. אך תשובתו התקיפה של הרב זילברשטיין הפתיעה אותם עד מאד: "הוצאה זו אינה נחשבת להוצאה של מצוה, ואף לא של רשות, אלא 'הוצאת עבירה', כי כל עצתה של אותו 'מומחה' אינה אלא עצת גויים, להפוך עת צרה וזעקה ל'חוויה'. עצה יהודית היא, להרגיע את הילדים על ידי מזמורי תהילים שיאמרו במקהלה, [וכידוע בעת צרה מחויב אדם מדאורייתא להתפלל להשי"ת שיושיעו מהצרה]. ועל מנת להשרות אווירת רוגע וחיזוק, ניתן לשיר עם הילדים שירים המחזקים בביטחון ואמונה, כגון 'אני מאמין באמונה שלימה בביאת המשיח', 'והיא שעמדה לאבותינו ולנו', 'בצאת ישראל ממצרים', וכדומה".

מוסיף הגר"י זילברשטיין: "ובמקום שיטת החינוך הזרה של חלוקת ממתקים, יש להחדיר לילדים [באופן מרגיע ומשמח], שהאזעקות נועדו לפשוט את העקמומיות שבליבנו, שכן 'האלוקים עשה שיראו מלפניו' (קהלת ג, יעויין ברכות דף נט ע"א), ולשנן באוזנם את דברי הרמב"ם (ריש הל' תעניות): "מצוות עשה מן התורה לזעוק ולהריע בחצוצרות על כל צרה שתבוא על הציבור. ודבר זה מדרכי התשובה הוא, שבזמן שתבוא צרה ויזעקו עליה ויריעו, ידעו הכל שבגלל מעשיהם הרעים הורע להם, וזה הוא שיגרום להם להסיר הצרה מעליהם".

"ורק לאחר אמירת התהילים ושירי האמונה, כאשר הטיל יורט או נפל בשטח פתוח, יאמרו כולם 'מזמור לתודה' (תהילים ק), ואז יהיה אפשר לחלק לילדים ממתקים וכדומה, ותהיה זו 'סעודת מצוה', [שכן קיימת מצוה מן התורה להודות ולשבח להשי"ת לאחר נס שהתרחש, יעויין בשאילתות (פרשת וישלח שאילתא כו)]".
ייש"כ על הבאת הדברים
אבל לענ"ד הכותרת לא מבטאת את התוכן בספוילר. אין הכוונה שלא צריך להפוך את האזעקה לחוויה, אלא שיש לעשות זאת בצורה יהודית. כלומר, חווית אמירת פסוקי תורה ושירי חיזוק ולא סתם חלוקת ממתקים בלי פשר. כמו"כ נאמר שאחרי שהיו יירוטים מוצלחים בס"ד אפשר וראוי להודות לה', גם על ידי ממתקים. אם כך, זאת ממש חוויה - רק בצורה יהודית ומבוססת ממקורותינו.
בקיצור, שווה לשנות את הכותרת ל:איך לעשות מהאזעקה חוויה חינוכית\יהודית לילדינו?
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
ייש"כ על הבאת הדברים
אבל לענ"ד הכותרת לא מבטאת את התוכן בספוילר. אין הכוונה שלא צריך להפוך את האזעקה לחוויה, אלא שיש לעשות זאת בצורה יהודית. כלומר, חווית אמירת פסוקי תורה ושירי חיזוק ולא סתם חלוקת ממתקים בלי פשר. כמו"כ נאמר שאחרי שהיו יירוטים מוצלחים בס"ד אפשר וראוי להודות לה', גם על ידי ממתקים. אם כך, זאת ממש חוויה - רק בצורה יהודית ומבוססת ממקורותינו.
בקיצור, שווה לשנות את הכותרת ל:איך לעשות מהאזעקה חוויה חינוכית\יהודית לילדינו?
דברי טעם. אם כי אין לי אפשרות לערוך את ההודעה. והרי כאילו שניתי..
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
סרטון חוסן והרגעה לילדים מומלץ




 
  • הוסף לסימניות
  • #35
ילד הוא מדומיין, מה לענות לו על המצב? אל תהיה מובל תהיה מוביל!

אתם זוכרים את חנוכה שנצחנו את היוונים?
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
עוד הסבר לילדים בראי האמונה

"אמא, גם לנו יגיעו הערבים ויחטפו אותנו??" / מה לומר לילדים בעת הזו.
מאת: הרב חנניה מנס
יו''ר מרכז ''בנועם שיח'' מרצה ומנחה הורים.
קרדיט: @טיגריס
 

קבצים מצורפים

  • מה אומרים לילדים במלחמה בנועם שיח.pdf
    KB 213.5 · צפיות: 78
  • הוסף לסימניות
  • #37
פחדים וחרדות: קבלו 10 סגולות שיעזרו לכם להשתחרר מהסבל

1. הקפדה על נטילת ידיים בזמנים הבאים:
בא"ח מפורט האופן בו יש ליטול ידיים:

הקם מן המיטה- יטול ג' פעמים בכלי.

היוצא מבית הכסא גם אם לא עשה צרכיו, והמשמש מיטתו – נוטל ג' פעמים לסרוגין ואין צורך בכלי.

הנוטל ידיו לסעודה – יטול ג' פעמים בכלי לא לסרוגין.

היוצא מבית המרחץ, ונוטל ציפורניו והמגלח שערותיו - נוטל ידיו פעם אחת בלי כלי, והמחמיר ליטול ג' פעמים תבוא עליו ברכה.

החולץ נעליו, הנוגע בכינים, והמפלה בגדיו, החופף ראשו והנוגע במקומות המכוסים בגופו – רוחץ ידיו משום ניקיון פעם אחת.

כל הדברים הקשורים במת – נוטלים ידים ג' פעמים ואין צורך בכלי ונהגו לא לנגב הידיים. (בא"ח תולדות י"ז).

כאשר אין מקפידים על נטילת ידיים במקרים הנ"ל, הדבר גורם לפחדים בלתי מוסברים. כך מובא בשולחן ערוך (אורח חיים סימן ד' סעיף י"ט) המגלח (כלומר: המסתפר) ולא נטל ידיו – מפחד שלושה ימים. הנוטל ציפורניו ולא נטל ידיו, מפחד יום אחד – ואינו יודע ממה מפחד". כאשר האדם חוזר על פעולות אלו מספר פעמים, ולא מקפיד ליטול את ידיו אחר כך.

בספר "חופת אליהו" (שער ה') מוסיף: "וזה גורם שלא תהיה תפילתו נשמעת".

גם בזמן לימוד התורה, אם אדם נאלץ ליגוע בהפרשות האף או האוזן – ייגע בהן רק על ידי מטלית או בגד, ואם נוגע בהם בידיו – עליו לרחוץ את ידיו. (שולחן ערוך סימן צ"ב סי"ז ברמ"א)

המשנה ברורה מציין כי כיוון שכתוב במסכת ברכות (כ"ב, ע"א) שדברי תורה לא מקבלים טומאה – אפשר לשפשף את ידיו בבגדו, במקום ליטול את ידיו.


2. הקפדה על נטילת ידיים על פי ההלכה

נטילת ידיים בבוקר, עם הקימה מהשינה, צריכה להיעשות באופן הבא: יש להחזיק את הספל ביד ימין, ולהעביר ליד שמאל. לשפוך תחילה על יד ימין, ולהעביר את הספר ליד ימין ולשפוך על יד שמאל – כך יש לעשות 3 פעמים (יש דעות ש-4) לסירוגין. עדיף ליטול את הידיים עד פרק הזרוע, אך בשעת הדחק די עד קשרי אצבעותיו, ואחר כך מנגב ידיו.

לפני הנטילה אסור ליגוע לא בפה, ולא בחוטם, ולא בעינים, ולא באזנים, ולא בפי הטבעת, ולא באוכלין, ולא במקום הקזה. מפני שרוח רעה השורה על הידיים קודם נטילה מזיק לדברים אלו, אך כשידו עטופה מותר.

3. קריאת מזמור צ"א בתהילים מהווה סגולה נגד פחדים.

4. ברכת "בורא נפשות רבות וחסרונן" בכוונה מהווה סגולה נגד פחדים. כן יש להיזהר בברכות הנהנין כולם. ('ספר הרפואות')

5. כדי להסיר את הפחד, טוב לצייר שם הויה ברוך הוא לנגד עינינו. ('ספר הרפואות')כלומר: לצייר באוויר אל מול העיניים את אותיות שם הוי"ה, ולומר "אין עוד מלבדו". בסגולה זו אנו מתכוונים לאבינו שבשמים שאין עוד מלבדו בעולם, ושום מקרה בעולם אינו יכול להיות שלא ברצונו.

6. להניח ערבה חבוטה של הושענא רבא מתחת לכרית. ('אביעה סגולות' ערך ערבה אות ג')

7. קריאת 11 הפסוקים המתחילים בנו"ן ומסתיימים בנו"ן, וגדול כוחם גם להוצאת עין הרע וכישופים. ('אביעה סגולות' ערך פחד אות ב') לחצו כאן לקריאת הפסוקים.

8. יתוודה על עוונותיו ('ספר הרפואות' פרק פ') ויזכור כי הבוטח בה' לבדו לא יהיו לו פחדים כלל.

9. יקפיד לקרוא קריאת שמע שעל המיטה בכוונה, וייטול ידיו 8 פעמים לסירוגין לפני השינה.

10. קריאת חבקוק פרק ג' מרגיעה מפחד וחרדה. לחצו כאן לקריאת הפרק הסגולי.


הרב אליהו עמר בסגולה נפלאה נגד פחדים וחרדות. צפו:

יש לי ידיעה על המצב, יש לי ידיעה על הנתונים בשטח, ויש לי גם הבנה מסוימת לנפשם של בני אדם, ופשוט וברור שמתוך כל אותם אלפי אלפים של אנשים שמתלוננים על חרדות, יש רבים מאוד שנכנסו לזה סתם. בגלל היסטריה סביבתית ותקשורתית לא לגיטימית.
אני לא מזלזל באף אחד, ומי שחרד - צריך לטפל בחרדה, אבל לא כל חרדה היא חרדה עמוקה שמצריכה פסיכולוג, לפעמים די בחשיבה מחדש בשביל לצאת מ״בועת החרדה״.
נכתב במבצע שאגת הארי
טוב, הבנתי בפעם ה6000 שהסיכוי שיפול עלי טיל הוא..., וככל שאני מבין את זה יותר אני רק פוחד יותר ומרגיש יותר חסר אונים!
אה, ברור, בגלל שיכול באמת ליפול עליך טיל,
אבל אני אומר לך שזה סיכוי של אחד למיליון?
נו, ואז מה, אבל באמת יכול ליפול עליך טיל,
אבל למה אני כ"כ מפחד זה הרי אחד ל...?
כי יכול ליפול עליך טיל,
תגיד לי אתה בסדר???
כן, ובגדול,
כשאני בא לשכנע אותך שהסיכוי של הטילים הוא אחד ל... מה אתה מרגיש אז? לרגע קל רוגע, אבל בעומק, אני מרגיש שזה לא משכנע, אני מרגיש שאתה משקר עליי, המציאות הזאת שכל 10 דקות נופל טיל ויש מאות הרוגים [כך זה בדימיון שלי] הרבה יותר חזקה מכל הסטטיסטיקות והחישובים, ואפילו יותר חזקה מהמציאות הזו שבכלל לא נופל טילים כמעט, כלומר ישנה תחושה פנימית שבאמת באמת זה ככה, וכל השאר זה ניסיונות ויכוח עם המציאות, וממילא מתפתחת תחושת חרדה, בהלה וכו',
מהיכן צצה לה תחושת האמת הפנימית הזו? מה אנחנו פסיכיים לגמרי?
כשהמוח לומד משהו הוא לומד הרבה מאד פרטים ומקשר אותם למשהו שלם, לדוגמא ילד לומד לרכב על אופניים הוא למד הרבה מאד פרטים בו זמנית, 1. שיווי משקל, 2. איך להחזיק בכידון 3. יש גלגלים וזה לא נופל 4. יש פדלים וצריך ללחוץ עליהם בתיאום 5. יכולות תמרון, ועוד הרשימה ארוכה, המוח חיבר את כל זה לסיפור שלם, והיום הוא יודע לרכב על אופניים, זאת אומרת המח לקח פרט וחיבר אותו לפרט השני וכו' וכך נוצרה כל הלמידה,
בעצם, כל הזמן המוח שלנו רואה דברים, המוני פרטים ומחבר אותם אחד לשני, וכך נוצרת אצלי ההבנה שאם ילד הולך בבוקר ברחוב, ברור שהוא הולך לחיידר, אני ממש אתפלא אם זה לא כך, ויש לי תחושה שזו האמת,
אם לא היה לנו את המידע שמטוס לא נופל כמעט, כשהיינו רואים מטוס בשמיים, זה אומר שהוא הולך ליפול, זה ממש אחד ועוד אחד,
כשהמוח מחבר דברים, לא תמיד הוא מחבר דבר אמיתי לדבר אמיתי, לפעמים הוא מייצר הקשרים משל עצמו, כלומר כשיש גרעין אמת, המוח מעצם היותו זה שכל הזמן מחבר דבר לדבר וככה מבין סיפור, מחבר כל מיני פרטים נוספים לגרעין אמת, והתחושה הזו שיש בגרעין אמת שהיא אמיתית עוברת לכל שאר חלקי הסיפור, כלומר תחושת האמת, המציאות הבלעדית, עוברת לכל ההקשרים שנוספו על הגרעין אמת, וכמו שהגרעין אמת כך כל התוספות, כי כל ההבנה שלנו בנויה על הקשרים,
ובעצם זה מה שיוצר את תחושת חוסר האונים, אני מבין שאין מה לפחד אבל זה ממש מרגיש לי אמיתי,
ואם אני אלחם בכוח אני אלחם במשהו שמרגיש לי אמת, אני לא יכול ללחום בדבר שאני באמת מאמין שהוא מפחיד,
ברגע שאתה מקבל מענה ופשר לתחושת האמת אתה יכול להפריד את התוספות מהגרעין אמת.
כלומר האם בטילים יש סכנה? כן! אבל תחושת החרדה הלא פרופורציונלית הגיעה כשהוספת בדימיונך את כל הקטסטרופות האפשריות, וכולם "אמת" בדיוק כמו העובדה שבטילים יש סכנה! בכולם יש את תחושת האמת שיש בגרעין אמת,
כשאני לומד להפריד את הגרעין מהתוספות, העסק נכנס לפרופורציות, ואני מתחיל לחיות את המציאות, ובד"כ מולה אפשר די בקלות להתמודד.
פחד מאזעקות, שנים שאני תמיה, למה לא עושים את האזעקות באיזה מנגינה מרגיעה, משמחת, אולי טראנסים, אולי פיוטים, מה זה המנגינה המלחיצה הזאת? התשובה ברורה, אזעקה זה משהו שנועד להלחיץ אותך, לא לתת לך תחושה של, כי אשמרה שבת..., וכדו', כך שיש גרעין אמת בתחושת הפחד והבהלה, אבל התוספות זה העוצמות של זה, ועוד,
טוב הבנתי, מעכשיו אני יהיה רגוע לחלוטין? ממש ילך כמו רובוט לממ"ד כי צריך?
לא,
זה מפחיד, באמת, סה"כ תחושת החרדה אולי תישאר, אבל אתה לא תאמין לה, ולאט לאט תפתח מעבד נתונים חדש של התייחסות נכונה למצב, ע"י התנהגות בפועל של יישום תפיסות נכונות,
אבל אני מרגיש שהחרדה חזקה ממני?
נכון, חרדה אמורה לשמור עליך, ובדיוק כמו שהמאבטח של טראמפ חייב להיות חזק ממנו כדי שהוא לא יוכל להתנגד אליו כשהוא שומר עליו מפני כדור שעף לעברו, כך המאבטח שלך חייב להיות חזק ממך,
אבל כשאתה לא מאמין לחרדה, אז אולי תישאר תחושה, אבל זה לא יחסל אותך, אתה כבר לא מזוהה עם תוכן החרדה ולא מאמין לה, ועל ידי התנהגות בפועל של יישום תפיסות תקינות תפתח מעבד חדש וכנ"ל.
רגע התבלבלתי לגמרי אמרת כמה דברים
א. מה ההבדל בין פחד לחרדה? פחד- מותאם למציאות, חרדה- אי שקט פנימי, דריכות חזקה, תחושת אימה שמשתלטת עליי, ללא קשר למציאות, דוגמא לדריכות פנימית, הילד היה אמור לחזור בשבע בערב הביתה, ועכשיו שבע ורבע, 1500 שקל לקופת העיר... מה פה לא תקין? עוצמת הדריכות, שהובילה בצדק להתנהגות הזאת,
ב. למה החרדה היא המאבטח שלי? א. כי היא תניע אותך לפעולה חזקה למשל לברוח וכדו' והיא מייצרת לך כוחות גופניים שאין לך בדרך כלל, ב. ברמה הרגשית, אם אני דרוך, יש לי תחושת שליטה מסוימת, אני מוכן לסכנה הבאה ומתקרבת, כשאני מסכים לפחד, בצורה אמיתית, דהיינו בצורה הנכונה של הפחד, ואותו אני לא מדחיק, אז זה סה"כ פחד ולא חרדה וכאוס בלתי נשלט,
אתה צריך להבין עוד משהו, כשיש מציאות מפחידה, או כואבת, למשל שמעת על אסון, קורה לנו מצב בנפש של קפיאה, לא להרגיש, לא לחשוב, לא להיות שם, ואז כשאתה בתוך הכלום הקיומי, מתעוררת החרדה, הפחד מלהיות בכלום הזה, נו תעשה משהו!!!! ואז מתחיל בלאגן של תחושות רגשות איסוף שברי מידע וחדשות ניתוחים וברברת אינסופית,
בא תסכים לעמוד מול ההלם של הפחד, של הכאב על האסון תישאר במצב הזה, בלי פתרונות, אשמים, ניתוחים, פרשנויות, וכו' אני פשוט מפחד, אני בהלם, כואב לי האסונות,
אבל לא, אני בן אדם חזק, עם חוסן נפשי... בכלל אני בהלם שכואב לי, ואני מפחד, אולי אני משוגע?
ידידי, בא תבין משהו, חוזק וחוסן, זה ההסכמה להיות חלש,
נו, את התיירע'ס האלו אני מכיר, שטויות...
אז לא, להסכים להיות חלש היינו דיוק בחיים, אני נמצא וממוקם בנפש שלי באופן המדוייק לי, אני יודע את גבולותיי ומגבלותיי לצד מעלותיי ויכולותיי, ואני פועל מהמקום הזה, ואני שלם איתו, זה כמו שיוצא למישהו היד מהמקום, שכל תנועה של היד היא כאב ומאמץ, אבל כשהיד במקום אני יכול להיות רפוי, ואני בסדר גמור, כשאני נמצא במקום שלי המדוייק, ושלם עמו, תחושת החרדה הפנימית נעלמת, ואני מקבל כוחות, אני יכול להיות רפוי, משוחרר ובתנועה, זו תנועה ועמדה בנפש, שמצריכה הרבה עבודה פנימית, כי מאד הרבה מהחרדות המשמעותיות שלנו, הם חרדות פנימיות, מקומות ריקים בנפש, מקומות כואבים, שמעמידים את הנפש בעמדה חלשה, ומזה נוצרים חרדות, אך זה כמובן ממש לא אומר שכל מי שמפחד הוא חלש, יש הרבה לאבחן בין תקין ללא תקין, ואין ביכולתיי למסור את כל התורה על רגל אחת
לכל חרדה ישנם תשתיות נוספות בנפש, אדם שבאופן כללי החיים שלי ריקים לא יציבים ביקורת פנימית ועוד, וכל דבר חיצוני סה"כ מעורר את זה כשתלמד להיות בסדר עם מי שאתה, הביטחון העצמי שלך יגדל, וממילא העולם ייראה לך דרך תפיסה של ביטחון, כלומר זה עוד צורה של הבנת מעבד נתונים פנימי
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

לאחרונה עלתה בפורום השאלה האם נכון לפנות ליעוץ השקעות/סוכנות ביטוח וכו'

כתבתי דברים ונראה לי שלא הובנו מספיק
וכך יש שהבינו מדברי שלהתייעץ עם סוכן ביטוח בנוגע להשקעות זה הכי טוב והכי זול.

לטעמי כמעט ואין מנוס מאוריינות פיננסית (וזה לא הרבה חומר) וכך כל אחד יכול לקבל את ההחלטות בעצמו.
רק לאחר שאדם יודע איך הוא רוצה להשקיע, אני אכן ממליץ לפנות לסוכן ביטוח טוב שיטפל בתיק
וזה עדיף מאשר לפנות ישירות לחברות הביטוח. כך מניסיון אישי רב.
גם במחיר של דמי ניהול מעט יותר יקרים (צריך לחשב כדאיות) היות שהשירות של סוכני הביטוח משתלם (כמובן רק סוכנים שנותנים שירות טוב).
בנוסף, אחרי שגיבשתם דעה, כדאי לשמוע גם את דעת הסוכן ביטוח. יש להם ניסיון רב והתמקצעות ואין מקום לזלזל בזה.
יש בענף גם שרלטנים שאומרים דברים לא נכונים אפשר לשמוע לא חייבים להסכים.

בעניין יועץ השקעות בלתי תלוי
תחשבו, מה הסיכוי שיועץ ההשקעות ימליץ על השקעה פאסיבית ויתן את כל הכלים ביד שלא נצטרך יותר את השירות שלו?!
מניסיון כמעט כל יועצי השקעות הבלתי תלויים לא יתנו למתייעץ את כל הכלים. מהסיבה שהם רוצים שהוא ישאר תלוי בהם.
לכן ומעוד סיבות רבות אני סבור שאין דבר כזה יועץ בלתי תלוי גם אם יש הגדרה כזאת.

עם זאת יש אנשים שמצליחים להיות הגונים ולדאוג לאינטרס של האחר למרות שזה על חשבונם. הם נדירים, אבל קיימים. ויש גם סוכני ביטוח כאלו.

כדאי להבין שזה נורמלי שמייעץ דואג לאינטרס שלו גם אם הוא מקבל תשלום מהפציינט. (למרות שזה אסור מדאורייתא גם בלי קבלת תשלום.)
כי האינטרס האישי זה מובנה בתוך הנפש ואדם רגיל (למעט יחידי סגולה) יכול להצליח להתגבר על האינטרס האישי אבל לא להיות בן חורין מזה
ותמיד יתכן שהמייעץ מעד ודאג לאינטרס של עצמו. לכן המתייעץ צריך לבדוק לאחר היעוץ שאכן היעוץ תואם את האינטרס שלו עצמו ולא לסמוך על אף אחד גם אם הוא שילם לו כסף על היעוץ.
וכאן אנחנו חוזרים למשפט שפתחתי בו:
לטעמי כמעט ואין מנוס מאוריינות פיננסית (וזה לא הרבה חומר) וכך כל אחד יכול לקבל את ההחלטות בעצמו.

מומלץ מאוד להפנים את הדבר הבסיסי הזה שהוא בבסיס של הבסיס של הבריאה
לאנשים יש נטייה לחשוב על עצמם שהם הוגנים, אבל הם לא מכירים את עצמם שהם עושים מה שנוח לאינטרס שלהם ואז הם מכסים את זה באידיאלים שונים ובאג'נדות נעלות וכו' והכל לשם שמים. קשה לקבל אבל זאת המציאות.
אם אנשים היו יודעים את זה הם לא היו נופלים בעוקצים
כי הם היו יודעים שאם מישהו מספר לך שהוא דואג לאינטרס שלך, זה לא מעורר אמון אלא מעורר חשד.

סיימתם לקרוא, מה אתם צריכים לחשוב?
האם הדברים נכונים?! אולי הוא כותב את הדברים מאינטרס אישי אולי הוא טועה בגלל שזה מה שנוח לו לחשוב? אם לא חשבתם את זה, תתחילו לתרגל חשיבה כזאת לא צריך להיות חשדניים אבל גם לא צריך להיות נאיבים ולקבל את הגרסה הנפוצה שאנשים דואגים לאינטרס של אחרים.

חוקת האתגרים

פורום AI בינה מלאכותית


ברוכים הבאים לפורום החדש שלנו ליוצרי ai.


הפורום מחולק לתתי פורומים נפרדים, כפי שבוודאי ראיתם, וזכה לתת פורום בפני עצמו לאתגרי ai.
האתגרים נועדו לשפשף יכולות, התנסות בכלים חדשים ועמידה בדרישות ייחודיות ע"פ כללים מאתגרים במיוחד.

למען הסדר הטוב, קראו בעיון את הכללים, קצת ארוך, אבל לא מסובך, הרי יש לכם בינה אמיתית!





אתגר יומי:​

  • בכל ערב בעז"ה עולה אתגר יומי חדש, שיהיה פעיל כ- 26 שעות.
  • חברי הפורום מוזמנים לדרג ולהשפיע על היצירות המוצלחות ביותר, בדגש על יצירה שעמדה בכללי האתגר. היצירה שתקבל את דירוג המשתמשים הגבוה ביותר, היא תוכרז כיצירה הזוכה באתגר, ויוצרה ינהל את האתגר יומיים אח"כ.
  • לאחר הזכייה, היצירה הזוכה באתגר תנעץ בראש אשכול האתגר.
  • מנהל האתגר פותח אשכול אתגר יומי חדש, כותרת אשכול האתגר תכלול את שם האתגר ומספרו.
  • מנהל האתגר מוזמן גם לפתוח אשכול נפסח בפורום דיונים, במידה ופותח האתגר לא פתח נספח, משתמש אחר יכול לפתוח אשכול נספח, עם כותרת ומספר האתגר זהים לכותרת אשכול האתגר. עם קישור לאתגר בהודעה הראשונה.
  • אשכול האתגר היומי מיועד להצגת האתגר בפועל, בו מופיעים אופי האתגר וכלליו, ובו גם המשתתפים מעלים יצירות להתמודדות.
  • אשכול הנספח מיועד לכל הפטפטת, הפרגונים והשאלות על כללי האתגר או על יצירות המתמודדים. כמו כן, בהשתתפות באתגר אין להרחיב מעבר להסבר קצר על היצירה הויזואלית, ביצועה וכדו' - הרחבות נוספות מקומן בנספח.
  • והיה אם בשגגה יכתבו תגובות באשכול האתגר, הן יימחקו או יועברו לאשכול הנספח ע"י המנהלים.





זמני האתגרים:​

שלבי האתגר מחולקים לשלושה ימים: פעילות האתגר, דירוג האתגר, העלאת אתגר חדש. כדלהלן:
  1. פעילות האתגר: 26 שעות שבהן המשתתפים מעלים את היצירות לאתגר. החל מ22:00 ועד 23:59 למחרת. העלאת יצירות לאתגר מתאפשרת לא לפני השעה 22:00 גם אם האתגר עלה קודם.

  2. דירוג האתגר: מסיום עת פעילות האתגר לא ניתן להעלות יצירות חדשות לאתגר, אך ניתן עדיין להצביע ולהשפיע ליצירה הזוכה 24 שעות נוספות, עד ליל המחרת, שאז יוכרז הזוכה שקיבל את מירב הנקודות מהציבור, ויצירתו תנעץ בראש אשכול האתגר.

  3. אתגר חדש: לאחר הזכייה באתגר, על הזוכה להעלות אתגר חדש בערב הבא (יש יום אחד להתכונן) החל מ20:00 בערב ולא יאוחר מ-02:00 בלילה.
  • פעילות האתגרים הינה 5 ימים בשבוע, מראשון עד חמישי (כלומר, עולה במוצ"ש עד רביעי בלילה).
  • ניתן להעלות יצירות לאתגר החדש החל מ-22:00 בערב פתיחת האתגר ועד 12 בלילה למחרת. בדיוק.
  • משתמש שיעלה יצירה מעבר לזמן פעילות האתגר הודעתו תוסר, ותיפסל מהתמודדות באתגר.
  • לאחר נעילת האתגר יהיה ניתן עדיין לדרג 24 שעות נוספות, והוא יינעל להצבעה בלילה שלמחרת.
  • סדר העלאת האתגרים היא בדילוגים של 3 ימים. יום לפעילות האתגר, יום לדירוג ובחירת זוכה, ויום להתכונן להעלאת אתגר חדש.
  • הזוכה באתגר של יום ראשון, יהיה מנהל האתגר של יום רביעי.
  • לשם המחשה: ראובן השתתף באתגר מספר 4. יום למחרת עלה אתגר מספר 5 ובינתיים משתמשים דירגו את אתגר מס' 4, וראובן שלנו גרף את מירב הקולות. באותו ערב בו הוכרז ראובן כזוכה אתגר מס' 4, עולה אתגר מס' 6 ע"י הזוכה של אתגר מס' 3, וראובן מתכונן להעלות את אתגר מס' 7 בערב למחרת. מסובך?! לא נורא. אתם הרי עם בינה לא מלאכותית. קטן עליכם!
  • המחשה נוספת: ראובן הזוכה באתגר ביום שלישי שעבר מעלה אתגר במוצ"ש בשעה 21:00. הציבור מוזמן להעלות יצירות להשתתפות באתגר החל מ-22:00 במוצ"ש ועד לראשון בלילה בשעה 23:59 למחרת (יצירות שיעלו לפני או אחרי הזמן לא ישתתפו באתגר). בראשון בערב יעלה שמעון אתגר חדש בגלל שזכה באתגר של יום רביעי שעבר. בינתיים ניתן עדיין לדרג את האתגר של ראובן עד שני בלילה, שאז יוכרז הזוכה ע"פ דירוג המשתמשים, האתגר יינעל להצבעות, והיצירה המנצחת תנעץ בראש האשכול. לוי שזכה באתגר של ראובן מתכונן להעלות אתגר חדש ביום שלישי בערב, שיהיה פעיל ברביעי, וינעל להצבעות בליל שישי.
  • היות והזכייה באתגר היא ע"פ דירוג המשתמשים. ההודעה הזוכה בדירוג הגבוה ביותר, היא הזוכה! ע"כ מומלץ להשתתף בין הראשונים, ככל שתעלו את היצירה שלכם מוקדם יותר, כך היא תקבל חשיפה רבה יותר.
  • במקרים מסוימים (חגים וכדו') תהיה הקפאה בפעילות האתגר, או הארכה בזמן, בכפוף להודעת המנהלים.





זכיה באתגר:​






כללים עבור מנהלי האתגרים:​

מנהל אתגר פותח אשכול אתגר הכולל:
  1. מקדם - 'אתגר יומי'.
  2. כותרת - שם ומספר האתגר. על שם האתגר לבטא את מהות האתגר, עדיפות לקריאייטיבי.
  3. הודעה פותחת - הסבר קצר על היצירה הנדרשת, יצירה אחת לדוגמא, וכללים בסיסיים שעל היוצרים לעמוד בהם. רצוי אף קישור לאשכול הנספח.
  • על מנהל האתגר לפרט תיאור למשימה אותה המשתתפים יצטרכו לבצע, סגנון היצירה, אופייה, מה יהיה בה ומה אסור שיהיה בה, באילו כלים ניתן להשתמש או שלילת שימוש בכלים מסוימים. האם כדאי/מומלץ/אסור לערוך ולשפץ את היצירה באופן עצמאי, האם ניתן להוסיף טקסט ליצירה, וכדו'.
  • על האתגר לעלות בין שמונה בערב לשמונה בבוקר.
  • השתתפות באתגר מותנית בזמינות להעלאת אתגר מיידי במידה ותזכו, העלאה בזמן ללא עיכוב של רצף האתגרים. מומלץ להיות מוכנים עם רעיון בראש, או לקחת השראה מאשכול הרעיונות לאתגרים >
  • מנהל/ת האתגר חופשי לבחור אם היצירות שיועלו להתמודדות יהיו יצירות חדשות וייעודיות שנוצרו למטרת האתגר או גם יצירות קיימות המתאימות לכללים.
  • מנהלי הפורום רשאים להחליט על נושא מסוים שאינו מתאים, ולערוך או למחוק את האתגר במידה והוא אינו מתאים לפורום ע"פ שיקול דעתם.
  • יש לשים לב להימנע מכפילויות, שלא נעשה אתגר דומה בעבר.





השתתפות באתגרים:​

  • בכל הודעה באתגר, נתן להעלות יצירה אחת בלבד!
  • ניתן להשתתף עד 3 פעמים בכל אתגר, אלא אם נכתב אחרת בכללי האתגר ע"י מנהל האתגר.
  • אין להעלות טקסטים בהודעה המתמודדת באתגר שאינם קשורים ישירות לאתגר. הוספת טקסט כמו "דרגו אותי" תפסול את היצירה מהתמודדות באתגר.
  • מומלץ ורצוי, ואף יתקבל בברכה פירוט על הכלי בו יצרתם את היצירה, הפורמפט אותו כתבתם, ופרטים נוספים שייתנו ערך מוסף למבקרים באתגר.
  • בונוס בהוספת פרטים על היצירה שלכם, הכלי והפורמפט, שתקבלו דירוג גבוה יותר מהצופים, וזה יכול להכריע במקרה של תיקו בהצבעות.
  • אין להעלות תמונות לא מהוקצעות, דמויות מעוותות, מספר אצבעות לא תקין, או תמונות חובבניות ברמה נמוכה מידי. יצירה כזו תימחק או תועבר לנספח.
  • בהשתתפותך באתגר, הנך מאשר שהקבצים הינם יצירה בלעדית שלך, אינם מועתקים ממקורות זרים ואין בהם עבירה על זכויות יוצרים. - אין להעלות קבצים שלא אתם יצרתם בעצמכם.
  • לאור שאלות משתמשים, הדגשה נוספת! אין להעלות לאתגר קבצים שהם לא יצירה בלעדית שלכם בAI.
  • משתמש שיעלה קובץ המפר זכויות יוצרים, ייחסם מהפורום לצמיתות.
  • בהשתתפותך באתגר, הנך מאשר לפרוג לעשות ביצירות העלות באתגר שימוש חופשי, ולא תהיה תביעה מצדך בעניין זה.

בהשתתפות באתגר כזה, ישנם מספר יתרונות משמעותיים:
  1. למידה ופיתוח: השתתפות באתגר מאפשרת לך ללמוד ולפתח יכולות חדשות. בזמן שעוסקים במגוון תחומים, כמו בינה מלאכותית ועיצוב גרפי, אתה מקבל הזדמנות להרחיב את הידע והכישורים שלך.
  2. התנסות בהוראות מיוחדות: בזמן שמשתתפים באתגר, עשויים להיות דרישות והוראות מיוחדות שיש לעמוד בהן. השלמת האתגר מאפשרת לך לפתח יכולות כגון יכולת לקריאה והבנה של הוראות, תכנון וארגון פעולות, וביצוען במהירות ובדיוק.
  3. התנסות בכלים חדשים: במהלך האתגר, יכול להיות צורך להשתמש בכלים חדשים וטכנולוגיות מתקדמות. ההתמודדות עם כלים חדשים מאפשרת לך להתפתח ולפתח את היכולת שלך להשתמש בטכנולוגיה בצורה יעילה ויצירתית.
  4. עיצוב יצירתי: יתרון נוסף שבהשתתפות באתגר הוא הזדמנות להתמקד בעיצוב וביצירתיות. כאשר אתה עוסק ביצירה של תמונה בבינה מלאכותית, יש לך את האפשרות להביע את עצמך בצורה חדשה ויצירתית.





הוראות כלליות:​

  • על האתגר להכיל לכל הפחות השתתפות של שלשה מתמודדים, ע"מ לנהל שיפוט ולהכריז על זוכה.
  • במקרה הנדיר בו לא השתתפו די מתמודדים ביום הפעילות של האתגר, מנהל הפורום יכול להגמיש ולעדכן את כללי האתגר, ולתת עוד מספר שעות לפעילות האתגר.
  • במקרה בו הזוכה באתגר לא העלה אתגר חדש בזמן, לאחר השעה 8:00 בבוקר רשאי מנהל הפורום לפתוח אתגר חדש בעצמו, או למנות משתמש אחר לפתיחת אתגר חדש. הנהלת הפורום רואה חשיבות רבה שלא לקטוע את הרצף.
  • באם הזוכה הנכבד בוחר לוותר על ניצחונו ולהעבירו לאחר, הדבר יתבצע אך ורק לפי מדרג הזוכים באתגר, ולא לפי נטיית לב.





אתגר שבועי וחודשי:​

  • מעת לעת יעלה אתגר מטעם ההנהלה, שבועי או חודשי בנוסף לאתגרים היומיים.
  • הדבר תלוי הרבה בהשתתפות הפעילה של כלל חברי הפורום.
  • על כללי אתגר שבועי וחודשי תבוא הרחבה בעתיד בל"נ.

עריכה:
לאור בקשות משתמשים רבים, ולאחר שהתבססנו כבר עם האתגרים היומיים בהצלחה מדהימה, אנו נרגשים להתחיל עם האתגרים השבועיים.

האתגר השבועי יעלה בעז"ה בימי חמישי בערב (שאז אין אתגר יומי), ויהיה פעיל עד יום שלישי 00:00 בלילה, ויהיה ניתן יום נוסף עד רביעי בלילה, שאז יוכרז הזוכה. הזוכה באתגר השבועי יקבל כרטיס כניסה לקהילת יוצרי AI, ויעלה את האתגר השבועי בליל שישי הקרוב.

שימו לב לכללי האתגר השבועי!​

  • ניתן להעלות יצירה אחת בלבד לאתגר!
  • היצירה חייבת להיות מרובעת.
  • יש הקפדה יתרה על יצירות מקצועיות ונעימות לעין, ללא עיוותי פרצוף או אצבעות.
  • אין להוסיף טקסט כלל בהודעה מלבד כותרת עד שלוש מילים.
  • חובה להוסיף את הפורמפט בספוילר.





עריכה - כללים נוספים:​

  • יש להקפיד על יצירה התואמת להנחיות האתגר, בדגש על יצירה מקצועית ופחות על קריאייטיביות סוחטת דמעות, ע"כ לא יתקבלו יצירות שלוקחות את התיאור בצורה קומית, קריקטורית, תינוק ג'ינג'י מאחורי סורג וכדו', אלא אם זה חלק מהאתגר עצמו.
  • אין להעלות תמונות בנות מעל גיל 3.




עדכון 7/4/25:

בווווווווום!
💥 💥 💥
קבלו את השדרוג החדש שלנו לאתגרים!

נכון מעצבן שהערב ירד, וטרם עלה אתגר? ממתינים עד בוש, והזוכה התבושש? לא עוד! מעתה, זוכה באתגר שלא יעלה את האתגר בזמנו בשעות הערב, החל משעה 02:00 יפתח אשכול אתגרי מסוג Masterpiece - יצירת מופת - עם כללים מיוחדים לאתגר מסוג זה.

שימו לב לכללי אתגר יצירות מופת - Masterpiece:​

🔹 במידה וטרם עלה אתגר עד השעה 02:00 בלילה, ניתן להעלות אתגר יצירות מופת במקום האתגר.
🔹 במידה ונפתח אתגר יצירות מופת, הזוכה באתגר הפסיד את זכותו להעלות אתגר.
🔹 כל אחד מחברי קהילת יוצרי AI יכול לפתוח אתגר החל מ 2 בלילה, כמובן, אשכול יחיד, ע"י הראשון שיתפוס.
🔹 המעלה אתגר יצירות מופת, עם המקדם Masterpiece, חייב להעלות גם דוגמא של יצירת מופת איכותית בהודעה הראשונה.
🔹 במידה ומנהל הפורום יחליט, או יודע שלא יתאפשר לזוכה להעלות אתגר, ייתכן ויפתח אתגר יצירות מופת בשעה מוקדמת יותר.
🔹 ניתן ומומלץ לשמור יצירות מופת מעת לעת, ולהעלותן באתגרי יצירות מופת, ובלבד שלא שיתפתם את היצירה מע"ג הפורום מעולם.
🔹 אתגר יצירות מופת נכנס ומשתלב ברצף האתגרים. הזוכה באתגר זה יעלה את האתגר לפי לוח חוקת האתגרים.
🔹 על היצירות המשתתפות באתגר זה להיות באמת יצירות מופת! בכל סגנון שתבחרו, אך שיהיו נעימות לעין, ומקצועיות.
🔹 יש בידי מנהל הפורום הזכות למחוק יצירה שלהבנתו אינה עומדת בהגדרת 'יצירת מופת'.
🔹 זמני האתגר: עד הערב בשעה 23:59.

למידע נוסף אודות אתגרי Masterpiece עינו פה.





לשאלות הצעות ופטפוטים אודות האתגרים בכלל, בנספח בלבד!





בהצלחה לכל המתמודדים באתגרים,
מי ייתן והניצחון יהיה שלכם!
אשמח לחוות דעת מה כדאי לעשות
יש לי הצעה מיחזור חיצוני טובה והצעה פנימית פחות טובה אבל בפנימית יש לי גם מסלול של קלצ שקיים עם ריבית 4% שאם אני עושה מיחזור פנימי אני לא נוגעת בו אבל במיחזור חיצוני לא אפשרי להשאיר את זה ככה (נתנו לי שליש קלצ של 4.5)

ההצעה שנתנו לי בפועלים מחזור פנימי:
93000 שח במשתנה לא צמודה כל 18 חודשים עוגן פלוס 1.1 נכון להיום מציג ריבית כוללת של 4.64 אחוז לתקופה של 180 חודשים
77000 שח בריבית פריים מינוס 0.5 לתקופה של 180 חודשים
137000 שח בריבית קבועה לא צמודה של 4.76 אחוז לתקופה של 180 חודשים.

ויש את המסלול הקיים 81000 קלצ ל22 שנה בריבית 4%

ההצעה החיצונית מבנק לאומי: (מזרחי אמרו לי שהם לא יכולים להתחרות מול הצעה כזו)
135000 קבועה לא צמודה ל180 חודשים 4.5% (15 שנה)
132500 פריים-0.6% ל180 חודשים (15 שנה)
132500 משתנה לא צמודה כל שנתיים עוגן פלוס 0.99 ל14 שנה

מה אומרים? (מתלבטת מאוד לגבי לקיחת המשכנתא החיצונית- נראה לי יותר טובה למרות שאין לי את הקלצ של ה4%)

(מה שיש לי כרגע ואני רוצה למחזר:
135867 קבועה צמודה ריבית 3% ל22 שנה
75721 פריים מינום 0.25 ל22 שנה
81,872 קבועה לא צמודה ריבית 4% ל22 שנה
91,592 משתנה צמודה 3.850% ל22 שנה)

תודה רבה!
הקדמה לפני ההקדמה: סיפור מתח ססגוני ונהדר המיועד לבעלי משקפיים בלבד. אם אין לכם משקפיים או עדשות – אל תקראו. לא לקרוא אמרתי! תפסיקו הרגע.
(לא שיש לי בעיה שתקראו, למה לא ובכיף, אבל זה משעמם. מאוד מאוד משעמם. הכי משעמם שיש. אם בא לכם להשתעמם, ברוכים הבאים.)
יאללה. לנשום עמוק, לספור עד עשר, זהו. אין חרטות.


אז עשיתי את זה. עשיתי את זה! טדאם, טדאם, עשיתי את זה.

מאז שאותו מאורע היסטורי קרה (שבוע ויום) - כל בנאדם שאתרע מזלי לפגוש מבקש לשמוע ממני על זה. היות לכך ובהתאם לזאת כבר כואב לי האצבעות להקליד, ולכן אני מעלה את כל סבב קורות חיי הלייזר שלי מהתחלה ועד הסוף, כולל כל הפרטים, למען ישמעו הכל וייראו.
(ולמען העובדה שמהיום והלאה, בכל פעם שמישהו רוצה לשמוע איך היה, אתן לו לינק לכאן).

ובכן, קבלו אותו! סיפור העוועים המופלא שלי על ניתוח לייזר:
הכל, מהתחלה, אמצע וסוף (הפי אנד, ב"ה).
כל השאלות / הפרטים / ההתעניינויות / הלבטים / הדקויות ועוד באשכול אחד, בחצי מחיר.

שלוש, ארבע ו, מתחילים.

*

חחח, מה חשבתם, כזה מהר מתחילים?
קודם אזהרה מראש:
זה הולך לצאת ארוך. מאוד מאוד ארוך. הכי ארוך שיש. יש לי מלא בבטן ובאופן כללי אני אוהבת לדבר, אז כדאי לכם להכין קפה ולכבות טלפונים.
עשיתם את זה? יופי.
הכל מוכן, בוא נצא לדרך.

הכל התחיל לפני כחודשיים, כשסיימתי את ההכנות הנפשיות לעבור לעדשות.
אני אדם שבאופן כללי נרתע מדיבורים על עיניים, קל וחומר מנגיעה בעיניים. כך שהמעבר לעדשות היה תהליך נפשי, מנטלי, רגשי וייחודי ארוך ומטלטל.
כאמור, לפני כחודשיים הגעתי למסקנה מיושבת בדעתי שהגעתי לשלב המספק כדי לסיים את תהליך ההכנה,
וכעת הגיע הזמן לעבור אליהן, העדשות הממתינות.
רגע לפני שקבעתי תור, באתי לרופא העיניים שלי בשאלה: שלום אדוני, מה דעתך על לייזר?
תשובתו: דעתי חיובית.
באותו יום השתנו חיי.

עכשיו ככה, להלן הווידוי ולהלן המידות שלי (שהיו שלי!) - תאחזו חזק בכיסא:
עין ימין פלוס אחת וחצי,
עין שמאל פלוס חמש.
ותוסיפו צילנדרים.
בקיצור, בלגנים.

הלכתי בתחילה לאסותא לבדיקה. נתנו לי הצעת מחיר של שמונה וחצי אלף (מאוחדת). אמרתי אוקי, אחשוב על זה. יש לי זמן.
התקשרתי ללווינגר ואמרו לי בין משהו כמו 8 ל11. אמרתי נו נו, אם עושים אז ברור שאצל אסותא.
בעצלתיים התקשרתי לרב בני פישר, לשאול איפה הוא ממליץ. תשובתו: הכי טוב אצל לווינגר עצמו, ואם לא אצלו עצמו אז אצל אירית בכר עצמה.
יעני, כך או כך, יוצא לי פלוס אלף שקל!
(הסבר, למי שלא בקיא בנושאים חיוניים שכאלה: גם במרפאה של לווינגר וגם במרפאה של אסותא, אם רוצים את הרופא הראשי בעצמו צריך לשלם עוד אלף שקל. והרב פישר אמר לעשות אצל אחד משניהם).

טוב. אז התקשרתי ללווינגר לקבוע תור לבדיקה. אומרים לי: וואלה! יש לנו בדיוק הנחה של מאוחדת! אם את עושה אצלנו עד סוף ספטמבר יש הנחה קלה. (קלה, מתוקה כזאת, מכירים את הבובות האלו?)
מסתכלת בשעון, הראשון לספטמבר. אני כזה - אוקי, תקבעי לי תור להחודש.
לא פרצמן, אין כזה דבר: את קודם צריכה לעשות בדיקה, והתור הראשון לבדיקה הוא רק ב30 בספטמבר. כלומר אם הוא לא מכניס אותך לניתוח באותו יום של הבדיקה את מפסידה את ההנחה...
אוף!
בימים הקרובים ניסיתי לקדם את התור בכה ובכה, אין. אפס. כלום. בלית ברירה הוחלט לחכות ל30 בספטמבר, ולראות אם הוא יכול להכניס אותי באותו יום לניתוח.

הזמן עובר.
שבועיים תמימים חלפו.

עד שביום שלישי בהיר אחד, לפני שבוע וקצת, אני מתקשרת למרפאה לשאול אם התפנה תור.
בינתיים לוחשת פרק תהילים קצר, למרות שאני לא מאמינה שיש סיכוי.
ואז.
פתאום.
לפתע.
בחבטה.
אדירה.
חחח סתם. הפקידה בטלפון אומרת שכן, התפנה תור.
מתי?
למחר.
וואו. לרגע אני נרתעת, בסוף אומרת לה בסדר. תקבעי לי למחר. רבע לתשע בבוקר, בדיקה. ובעז"ה, כך היא אומרת, אכנס לניתוח עד סוף החודש.
יום למחרת אני מגיעה לבדיקה.
מקצרת כדי לקצר, אבל פלללם באותו ערב הייתי בניתוח.

עכשיו קצת על סוג הניתוח:
בגלל המספרים המופרעים שלי, הוחלט שעליי לעשות ניתוח אינטרלאסיק, שזה לא הניתוח הרגיל. בניתוח הרגיל יש זמן החלמה של שבועיים בערך, אבל בניתוח שלי - זמן ההחלמה הוא שלוש שעות!
מחר, כך מצהיר לווינגר, את באה לפה בנהיגה.

ואוו. חיוך מאושר עולה על שפתיי ואור דבילי מבליח בעיניי. למה דבילי? כי העושר הוא רק עד הקופה:
(מאוחדת אמרנו, דא? ואינטרלאסיק, חרשו?)
יוצא לי 14,400.
וזה אחרי הנחה!
התעלפתי במקום, ואחרי שהתעוררתי עשו לי הנחה ל11 וחצי. לאחר התייעצות קצרה הוחלט שטדאם, טדאם, הולכים על זה.
(אל תסתכלו עליי ככה. יש לקחת בחשבון שבמצב שלי - כל זוג משקפיים עלה לי אלף שקל, והייתי צריכה לחדש כל שנה בערך. ככה שתוך אחת עשרה שנים אני מכסה את הפער, ועוד יוצאת עם רווח).

עד כאן להקדמות. ועכשיו, יאללה! מגיעים לחלק הכי מרתק!
הניתוח עצמו.
מקדימה ואומרת שהחלק הזה לא לבעלי לב חלש. אני מספרת אותו רק כי בשבוע האחרון דיברתי עם הרבה אנשים וכולם אמרו לי שזה כל כך עזר להם שסיפרתי בפרוטרוט, שיידעו למה להתכונן. אבל למי שזה לא רלוונטי אין צורך לקרוא (אלא אם כן סתם בא לכם תיאור ססגוני).
אז ככה.

באה בערב למרפאה (עם מלווה, חובה).
נכנסת לחדר ניתוחים לבד. אסור עם ליווי.
מטושטשת עדיין מהטיפות ששמו לי בבוקר בבדיקה, חלשה באופן כללי. נכנסת לניתוח, אחות אוחזת לי ביד, אני מסוחררת וחלשה ורוצה להתעלף.
(אגב, הערה חשובה עכשיו: מדגישה שבכלל יש לי רגישות לעיניים. לא אצל כולם החוויה קשה כל כך, הבנתי שאנשים אחרים בכלל לא מרגישים את הניתוח. רק אצלי משהו השתבש, התנצלויותיי).
וככה זה הלך.

עשרים מנתחים מסביב. (טוב, לא באמת עשרים, אבל ראיתי הכל כפול). אני מטושטשת ומכווצת.
העיניים עצמן מורדמות, אבל העצמות מסביב חיות ובועטות.
קר בחדר. עשרים המנתחים גוהרים עליי ומותחים לי את העיניים לרוחב 4 מטר. שמים לי צבתות ותופסנים כדי שהעין לא תברח. אני מכווצת וסגורה. לא מצליחה לפקוח עיניים. הרופאים מנסים בכה ובכה, נואשים מזה שאני כל הזמן מתכווצת. העיניים שלי קטנות, אני נאנקת מכאבים (זה לא באמת כואב, אבל תחשבו שלוחצים לכם מסביב העין חזק עם תופסנים. זה לוחץ, וכשמפחדים - זה גם כואב.)
אחרי שמצליחים לתפוס את העין מעבירים אותי לשלב הראשון של הניתוח.
השלב הראשון לוקח 7 שניות בכל עין.
אהה! שמעתם נכון. 7 שניות.
בכלל, הניתוח בעצמו הוא רק 15 שניות בסך הכל לעין. לא יודעת למה היה נראה לי שהוא שעה.
(ה15 שניות לא כוללות את הזמן שלקח עד שתופסים את העין עם המצבתות, אבל עדיין, הניתוח עצמו מאוד קצר.)

עוברת את השלב הראשון. הרופאים מריעים בצהלה, מורידים את הצבתות. איכשהו אני מגלה שפיצים, פינצטה קוראים לזה בעברית, ממש ליד - בררר - העין שלי. עכשיו עוברים לשלב השני. אני מכווצת ממתח. לא רואה כלום. יש לי לחץ בעין ואולי גם רטוב, לא יודעת. רוצה לישון. פתאום רואה אור אדום וירוק. מתוך הערפול אני קולטת שזה הלייזר. מסתכלת על הלייזר. שייגמר כבר. שייגמר.

ואז זה נגמר.

מקימים אותי מהמיטה. אני מגלה בהלם שאני עדיין חיה. ואפילו רואה!
יוצאת החוצה להתאוששות. מטושטשת לגמרי. מרגישה אחרי טראומה.
קחו בחשבון שבכל הזמן הזה - לא כאב לי בכלל! אפס כאבים. רק היה לחץ. פיזי ורגשי.
קוראים למלווה מבחוץ. מסבירים לנו על הטיפות. אני לא שומעת כלום, רק רוצה לישון ולישון. אחרי שאני מסיימת התאוששות של כמה דקות המנתח יוצא ובודק שהניתוח עבר בהצלחה. "אחלה ניתוח פרצמן!" הוא מריע בצהלה, וזה אחרי שבניתוח עצמו הם השתגעו מזה שברחתי להם כל פעם.

וזהו. והלכתי הביתה. והייתי מסוחררת ומטושטשת עד בחילה כל הלילה. הלכתי לישון מיד.
בבוקר אחר כך הייתי במשרד...

היום הלכתי לבדיקה נוספת של שבוע אחר כך.
טפו טפו, טדאם, טדאם,
הודו להשם כי טוב:
אפס ימין, אפס שמאל.

The end;

__________
אגב, לידיעה: בניתוח אינטרלאסיק זמן ההחלמה הרשמי הוא אומנם רק 3 שעות, אבל אף אחד לא מספר מראש על זה ששלושה ימים אחר כך אני צריכה להיות עם משקפי מגן מכוערים, ככה שזה לא כזה נחמד להגיע יום אחר כך לעבודה. וגם אסור להתאפר שבועיים. וגם יש מיליוני טיפות לטפטף טיפ טף.
עד כאן לבינתיים. נראה לי.
סיפור בהמשכים מקור [לא] אמין

*סיפור בהמשכים - מקור [לא] אמין*


פרק 1



מושב צלפון 2024


שעון האורלוגין הישן שעמד במרכז הסלון סימן כי שעת השקיעה קרבה. מרגלית פתחי המתינה לנכד שלה שישוב מיום עבודתו העמוס.

מאז סיים את הצבא, עבר נועם לשירות המשטרה בתפקיד יס"מ. אביו שעבד במשטרה קיפח את חייו באמצע פעילות. מחבל שלף סכין והרג אותו למוות. בנו נועם ממשיך דרכו. לא רואה את עצמו עובד בשום עבודה אחרת.

דפיקה קלה על דלת הבית. מרגלית אפילו לא קמה, ידעה שהנכד שלה הגיע. היא דאגה לו בכל מאודה, עוד מאז נולד, אבל מהרגע שאביו נהרג ועבר נועם לגור איתה, דאגה לו אף יותר.

"בא חביב גלבי ורוחי. בא", קרא לו מהספה בסלון, מושיטה את ידיה לחיבוק חם. היא כבר לא צעירה כשהייתה, הגוף לא מתנהג אותו דבר. היא המשיכה לשבת, קשה לה לעמוד עכשיו.

נועם פתח את הדלת, נכנס תוך שהוא סוגר את הדלת חזרה, ומתקרב לעבר סבתו. מתכופף אליה מתרפק על החיבוק. כמה היה נותן רק בשביל לקבל חיבוק כזה מאביו, או מאימו. מרגלית הכירה את התחושות שלו, קראה אותו כמו ספר פתוח.

"אז מה סבתא. מה מספרת? איך עבר עליך היום", נועם התיישב לידה. גופו הרחב נכנס ברוחב שנותר בין סבתו לספה.

"תודה לק-ל יום יום", מרגלית הניחה ידה על פיה נשקה ושלחה אותה לשמיים. מעניקה נשיקה למי שאמר והיה העולם. "לא עשיתי כלום היום. איפה אני כבר לא כמו פעם. הייתי קמה בבוקר מכינה פיתה, ומרק, וחלבה, וסחוג, ולפעמים גם לחוח. היום בקושי למיטה יש לי כח ללכת". צחקה. צחוקה היה מר. "ביקרת את אמא?" העבירה נושא, לא רוצה להתרכז בעצמה.

"האמת שלא הייתי אצלה כבר כמה שבועות נראה לי שלושה", נועם נשמע מבואס. כאוב.

מרגלית אספה את שארית כוחותיה מהיום המשעמם שעבר עליה. מוציאה מהמקרר קערה של אורז וקציצות. חיממה לנכד האהוב שלה, והגישה לו לשולחן. "בא יא איבני. תאכל משהו".

"סבתא. אל תטרחי אני יכול להכין לעצמי", נועם התיישב ואכל בתיאבון.

"למה לא הלכת לבקר את אמא", מרגלית הביטה בצלחת מתמלאת נחת. נהנית לראות אנשים שבעים. "אתה יודע אמא יש רק אחת", חייכה בעצב.

הבית כמעט ולא ידע רגעי אושר. אפילו ביום שסיים נועם את הצבא, אף אחד לא דאג לעשות לו מסיבת שחרור, או כל דבר שחייל אחר היה עושה ברגע שהשתחרר. את הכסף שקיבל מהצבא שמר לימים אפלים שאולי יבואו.

"אני יודע סבתא", נועם הניח את המזלג על השולחן, מביט בעיניה הטובות של סבתו. "אבל אני לא מסוגל ללכת עכשיו, את זוכר מה היה שם בפעם שעברה. המלחמה הזאת לא עושה טוב לאנשים".

"כן אני יודעת", הביטה מרגלית בתמונה של בעלה המנוח שממוסגרת בגדול ומונחת על ארון הנעליים במסדרון. יש לה עוד תמונה קטנה בחדר השינה שלה. "גם סבא שלך לא ידע לקבל את המלחמה הזאת טוב", היא נזכרה כיצד שמע בשמחת תורה את ההזעקה הראשונה, הוא כבר היה בדרך לבית הכנסת, מיד חזר וירדו שניהם לקומה התחתונה. אין להם ממ"ד בבית. כל הלחץ, הכאב, והידיעות שהגיעו מהשטח גמרו אותו. חצי שנה הצליח לשרוד אבל התקף לב אחד סיים את הסיפור.

"סבתא לא התכוונתי לצער אותך", נועם המשיך להביט בעיניה של סבתו. דמעות גלשו על לחייה. הוא קם והעניק לה חיבוק אוהב. "אני אבקר את אמא שוב בקרוב".

"אבל חשוב לי שתזכור. נכון שאני גידלתי אותך, והענקתי לך. אבל זה בגלל שאמא לא יכלה לעשות את זה", מרגלית ניגבה את עיניה. "וודאי לי שאם אמא הייתה יכולה, היא הייתה עושה עבודה נפלאה. הרבה יותר טוב ממני". מרגלית קמה נעזרה בנכדה, ונשכבה במיטתה. "תודה יא איבני. שהשם ישמור לי עליך".

"תודה סבתא. שישמור גם עליך". נועם כיסה אותה ויצא מהחדר.

התמונה הקטנה של זכריה פתחי הביטה בה. מרגלית הביטה בו בחזרה. "איך עזבת אותי כאן לבד יא זכריה. איך? תשמור לי על נועם. תבקש שם רחמים עליו. מסכן הילד!!! כל כך הרבה סבל עבר עליו. הגיע הזמן שינוח".



השעה כבר מאוחרת. נועם שתף את הצלחת בה אכל. והתיישב בספה. לרגע אחד הביט על הבית. מחשבה על קניית רהיטים חדשים עבור סבתא שלו, עוברת בראשו מידי יום. ובכל יום חוזר המשפט הקבוע שלה ומהדהד בראשו. נשמה תשמור את הכסף שלך. אתה יודע איך אומרים שקל לבן ליום שחור. אין לדעת מה ילד יום יא איבני.

בדיוק מה יותר שחור מעכשיו!!!

מדינה במלחמה. אבא איננו. סבא איננו. אמא אין. וסבתא שרק דואג ודואג בגללי.


נועם נשכב בספה מוציא את הסלולרי מכיסו. רוצה להעביר את המחשבות. שיחה נכנסת מופיעה במסך. נאסר אבו-סאלח.

"הלו", נועם ענה קולו עייף. מבקש לישון.

"יש לי חדש", נאסר העביר מלל קצר. "במקום הקבוע בעוד שעה?"

נועם התרומם במהירות. מנתק. מתארגן. לפני שיצא העביר מבט אחרון לעבר סבתו. מתלבט האם להשאיר לה פתק למקרה שתתעורר. לקח את מפתחות הרכב, מחליט לא להשאיר פתח. אין לו זמן. אסור לו לאחר. כל שניה קריטית.

הוא יצא נושק למזוזה. מתפלל תפילה חרישית לבורא עולם שישמור על סבתו. ועלה לתוך רכבו, מנהיג את הרכב קדימה למקום המפגש.

בליבו קיווה לטוב. אולם גופו ידע גם ידע שבכל פעם שניפגש עם נאסר אבו-סאלח משהו רע קורה.
.....
אתגר קשרי מילים נוסף, מתחלף כל יום ב-13:00

מוזמנים לשלוח רעיונות לאתגר sheva.motion בג'ימייל
וכן אם יש רעיון למשחק מילים אחר שאשמח לבנות.

- ללא התחייבות לאתגר מדי יום
- ללא התחייבות לרמה גבוהה... מי שקל לו מדי, שייתן לילדיו הרכים לפתור

ועוד משחק נחמד שיצרתי בין לבין
אפשר לשנות את רמת הקושי בגלגל השיניים

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  4  פעמים
למעלה