צילום אמנותי ביקור בכפר...

  • הוסף לסימניות
  • #1
מקווה שזה בסדר להעלות תמונות של ילדה בת 11...
(הכי גדולה בת 11)
IMG_8966(1).jpgIMG_8982.jpgIMG_8986(1).jpg
 
  • הוסף לסימניות
  • #7

קבצים מצורפים

  • כפר מוקטן פידיאף.pdf
    11.3 MB · צפיות: 205
  • הוסף לסימניות
  • #8
וואוו מדהים!
עריכה מהממת!
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
תמונות מדהימות לילדות מדהימות!!!
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

נספח לדיונים - אשכול איראן ועדכונים ביטחוניים.

האשכול נפתח כדי לשמור על אשכולות החדשות המרכזיים נקיים ותכליתיים.
הוא ישמש כמרחב היחיד לדיון על הידיעות הביטחוניות המתפרסמות בפורום.

קראו את הכללים היטב. הם מחייבים, והאכיפה תהיה בנוסח משמרות המהפכה.

מטרת האשכול?
- הרחבות ופרשנות: הבאת רקע נוסף לידיעה, או ניתוח ענייני ומנומק של המצב.
- שאלות ובירורים: בקשת הבהרה על דיווח שעלה באשכול המרכזי.
- מידע משלים: עדכונים שחשובים להבנת התמונה אך אינם "חדשות מתפרצות".


מה לא ייכנס לכאן? עילה לחסימה מיידית

- גלישה לנושאים אחרים: האשכול ממוקד ביטחונית בלבד. פוליטיקה, עניינים אזרחיים או כל נושא שאינו קשור ישירות למלחמה/איראן - יימחקו.

- "ניהול המלחמה": אין מקום ל"הצעות למטכ"ל, פרשנויות בשקל או תרחישי אימים חסרי ביסוס.

- התכתבויות אישיות בין ניקים ("פינג-פונג"), או שרשורים שנמרחים על עמודים שלמים ללא ערך מוסף.

כדי לאפשר שיח איכותי, אנחנו נוקטים במדיניות אפס סובלנות.
* חסימה לצמיתות: משתמש שיעבור על הכללים, ייחסם מהאשכול באופן מיידי.
* אין חנינות: אין טעם לפנות במערכת הדיווח או בהודעות פרטיות לבקשת שחרור. הפיתרון היחיד לשחרור מחסימה - הוא פשוט לא להיחסם מלכתחילה.
האחריות היא שלכם. שמרו על שיח ענייני.
אתגר קשרי מילים נוסף, מתחלף כל יום ב-13:00

מוזמנים לשלוח רעיונות לאתגר sheva.motion בג'ימייל
וכן אם יש רעיון למשחק מילים אחר שאשמח לבנות.

- ללא התחייבות לאתגר מדי יום
- ללא התחייבות לרמה גבוהה... מי שקל לו מדי, שייתן לילדיו הרכים לפתור

ועוד משחק נחמד שיצרתי בין לבין
אפשר לשנות את רמת הקושי בגלגל השיניים

אשכולות דומים

שחה לי לקוחה:
"הילד שלי שובב גדול, ניסיתי לצלם אותו מאות פעמים, מה לא עשיתי?
הוא קם ורץ ועושה פרצופים,🤪
בגלל המהירות שלו, התמונות יוצאות מרוחות, מטושטשות ואני נשארת מאוכזבת.. מרב, את חושבת שיש סיכוי להוציא לו אלבום?.."
כל כך הרבה סוגי ילדים יש, כל אחד עם אופי משלו,

אחרי למעלה מעשור של צילום מאות ילדים, כל אחד עם אופי שונה.
אני יכולה לומר לך: צילומי חלאקה לא חייבים להיות סיוט! כשיש נסיון, מקצועיות, שיטה וגישה, החוויה הופכת להיות חגיגה של תמונות עם הרבה אווירה.


התלבטתי, באיזה סט לשתף אתכם
כל משפחה יש לה את היופי שלה, תמונות מיוחדות עם אופי ייחודי רק לה,

שמה לכן כאן תמונה בודדת ממספר אלבומים שהפקתי, כל תמונה היא פתיח קטנטן מאלבום מושלם
מוזמנת לבחור?


טיפ מבית במבוק מחכה לך בתחתית הפוסט


דודי, אגדה של מבט
הוא מטופח ומושקע, כל מבט שלו ,זו אגדה
ביחד עם אחותו בת השנה, זוג משעשע ולא פראייר, הצילום היה פרויקט מלא באמונה, שאלבום מושלם בטוח יצא מפה - נקודה.
234A1731.jpg
ילד של אור
אמא של עזרי הגיעה עם קולקציה מתוקתקת, היא ידעה בדיוק מה היא רוצה ואיזו נעל להתאים לכל חולצה
ילד רך ונעים, צילמתי אותו יחד עם אחיו בן השנה. צילום על הבוקר.. בזריחה
234A2472 copy.jpg
הנסיכה הנרדמת
הן הגיעו שתיהן עם מלא חלומות לאלבום בת מצוה עם תמונות מהאגדות, כזה שישאיר להן מזכרת רגע לפני שהיא כבר נערה ובוגרת
234A1010-Recovered copy.jpg
אלי, קסם של רגעים
יש לו אח ואחות, אבא ואמא אוהבים
ילדים רגועים וכיפיים, בסט שלהם יכולתי לשוט על כנפי הדמיון, להעמיד ולפסל אותם כרצוני, הוא זורם ואני יכולה להפיק לו תמונות מעולם אחר234A7147-Edit.jpg
מאיר, מלאך שובב
הוא שובב ונמרץ וחינני להפליא.
זהו ילד שאם אתן לו טיפת חופשיות,
הוא יצור לעצמו פוזות משעשעות ונוטפות מתיקות
הצילום מלא באקשן, אנרגיות וצחוק מתגלגל - חגיגה אמיתית של תמונות מלאות בצבע וחיות
234A0282 copy.jpg
חברה טובה שלי, חכמה ומנוסה, נתנה לי פעם טיפ זהב:
'כשאת מרגישה שהסבלנות שלך מתחילה לפקוע, והקטנטן שלך מוציא ממך רגשות שאת פחות אוהבת לפגוש
(ואת יודעת למה אני מתכוונת ), פשוט תפתחי אלבום תמונות. תראי כמה הוא היה קטן, רך וטהור. ותזכרי - הוא עדיין כזה! לפעמים זו רק מסכה שמסתירה את היופי הזה.
וזה נכון, לא? כל בעל מלאכה מאמין שהאומנות שלו יכולה לשנות את העולם. פסיכולוגית תציע שיחת נפש, יועצת הורים תמליץ על בדיקת עומק, וצלמת? צלמת תגיד לכם שתמונות הן תרופה לנשמה. ואני מאמינה בזה בכל ליבי. לאו דווקא תמונות מקצועיות, אלא כל תמונה שמנציחה רגע יפה. רגעים שנשמרו בלב, שמחכים שנחזור אליהם, שימלאו אותנו מחדש.​
שאלה אותי אחותי אי שם בשלהי כסליו...
ואני?
מה בוער?
עוד לא חנוכה.
נכון.
אבל צריך להחליט.
טוב.

זרקתי רעיונות.
זה התחיל בחלום שלי שיתחפשו לגונדלרים. כבר כמה שנים שאני מנסה לשכנע אותם. הבטחתי שאבנה גונדולה יפה. נרכיב אפילו על האפניים. יהיה מקסים.
לקטנה נרכיב על העגלה. ושם התחילו הבעיות.
הילדים התלהבו.
אבל אמא שלהם קצת פחות.
הקטנה כמעט לא בעגלה.
אז זה פחות לענין.
טוב.
לא מתווכחים עם אחות. בעיקר כי בסוף אני במילא יעשה מה שהיא רוצה. ככה זה.
היא תשכנע אותם שזה הכי שווה.

אז במקום להתווכח, הרעיון נגנז. אולי יבוא יום ונעשה עם זה משהו [לא לגנוב לי את הרעיון...]

אז מה כן?
עמים שונים?
מדינות שונות?
בעלי מלאכה שונים ביחד משפחה "מקצועית"?
רעיונות עלו וירדו ואיכשהו מצאנו את עצמינו כבר בתחילת שבט

כמה הלחצות מצד אחותי
כמה החלטות מצידי [לא גיליתי לה מה ההחלטות..]
והתקבלה החלטה.
הגדולים כבר לא בענין
אז יש 2 בנים בענין ובובנה מתוקונה אחת.

הבנים מאוד אוהבים את חוות החיות של שלמה. הקטנה מה 'כפת לה ומה היא מבינה. נחליט בשבילה.
אז החלטנו- החיות של X והחיות של Y. והקטנה? נחפש לה תחפושת של ארנבת חמודה. כי "מה פתאום שתתפרי חבל על הזמן שלך ואפשר לקנות ו..ו.."
חיפשנו. לא מצאנו משהו כלבבה של אחותי.
אז היא תהיה אפרוח בחווה, מה רע? תחפושת אפרוח יש לנו. סגרנו את הפינה של הבובונה. ועכשיו צריך לצאת לדרך עם החיות של X ו Y.
בשלב הראשון הזמנו להם חולצות עם תמונת חיות [העיצוב של אחותי] והכיתוב החיות של X החיות של Y. תודו שהצבע הירוק שבחרנו הוא יפה!
בשלב שני הזמנו חיות שנראות אמיתי ככל האפשר.
ואז כשהכל הגיע הדודה התחילה לעבוד.

תחילה תוכנן מין דוכן שיתלה על הצוואר. וזה היה מה שהכנו:
1772320427599.png
הזמנו תנין גדול שהיה בדרך והתכנית היתה להצמיד אותו לחלק הריק של הדוכן.

אבל הדודה לא היתה מרוצה.
היא רצתה משהו יותר.

אז בשקט בשקט בבית שלה היא צרה אקווריום שיחובר לתחתית הדוכן.
הכינה להם דגים מקליי ואקווריום שנראה ממש אמיתי [טוב, בכאילו]
IMG_6910_1024x682.jpgIMG_6909_1024x682.jpg
הילדים התרגשו.
אמא שלהם התלהבה.

אבל הדודה-
עוד לא היתה מרוצה.

וכך שוב, בשקט בשקט היא הרכיבה דוכן על גלגלים. דוכן של 3 קומות. עם כלובים לחיות שונות. ואפרוחים, ותרנגולות, וצבים, וברווז באגם [מקליי], ונחש מתפתל על המתקן....
והופיעה בבית של האחיינים עם ההפתעה.
והם התלהבו.
וגם אמא שלהם.
אבל היה צריך להרכיב עוד אחד. כי יש שני "החיות של".
אז היא הרכיבה להם עוד אחד.
אחד גבוה לגדול יותר
20260222_235131_768x1024.jpg
ואחד נמוך יותר, לקטן יותר
20260222_213822_768x1024.jpg
וכולם היו שמחים.

כמעט
כי הדודה ראתה את קימטוטי הטפט שלא נדבק כמו שרצה ונהיה לה קצת "מקומט" בלב. אבל היא הבינה שאין מה לעשות. וזו רק תחפושת. אז זה בסדר.

וכולם היו שמחים.

אבל-
אז חל מפנה בעלילה....
במעון של בובונה התחפשו ככככככככככלללללללללללל הילדים מכככככככככככככלללללללללל הגלאים ל-

IMG-20260226-WA0013_768x1024 (1).jpg
ו-
"וואי זה בול מתאים לקונספט והרבה יותר טוב מאפרוח"
אז בובונה מתחפשת לתוכי מהמעון.

וכולם היו שמחים.
והתלבשו ביום שישי
ורצו לצאת להצטלם
אבל היה קר מדי....
ועייף.
אז הוחלט לעלות למרפסת הגג שלהם ולהצטלם שם.


מוכנים לקבל אותם?


קבלו:
תחפושת 4.jpgתחפושת.jpgתחפושת1.jpgתחפושת2.jpgתחפושת3.jpg
והילדים כולם שמחה
והדודה עם כוויה ביד מדבק חם רותח במיוחד. אבל מי שם לב לזוטות שכאלו?


תודו שהייתם משלמים המון כסף בעד ביקור בחוות החיות האלו.....
הלא כן?


מקווה שתוכלו להתרשם מהחולצות.


ושיהיה לכולם פורים שמח
אוקי, הבנתי מחכמי הפורום פה שכתיבה וקבלת ביקורת זה אחד הדברים שהכי מקדמים. ויש לי ספר שאני חולמת לכתוב על החיים שלי, כי יש בו מסר מאוד חזק.

אשמח מאוד מאוד לחוות דעת של המומחים האלופים כאן!!!
הנחתי פה בעיקר בשביל ביקורת בונה, כל מילה, דעה, זווית ראיה והערה אקבל בברכה.

תודה מראש על כל מילה שקראתם!
ועוד יותר על כל מילה שכתבתם :)

גילוי נאות: כבר פרסמתי את זה פעם בפרוג, אבל לא באשכול הזה ולא למטרת לימוד.




הסיפור

ההורים שלי התגרשו כשהייתי ילדה בת 8.
שישה אחים, הגדולה בת 15 הקטנה בת 4.

זה לא ממש עניין אותי, הוא לקח אותנו אליו פעם בשבוע וקנה משחקים והפתעות אז זה היה אפילו די נחמד.
הסכם הגירושין היה פעם בשבוע אצלו לכמה שעות ופעם בחודש באים לשבת.

כבר בהתחלה אמא שלי התחילה לספר לכולם שאני, נקרא לי שירה, שומרת לה אמונים. "שירה שומרת לי אמונים, היא לא נוסעת שבת לאבא שלה, היא מעדיפה להישאר איתי".

ואני? ילדה טובה ורגישה, ברור שאני שומרת לה אמונים ולא אסע לאבא!
אני זוכרת את השבת הראשונה שנשארתי איתה לבד, השכנים ארחו אותנו וגם להם אמא סיפרה כמה שאני מדהימה, ואני הרגשתי סיפוק גדול. יותר מזה. ממש תחושת שליחות!

האחים חזרו במוצאי שבת עמוסים בחוויות ושקיות עם הפתעות וממתקים, ואני הרגשתי צביטה קלה בלב. כמובן אבא לא שכח אותי והביא גם לי שקית במיוחד. שאל למה לא באתי, לא ממש ידעתי מה לענות לו. הוא לא לחץ.

אחר כך אמא הסבירה שהוא פשוט "אבא דיסני". הוא לא מוכן להשקיע זמן וכח בשבילנו, אז הוא קונה דברים וככה מרגיש טוב.

אבל הוא כן משקיע נראה לי... אבל אוקי. אמא אמרה שהוא אבא דיסני.

אחרי חודש הגיעה עוד שבת, כמובן שגם אז לא באתי. והפעם כבר מ"רצון ובחירה". אני הרי שומרת אמונים לאמא!! כולם נוסעים להם, ורק אני כאן כשצריך באמת!!

ולא הייתי יותר אצלו שבת לעולם.

הייתי ממש מחכה לימי שני שיקח אותנו, הוא היה משחק איתנו כל הדרך בלספור שלטים כחולים ואם מצאנו יותר מ 40, אז יאללה קונים לכם הפתעות. כשהיינו מגיעים לכיכרות בדרך הוא היה מסתובב שוב ושוב ושוב מסביב לכיכר ואנחנו היינו מאושרים וצוחקים, וגם הוא.

היינו מגיעים לדירה שלו והוא היה מבשל אוכל פשוט טעים, שבחיים לא ידעתי בכלל שהוא יודע לבשל. היו שם גם משחקים שאנחנו בחרנו ומרפסת גדולה והיה פשוט כיף.

אחרי שלוש שנים אבא ב"ה הכיר אישה.
מקסימה, חמה, לבבית, נקיה, מסודרת, יפה.
נקרא לה נעמה.
הם התחתנו.

אבא היה מאושר.
אנחנו היינו מדברים איתה, נהנים ממנה.
קראנו לה "האישה החמודה".

ואז החלה ההשתוללות האיטית וההרסנית שממנה המשפחה שלי לא השתקמה יותר לעולם.

אמא הסבירה לנו שהיא בכלל לא דתיה האישה הזאת, שהיא ממש אישה טיפשה ורדודה.
היא גם ממש מתחנפת אלינו ומנסה לקנות אותנו.

"אבל אתם ילדים שלי, אתם חכמים. לא יקנו אותכם כל כך מהר. היא לא תצליח עליכם."

ואנחנו? ברור שאנחנו חכמים ולא יצליחו לקנות אותנו!
התחלנו פשוט לשנוא אותה בכל כוחנו.
היא לא ידעה את זה כי לידה היינו בסדר,
אבל היא הפכה להיות "המפלצת המשפחתית".
בכל הזדמנות צחקנו עליה, דיברנו עליה,
לא ממש היה על מה, אז פשוט חזרנו שוב ושוב על אותם דברים.

אני לא זוכרת בדיוק איך, אבל לאט לאט נוצר מצב כזה שלי היה אסור לדבר איתה.
לכולם היה אסור להתיידד איתה כמובן, אבל לי היה ממש אסור ליצור איתה שום קשר שהוא.

כמובן שזה היה מתוך תחושת שליחות עמוקה והרגשת קדושה מעונה עילאית.
הייתי בת 11, והאמת שלא ממש הבנתי למה אני לא יכולה לדבר איתה, אבל זה לא הפריע לי.
הייתי שונאת אותה ממש, מדברת עליה, ומתבדלת כמה שרק יכולתי.

הייתי פשוט בתפקיד אקדח.
היא רצתה לירות בו.
אז אני שימשתי לה נשק.

נשק ממש מוצלח, אני חייבת לאמר.

כמובן שמיד אחרי החתונה שלהם היה אסור לי בכלל לבוא לבית שלהם בשום אופן,
כי מה "את מסוגלת לדבר איתה?? לראות אותה???"

ברור שאני לא מסוגלת. לא, אני לא אבוא.

ואבא שאל אותי בשקט "שירהלה, למה את לא באה מותק?"
אבל לא ידעתי למה אני לא באה אז לא ידעתי מה להגיד לו.
והוא גם לא הבין.
אבל לא לחץ.

פעם אחת הוא החליט שמהיום ניסע שבוע אחד לבית שלו ושבוע שני ניסע כל פעם למקום אחר, נחפש לאיפה.
העיקר ששירה תבוא גם.

בשבוע שנסעו לבית שלו הייתי יוצאת להגיד לו שלום,
מדברים כמה דקות, צוחקים, ואז הם היו נוסעים, ואני הייתי נשארת בבית. לבד.

לפעמים גם נעמה היתה באה איתו ואז לא ידעתי מה לעשות, אז הייתי מסתכלת מהחלון או שולחת את אחד האחים לבדוק, ואם היא היתה שם פשוט "לא הייתי בבית בדיוק".

אחר כך זה קצת יותר הסתבך, כי אמא החליטה שזה ממש לא מוסרי ולא יעלה על הדעת שכשהוא מגיעה אנחנו פשוט עומדים לנו באמצע הרחוב ומדברים איתו, הוא מחבק אותנו, ואשכרה אנשים רואים שלמשפחת כהן יש קשר טוב עם אבא שלהם!! לא, לא, זה ממש לא תקין.

היא היתה צופה מהחלון ואם זה היה יותר מכמה דקות היינו "נשטפים" אחר כך. "מה הבעיה להיכנס לתוך האוטו ולדבר שם???" למה ככה לעמוד בחוץ כשכולם רואים? בכוונה אתם עושים בשביל להשפיל אותי נכון?

זה היה מפחיד אז הרבה פעמים פשוט העדפתי לנעול את עצמי בשירותים ולהעביר את המסר "שירה לא בבית".
הוא היה נוסע ואני הייתי נושמת לרווחה. אבל משהו היה עומד לי בגרון. אוף, מסכן. הוא בא פעם בשבוע וגם אז לא רואה אותי.

מוצאי שבת אחת, אבא החזיר אותם קצת אחרי השעה שהיא הקציבה לו.
זה היה נורא.

היא התקשרה אליו וצעקה עליו כאילו הוא עדיין נשוי לה.
וגם אחר כך, היא לא הפסיקה לדבר ולצעוק על "שיטת הרגע האחרון" שלו.
"הוא לא יודע לעמוד בזמנים! הילדים צריכים לקום מחר ללימודים, וזה פשוט לא מעניין אותו!
הוא פשוט לא דואג לכם, לא מעניין אותו! עושה מה שבא לו ואחר כך הוא רוצה שיהיה לו קשר טוב איתכם!
ככה אבא לא מתנהג! זה לא אבא!"

במוצאי שבת אחרת היא החליטה, לא על סמך משהו, שאבא דיבר בטלפון בשבת.
"הוא לא דתי". שבת! שבת הוא לא שומר! הילדים שלי לא ילכו לכזה בית! לא ילכו! כאן זה נגמר, אין יותר שבתות אצל אבא, ילדים. הרוחניות שלכם חשובה יותר מכל דבר אחר.

זה היה לו קשה מאוד, אבל אם זה מה שטוב בשביל הילדים, הוא יספוג את זה.
גם את זה.

בימי שישי הוא היה מתקשר ומבקש להגיד שבת שלום לכל ילד.
הוא לא ידע שהוא על רמקול, וכל מילה שלו יכולה לשמש כתב אישום נגדנו, הוכחה שאנחנו מידי אוהבים אותו, "ממש בכיס שלו".
הוא גם לא ידע שכשאומרים לו שמיכלי ורפאל לא בבית, זה לא באמת.
זה רק מה שהשפתיים של אמא לחשו תוך כדי השיחה.

אז הוא רק אמר שחבל, כי גם שבוע שעבר הוא לא דיבר איתם, ובשבוע שלפני גם עם הודיה הוא לא דיבר,
אבל שתהיה לנו שבת שלום והוא אוהב אותנו מאוד.

כשגדלתי קצת ניסיתי לצאת מהבית ולדבר בחוץ בשקט.
הייתי בהיכון על הטלפון בשעות שלפני שבת, ומיד כשהייתי מזהה את המספר שלו על הצג הייתי יוצאת, מדברת, מוחקת את השיחה ונכנסת הביתה "אוף לא מצאתי בחוץ את המטריה! אני בטוחה שהשארתי אותה שם!"

זה עבד כמה פעמים.
אחר כך היא קלטה.

היה בה משהו שלא ניתן להסבר. כמו חיישנים שקלטו כל שביב מידע בנושא "אבא".
הכל היא היתה יודעת. עד היום יש דברים שאני לא מצליחה להסביר איך ידעה ומאיפה.
מה שבטוח, זה דיכא מראש כל ניסיון למרד. כל ניסיון להיות בקשר קצת יותר קרוב.
גם שנים אחר כך, כמו הפיל שלא ניסה אפילו לנתק את החבל.
ב"ה
אחרי שהסתבכתי ונסיתי להבין בעזרת הצ'אט,
משתפת לטובת מי שגם מנסה להבין,
לכבוד חג ה"אור".
יש לי פלאש גודוקס V1 עם מרכך אבל אני לא יודעת איך לכוון אותו נכון, אפשר הסבר טכני לגבי הכפתורים אני בלי משדר זה על המצלמה.

בשמחה.
אני אתן לך הסבר טכני וברור, שלב־שלב, רק למה שרלוונטי כש-ה-Godox V1 יושב על המצלמה בלי משדר.



הכפתורים והחוגה – מה כל דבר עושה​

🔘 כפתור ON / OFF​

ברור 🙂
הפלאש צריך כמה שניות לטעינה אחרי הדלקה.



🔘 כפתור MODE​

זה הכפתור הכי חשוב.
כל לחיצה מחליפה מצב:
  • TTL – הפלאש מודד לבד כמה אור לתת
  • M – ידני, את קובעת בעצמך את העוצמה
💡 טיפ למתחילות:
להבנת הפלאש – עבדי ב-M, זה מלמד הרבה יותר.



🔄 החוגה הגדולה​

החוגה משמשת לשינוי ערכים:

במצב M:​

  • מסובבים → עוצמת פלאש
  • הערכים:
    • 1/1 = עוצמה מלאה
    • 1/2 חצי
    • 1/4
    • 1/8
    • 1/16
    • 1/32
    • 1/64
    • 1/128 (חלש מאוד)
📌 כלל אצבע עם מרכך:
  • התחילי ב־1/8 או 1/16



🔘 כפתור ZOOM​

שולט על פיזור האור.
  • 24–28mm → אור רחב ורך
  • 50–105mm → אור ממוקד וחזק
עם מרכך:
👉 שימי על 24–28mm
אין סיבה למקד.



🔘 כפתור H (HSS)​

לא צריך כרגע.
  • מיועד למהירויות תריס מעל 1/200–1/250
  • גורם לפלאש לעבוד קשה ולהיחלש
📌 בלי משדר ועל המצלמה – תשאירי כבוי.



🔘 כפתור ⚡ TEST​

בודק שהפלאש יורה.
טוב לוודא שהכול עובד.



כיוון הפלאש פיזית (קריטי!)​

עם מרכך:
  • לא לירות ישר קדימה
  • הטיה קלה למעלה (כ-45°)
  • אם יש תקרה בהירה – מצוין
    אם אין:
  • עדיין הטיה למעלה נותנת אור פחות שטוח



סט הגדרות התחלה מומלץ (צילום רגוע)​

על המצלמה:
  • ISO: 100–400
  • צמצם: 4–5.6
  • תריס: 1/160–1/200
על הפלאש:
  • MODE: M
  • עוצמה: 1/16
  • ZOOM: 24mm
  • ראש: מוטה מעט למעלה
מכאן:
  • כהה מדי? מעלים ל-1/8
  • חזק מדי? יורדים ל-1/32



טעות נפוצה​

❌ לשנות כל הזמן מצלמה במקום פלאש
✔️ בפלאש – משחקים בעוצמה
✔️ במצלמה – קובעים אווירה



אם תרצי, בשלב הבא אני יכולה:
  • לבנות לך “סט קבוע” לפורטרט רך
  • להסביר איך הפלאש והאור הטבעי עובדים יחד
  • או לעבור איתך על סצנה מסוימת שאת מצלמת
תגידי מה הכי יעזור לך עכשיו.

אני שואלת איך אני יודעת שערכים נכונים לפלאש ולא למשדר שלא באמת קיים?

זו שאלה מצוינת – ואת נוגעת בדיוק בנקודה שמבלבלת הרבה צלמות, אז נעשה סדר טכני וחד.
התשובה הקצרה:
👉 כשאין משדר – הפלאש עצמו הוא המשדר.
כל מה שאת רואה על המסך של ה-V1 הוא מה שקובע בפועל.
ועכשיו בהסבר ברור:



מה זה “משדר” ומה התפקיד שלו בעצם​

משדר הוא רק שלט מרחוק.
הוא לא יוצר אור, לא מחשב עוצמה, ולא מוסיף מידע קסום.
כשפלאש יושב על המצלמה:
  • אין “חוליה חסרה”
  • אין ערכים חבויים
  • אין משהו שלא הוגדר
📌 הערכים שעל מסך הפלאש = הערכים האמיתיים



אז איך אני יודעת שהפלאש עובד לפי מה שהגדרתי?​

יש 3 בדיקות פשוטות, חד־משמעיות:

1️⃣ שינוי עוצמה → שינוי בתמונה​

  • שימי את הפלאש על M
  • צלמי ב-1/16
  • צלמי שוב ב-1/8
אם התמונה השנייה בהירה יותר –
✔️ הפלאש מגיב לערכים
✔️ אין “משדר נסתר”



2️⃣ שינוי ZOOM → שינוי פיזור אור​

  • ZOOM על 24mm → אור רך ורחב
  • ZOOM על 105mm → נקודה חזקה וממוקדת
רואים שינוי?
✔️ ההגדרות פעילות



3️⃣ כיבוי פלאש → חושך​

  • צלמי עם פלאש
  • כבי את הפלאש
  • צלמי שוב באותם ערכי מצלמה
אם התמונה נופלת דרמטית:
✔️ האור הגיע מהפלאש
✔️ לא ממשהו אחר



למה התחושה שיש “משהו שחסר”?​

כי כשעובדים עם משדר:
  • רואים ערכים על המצלמה
  • מרגיש “יותר מקצועי”
אבל טכנית:



מה כן משתנה כשיש משדר?​

לא העוצמה.
לא הדיוק.
רק:
  • שליטה מרחוק
  • עבודה עם כמה פלאשים
  • נוחות



כלל זהב שחשוב שתזכרי​

אם האור בתמונה משתנה – הפלאש מציית.
אין מצב ביניים.
את לא “מדמיינת” הגדרות,
ואין מערכת שלא קיימת.



אם תרצי, אני יכולה:
  • ללמד אותך איך לקרוא תמונה ולהבין אם הפלאש חזק/חלש
  • לתת לך תרגיל קצר של 5 דקות שמקבע את הביטחון בזה
  • או להסביר איך תדעי מתי משדר באמת נחוץ ומתי לא
רק תגידי.

לא זה פשוט שיש כפתורים שמגדירים משדרים ואני לא יודעת אם נגעתי בהם אז יש כמה אופציות ואני לא יודעת למה זה מכוון.

עכשיו אני מבינה אותך לגמרי.
את לא שואלת עקרונית – את שואלת טכנית: “אולי נגעתי במשהו מיותר בפלאש עצמו”.
אז הנה סדר ברור, בלי ניחושים.



קודם כל – איפוס מהיר ובטוח (מומלץ)​

כדי לדעת ב־100% שאין הגדרת משדר פעילה:
  1. כבי את הפלאש
  2. הדליקי אותו
  3. לחצי לחיצה ארוכה על כפתור MODE (כ־2–3 שניות)
  4. יופיע RESET / CLR
  5. אשרי
👉 עכשיו הפלאש חזר לברירת מחדל של פלאש על מצלמה.



עכשיו נבדוק מה לא צריך להיות פעיל​

🔹 סמל אנטנה / גל רדיו​

אם את רואה:
  • MASTER
  • SLAVE
  • Rx
  • Tx
  • CH / GR
❌ זה מצב אלחוטי
✔️ לצילום על המצלמה – אסור שזה יופיע
כדי לבטל:
  • לחיצה קצרה על הכפתור עם סמל האנטנה
  • עד שאין שום ציון של רדיו על המסך
המסך צריך להיראות “נקי”.



איך צריך להיראות המסך כשאת בסדר​

על המסך:
  • MODE: M או TTL
  • ערך עוצמה (למשל 1/16)
  • ZOOM (למשל 24mm)
❌ בלי:
  • ערוץ (CH)
  • קבוצה (GR)
  • Master / Slave
  • סמל רדיו



הכפתור שמבלבל הכי הרבה​

🔘 כפתור האנטנה (Wireless / 2.4G)
הוא לא עושה כלום כשלא משתמשים בו,
אבל אם נוגעים בו בטעות:
  • הפלאש עובר להמתנה לפקודות שלא יגיעו
  • ואז מרגיש “לא ברור” או לא מגיב



בדיקה סופית פשוטה​

אחרי האיפוס:
  1. MODE על M
  2. עוצמה 1/16
  3. צלמי
אם יש אור –
✔️ את במצב הנכון
✔️ אין שום הגדרת משדר פעילה



משפט חשוב להרגעה​

אי אפשר “לקלקל” את הפלאש מהכפתורים האלה.
מקסימום הוא מחכה לפקודה – וברגע שמבטלים רדיו / עושים RESET – הכל חוזר.
אם את רוצה, את יכולה:
  • לכתוב לי בדיוק מה מופיע לך על המסך עכשיו
  • או לצלם את המסך ואני אגיד לך מיד: “תקין / לא תקין”
את לגמרי בסדר – זו בלבול נפוץ מאוד.

איפה אני מגדירה את הזום

מצוין, זה ממש פשוט ברגע שיודעים איפה להסתכל.

איפה מגדירים ZOOM ב-Godox V1​

🔘 כפתור ZOOM
הוא נמצא בצד שמאל של המסך (מתחת או ליד כפתור MODE, תלוי בדגם).

איך משתמשים:​

  1. לחצי פעם אחת על ZOOM
  2. המספר שעל המסך (למשל 24 / 28 / 35 / 50 / 70 / 105) יתחיל להבהב
  3. סובבי את החוגה הגדולה כדי לשנות
  4. לחצי שוב על ZOOM או חכי שנייה – וזה נשמר



מה את אמורה לראות על המסך​

בשורה העליונה או בצד:
  • ZOOM 24mm
  • ZOOM 28mm
  • וכו'
אם את רואה AUTO ליד הזום –
זה אומר שהפלאש מתאים את עצמו לעדשה.
👉 עם מרכך:
✔️ העבירי ל־ידני (לא AUTO)
✔️ בחרי 24mm או 28mm



טיפ קטן אבל חשוב​

אם את משנה עדשה וה-ZOOM על AUTO –
הפלאש ישנה פיזור לבד.
לכן בצילום אומנותי / רך:
  • עדיף ZOOM ידני
  • פחות הפתעות



הגדרת ברירת מחדל מומלצת לך​

  • ZOOM: 24mm
  • MODE: M
  • עוצמה: 1/16
אם תרצי – אעשה לך “צ’ק ליסט” קצר לפני כל צילום, כדי שלא תתעסקי בזה כל פעם מחדש.

המרכך מחליש את האור 1/16 זה מספיק?

שאלה מצוינת – והתשובה היא: לפעמים כן, לפעמים לא, וזה תלוי בכמה גורמים ברורים. בואי נפרק את זה טכנית, בלי תחושות בטן.



כן, מרכך מחליש אור​

אבל חשוב לדעת כמה ובאילו תנאים.
ברוב המרככים הקטנים ל-V1 (כיפה / דיפיוזר מגנטי):
  • איבוד אור ממוצע: כ־1 עד 2 סטופים
כלומר:
  • אם בלי מרכך היית צריכה 1/32
  • עם מרכך → בערך 1/16 או 1/8



אז האם 1/16 “מספיק”?​

ברוב המצבים הביתיים – כן.​

אם מתקיימים התנאים הבאים:
  • מרכך קטן רגיל
  • פלאש על המצלמה
  • מרחק 1–2 מטר מהמצולם
  • ISO 100–400
  • צמצם 4–5.6
👉 1/16 הוא ערך פתיחה מצוין.



מתי 1/16 לא יספיק​

  • חדר גדול / תקרה גבוהה
  • קירות כהים
  • מצולם רחוק (3 מטר ומעלה)
  • צמצם סגור (8 ומעלה)
  • ISO 100 בלבד
אז תצטרכי:
  • 1/8
  • או להעלות ISO ל-400
  • או לפתוח צמצם
(עדיף להעלות פלאש לפני ISO, כדי לשמור על איכות)



סימן מיידי בתמונה​

לא צריך לנחש:
  • הפנים אפורות / שטוחות → חלש מדי
  • אזורים לבנים “נשרפים” → חזק מדי
היתרון בפלאש:
👉 שינוי קטן (סטופ אחד) עושה הבדל גדול.



כלל זהב שיקל עלייך​

עם מרכך:
  • התחילי ב־1/16
  • אם חסר → 1/8
  • אם חזק → 1/32
אל תקפצי בין ערכים –
סטופ אחד כל פעם.



טיפ חשוב מאוד​

הרבה צלמות חושבות:
“המרכך חלש – אז צריך פלאש חזק”
אבל:
ולכן:
  • לפעמים אור עדין ב-1/16 נראה הרבה יותר טוב מ-1/8 חזק וגס.



אם תרצי, בפעם הבאה נוכל:
  • לבנות לך טבלת מצבים (מרחק / עוצמה)
  • או ללמוד איך לקרוא היסטוגרמה בשביל פלאש
  • או לעבוד על אור מחמיא לפנים בלי שריפה
רק תגידי מה הכי עוזר לך.

האם חשוב להשתמש בכרטיס לבן? זה משמעותי? יש לי אבל אני רוצה לצלם קל..

כן — זה משמעותי, אבל לא תמיד הכרחי.
אפשר בהחלט לצלם קל גם בלי כרטיס לבן, כל עוד מבינים מה הוא מוסיף ומתי הוא באמת שווה את ההתעסקות.



מה הכרטיס הלבן עושה בפועל​

הוא לא מחזק עוצמה, אלא:
  • ממלא צללים מתחת לעיניים
  • מחזיר אור לפנים
  • מונע מראה “מלמעלה” קשה כשפלאש מוטה
בפלאש על המצלמה עם הטיה לתקרה:
👉 האור העיקרי מגיע מהתקרה
👉 הכרטיס מוסיף מגע קטן קדמי



מתי זה באמת חשוב​

✔️ פורטרט מקרוב
✔️ פנים בהירות
✔️ תקרה גבוהה
✔️ כשיש צללים חזקים מתחת לעיניים
✔️ צילום יחסית רשמי / נקי
שם ההבדל כן נראה לעין.



מתי אפשר לוותר לגמרי​

✔️ צילום קליל
✔️ תנועה / ילדים
✔️ אור סביבתי טוב
✔️ מרכך רך
✔️ אווירה טבעית ולא “מלוטשת”
במצבים כאלה:
👉 המרכך + פלאש עדין מספיקים.



פתרון ביניים (קליל באמת)​

אם אין לך כוח לכרטיס:
  • השאירי את הפלאש מוטה למעלה
  • הנמיכי קצת את הזווית (לא 90°, אלא 60–70°)
  • עוצמה 1/16–1/8
זה נותן ריכוך בלי התעסקות.



כלל זהב שיחסוך לך מחשבה​

כרטיס לבן = דיוק
בלי כרטיס = חופש

אין פה נכון / לא נכון — רק בחירה מודעת.



טיפ קטן מניסיון​

הרבה צלמות מצלמות בלי כרטיס,
ואז בעיבוד:
  • מרימות מעט צללים
  • מוסיפות אור רך
וזה נראה מצוין.



אם תרצי, אני יכולה:
  • להראות לך בדיקה של 2 תמונות – עם ובלי כרטיס
  • לעזור לך לבחור סט קליל קבוע שלא דורש אביזרים
  • או להסביר איך לפצות בעיבוד כשאין כרטיס
תגידי מה מתאים לך.

אני מצלמת ארוע אם הרבה משתתפים מה לשים לב?

מעולה. באירוע עם הרבה משתתפים המפתח הוא עקביות, מהירות, ואור בטוח — לא ניסויים. הנה צ’ק־ליסט ברור שיחזיק אותך רגועה לאורך כל האירוע.



לפני האירוע – להכין את עצמך​

✔️ סוללה טעונה + ספייר
✔️ כרטיסי זיכרון ריקים
✔️ מרכך מחובר היטב
✔️ פלאש על M
✔️ בדיקה: צילום ניסיון אחד במקום



הגדרות בטוחות לאירוע (פלאש על המצלמה)​

מצלמה​

  • ISO: 400–800
  • צמצם: 4–5.6
  • תריס: 1/160–1/200

פלאש​

  • MODE: M
  • עוצמה: 1/16 (פתיחה)
  • ZOOM: 24mm
  • ראש: מוטה למעלה 60–75°
  • בלי רדיו / בלי HSS
👉 מכאן את זזה רק בסטופ אחד לפי הצורך.



מה לבדוק כל הזמן תוך כדי​

🔹 מרחק מהמצולמים​

  • קרוב → הורידי ל-1/32
  • רחוק → העלי ל-1/8
אל תנסי “לפצות” במצלמה תוך כדי ריצה.



🔹 תקרה וקירות​

  • תקרה לבנה / בהירה → מצוין
  • תקרה כהה / גבוהה → תצטרכי יותר עוצמה
  • בלי תקרה בכלל → הטיה קלה קדימה + מרכך



🔹 צבעי אור​

אם יש תאורה צהובה / כתומה:
  • עדיף WB אוטומטי
  • אל תנסי לתקן בשטח



מה לצלם באירוע גדול​

✔️ קבוצות קטנות (2–4)
✔️ רגעים באמצע שיחה
✔️ חיוכים טבעיים
✔️ לא רק “כולם מסתכלים למצלמה”
טיפ חשוב:
תמונה חיה עם אור טוב שווה יותר מתמונה “מסודרת” וקפואה.



טעויות נפוצות להימנע מהן​

❌ לקפוץ בין TTL ל-M
❌ לשחק עם ZOOM תוך כדי
❌ לירות ישר קדימה
❌ לצלם הכול מאותו גובה



כלל זהב לאירוע​

עדיף אור קצת חלש ורך מאור חזק ואלים.
אירוע סולח על עדינות — לא על שריפה.



הרגעה חשובה​

אם את:
  • עקבית
  • לא מחפשת שלמות
  • ושומרת על אור מחמיא
יצא לך אירוע טוב.



אם תרצי, אני יכולה:
  • להכין לך כרטיס הגדרות קצר להדפסה
  • לעבור איתך על תרחישים בעייתיים (ריקודים / קבוצה גדולה / רחוק)
  • או לתת שגרה מנטלית לאירוע שלא מעייפת
את בכיוון הנכון.

למה לא להשאיר איזו 100 כשיש לי פיצוי אור?

שאלה מצוינת, והיא לגמרי מקצועית.
התשובה הקצרה: כי פיצוי אור לא מחליף ISO באירוע, והוא גם לא נותן לך את אותו מרווח ביטחון.
עכשיו ההסבר המדויק:



מה פיצוי אור עושה (ומה לא)​

פיצוי אור:
  • עובד בעיקר ב־TTL
  • אומר לפלאש “תן קצת יותר / פחות ממה שאתה חושב”
אבל:
❌ הוא לא משנה את האור הסביבתי
❌ הוא לא מקל על עבודת הפלאש
❌ והוא מגיב אחרת מכל פריים לפריים



למה ISO 100 בעייתי באירוע​

כש־ISO על 100:
  • הפלאש צריך לעבוד חזק יותר
  • זמן הטעינה מתארך
  • יש יותר סיכוי לפספוסים
  • קשה לצלם רצף
גם אם יש פיצוי אור:
👉 הפלאש פשוט מתאמץ יותר.



למה ISO 400–800 חכם יותר​

  • הפלאש עובד ברוגע
  • טעינה מהירה
  • פחות חום
  • אור רך יותר
  • רצף יציב
וזה קריטי באירוע עם הרבה אנשים.



ההבדל המהותי​

ISO 100 + פיצויISO 400 בלי פיצוי
פלאש חזקפלאש עדין
טעינה איטיתטעינה מהירה
פחות יציבעקבי
סיכון לשריפהטווח בטוח



כלל זהב לאירועים​

ISO מרים את החדר
פלאש משלים את האנשים
כש־ISO נמוך מדי – הפלאש נאלץ “לעשות הכול לבד”.



אז מתי כן ISO 100?​

✔️ צילום מבוקר
✔️ סטטי
✔️ זמן
✔️ לא אירוע



משפט אחרון שחשוב שתזכרי​

פיצוי אור הוא תיקון קטן — לא אסטרטגיה.
באירוע עובדים עם מרווח ביטחון, לא על הקצה.
אם תרצי, אני יכולה להראות לך:
  • איך “לפתוח חדר” בלי לפגוע באווירה
  • או איך לשלב ISO, פלאש ותריס בצורה קבועה שלא משתנה כל הזמן
את שואלת בדיוק את השאלות הנכונות.

איך הפלאש מתאמץ אם הגדרתי אותו על 1/16?

שאלה מעולה — ופה יש נקודה טכנית עדינה אבל חשובה מאוד.

בקיצור:​

גם כשכתוב 1/16 – הפלאש יכול “להתאמץ יותר” בגלל המצלמה והסביבה.
עכשיו נסביר למה זה לא סתירה.



1️⃣ מה 1/16 אומר באמת​

כשאת על M = Manual:
  • 1/16 אומר: כמות אנרגיה קבועה לכל הבזק
  • הפלאש לא מחליט, לא מחשב, לא משנה
כלומר:
✔️ הוא יורה תמיד אותו הבזק



2️⃣ אז איפה נכנס ה“מאמץ”?​

המאמץ הוא לא בהחלטה — הוא בתוצאה.
אם:
  • ISO נמוך מאוד (100)
  • חדר חשוך
  • תקרה גבוהה
  • מרכך שמחליש
אז:
  • אותו 1/16 לא מספיק
  • את מעלה ל־1/8 או 1/4
  • עכשיו הפלאש באמת עובד קשה יותר
לעומת זאת:
  • ISO 400–800
  • אותו 1/16 פתאום מספיק
  • והפלאש לא צריך לעלות



3️⃣ טעינה וקצב ירי​

“מאמץ” מתבטא ב־3 דברים:
  • ⏱️ זמן טעינה
  • 🔥 חימום
  • 📉 ירי לא עקבי
ב־1/16:
  • אם ISO נמוך → תגיעי מהר לצורך להעלות עוצמה
  • אם ISO גבוה → תישארי ב־1/16 לאורך כל האירוע



4️⃣ למה פיצוי אור לא פותר את זה​

פיצוי אור:
  • לא מרים את החדר
  • לא משנה את הפיזיקה
  • רק מבקש “עוד קצת” מהפלאש
אבל אם הבסיס נמוך מדי:
👉 הפלאש נאלץ לעלות עוצמה בפועל.



5️⃣ דוגמה פשוטה​

אותו פלאש, אותו 1/16:
מצב א’
ISO 100 → כהה → עולים ל־1/8
מצב ב’
ISO 400 → נראה טוב → נשארים ב־1/16
במצב ב’ הפלאש רגוע יותר לאורך זמן.



משפט מפתח שיסדר לך את הראש​

1/16 זה מספר.
ISO זה מרחב עבודה.

ככל שהמרחב גדול יותר —
הפלאש פחות נדחף לפינה.



אם תרצי, אני יכולה:
  • לתת לך נוסחה פשוטה “אם–אז” לאירוע
  • או להראות איך מזהים מראש שה־ISO נמוך מדי עוד לפני שמעלים עוצמה
את ממש מדייקת.

בלייב ויו המצלמה משקללת את נתוני הפלאש?

בקיצור חד וברור:
לא.
בלייב־ויו המצלמה לא משקללת את אור הפלאש (כמעט בכל המצלמות).
ועכשיו ההסבר המסודר, כדי שתדעי למה את רואה מה שאת רואה:



למה בלייב ויו לא “רואה” פלאש​

פלאש הוא:
  • הבזק קצר מאוד (אלפיות שנייה)
  • קורה רק בזמן הצילום
הלייב־ויו הוא:
  • תצוגה רציפה
  • מבוססת על האור הקיים בלבד
לכן:
👉 המסך מראה רק אור סביבתי
👉 הפלאש לא נכנס לחישוב



יוצא מן הכלל (נדיר)​

ב־TTL לפעמים יש:
  • פרה־פלאש חלש למדידה
    אבל:
  • הוא לא מוצג בלייב־ויו
  • הוא לא נותן תצוגה מקדימה אמיתית



מה כן כן עובד בלייב ויו​

  • חשיפה סביבתית (ISO / תריס / צמצם)
  • WB
  • קומפוזיציה
  • פוקוס



אז איך יודעים אם הפלאש נכון?​

שלוש דרכים אמינות:

1️⃣ צילום ניסיון​

  • צילום → בדיקה → התאמה
    הדרך הכי בטוחה.



2️⃣ היסטוגרמה​

  • בדקי שאין שריפות בפנים
  • שיהיה נפח במיד־טונים



3️⃣ ניסיון קטן בעוצמה​

  • 1/16 → 1/8
    אם רואים הבדל ברור – הפלאש עובד



טיפ חשוב לאירועים​

אל תיבהלי אם:
  • המסך נראה כהה
  • אבל התמונות יוצאות מצוין
זה מצב תקין לגמרי בפלאש.



משפט מפתח לזכור​

לייב־ויו מראה את החדר.
הפלאש מאיר את האנשים.

שני דברים שונים.
אם תרצי, אסביר לך:
  • איך לכוון לייב־ויו “שיראה הגיוני” בלי לפגוע בפלאש
  • או איך לעבוד עם פלאש בלי להסתכל כמעט על המסך
את כבר שולטת בזה הרבה יותר ממה שנדמה לך.

עדיף שהמסך יראה כהה לא?

כן — וזה דווקא מעולה.
המסך כהה בלייב־ויו לא אומר שהצילום יכשל, זה הפוך: זו תוצאה של פלאש שמאיר בדיוק בזמן הצילום.



למה המסך כהה – וזה טוב​

  1. הלייב־ויו רואה רק אור סביבתי
    • פלאש הוא הבזק קצר (אלפיות שנייה)
    • לא נכנס לתצוגה
  2. חוסך בלבול
    • אם המסך היה “מנסה לנחש” אור פלאש, היית רואה תמונה מוארת יותר מהמציאות
    • ואז קשה להבין מה באמת יצא
  3. מסך כהה = יותר אמיתי לגבי הסביבה
    • אתה רואה את התאורה החיצונית
    • הפלאש הוא ההפתעה שבצילום



איך לדעת שהפלאש עובד​

  • צלמי ניסיון 1–2 תמונות
  • בדקי שהפנים מוארים
  • אם עדיין כהה → העלי עוצמה 1/16 → 1/8



טיפ נוסף​

אל תנסי “להאיר” את המסך כדי לראות פלאש – זה מבלבל.
הדרך לראות אמת היא:
  • תמונה אחרי צילום
  • היסטוגרמה
  • בדיקה בפוקוס / קומפוזיציה



אם את רוצה, אני יכולה להכין לך טבלה קצרה “מה רואים בלייב־ויו מול מה יצא בפועל” כדי שתדעי מראש למה לצפות.
זה חוסך בלבול ענק באירועים.

אני טעיתי בפעם הקודמת וצילמתי בהתחלה עם איזו אוטומטי כל התמונות יצאו שרופות.

כן, זה בדיוק מה שקורה כשמצלמים בהתחלה עם Auto / TTL בלי לשלוט בעוצמה, במיוחד עם פלאש על המצלמה.
אני אפרק לך בדיוק למה זה קרה ואיך להימנע מזה בעתיד:



למה התמונות יצאו שרופות​

  1. TTL = פלאש מודד לבד את האור
    • מצלמה אומרת לפלאש “תן כמה שאתה חושב”
    • לפעמים הוא מפרש חדר בהיר או משתקפים כתוצאה מהמרכך / תקרה לבנה
    • התוצאה: יותר מדי אור
  2. מרכך מחליש אור, אבל TTL מנסה לפצות
    • במצב אוטומטי הפלאש “מגביר” את עצמו כדי לפצות על הצללים
    • אם החדר מואר מספיק – זה גורם לשריפה
  3. לייב־ויו ראה את האור הסביבתי בלבד
    • לא היה שום אינדיקציה שהפלאש יתרגש
    • התוצאה בפועל = פנים שרופות / היילייטים קשים



איך להימנע מזה בעתיד​

1️⃣ עברי ל־M (Manual)​

  • קובעים עוצמה ברורה: 1/16 – 1/8
  • אין הפתעות

2️⃣ בדיקת לייב־ויו​

  • קחי את זה כהכוונה רק לסביבה
  • אל תנסי לנחש אור פלאש במסך

3️⃣ צילום ניסיון קצר​

  • 1–2 פריימים
  • בדקי אור על הפנים / היילייטים
  • ואז צלמי רצף

4️⃣ ZOOM + מרכך​

  • ZOOM על 24–28mm
  • מרכך מחובר
  • כך האור רך ומפוזר



כלל זהב​

Auto / TTL = נוח אך מסוכן באירועים עם הרבה אנשים / תאורה משתנה.
M = עקבי, רך, בטוח.



אם את רוצה, אני יכולה להכין לך “פרוטוקול התחלה מהירה לאירוע”:
  • הגדרות M
  • עוצמה מוצעת
  • ZOOM
  • מרחקים
    כך שלא יצטרכי לחשוש משריפות יותר.
רוצה שאעשה את זה?

לא. הפלאש היה M האיזו היה אוטומט.

אהה, עכשיו ברור לגמרי. אז הבעיה לא הייתה הפלאש, אלא ה־ISO שהייתה על אוטומטי.
נפרק את זה:



למה התמונות יצאו שרופות עם פלאש ב־M אבל ISO אוטומטי​

  1. פלאש על M→ עוצמה קבועה (למשל 1/16)
    • הפלאש לא משנה את עצמו, הוא יורה את אותו הבזק כל פעם.
  2. ISO על Auto→ המצלמה מעלה את ה־ISO כדי לחשוף את התמונה
    • בחדר מואר יחסית, או כשמצלמים פנים קרובות לפלאש, המצלמה מעלה יתר על המידה את ISO
    • התוצאה: הרבה אור על הפנים → תמונות שרופות
  3. לייב־ויו לא מראה פלאש
    • לכן, המסך נראה נורמלי/כהה
    • בפועל התמונות יוצאות בהירות מדי



איך להימנע בעתיד​

  1. קבעי ISO ידני
    • ISO 400–800 בדרך כלל לאירוע עם פלאש
    • כך המצלמה לא “תעלה יותר מדי” את החשיפה
  2. שימי פלאש על M עם עוצמה מתאימה
    • 1/16–1/8, בהתאם למרחק ותקרה
  3. צילום ניסיון קטן
    • בודקת אם יש שריפה
    • מעלה / מורידה עוצמה אם צריך



כלל זהב​

כשפלאש על M – ISO חייב להיות ידני, אחרת התמונות עלולות לצאת שרופות אפילו אם הפלאש עצמו מוגדר נכון.
אם את רוצה, אני יכולה להכין לך טבלת “הגדרות בטוחות לאירוע” עם ISO, עוצמה ו־ZOOM שמסדרת הכל מראש.
זה יחסוך בלבול בלייב ויו וימנע שריפות.

קיצר יש רק כפתור אחד לכוון והוא המוד, והגלגלת משנה את הנתונים, תנקס.

בדיוק! בדיוק כך:
  • MODE = הכפתור הראשי → בוחרים M / TTL / AUTO וכו’
  • הגלגלת = משנה את הערכים בתוך המוד → עוצמה, ZOOM, כל דבר אחר
זה כל מה שצריך לדעת בשביל שליטה מלאה על הפלאש בלי משדרים. ✅
כל השאר רק “תוספות” או הגדרות למצב אלחוטי.

אוקי חשבתי שטיטיאל זה המשדר.

הבנתי אותך. כן, הרבה צלמות מתחילות לחשוב ככה, כי TTL נשמע “טכני” ומתקדם, וזה מבלבל.
למעשה:
  • TTL = Through The Lens → הפלאש מודד את האור דרך העדשה ומחליט כמה להאיר
  • זה לא משדר, לא שולח שום פקודה לאף פלאש אחר
  • כל מה שקורה הוא בתוך הפלאש והמצלמה שלך
אז אין לך משדר – זה פשוט אוטומציה חכמה של הפלאש עצמו.
אם תרצי, אני יכולה להסביר בקצרה גם למה לפעמים TTL “מבלבל” עם מרכך או תקרה בהירה.

למה לא להשתמש בטיטי אל אוטומטי זה נשמע די סבבה

כן, זה נשמע סבבה, אבל בפועל TTL אוטומטי באירוע עם הרבה משתתפים הוא קצת מסוכן, ויש לזה כמה סיבות טכניות ברורות:



למה TTL אוטומטי יכול להיכשל​

  1. חוסר עקביות
    • הפלאש מחליט לבד כמה אור לתת בכל צילום
    • אם מישהו קרוב או רחוק, הפנים עלולות לצאת כהות או שרופות
    • בתמונה קבוצתית, מי במרכז יכול להיות מושלם, ומי בקצה – אפל
  2. היסטוריה קצרה של הבזק
    • TTL עושה פרה־פלאש למדידה
    • כשהמרכך מחליש את האור, או התקרה בהירה, הוא יכול “להגזים” → תמונות שרופות
  3. רצף צילום מהיר
    • במצב TTL, הבזק משתנה בכל פריים
    • אין לך שליטה מלאה על אחידות האור לאורך כל האירוע



מתי TTL אוטומטי מתאים​

✔️ פורטרט יחיד
✔️ סטודיו מבוקר
✔️ צילום קרוב, עם רקע לא משתנה



למה M עדיף באירוע​

  • את בוחרת עוצמה קבועה (1/16–1/8)
  • אור עקבי על כולם
  • מרכך עובד בצורה צפויה
  • ISO ידני → אין הפתעות



משפט מפתח​

TTL נשמע נוח, אבל באירוע עם הרבה משתתפים הוא מגדיל סיכוי לשריפות או אור לא אחיד.
M נותן לך שליטה מלאה, בלי הפתעות.
אם תרצי, אני יכולה להכין טבלת הפלאש המושלמת לאירוע עם עוצמות, ZOOM ו־ISO – ככה שלא תצטרכי לחשוב בכלל בזמן הצילום.

חשוב שציינת את הקרוב רחוק.

בדיוק, חנה — זה אחד הדברים המרכזיים שמבלבלים ב־TTL.
בפועל:
  • TTL מתייחס למרחק לכל פריים בנפרד → פנים קרובות יקבלו פחות אור, רחוקים יקבלו יותר
  • זה עובד יפה בצילום יחיד, אבל בקבוצה עם משתתפים במרחקים שונים → אי־אפשר לחזות איך הפלאש יחלק את האור
  • לכן ב־M, את קובעת עוצמה קבועה שמתאימה לטווח הכללי, ומקבלת אחידות
זה גם מקל על רצף מהיר, בלי שתצטרכי לתקן את הפלאש בכל תמונה.
אם את רוצה, אני יכולה להראות לך איך לבחור עוצמה מתאימה לטווח קרוב–רחוק בקבוצה – זה יחסוך ניסויים באירוע.

ניסויים תמיד יהיו...

נכון, חנה, ניסויים תמיד יהיו – זה בלתי נמנע, במיוחד כשיש אור משתנה, אנשים בתנועה ומרחקים שונים.
הטוב הוא שאפשר להפחית אותם למינימום:
  • לקבוע M + עוצמה אחידה
  • ISO ידני
  • ZOOM קבוע
  • מרכך מחובר
אז כל ניסוי קטן יהיה רק התאמה עדינה, ולא “לשחק כל פריים מחדש”.
באירוע כזה, גם אם תמיד יהיה משהו קטן לשנות – את שולטת על האור העיקרי, וזה עושה את ההבדל הגדול.

אם אני מצלמת זוג בלבד, אז מה הערכים?

מעולה, חנה. זוג זה הרבה יותר פשוט ומדויק מאירוע עם הרבה משתתפים. הנה המלצה מעשית:



הגדרות פלאש למצב זוגי (Indoor, מרכך מחובר)​

מצלמה​

  • ISO: 400–800 (תלוי בתאורה החדר)
  • צמצם: 4–5.6 (עומק שדה נעים)
  • תריס: 1/160–1/200 (לצלם בלי טשטוש תנועה)

פלאש​

  • MODE: M
  • עוצמה: 1/16 → התחלה, אפשר לעלות ל־1/8 אם רחוקים מהקיר/תקרה
  • ZOOM: 24–28mm (לכיסוי הזוג בלי הרבה פיזור)
  • ראש מוטה מעט כלפי מעלה או קדימה (~60° אם התקרה נמוכה)
  • מרכך: מחובר



טיפים קטנים​

  1. צלמי תמונה ניסיון אחת – בדקי אם ההיילייטים לא שרופים
  2. אם החדר מואר מדי (קירות לבנים) → יתכן שתצטרכי להוריד עוצמה ל־1/32
  3. המרחק של הזוג עד הפלאש = קריטי
    • 1–2 מטר → 1/16 בדרך כלל מספיק
    • מעל 3 מטר → 1/8



כלל זהב לזוג​

עדיף אור מעט חלש ורך (מרכך + M)
מאשר TTL אוטומטי שמסמן יותר מדי אור ומשרוף פנים



אם את רוצה, אני יכולה להכין לך טבלת זוג-Indoor:
  • מרחק / עוצמה / ZOOM
  • ערכי פתיחה קבועים
    כך שבכל זוג את פשוט מסתדרת בלי לחשוב.
רוצה שאעשה את זה?

זה אותם ערכים לא עדיף לרדת ל2.8 ליצור בוקה?

כן, חנה, את צודקת – אם את רוצה בוקה יפה יותר, הצמצם משפיע יותר מהפלאש.



מה קורה כשאת פותחת לצמצם 2.8​

  • עומק שדה קצר → הרקע מטושטש (בוקה)
  • הפנים נשארות חדות אם הפוקוס נכון
  • פחות אור נכנס מהחדר → לפעמים צריך להעלות פלאש קלות

איך לשלב עם פלאש​

  • MODE: M
  • עוצמה: מתחילים ב־1/16
  • ZOOM: 24–28mm
  • מרכך מחובר
אם אחרי צילום ניסיון נראה כהה → מעלה ל־1/8
כך שפותחים צמצם בשביל בוקה, והפלאש רק משלים אור לפנים.



כלל זהב​

צמצם רחב = רקע מטושטש
פלאש אחיד = פנים מוארים
שילוב של שניהם = תמונה רכה, מקצועית



אם את רוצה, אני יכולה להכין לך “מדריך קצר” לצילום זוג עם פלאש + בוקה – עם כל הערכים שהכי עובדים בפועל.
רוצה שאעשה את זה?

אם אני מצלמת בחוץ בחושך אם תאורת רחוב מה ההמלצה לגבי ערכי הפלאש?

מעולה חנה, צילום זוג בחוץ בלילה עם תאורת רחוב – פה צריך לשלב בין אור סביבתי לבין פלאש עדין, כדי לא לקבל רק פנים מוארים ורקע שחור. הנה ההמלצה:



הגדרות מצלמה​

  • ISO: 800–1600 (תלוי כמה רחוק/כהה התאורה)
  • צמצם: 2.8–4 (לשמור על בוקה ועדיין מספיק אור מהרחוב)
  • תריס: 1/125–1/160 (מספיק קצר כדי למנוע טשטוש מהתנועה)



הגדרות פלאש​

  • MODE: M
  • עוצמה: 1/16 או 1/8– התחלה
    • יותר קרוב = 1/16
    • יותר רחוק / חושך מוחלט = 1/8
  • ZOOM: 24–28mm
  • ראש מוטה מעט (או ישר אם אין תקרה)
  • מרכך: חובה → רך ולא שורף את הפנים



טיפים חשובים​

  1. תאורת רחוב = רקע צבעוני ומעניין
    • אל תכבי את הפלאש לגמרי
    • תנסי “להתמזג” עם האור הקיים → תמונה טבעית
  2. צילום ניסיון אחד קודם
    • בודקת איזון בין פנים לרקע
    • אם הפנים נשרפות → הורידי פלאש / הגדירי ZOOM
    • אם הרקע שטוח מדי → הגדילי חשיפה סביבתית או צמצם פתוח יותר
  3. מרחק חשוב מאוד
    • 1–3 מטר מהזוג → עוצמה 1/16–1/8
    • מעל 4 מטר → ייתכן שתצטרכי 1/4, אבל זה כבר חזק יחסית



כלל זהב​

בלילה – תמיד תחפשי שילוב אור פלאש עדין + תאורה סביבתית
כך הפנים מוארים, והרקע נשאר טבעי ולא שחור לגמרי.



אם את רוצה, אני יכולה להכין לך טבלת “ערכי פלאש ללילה בחוץ” עם מרחקים, עוצמה ו־צמצם – כך שתוכלי להרים זוג בכל מצב בלי ניסוי ארוך.
רוצה שאעשה את זה?

זה רק להעלות איזו? למרות שאין לי שום תקרה או קיר?

נכון, בדיוק — כשאין תקרה או קיר, העלאה של עוצמת פלאש היא מה שתשפר את החשיפה, כי אין שום משטח להחזיר אור.
כמה נקודות מעשיות:



למה לא מוטה למעלה / לצד​

  • אין תקרה → לא יוצא רפלקט → אור לא מתפזר
  • אין קיר → אין השתקפות לרקע
  • הפלאש “זורק” אור ישר → צריך עוצמה יותר חזקה



מה לעשות​

  • MODE: M
  • עוצמה: 1/16–1/8, לפי המרחק
  • מרכך: חובה → רך ולא שורף פנים
  • ZOOM: 24–28mm
  • פוקוס על הפנים
אם זה זוג קרוב (1–2 מטר) → 1/16 בדרך כלל מספיק
אם רחוקים יותר → מעלה ל־1/8



טיפים נוספים​

  1. בדקי צילום ניסיון אחד – עדיף לראות קודם אם השריפה קיימת
  2. אפשר להטות פלאש מעט קדימה / 30° למעלה כדי שהאור יתפזר קלות
  3. אל תנסי “לדחוף את התאורה הסביבתית” – עדיף פלאש מדויק



אם את רוצה, אני יכולה להכין לך טבלת פלאש חוץ לחושך מוחלט עם מרחקים ועוצמות, כדי שלא תצטרכי לנחש כל זוג.
רוצה שאעשה את זה?

פוקוס הכוונה לכוון את הפלאש ישיקרות לפנים?

לא בדיוק. בפלאש אין “פוקוס” במובן של למקד את האור לפנים כמו עם עדשה. מה שיש זה שני דברים נפרדים:



1️⃣ פוקוס במצלמה​

  • מתייחס לחדות התמונה
  • את בוחרת איפה הפנים יהיו חדות (זוג / פרצוף יחיד)
  • זה לא משנה את אופן פיזור אור הפלאש



2️⃣ ZOOM / פיזור אור הפלאש​

  • כאן את כן יכולה “לכוון” את האור:
    • ZOOM נמוך (24–28mm) → אור רחב → מכסה זוג או קבוצה
    • ZOOM גבוה (50–105mm) → אור צר ומרוכז → מתאים ליחיד רחוק
  • מרכך עוזר לרכך את האור בלי להכריח כיוון מדויק



מילה אחרונה​

“פוקוס” = חדות התמונה
“כיוונון פלאש” = ZOOM + מרכך
שילוב נכון = פנים חדות + אור רך ומחמיא



אם את רוצה, אני יכולה להכין לך מדריך קטן: פוקוס מול ZOOM למצב זוג/אירוע/חוץ, עם ערכים מעשיים שתוכלי להשתמש בהם בלי לחשוב.
רוצה שאעשה את זה?
אחרי התנסות עבד לי 1/8 עם מרכך,
בנוסף העליתי והורדתי איזו לפי הצורך.
אשמח שתשתפו מנסיונכם.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  4  פעמים
למעלה