- הוסף לסימניות
- #1
כל מה שקראתם ואתם ממליצים עליו בחום
אשמח לשמוע!
תודה!!
אשמח לשמוע!
תודה!!
אני פחות בקטע של סדרות של ספריםאיזה סוג ספרים
או איזה סופר/סופרת את אוהבת?
קראתידבורי רנד
יש את "מה שנכון נכון" - על זו"צ - ספר ממש חמוד
ויש את "עליה השלום" - הבדיחות שעפות שם... נורא חמוד ג"כ
נראה לי הם מהאחרונים שלה יחסית
שתיהם ממליצה מאוד
גם אני מצטרפת להמלצה עליהםדבורי רנד
יש את "מה שנכון נכון" - על זו"צ - ספר ממש חמוד
ויש את "עליה השלום" - הבדיחות שעפות שם... נורא חמוד ג"כ
נראה לי הם מהאחרונים שלה יחסית
שתיהם ממליצה מאוד
גם אני ממליצהויש את "עליה השלום" - הבדיחות שעפות שם... נורא חמוד ג"כ
לא מחייבמחפשת ב"סגנון" הזה
או דווקא של הסופרות האלו?.
תודה!יש את הספר קורמו.
זה סיפור על מצרי שגנב תינוק יהודי מהעגלה שהובלה לשחיטה בשביל פרעה.
הוא גידל אותו כאילו זה הילד שלו
וכשהוא גדל הוא גילה שהוא יהודי ע"י המכות....
ספר מדהים מדהים מדהים!!
לא מרגיש בכלל סיפור היסטורי
כתוב כמו סתם ספר רגיל... מרתק!
מצטטת לך מה שהסופרת כתבה-על מה מדבר באה בלילות?
אם אי אפשר לצטט מקהילת כתיבה מקצועית, אני אעלה את זה פה:
זה רגע מרגש כזה.
קצת מפחיד, אפילו
כמו לשלוח את הילד שלך
לעולם בפעם הראשונה.
לעמוד מול כולם.
את שוטפת לו פנים.
מבריקה אותו פעם אחרונה.
ו... הופ.
הוא כבר לא בידיים שלך.
ועכשיו, כל אחד,
יכול לדפדף
לבקר
להכיר,
להאיר.
כן, ילדתי ספר.
ספר הביכורים שלי
עלה על המדף
בט"ו בשבט,
ראש השנה
לאילנות.
כמה מילים שרציתי לספר לכם על
"באה בלילות"
הוא רגיש ונוגע.
הוא חשוף ופגיע.
הוא מדבר לנשים,
אבל בשפה שתתאים גם לנערות.
הוא אוהב את השונה, ואת המיוחד.
ועוד כמה מילים
על מי שלוו
את באה בלילות
בדרך אל האור.
הוצאת אור החיים – המדהימה
שנתנה לו יד,
ועם כל הלב
עזרה ללילה שלו – לבוא.
והנה הצצה מגב הכריכה - שתתיתן לכם קצת ספוילר, אבל לא ממש...
"את לא שותה, כבי?" היא מנסה לזרז אותי.
אז אני שותה. בשלוק רותח אחד, שיוצר לי כווייה בלשון. בדיוק כמו בבית.
מקרבת את הפנים שלי אל הכוס. האדים, חמים כמו שרק אדים מכוס של דובי יכולים להיות חמים, מכים בפניי באהבה, בגעגוע. בכאב.
הדובי שעל הכוס ממשיך לחייך. גם כשזולגות עליו טיפות חומות ובהירות.
בדיוק כמו בבית.
&
תקועה בסיטואציה הזויה שכזו, ואפילו להתפלל לא יכולה. רק לבכות. כמו משוגעת.
וזה מה שאני עושה. בוכה. כמו משוגעת. כמו שאני. אולי בעצם כמו כל אחת אחרת, שמוצאת את עצמה תקועה, סתורת שיער ואדומת עיניים, מתבצרת בתא קטן. פחות מגודל קבר. טיפות מטפטפות לי על הבגד.
ואני עשיתי את זה לעצמי. גדולה. גאונית.
"ג-נ-ב-ת!" בום. "ג-נ-ב-ת!" בום. אני בכלל לא גנבת! את שומעת, אני לא. הלוואי שהייתי יכולה לומר לך את זה מבעד לדלת, הלוואי שהייתי צודקת.
לפעמים צריך להמשיך להחזיק מעמד, גם כשהכול נעלם. מתפורר, ונשפך. גם כשהלב נקרע.
כבי ורבקי הן שתי הגיבורות של הספר הזה. אמנם הן נערות רגילות לגמרי, שלומדות בסמינר, ממש כמו כולן...
אבל החיים שלהן לא רגילים.
הן גיבורות, לא מפני שכבי לא דיברה עם אמא שלה כבר למעלה משנה, והיא גרה אצל כצשטיין.
לא כי רבקי היא "יהודי בעור של דוב", ומציירת ילדים בלי ידיים.
על שתיהן עוברים ימים מלאי דרמה ותסיסה, ובלילות בא המצפון, אוכל הגעגוע, והכאב כוסס, ובסופו צמיחה.
לשתיהן יש חיים מלאים באתגר, ושתיהן באות בימים, וגם בלילות.
והן גיבורות. רק כי הן מצליחות לנשום, לחייך, ולהמשיך לעמוד. גם כשהכול מתפורר...
אותן, ואת גולני ורותיל'ה, אבא ומרים, חפצי והמדריכה שלה מההוסטל, תפגשו בינות לעמודים,
ועוד כמה דובונים...
ספר שיבוא אתכם בלילות.
נכתב ע"י ליליאןעל מה מדבר באה בלילות?
מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!
חלה שגיאה בשליחה. נסו שוב!
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
אליהם ממש עכשיו:
תהילים פרק כד
אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
הנושאים החמים



Reactions: טונקס, מוטי 200, נחמה ביתרית ועוד 63 משתמשים66 //