עזרה הכתבה המרגשת של הזמר שמואל סוכות של עיתון משפחה... מי יכול להעלות את זה לכאן

[פ.נ]

מעניין אם עוד מישהו שותף לדעתי שמרגישים שינוי בעיתון או שאני מדמיין...

בררו שיש שינוי
עיתון מישפחה הביאה לאחרונה פריצה לעיתונות החרדית
מדברים על נושאים שפעם בחיים לא היו מדברים

 

[הדסההה]

הלוואי שהזכות הכתבה הזאת יחול שינוי בכל מה שנקרא ניכור הורי ואף אחד לא יחווה את זה על בשרו אמן

 

[תותית י.]

קראתי, באמת עצוב ומרגש...
אבל לדעתי כשיגדל יתחרט על החשיפה...

 

[קצר ולענין]

בררו שיש שינוי
עיתון מישפחה הביאה לאחרונה פריצה לעיתונות החרדית
מדברים על נושאים שפעם בחיים לא היו מדברים

מאז ומעולם כבר היו הרבה שיצאו נגד העיתון
מובא באריכות בהמכלול

ספוילר: המכלול - משפחה

פיקוח ותכנים​

לשבועון ועדה רוחנית בראשות הרב מנחם כהן, וחברים בה הרב אליהו גוט והרב אפרים זלמן גלינסקי. הוועדה מבקרת את תוכני העיתון מבחינה דתית ורעיונית. להבדיל מהעיתונים המפלגתיים, פונה השבועון לכל הזרמים החרדיים. כמו בעיתונים חרדיים אחרים, בעיתון לא מתפרסמות תמונות של בנות ונשים מעל גיל 3. לעיתים מטושטשות או מוסרות דמויות נשיות המופיעות בתמונה (לדוגמה, בתמונת חדר המצב בבית הלבן הוסרה הילרי קלינטון[2]).

ככתב עת בלתי מפלגתי מרבה "משפחה" לבקר את העסקנים והפוליטיקאים החרדיים. סגנונו של השבועון פתוח יחסית לשאר העיתונים החרדים. בשונה מהעיתונות החרדית השמרנית, "משפחה" נותן במה למגוון דעות ובכלל זה של אישים שאינם מהמגזר החרדי, ובהם רבנים ואנשי ציבור מן המחנה הדתי לאומי.

בשנת ה'תשע"ד (2014), במהלך מבצע צוק איתן, פרסם העיתון את תמונות הנופלים, לצד מילות הערכה אישיות. יו"ר העיתון, אלי פלאי, אמר כי הפרסום הוא אכן תופעה חדשה בעיתונות החרדית אך היא נותנת ביטוי לתודעת האחדות הכלל-יהודית שהופגנה באותה תקופה, מאז רצח שלושת הנערים[3].

בניסן ה'תשפ"א (2021) פתחה הנהלת השבועון אתר אינטרנטי ובו ארכיון כתבות וטורים שהתפרסמו בשבועון, עיתונים לדוגמא והפניה ליצירת קשר. באותה שנה, השיקה סדרות פודקאסטים, ביניהם על פוליטיקה[4], היסטוריה ואקטואליה[5] וטיפול חינוכי[6] הזמינים להאזנה בטלפון באתר השבועון ובאפליקציות נוספות.

המאבק נגד העיתון​

פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו למכלול ועזרו לשכתב אותו. הסיבה היא פירוט מוגזם, אפשר לכתוב ערך מורחב בנפרד.

ערך מורחב – המאבק בשבועונים החרדיים בישראל
רבנים חרדים, בעיקר מהמגזר הליטאי, הביעו את התנגדותם לקו הפתוח של השבועונים החרדים, כאשר במקרים מסוימים המאבק התנהל במפורש נגד משפחה, ואילו במקרים אחרים המאבק התנהל בכללות נגד כל השבועונים. בין השאר נטען כי "משפחה" מעודד השכלה, הכשרה מקצועית והשתלבות אברכים במעגל העבודה. יתד נאמן ידועים בכך שניהלו מאבק עיקש בעיתון משפחה.

פרשת ה"קינה לאישה החרדית"​

בינואר 2007 פרסמה לאה מיזל בעיתון "משפחה" שיר סאטירי תחת הכותרת קינה לאישה חרדית, המבכה את מצבה של האישה החרדית. השיר מבקר את מדיניות הרבנים בציבור החרדי שבו נשים נדרשות לעבוד כדי לפרנס את בעליהן, אך מאידך הן מוגבלות למקצועות מסורתיים ונאסר עליהן ללמוד מקצועות רווחיים. הבית הפותח אומר:”אם לעבודה פני אשימה, מה יאמרו? – בת מלך פנימה, וכי אצטנע בתוך האוהל, יאמרו – הלוא בגללך הוא עזב את הכוילל”. בתגובה פורסם ב"יתד נאמן" מאמר של העורך יצחק רוט שבו הוא משווה את הביקורת של מיזל לביקורתו של קורח נגד משה רבנו[7]: "יש עיתון אחד, 'משפחה' שמו, המעז לקרוא לעצמו 'חרדי'... וכל הסיפור ה'קורחי' הנ"ל הופיע בו במקום מרכזי. עיתון השם ללעג ולקלס את מנהיגי הדור, מורי דרכו, ובמצח נחושה מבקש לערער על הוראותיהם, כדרכם הידועה של ה'מסכילים' (=המשכילים) מדורי דורות". שבוע לאחר מכן פרסם "משפחה" התנצלות וכתב שהמסר בשיר הוצא מהקשרו[8].

מוסף "חרדים 10"​

בגיליון חג הסוכות תשע"א (2010) פרסם "משפחה" מוסף מיוחד בשם "חרדים 2010", שהוקדש לנושא ההשכלה והתעסוקה בציבור החרדי, ועסק בהרחבה בהכשרה מקצועית. הטור הפותח של המוסף נשא את הכותרת "חרדים, לפרנסתם". לאחר החג פרסם "יתד נאמן" מאמר חריף נגד "משפחה". כשבעים מנהלי תלמודי תורה מכל מגזרי הציבור החרדי פרסמו מכתב להורי התלמידים:

”פניה וזעקה להורי התלמידים במוסדות החינוך! לאור בקשתם של מרנן ורבנן גדולי הדור שליט"א להתריע מפני השפעתם הרעה של השבועונים למיניהם, פונים אנו אליכם הורים נכבדים בכאב וחרדה מתופעה זו החודרת בקרב מחננו, אשר מחד גיסא מביאים דברים באיצטלא חרדית, ומאידך, מעבירים באופן סמוי וגלוי השקפות פסולות ומסרים אנטי חינוכיים... פונים אנו אליכם הורים יקרים! אנא חוסו על נפשותיכם ונפש ילדיכם, ואל תתנו... להטעותכם ולצוד את נפשותיכם בעניינים אלו המהווים ניתוק מדרך התורה, ועלולים חלילה להרוס בכך את השקעת החינוך לשאיפה אמיתית לגדלות בתורה ובעבודת ה', בהשקפה טהורה ומתוך ציות לגדולי התורה.”

במקביל פרסמו מנהלי סמינרים של בית יעקב מכתב דומה לתלמידות.

מוסף "בן שלושים לכוח"​

למרות ביקורת זו, בגיליון חג הפסח תשע"א (2011) פרסם "משפחה" מוסף מיוחד בנושא "בן שלושים לכוח". הפתיח של המוסף היה: ”משפחה בוחר את שלושים בני השלושים שעוד נשמע עליהם רבות, המניעים, השאיפות, ההצלחות, הכשלונות”. כל הנבחרים היו אנשי קריירה, ועל חלקם נכתב שכבר בהיותם בישיבה צפו שלא ירחק היום שיצליחו בעולם העסקים. כותרת המאמר הפותח הייתה "והצלחתי – הגאולה החמישית".

בנוסף פורסמה בעיתון כתבה נרחבת על הרב נסים קרליץ ובה ראיון בלתי-רשמי עמו, צעד שניתן היה לפרש כמתן לגיטימציה של הרב קרליץ לעיתון. זמן קצר לאחר מכן פרסם "יתד נאמן" מכתב של הרב קרליץ שבו הוא יוצא נגד השבועונים: ”כל השבועונים והחינמונים, כולל עיתון משפחה, מסלפים ומטשטשים את השקפת תורתנו הקדושה שקיבלו מרבותינו, וחלילה להכניס עיתונים מסוג זה לבית, או לסייע בידם בכל אופן שהוא. ופשוט שעל סוג עיתונים כאלו לא שייך לתת שום הכשר כלל”. למכתבו צורף גילוי דעת נוסף של רבנים וראשי ישיבות ובהם הרבנים הרב עזריאל אוירבך, הרב יהודה עדס, הרב יגאל רוזן והרב ברוך ויסבקר, שבו נכתב כי על ידי השבועונים "נגרם נזק רב לערכים נעלים ומקודשים אותם אנו עמלים להנחיל. על כן יש להתרחק מהם ומכל השבועונים למיניהם".

בעקבות כך נפגשו ראשי השבועון עם הרב קרליץ ולדבריהם הם העלו בפניו יוזמה להקמת ועדת פיקוח רוחנית על העיתון שתהיה מקובלת עליו. למרות זאת, כעבור זמן קצר פורסם שוב ב"יתד נאמן" וכן ב"המבשר" מכתבו האמור של הרב קרליץ, ועליו נוספו חתימותיהם של הרב יוסף שלום אלישיב והרב חיים קנייבסקי. עם זאת, ב"המבשר" הושמט שמו של הרב קרליץ, בשל חוסר הוודאות לגבי דעתו, וב"משפחה" נטען שהוא דרש שלא לעשות שימוש במכתבו[9]. בתגובה פרסם "יתד נאמן" מכתב נוסף, הפעם בכתב ידו של הרב קרליץ, האומר כי מעולם לא השתנתה דעתו על "חובת ההתרחקות מעיתון משפחה ושאר השבועונים למיניהם"[10].

בימים שלאחר מכן היה "יתד נאמן" נתון למתקפה מצד מתנגדיו. פורסמה חוברת אנונימית בשם "בדק בית" ובה ביקורת חריפה על "יתד נאמן" שלטענתם נמנע מלסקר כמה מהרבנים הליטאים, ובראשם הרב נסים קרליץ.

שבוע לאחר מכן פורסמה חוברת כנגד השבועונים, על ידי ארגון בשם "למעננו", בראשות הרב יוסף מאיר אלטמן, רבו של חוג חת"ם סופר בבני ברק. בפתח החוברת מובא מכתב הסכמה לפעילות ההסברה, עליו חתומים כמה מרבני בני ברק, ובראשם הרב יצחק זילברשטיין.

המאבק בחינמון "משפחה"​

לקראת סוף שנת תשע"א החל "משפחה" בהפצת חינמון חדש. לקראת ההוצאה לאור פורסם לקראת ראש השנה תשע"ב כרוז תחת הכותרת "ובערת הרע", ובו פסק הלכה כי מותר ליטול את החינמונים מתיבות הדואר ולהשמידם. הרב קרליץ פסק: "אין בזה גזילה אלא הצלת הרבים, ואדרבה צריך להכיר טובה למי שמוציא אותם ומשליכם, והווי כמסלק נזק מחברו". הרב חיים קנייבסקי פסק: "סילוקו הוא בכלל 'ובערת הרע מקרבך', וכן הווה עובדא אצל מרן החזון איש והורה לעשות כן". במקביל פורסם בשנית ה"קול קורא" מאת מנהלי הסמינרים המרכזיים בישראל של המגזר הליטאי, החסידי והספרדי, ובו הוסיפו: "ובפרט כאשר מנסים להרבות השפעתם על ידי חלוקתם בחינם, נתחזק ביתר שאת לשמור פתחי בתינו מנגע זה". הפעם פורסם ה"קול קורא" בשלושת היומונים החרדיים – "יתד נאמן", "המודיע" ו"המבשר"[11].

כרוז דומה פורסם בכסלו תשע"ב, עם הופעת החינמון, ועליו חתמו כחמישים רבני שכונות וקהילות. בין החותמים: הרבנים עזריאל אוירבך, יצחק זילברשטיין ומרדכי גרוס. כעבור כמה ימים שלחו חלק מהרבנים החותמים מכתב לרבנים הקשורים ל"יתד נאמן" ובו כתבו שאנשי העיתון משתמשים בחתימותיהם בהקשר אחר במאבקם נגד "משפחה". הם דרשו שלא לעשות שימוש בחתימתם עד להכרעת הרב יהודה סילמן. חלק מהחותמים אמרו שחתימתם זויפה או נלקחה במרמה[12].

כשבוע לאחר מכן הגיע המאבק לשיאו, עם פרסום גילוי דעת של הרב אלישיב, אשר לראשונה יצא במכתב-יחיד[13] ומיקד אותו כנגד "משפחה": "כבר הבעתי דעתי אודות השבועון 'משפחה', המסלף ומטשטש השקפת התורה. ועתה בא להרבות השפעתו ותפוצתו. יש לעמוד על המשמר לבל ייכנס לבתי היראים לדבר ד', ובוודאי שאין להכשירו ולסייע בידו". המכתב פורסם ב"יתד נאמן" וב"המבשר"[14].

בתגובה כינסו חברי המערכת וחברי הוועדה הרוחנית אספה במעונו של הרב אשר וייס, שבה הביע תמיכה בעיתון.

לטענת גורמים המזוהים עם השבועונים, בין סיבות המאבק נגדם כלולה גם התחרות הכלכלית בין העיתונים לשבועונים[15].

 

[3524]

כמה טוב 'לא לקרוא עיתון משפחה'.

'יוסיף דעת יוסיף מכאוב'.

 

[דוד המלך!]

לדעתי חובת קריאה
להבין שאסור לנתק ילדים מהורים נקודה
(כמובן שיש מקרי קיצון)
רצו"ב הכתבה אני מקווה שזה בסדר מצד עיתון משפחה
אם לא שיבקשו למחוק

מפיץ העיתון מתנגד לזה

 

[3040*]

מי יכול לעלות את הכתבה שבתוך המשפחה???

 

[תמי אחת]

הלוואי שהזכות הכתבה הזאת יחול שינוי בכל מה שנקרא ניכור הורי ואף אחד לא יחווה את זה על בשרו אמן

בגלל שזה עם שמות מלאים ותמונות יהיה שינוי יותר דרמטי, לדעתך?
יש כאן משפחות משני הצדדים, וגם כאלו שנכנסו לתמונה בלי ידיעתם (האחיות, למשל), שאין לי מושג אם הן נשאלו על כך ומה דעתן. אותנו לימדו שהמטרה לא מקדשת את כל האמצעים. כדי לחולל שינוי לא חייבים שמות מלאים. כדי לפצוע, בפרט כשמדובר בנושאים רגישים - כן.