חידות תורניות אשכול חידות תורניות

[הפצחן]

אני כבר שנים מכור לחידות ושאלות.
פותר כאלה, כותב כאלה, קורא כאלה. אפשר למצוא כמה שלי באשכול הזה.

ראיתי פה באתר המון אשכולות של חידות. המון. אבל משום מה, להפתעתי, כמעט ולא מצאתי (מלבד אשכול אחד מפוזר ומבולגן) חידות ושאלות תורניות מעניינות ומסודרות, שזה חבל.

זה חבל כי זה מחדד שיניהם של ישיבישערס, זה חבל כי זה מענג מוחם של אברכים עמלים, זה חבל כי זה מתבל את הלימוד וזה חבל כי זה תורה, אחרי הכל. וזה חשוב לנו הרבה יותר מאזורי תפוצה של ארנב הקטפוליבמבה האימתני או לנסות לנחש מילה רנדומלית.

קיצור אמרתי לעצמי בוא נרים את הכפפה, ונפתח אשכול חביב ומסודר של חידות ושאלות תורניות.

אפשר שאלות הלכתיות מסקרנות, שאלות עניין יהודי, שאלות בפשוטו של מקרא וכו׳ וכו׳.

רק כמה כללים חשובים:
לחדי החידות: בבקשה - רק שאלות שיש לכם תשובה מוכנה עליהן. לא פתחנו שו״ת סמס, אלא אשכול נחמד של חידות בעלות תשובה.

ולעוני התשובות: בבקשה לא להשתמש במאגרי מידע מקוונים למיניהם. קצת אידישע קאָפּ, חבר׳ה.

נא לא להספים ולכתוב הודעות של שווא והבל. רק שאלות, תשובות וניסיונות לתשובה, למען הסדר ושמירה על אשכול קריא ונוח.

אני אשתדל להעלות פה שאלות מדי פעם, מי שירצה יוכל להשתדל לפתור וגם להעלות שאלות משל עצמו.

בעזרת השם נעשה ונצליח


שאלה מס׳ 1 | התחום: עניין יהודי

למה רבי טרפון קידש 300 נשים?

​

אם יהיה קושי בפיתרון, נוסיף גם רמז בעז״ה.

 

[שרלוט]

ספוילר: תשובה

@מתגעגע

והשני הוא:
@נכון מאד

חידה נוספת בסגנון הנ"ל:
מעת בואו גילה הארה, בשל לו אשכול כי הוא לו בשורה.
תקין בחניכתו, ונוספה עליה צורת אדם למפרע בלא סדר, אך לא תמיד יצחצח מדברותיו, ועל אלה נתפס לאחרונה, ולא שת לבו לצלצול אדום אשר אליו פנה, על כן השיב כאשר היתה אתו אמנה, עד שבאו הזקנים מעולם הדמיון, וניסו לחפאות על שגיון.

 

[ירושלמי987]

והשני הוא:
@נכון מאד

ויבוא הכתוב השלישי @שרלוט

 

[מירער]

ספוילר: תשובה

@מתגעגע

נצמדת אות קטנה

מה זה אות קטנה?

 

[כל שם שתרצה]

@רבקהנ @שרלוט
מפעים. מרעים. מדהים.
לא פחות.
אבל תשובה ללא פרשנות לא תתקבל כל כך בקלות..
אנא פרטו נמקו הסבירו וגלו היכן יצאה התשובה מן השאלה,
ושכרכם כפול מאת באי הפורום.

גילוי נאות: לאחר זמן ראיתי שטעיתי בחידה השניה, והייתי צריך להוסיף כי:
צורת האדם בו חסרה, אלא שהוא התעקש למלאותה, למען מעטי הבין כי יבטאו נכונה, על כן גם תיוגו לא בא נכחו, בהעדר כוונה.

 

[נכון מאוד]

קצת קשה. חשבתי על 'אישות' אבל לא ידעתי לפתור את הנוסח. הרמז השלים כמעט לגמרי..

הרי היא לפניכם: תנשמת.
נקראת במקרא 'אשת' (תהלים נח) ובלשון חז"ל 'אישות' (מועד קטן ו, ב).
בריה שאין לה עינים ואינה רואה, ובכל זאת נקראת 'אישות' (כנראה כמו השרשים המהופכים, משרש ומשריש).
ואם נוגעת בה אבן, היא נימוחה (כ"כ המלבי"ם על הפסוק שם, כמדומני).
לקח את התוף - הכוונה לאות תיו (שנקראת בפי הטף תף. ונראה שכאן שייכת הערתה הנכונה של @דבי מ. בדבר מתיחת הגבולות של לשון החידה. ועלכן צריך להמציא מעשיה חדשה שהכל לפי הטף. פירוש חדש בכתוב: הטף למה באו, ליתן שכר למביאיהם, שיוכלו לפתור החידות..)
ובכן, נטל היצור הלז את האות תיו, ושם אותה בראשו לפני ולעילוי (למעלה מהאותיות) נשמת. וכך באה ת-נשמת.

מה הסוף (זה אני) מרמז? אולי זה אני 'איש'.. נשמע קצת חלש. אולי 'וזה אני' הוא חלק מדבריה של התנשמת הסומא.
טוב, יבואו ניקים טובים ממני וישלימו.

בול פגיעה!!

המקור הוא בסוכה כ: בגמרא 'אחד חור שחררוהו מים או שרצים', ברש"י 'כגון חולדות ואישות'. ובהגהות הב"ח א' וז"ל: והיא תנשמת בלא עיניים.

נוסח החידה היה נטו להטעיה, כי כדי לקדש אישה צריכין ראייה, וכאן קורה ההיפך, יש אישות למרות שאין ראייה.
(לא אכחד שכלל לא חשבתי על מהות המילה אישות, ותודה להעשרה מכבודכם).

אם אבן היא נימוח. קודם כל, גם אני זכרתי שהתנשמת יכולה להמיס אבן, למרות שהגמרא 'חור שחררוהו מים' זה לאו דווקא אבן אלא קרקע וכדומה. כנראה טעות.
אבל התשובה לשורה זו הוא בדיוק כפי שהרב @מתגעגע הביא חן חן לך.

לא ראיתי שם כך, אלא זה לשונו: וי"ל נפל אשת מין נחש עיור (בלינדע שלייכע) שסגולתו שבנגוע איש בו יתקשה כאבן ויפול לחתיכות, ונקרא נפל ע"י נפילתו לחתיכות, ואשת ע"ש עורונו, אישון לילה ואפלה, ור"ל או שימס כמים בנגעו בו - והנמשל ע"י הוויכוח של דוד בעת שכרת כנף המעיל - או יהיה עיור בלתי רואה ויתקשה כאבן, ואם לא ירף ידיו, יפול לחתיכות.

שהמלבים מביא שהנוגע באשת הזה, מתקשה כאבן ונופל לחתיכות וכו' ור"ל או שימס כמים בנגעו בו וכו'. והכוונה שאחרי שהוא מתקשה הוא נופל לחתיכות והרי הוא כאילו נימס, דו"ק ועי"ש.

בעניין התוף, הנוסח הוא הטעיה מכוונת ולקוח מלשון הפסוק ותקח את התוף וכו'.

 

[כל שם שתרצה]

בעניין התוף, הנוסח הוא הטעיה מכוונת ולקוח מלשון הפסוק ותקח את התוף וכו'.

ועל ההטעייה המכוונת הזאת לקחת סיכון של 'ותצאנה כל הנשים אחריה בתופים ובמחולות'..

 

[כל שם שתרצה]

אפשר רמז באיזה תחום מדובר?

האמת שכבר השיבו, אלא שעוד לא פירטו.
וכמו שאומרים חכמי חרשים: הכל תלוי בפרטים הקטנים..

והרמז הוא שגם את רמוזה שם..

 

[שרלוט]

האמת שכבר השיבו, אלא שעוד לא פירטו.

תקין בחניכתו- תקין זה נכון
ונוספה עליה צורת אדם למפרע בלא סדר- מאד זה אותיות אדם בלי סדר
צורת האדם בו חסרה, אלא שהוא התעקש למלאותה- מאד בכתיב חסר והוא מופיע בכתיב מלא
(מרגיש לי קצת ניתוח אישיות בשידור חי )
אך לא תמיד יצחצח מדברותיו- אופס, שהוא יחמיא לעצמו
ולא שת לבו לצלצול אדום אשר אליו פנה- @דבי מ. עם חגורה אדומה פנתה אליו עם הערה קטנטנה
וכו וכו...

 

[ירושלמי987]

אני לא מעיז להכניס ראשי בין ההרים הגדולים לפענח רזין רזין דאורייתא
קטנתי מלהבין

אבל אתרום חידה פשוטה מאוד
בן אדם מברך שהכל ואינו אוכל ואינו שותה וזה לא נחשב ברכה לבטלה

 

[sl disign]

אני לא מעיז להכניס ראשי בין ההרים הגדולים לפענח רזין רזין דאורייתא
קטנתי מלהבין

אבל אתרום חידה פשוטה מאוד
בן אדם מברך שהכל ואינו אוכל ואינו שותה וזה לא נחשב ברכה לבטלה

שהכל ברא לכבודו.

 

[ירושלמי987]

שהכל ברא לכבודו.

לא
שהכל נהיה בדברו

 

[אמת מארץ תצמח]

אני לא מעיז להכניס ראשי בין ההרים הגדולים לפענח רזין רזין דאורייתא
קטנתי מלהבין

אבל אתרום חידה פשוטה מאוד
בן אדם מברך שהכל ואינו אוכל ואינו שותה וזה לא נחשב ברכה לבטלה

אולי על רעידת אדמה?

 

[ירושלמי987]

אולי על רעידת אדמה?

למה אתה חושב ככה?אני התכוונתי למשהו אחר בכל אופן

 

[מירער]

אני לא מעיז להכניס ראשי בין ההרים הגדולים לפענח רזין רזין דאורייתא
קטנתי מלהבין

אבל אתרום חידה פשוטה מאוד
בן אדם מברך שהכל ואינו אוכל ואינו שותה וזה לא נחשב ברכה לבטלה

בירך על ריח (לא לכו"ע במשנ"ב סי רט"ז ס"ק יג)

 

[ירושלמי987]

בירך על ריח (לא לכו"ע במשנ"ב סי רט"ז ס"ק יג)

כן נכון
ראיתי פעם החידה הזו, ושכחתי מזה
היום נכנסתי למנחה וראיתי על השולחן משנ"ב ופתחתי, ובדיוק נפתח לי סימן זה

 

[מתגעגע]

שהמלבי"ם מביא שהנוגע באשת הזה, מתקשה כאבן ונופל לחתיכות וכו' ור"ל או שימס כמים בנגעו בו וכו'. והכוונה שאחרי שהוא מתקשה הוא נופל לחתיכות והרי הוא כאילו נימס, דו"ק ועי"ש.​

מעניין, כי לפי דבריו יוצא ש'נפל' קאי על האדם שנוגע בנחש ו'אשת' קאי על הנחש

ומענין לענין, מסופר במכילתא בשלח בפסוק ויצאו אל מדבר שור: אמרו שעכס זה רואה צל עוף שהוא פורח באויר, וכשהוא רואה העוף ומתחבר אל צלו איבריו נושרין. אמר ר' עקיבא דבר הסיח לי רבינו הקדוש, אדם אחד היה בארץ ישראל והיו קורין אותו 'מרוטה', פעם אחת עלה להר ללקוט עצים, וראה הנחש ישן, והנחש לא ראהו, מיד סר שער ראשו, ולא היה בו שער עד יום מותו, והיו קורין אותו 'מרוטה'.​

 

[כל שם שתרצה]

לאחר שרוב החידה השניה נפתרה, נשאר למען השלמות הטובה להביא הפתרון שלם:

מעת בואו גילה הארה, בשל לו אשכול כי הוא לו בשורה.
תקין בחניכתו, ונוספה עליה צורת אדם למפרע בלא סדר, אך לא תמיד יצחצח מדברותיו, ועל אלה נתפס לאחרונה, ולא שת לבו לצלצול אדום אשר אליו פנה, על כן השיב כאשר היתה אתו אמנה, עד שבאו הזקנים מעולם הדמיון, וניסו לחפאות על שגיון.

מעת בואו של @נכון מאוד לתת פורום זה, בשל לו האשכול, כי הוא לו בשורה.
'תקין' בחניכתו [=כינויו], כי 'נכון' בארמית זה 'תקין' (וידוע לי כי יש גם תרגומים אחרים למילה זו, אל נא באפך החכם @מתגעגע ). ונוספה עליה צורת 'אדם' למפרע [מהסוף להתחלה] בלא סדר [כאן טעיתי וכמו שכתבתי להלן:

צורת האדם בו חסרה, אלא שהוא התעקש למלאותה, למען מעטי הבין כי יבטאו נכונה, על כן גם תיוגו לא בא נכחו, בהעדר כוונה.

לפי שזכרתי כי שמו 'מאד' כתבתי כן, והוא מילא תיבה זו (כמנהג גוברין יהודאין די איתי הכא במדינתא דממלאי להו לאתוותא דמתקריין 'אמות הקריאה' בכל אתר דמיכתבן), כדי שמעטי הבינה יקראו נכונה ולא יחשבו שמדובר ב'מאד' בניקוד אחר (מה זה בכלל מאד בניקוד אחר? ולמה יטעו? לכן זה נקרא התעקשות.. למרות שנשוא הענין חף מפשע כמובן, כתב כהרגלו, ולא עוד אלא שכבר מצא מישהו אחר שהיה 'נכון מאד' והוצרך להוסיף ו', אבל בשביל הנוסח זה יצא ככה), על כן תיוגו בידי @שרלוט לא בא נכונה, כי היא תייגה ניק אחר חלף הניק המקורי. ניק חסר ו'. אלא שעשתה כן בהעדר כוונה, ובטעותי טעתה גם היא.
אך לא תמיד יצחצח מדברותיו, כי הגם שמדברו נאוה וחידותיו יוצאות בהינומא, מכל מקום לשונו פעמים שאי אתה יודע אם כוונתו לזכר אם לנקבה. ואם להטעותנו בא ולהגביר ההילה.
ועל זאת חרה אפה של @דבי מ. והשיגה עליו את אשר השיגה, והוא - לא שת לבו לצלצול [חגורה] אדום אשר בתיאור הניק שלה, והשיב לה כאשר היתה אתו אמנה להחליף בין המינים, וענה בלשון זכר: צודק (ולא צודקת. והאמת שרק השעשוע שהיה לי לראות את זה, שבדבר שבישל בו המשיך לבשל, נצנץ במוחי לחוד עליו חידה).
עד שבאו הזקנים - מהמדרש הנעלם הנ"ל - וניסו לחפאות ולהסתיר את השגיאה הלשונית. והסתרה זו לא היתה אלא בדייה (ועל כן התאימה הלשון 'חפאו', שכוללת בדייה והסתרה).

 

[כל שם שתרצה]

את החידה הראשונה מוזמן @מתגעגע לפתור עם פירוט..

 

[מתגעגע]

את החידה הראשונה מוזמן @מתגעגע לפתור עם פירוט..

עדיף שניקים אחרים יעשו ניתוח אישיות בשידור חי

 

[כל שם שתרצה]

עדיף שניקים אחרים יעשו ניתוח אישיות בשידור חי

כתוב שאין הנחתום מעיד, לא כתוב שהוא לא מנתח..
ובכן, כדי שלא יצטרכו לדפדף אחורה בשביל להבין על מה הפתרון, אכתוב אותו כעת ודיו.

והרי חידה חדשה, מסוג חדש, בעסק מקודש (אינה קשורה לכותרת האשכול אלא מקל וחומר):
אם תביט בגבו תראה שתי עיניים, וגמל ניצב מקדם לכל עין, ובראש כל גמל נצמדת אות קטנה, ויחדיו מצטרפים להתוות תיו מן התיבה. ואם תביט בפניו יעמוד לפניך כהיפך תם.
ובלשון אחרת: בתחילתו הוא חסר חיים, ובסופו הוא כקריאת בעל חיים, המהלך באויר ביבשה ובימים.
את שמו אינו מודיע, אך בחניכתו כיסופים יביע, תדיר יבקש מקור ומבוע.
כח נפש חיה רוחני בחצניו, כאשר תעיד חגורתו אשר במתניו.

חידה מסוג חדש - שאינו מדבר אלא על ניקים (וכבר עלה במחשבה לכתוב 'מחניקים בלי מח', אלא שזה היה יותר מדאי..).
בעסק מקודש - מחדדי חידות תורניות, ובעצמם תלמידי חכמים, ולפיכך אינם שייכים לאשכול של 'חידות תורניות' אלא מקל וחומר (אם מכבדים את התורה, קל וחומר את נושאיה שהם תלמידי החכמים).
התיבה יש לה ראש וסוף, ובמשל הראשון - פנים וגב. ובכן, גבה של התיבה [סופה] יש בה שתי עיניים [אות ע' כפולה] וגמל ניצב לפני כל אות ע, אלא שאינו ממש 'גמל', כי בראש הגמל נצמדת האות הקטנה שבאותיות, היא אות י', וכך הגמל נעשה 'גימל'. ויחדיו מצטרפים [אות ג' ואות ע'] להתוות תיו [אותיות] מן התיבה. והרי הגב: געגע.
כעת ניתוח הפנים, והוא קל קלי הקלות: יעמוד לפניך כהיפך האותיות 'תם' שהם 'מת'. טול את חסר החיים הזה וצרף אותו לגעגע הקודם, והנה הוא מתגעגע.
בלשון אחרת: בתחילתו חסר חיים [מת] ובסופו כקריאת בעל חיים שנמצא ביבשה אויר וים, הוא ברווז שקורא 'געגע'.

נשוב אל הניק הנכבד: את שמו אינו מודיע, אך בחניכתו [כינויו בפורום] כיסופים יביע [געגוע]. תדיר יבקש מקור ומבוע [בהודעות קצרות, קצובות ותובעות: מקור?]
כח של 'נפש חיה' [תרגומו רוח ממללא - דיבור] בחצניו [בזרועו, או בכלי הקשתו כגון מקלדתו] - מתוקף תפקידו כעורך תורני הרי הוא בעל כושר דיבור רוחני [תורני]. ועל כך מעידה חגורתו הצהובה אשר לו.

וסליחה מכל החכמים המבינים והמשכילים על ההזדקקות לפרטי פרטים.