חידות תורניות אשכול חידות תורניות

[הפצחן]

אני כבר שנים מכור לחידות ושאלות.
פותר כאלה, כותב כאלה, קורא כאלה. אפשר למצוא כמה שלי באשכול הזה.

ראיתי פה באתר המון אשכולות של חידות. המון. אבל משום מה, להפתעתי, כמעט ולא מצאתי (מלבד אשכול אחד מפוזר ומבולגן) חידות ושאלות תורניות מעניינות ומסודרות, שזה חבל.

זה חבל כי זה מחדד שיניהם של ישיבישערס, זה חבל כי זה מענג מוחם של אברכים עמלים, זה חבל כי זה מתבל את הלימוד וזה חבל כי זה תורה, אחרי הכל. וזה חשוב לנו הרבה יותר מאזורי תפוצה של ארנב הקטפוליבמבה האימתני או לנסות לנחש מילה רנדומלית.

קיצור אמרתי לעצמי בוא נרים את הכפפה, ונפתח אשכול חביב ומסודר של חידות ושאלות תורניות.

אפשר שאלות הלכתיות מסקרנות, שאלות עניין יהודי, שאלות בפשוטו של מקרא וכו׳ וכו׳.

רק כמה כללים חשובים:
לחדי החידות: בבקשה - רק שאלות שיש לכם תשובה מוכנה עליהן. לא פתחנו שו״ת סמס, אלא אשכול נחמד של חידות בעלות תשובה.

ולעוני התשובות: בבקשה לא להשתמש במאגרי מידע מקוונים למיניהם. קצת אידישע קאָפּ, חבר׳ה.

נא לא להספים ולכתוב הודעות של שווא והבל. רק שאלות, תשובות וניסיונות לתשובה, למען הסדר ושמירה על אשכול קריא ונוח.

אני אשתדל להעלות פה שאלות מדי פעם, מי שירצה יוכל להשתדל לפתור וגם להעלות שאלות משל עצמו.

בעזרת השם נעשה ונצליח


שאלה מס׳ 1 | התחום: עניין יהודי

למה רבי טרפון קידש 300 נשים?

​

אם יהיה קושי בפיתרון, נוסיף גם רמז בעז״ה.

 

[כל שם שתרצה]

זה משה רבינו
אבל הוא כבר נין:
משה> עמרם > קהת> יעקב

הוא התכוין למילה 'קראתו'.
זו יוכבד שנולדה בין החומות.

 

[sl disign]

משה רבינו לא היה מבאי הארץ

קראתו יקותיאל
נאמר על משה רבינו.

 

[נכון מאוד]

הוא התכוין למילה 'קראתו'.
זו יוכבד שנולדה בין החומות.

אין מה לומר יש לך את זה,
המקור הוא בסדר עולם פרק ט', והייתה אז 250 שנה, עי"ש.

 

[דבי מ.]

קראתו יקותיאל
נאמר על משה רבינו.

השאלה הייתה מי היה מבאי הארץ
ואם התשובה זה משה הוא לא זכה להיכנס לארץ
דבר שני הוא כתב מנכדי
בלשון זכר וזו הטעיה

 

[נכון מאוד]

3. למה יצחק אא"ה לא יכל להיוולד בלי ששרה נלקחה לפרעה? (אוה"ח)

ספוילר: רמז
הפרדת חלק פסול:

האוה"ח מביא שאאע"ה היה צריך להפריד ממנו חלק פסול של תרח אביו, כדי שיולד יצחק, וזה קרא כשישמעאל נולד.
יוצא שרק בגלל ששרה נלקחה לבית פרעה, שבגלל זה ניתנה לאאע"ה את הגר לשפחה, ואחר כך לאשה, נולד יצחק, ודו"ק.

 

[נכון מאוד]

אכל פס הבאה בכיסנין, עשה מזונות לפחות משיעור קביעת סעודה, ואז נמלך לאכול עוד שהוא פחות משקביעת סעודה, ויחד עם מה שאכל בהתחלה כן יש שיעור קביעת סעודה, ובסוף מברך ברכה"ז!!

בול פגיעה, הלכה למעשה!!!!!

 

[נכון מאוד]

השאלה הייתה מי היה מבאי הארץ
ואם התשובה זה משה הוא לא זכה להיכנס לארץ
דבר שני הוא כתב מנכדי
בלשון זכר וזו הטעיה

צודק.

 

[נכון מאוד]

לשם אישות יענה למרות שלא יראהו, ואם אבן הוא נימוח, לקח את התוף בראש לפני ולעילוי נשמת, וזה אני??

יצר הרע?

לא !

ספוילר: רמז

במסכת סוכה בהגהות.....

 

[כל שם שתרצה]

השאלה הייתה מי היה מבאי הארץ
ואם התשובה זה משה הוא לא זכה להיכנס לארץ
דבר שני הוא כתב מנכדי
בלשון זכר וזו הטעיה

לענין הדבר השני, זה בגלל המעשה הידוע:

וכבר היה מעשה ברבי עקיבא וזקנים שהיו מסובים בעליית בית נתזה בלוד, והיו נושאים ונותנים בהלכות משלי שועלים כל אותו הלילה, ונשאלה שאלה זו לפניהם, עמד השואל ושאל: מה הוא לחוד חידה ולמשול משל בלשון זכר על נקבה. נענה אחד מן הזקנים ואמר: אדרבה, כך נאה להן לבנות ישראל שיהיו מדברים עליהן בלשון זכר, כמו שנאמר 'כל כבודה בת מלך פנימה', וכן הוא אומר 'ותלכנה שתיהם', עיקם הכתוב אות אחת מסוף התיבה לעשותה בלשון זכר. ללמדך שכל התורה כולה בלשון זכר נאמרה, והרי היא מחייבת את הנשים כאנשים. והיו הכל תמהים ונרתעים בבת ראש לאחוריהם מפני חכמתו, שפתים ישק משיב דברים נכוחים, אף רבי עקיבא נענע לו בראשו. ויצא הדבר מפי חבורה בטהרה, עמדו הכל ואמרו מקודש מקודש.

 

[כל שם שתרצה]

לשם אישות יענה למרות שלא יראהו, ואם אבן הוא נימוח, לקח את התוף בראש לפני ולעילוי נשמת, וזה אני??

קצת קשה. חשבתי על 'אישות' אבל לא ידעתי לפתור את הנוסח. הרמז השלים כמעט לגמרי..

הרי היא לפניכם: תנשמת.
נקראת במקרא 'אשת' (תהלים נח) ובלשון חז"ל 'אישות' (מועד קטן ו, ב).
בריה שאין לה עינים ואינה רואה, ובכל זאת נקראת 'אישות' (כנראה כמו השרשים המהופכים, משרש ומשריש).
ואם נוגעת בה אבן, היא נימוחה (כ"כ המלבי"ם על הפסוק שם, כמדומני).
לקח את התוף - הכוונה לאות תיו (שנקראת בפי הטף תף. ונראה שכאן שייכת הערתה הנכונה של @דבי מ. בדבר מתיחת הגבולות של לשון החידה. ועלכן צריך להמציא מעשיה חדשה שהכל לפי הטף. פירוש חדש בכתוב: הטף למה באו, ליתן שכר למביאיהם, שיוכלו לפתור החידות..)
ובכן, נטל היצור הלז את האות תיו, ושם אותה בראשו לפני ולעילוי (למעלה מהאותיות) נשמת. וכך באה ת-נשמת.

מה הסוף (זה אני) מרמז? אולי זה אני 'איש'.. נשמע קצת חלש. אולי 'וזה אני' הוא חלק מדבריה של התנשמת הסומא.
טוב, יבואו ניקים טובים ממני וישלימו.

 

[דבי מ.]

לקח את התוף - הכוונה לאות תיו (שנקראת בפי הטף תף. ונראה שכאן שייכת הערתה הנכונה של @דבי מ. בדבר מתיחת הגבולות של לשון החידה. ועלכן צריך להמציא מעשיה חדשה שהכל לפי הטף. פירוש חדש בכתוב: הטף למה באו, ליתן שכר למביאיהם, שיוכלו לפתור החידות..)

 

[מתגעגע]

זה משה רבינו, אבל הוא כבר נין: משה> עמרם > קהת> יעקב

בן נין: משה> עמרם > קהת> לוי >יעקב

 

[מתגעגע]

בהקשר לגמרא בסנהדרין מעניין, כי אבל יש חז"ל תנחומא ישן ויצא ח' בו מופיע ארבעה שקפצה להם הארץ ומוסיף אברהם,

ויצא יעקב, זה אחד מארבעה בני אדם שנתקפצה לו הארץ, ואלו הן אברהם, אליעזר, יעקב, ואבישי, אברהם מנין, כיון שיצא לרדוף את המלכים קפצה הארץ לפניו, שנאמר ויחלק עליהם לילה. (תנחומא ישן ויצא)​

מצורף!

לא צורף המדרש הנ"ל

 

[מתגעגע]

הקב"ה מסר את איוב לשטן כדי שהשטן לא יפריע (מדרש רבה)

יש!!

תיקון טעות
אחר הדברים האלה וכו' מה הרהר נתיירא מן הייסורים אמר לו הקב"ה אינך צריך כבר נולד מי שיקבלם, את עוץ בכורו (ב"ר פרשה נ"ו סי' ד')

אמר לו הקב"ה לאברהם חייך יסורין קשים ונסיונין אחרים היו ראויין לבא עליך, ועכשיו אינן באין, אלו הן יסורין שבאו על איוב היו ראויין לבא על אברהם, שכן הוא נסמך לפרשת ויהי אחר הדברים האלה ויגד לאברהם וגו' את עוץ בכורו וגו', והוא איוב, שנאמר איש היה בארץ עוץ איוב שמו, א"ל הקב"ה לאברהם לך אכול בשמחה לחמך וגו' כי כבר רצה אלקים את מעשיך. (במדב"ר פרשה י"ז סי' ב' תנחומא ישן שלח אות כז)​

 

[יוחנן ק]

חידה:
איזו פרשה קוראים את כולה פעמיים בשנה אחת ?
מדובר על פרשת שבוע, לא פרשה של 'פתוחה'/'סתומה'

 

[סבא ישראל]

חידה:
איזו פרשה קוראים את כולה פעמיים בשנה אחת ?
מדובר על פרשת שבוע, לא פרשה של 'פתוחה'/'סתומה'

וזאת הברכה לחלק מהמנהגים

 

[מתגעגע]

והוא גם נתן ליוסף את חלוקו של אדם הראשון כפי שנאמר שעשה לו אביו "כתֹנֶת פַסים" (בראשית לז, ג)
('יוסף אברהם' לר' אברהם פאלאג'י אות לח ד"ה 'בגדי כהונה'

'ויוסף אברהם' אות ב' סי' ל"ח (יותר מדוייק כדי שידעו היכן לחפש)

בשם המדרש ותרגום הירושלמי

איני יודע אם כוונתו ל'תרגום ירושלמי' - למרות שבאמת כתוב כך בתרגום ירושלמי, אבל יתכן שכוונתו ל'תלמוד ירושלמי' מגילה פ"א הי"א שבגדי החמודות הם בגדי כהונה גדולה, ומה שכתב ר' אברהם פלאג'י ז"ל "ולפי דעת המדרש וירושלמי" כוונתו דעת המדרש רבה 'שכם אחד' זה בגדי כהונה - בצירוף דעת הירושלמי שבגדי החמודות הם בגדי כהונה גדולה. כי אם כוונתו לתרגום ירושלמי, היה מציין זאת להדיא, כמו שמציין לתרגום יונתן.​

'קרבן שבת' פרק ט סימן א ד"ה והנה נראה לי,​

פרק ח'

'פלח הרימון' אופן חמשה עשר ד"ה ולפיכך נראה לי)​

וכן לעיל כלל י"ט, ואופן י'

 

[מירער]

איך פרשת השבוע שקראנו קשורה לשנת 2023

 

[שלום שרעבי]

איך פרשת השבוע שקראנו קשורה לשנת 2023

בע"ה כמו שאברהם שחרר את לוט שנחטף נזכה גם אנחנו...

 

[מתגעגע]

תנשמת. נקראת במקרא 'אשת' (תהלים נח) ובלשון חז"ל 'אישות' (מועד קטן ו, ב). בריה שאין לה עינים ואינה רואה, ובכל זאת נקראת 'אישות' (כנראה כמו השרשים המהופכים, משרש ומשריש).​

לא הבנתי למה זה שאין לה עינים סותר את שמה, ובמלבי"ם הנ"ל כתב: ו'אשת' ע"ש עורונו, אישון לילה ואפלה.

ואם נוגעת בה אבן, היא נימוחה (כ"כ המלבי"ם על הפסוק שם, כמדומני).

לא ראיתי שם כך, אלא זה לשונו: וי"ל נפל אשת מין נחש עיור (בלינדע שלייכע) שסגולתו שבנגוע איש בו יתקשה כאבן ויפול לחתיכות, ונקרא נפל ע"י נפילתו לחתיכות, ואשת ע"ש עורונו, אישון לילה ואפלה, ור"ל או שימס כמים בנגעו בו - והנמשל ע"י הוויכוח של דוד בעת שכרת כנף המעיל - או יהיה עיור בלתי רואה ויתקשה כאבן, ואם לא ירף ידיו, יפול לחתיכות.​