דרוש מידע בת סמינר שהחברה הכי טובה שלה יצאה לתרבות רעה

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #44
בלת"ק
אבל לצערי מסיפור קרוב מאד,

לפני שאת מאמינה לאמא שספרה ומסיקה מסקנות ופועלת פעולות, תבדקי את המידע!!!!

אל תעשי כלום כלום כלום, בלי לוודא ולברר לעומק מול מה את מתמודדת

הרבה פעמים ההיא שמעה מההיא וההיא מההיא, וילדה שראתה סרט הופכת להיות יצאה לתרבות רעה :(

בהצלחה רבה במה שתעשי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #45
לא רואה את עצמי כזה חכם להביע דעה בעניינים כאלו, אבל יש לי רעיון לכיוון פעולה אפשרי.
להפנות את עיקר תשומת הלב לתפילה על החברה. זה ישדר לבת בדרך חיובית סלידה מדרכה הקלוקלת, ומי יודע, אולי התפילות תיעננה ותצאו מורווחות מכל הצדדים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #46
לא יודעת מה המצב של החברה, כמה זמן היא ככה.. (התביישתי לשאול את האמא ההיא שתבין שאני לא יודעת כלום..)
מה רמת הקשר שלהם מאז שהיא ככה..
אז עכשיו לטובת ביתך היקרה !!!
הסירי את הבושה וגשי אל האמא הזאת ותוציאי ממנה כל פרט שאת יכולה לקבל לתמונת מצב ברורה יותר כלפי סיפור זה !!!!
כעת זה לא הזמן לבושה את צריכה לפעול ולבדוק מה קורה בדיוק ,[והכל כמובן ללא ידיעת הילדה לע''ע]

ושוב ושוב לפני שיחה עם הילדה ולפני כל משהו ישיר עם הילדה פשוט שווה לך לפנות לייעוץ עם אישי /נשות חינוך שפשוט מתמחים בתחום ורק תרוויחי שתדעי לנהוג נכון ובריא לך ולילדתך....
 
  • הוסף לסימניות
  • #48
@ניאגרה
את מעודדת אותי לדבר אחד- לשמור על קשר קרוב עם הבנות שלנו.
לפעמים זה ממש קשה. הן משדרות ריחוק, מבסוטיות עם החברות ורק איתן, .. ויש לי נסיון עם בת 14 שממש לא קל איתה אבל כל פעם שאני כן מצליחה לעשות איזה יציאה איתה או שיחה קלילה על כלום או אפייה יחד. כל פעם זה אתגר שאני כל כך שמחה שהצלחתי בו ושהיה לנו כמה דקות ברוח טובה. אני רואה מהסיפור הזה שוב כמה זה חשובבב. שנשמע על דברים שקורים - מהילדים שלנו ולא מבחוץ.
וכמובן כמובן שזה מצריך לחשוב טוב טוב איך מגיבים לסיפורים הפחות פוטוגניים שהן משתפות. כדי שימשיכו גם בעתיד (תקף כמובן גם לבנים)
הרבה הצלחה ונחתתתתת
נכון מאוד!
הרב פנחס ברייער מרבה לדבר על הנושא, איך יוצרים קשר בריא ם הילדים וכמה שווה ההשקעה בזה לאורך שנים..

כמה זה מלחיץ הדברים הללו..

שה' יכוון אתכם בעצה טובה ושתראו רק נחת מכל יו"ח.
 
  • הוסף לסימניות
  • #49
קשה לקרוא את הכול, זה כואב
מהסתכלות של בחורת סמינר שבחורה מחזור מעלי יצאה מהסמינר בשמועות לא מרנינות
אני רואה את החברה הטובה שלה {שאולי זו בתך} עצובה היא נראית בודדה כזו
כאילו לקחו ממנה את החיות שלה,
אני חושבת כמו שרבות כתבו פה שצריך לתת לה אהבה להראות לה אותה
לדאוג שתיהיה עסוקה מאד,
אם היא סגנון של ילדה חזקה יותר שפחות נמשכת יותר עומדת על שלה אז אפשר לאפשר לה לשמור על קשר [אולי]
אבל אם אחת שהחברה משפיעה עליה מאד תרחיקי אותה מהבחורה שנשרה זה יכול להזיק לה מאד
ושאלת איך לדבר איתה
פשוט תשאלי אותה על אותה חברה בשיחה ישרה תאמרי לה שפגשת אמא של בת וספרי לה הכול
תגידי לה שאת פה בשביל לעזור לה, להבין את הקשים שהיו לה , את התמודדות שעברה ועדין עוברת
תתעניני אצלה איך בסמינר, אם נשארו לה חברות או שהיא לבד, איך הרגשות שלה, ספרי לה אולי חויות שהיו
לך כשהיית בסמינר, תספרי על קשים והיא תספר לך גם וככה תוכל לשחרר

וכמובן התפילה עוזרת הכי שבעולם
ואמונה ותקווה שהכול יהיה לטובה
שיהיה בהצלחה

[מקווה שזה בסדר איך שנכתב...
 
  • הוסף לסימניות
  • #50
אז עכשיו לטובת ביתך היקרה !!!
הסירי את הבושה וגשי אל האמא הזאת ותוציאי ממנה כל פרט שאת יכולה לקבל לתמונת מצב ברורה יותר כלפי סיפור זה !!!!
כעת זה לא הזמן לבושה את צריכה לפעול ולבדוק מה קורה בדיוק ,[והכל כמובן ללא ידיעת הילדה לע''ע]

ושוב ושוב לפני שיחה עם הילדה ולפני כל משהו ישיר עם הילדה פשוט שווה לך לפנות לייעוץ עם אישי /נשות חינוך שפשוט מתמחים בתחום ורק תרוויחי שתדעי לנהוג נכון ובריא לך ולילדתך....
כל מילה !
 
  • הוסף לסימניות
  • #51
בלת"ק
אבל לצערי מסיפור קרוב מאד,

לפני שאת מאמינה לאמא שספרה ומסיקה מסקנות ופועלת פעולות, תבדקי את המידע!!!!

אל תעשי כלום כלום כלום, בלי לוודא ולברר לעומק מול מה את מתמודדת

הרבה פעמים ההיא שמעה מההיא וההיא מההיא, וילדה שראתה סרט הופכת להיות יצאה לתרבות רעה :(

בהצלחה רבה במה שתעשי.
נכון מאוד לא הרי ההגדרה של תרבות רעה אצל משפחות מאוד אדוקות חסידי סטמר שאם הבן הצביע לבחירות הטמאות זה סוף העולם למשפחות פתוחות שגם אם הבן קנה ח"ו אייפון זה לא כ"כ מחריד אותם תבררי טוב טוב מה בדיוק קורה עם אותה בחורה לפעמים זה לשון הרע בגלל שאיזה יאכנע ראתה אותה לדבר עם איזה בחור שבמקרה הוא בן דודה שעצר אותה ברחוב ולא היה נעים לה להתעלם
אם זה באמת תרבות רעה דבר ראשון להוזיל דמעות בהדלקת נרות שבת
ולמעשה מה לעשות - קטונתי
 
  • הוסף לסימניות
  • #52
@ניאגרה
את מעודדת אותי לדבר אחד- לשמור על קשר קרוב עם הבנות שלנו.
לפעמים זה ממש קשה. הן משדרות ריחוק, מבסוטיות עם החברות ורק איתן, .. ויש לי נסיון עם בת 14 שממש לא קל איתה אבל כל פעם שאני כן מצליחה לעשות איזה יציאה איתה או שיחה קלילה על כלום או אפייה יחד. כל פעם זה אתגר שאני כל כך שמחה שהצלחתי בו ושהיה לנו כמה דקות ברוח טובה. אני רואה מהסיפור הזה שוב כמה זה חשובבב. שנשמע על דברים שקורים - מהילדים שלנו ולא מבחוץ.
וכמובן כמובן שזה מצריך לחשוב טוב טוב איך מגיבים לסיפורים הפחות פוטוגניים שהן משתפות. כדי שימשיכו גם בעתיד (תקף כמובן גם לבנים)
הרבה הצלחה ונחתתתתת
@SHILATI
@HennyS
@נ.ס.
@ניאגרה
@geekית מחשבים

אפרופו הנ"ל מה שכתבתי אתמול- אתמול בערב הבת שלי ראתה פרסום של |להודות ולהלל של עריית ירושלים בחנוכה
והציעה אולי נלך
אני כל כך שמחה שהיא רוצה שאני אבוא איתה. זה הזדמנות פז בשבילי.
דא עקא שאין כרטיסים לקניה.
אולי למישהו/י כאן יהיה 2-3 כרטיסים למכור לי?????
* * * * בואו נשתדל להשקיע בקשר לפני שיהיה אל חזור... * * * *
 
  • הוסף לסימניות
  • #53
שוחחתי עם בתי (כיתה י"א) על השאלה שנידונה כאן.
היא אומרת לי: "יואו... עכשיו זה יהיה הכי גרוע אם ההורים יתחילו לגשש אחרי הבת הזו שאולי היא 'נדבקה' מהחברה. מסכנה, גם ככה קשה לה.
אני במקומה הייתי הולכת לדבר על זה עם המורה".
ואז תארה לי כי לאחרונה חברתה מהכתה סיפרה לה על שתי בנות הגרות באזורה שבבוקר הן תלמידות סמינר מהתקנון, אחר הצהרים נראות הרבה יותר גרוע, משוחחות על דברים שהיא לא רוצה לשמוע נעלבות שהיא לא מצטרפת אליהן, והיא לא יודעת מה לעשות.
מה עשתה בתי? היה להן "יום חינוך" בסמינר. היא דברה על כך עם המורה והודיעה שהיא "מבחוץ", לא קשורה למעשה, ואין לה קשר לבנות, אבל שהמורה תהיה מודעת למצב ותראה איך לעזור לכל הנוגעות בדבר.
אחר כך יידעה את אותה בת ובקשה ממנה שלא תכעס עליה שהיא דברה עם המורה. ובהחלט הוקל לבת.
(יש להן מחנכת חכמה מאוד וקשובה מאוד ב"ה)

אין לי מושג איך צוות הסמינר, האם הוא חכם קשוב ורגיש ואולי יוכל לעזור, אבל זו נקודה שכדאי לחשוב עליה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #54
@ספרינגית יקרה, הייתי שמחה להביא לך לו היה לי, אני לא ירושלמית :)
כל הכבוד!
זה כ"כ מלמד את כולנו לזכור לפקוח עין על האוצרות היקרים בתבל, עם המון אהבה!
הרבה נחת לכולם!
 
  • הוסף לסימניות
  • #55
לצאת עם הבת ליום/ חלק מיום למסעדה יום תפילה קניות עם עצירה לאכילה מקרבת במקום נעים /לשבת ליד הים , אולי אפילו בחנוכה

ולדבר איתה כך למשל:
להעלות את הנושא
ולהביע אמפתיה לרגשות גם בלי שהיא אומרת אותם

אפשר להתחיל בלספר ששמעתי על כך הייתי בהלם .
וזה מערער ומבלבל מאד
מצד אחד היה קשר יפה עם הרבה רגעים יפים
מצד שני החברה בחרה בדרך אחרת ---
וכאן להרהר ולהתרכז במנה שבצלחת
ולתת לה להשחיל מה שהיא חושבת
ביחד לדרך האחרת , ביחס לקשר , ביחס לכל הרגשות שעולים סביב זה.
וכשלא מפחדים לגעת במקום המבלבל הזה ביחד .
ואת הפחד לשים הכי בצד
היא תחוש בטוחה יותר להביע רגשות , כי לא יכנסו להיסטריה
ולא להתקפה גם אם היא תגיד שהיא לא יכולה לוותר על הקשר
אבל חשוב לדעת את זה
ולא צאת ראש בראש , כי זה ימהר תהליך שלילי חלילה --
והיה ואכן הכיוון שהיא מאד רוצה ללכת בדרכה של החברה או לשמור על קשר וכד'..
לזה כדאי להתכונן מראש עם עצה של מומחים בחינוך .

להתפלל הרבה! ולעשות מעשים טובים שה' ישמור עליה .
 
  • הוסף לסימניות
  • #56
@SHILATI
@HennyS
@נ.ס.
@ניאגרה
@geekית מחשבים

אפרופו הנ"ל מה שכתבתי אתמול- אתמול בערב הבת שלי ראתה פרסום של |להודות ולהלל של עריית ירושלים בחנוכה
והציעה אולי נלך
אני כל כך שמחה שהיא רוצה שאני אבוא איתה. זה הזדמנות פז בשבילי.
דא עקא שאין כרטיסים לקניה.
אולי למישהו/י כאן יהיה 2-3 כרטיסים למכור לי?????
* * * * בואו נשתדל להשקיע בקשר לפני שיהיה אל חזור... * * * *
תבדקו כאן אולי יהיה מי שיוכל לעזור
 
  • הוסף לסימניות
  • #57
כשחברה שלי הכי טובה בכיתה י"א התקלקלה ואחרי כחודש העיפו אותה מהסמינר (יצאה עם בחורים, ג'ינסים, עגילים באף וחמש בכל אוזן וכו')...
המשבר הכי קשה שהיה לי בכל הסיפור, זה ההאשמה שאבי ואימי היקרים הסתובבו איתה.
שאילו הם היו משגיחים יותר. ואילו הם היו אומרים לי ככה וככה ואילו הם היו בודקים יותר לעומק כל חברה שאני בקשר איתה (דבר שלא מציאותי בכלל כשיש כמה בנות שלומדות בסמינר ויש אוקיינוס של בנות בכל מחזור).
והמתח אוי המתח שעד היום מעלה לי דמעות להזכר במתח שהורי היו נתונים, אולי היא כבר השפיעה עליי ואולי אני כבר גם (לא רוצה להוציא מהפה את ההמשך..) ומי יודע מה יהיה וכמה החברה כבר הזיקה, וכל אחות שהייתה אומרת איזה משפט או רבה איתי הם היו בטוחים שאני כבר בורחת לחפש את האושר ברחוב..
פליז אמא יקרה תחסכי את זה מהבת שלך! תסמכי עליה! תאהבי אותה! ותאמיני בה שהיא טובה ויראת ה'! (לא חייבים לבטא את זה במילים, תאמיני לי שאנו מבינים יופי מה את משדרת ומה את חושבת).
תודה לה' שהיה לי סבא יקר שהייתי הולכת הרבה לעזור לו ולסבתא והיה לי לאוזן קשבת שהבין והכיל וכאב וחיזק כל כך הרבה חיזק אותי ואת הורי באמונה וביטחון בה' שאין לנו שליטה על הבחירות של אחרים ועל הנזקים (או הרווחים) שקורים בהשגחה מלמעלה, כי אין אדם נוקף אצבע למטה אלא אם כן הכריזו מלמעלה. ושום דבר לא יכול להועיל או להזיק, לחשל או לנשל אותנו מנכסינו הרוחניים בלי בחירה בטוב או ברע של האדם עצמו.
כולם כאן הציעו תפילות, כמה צריך תפילות! אוי כל כך הרבה תפילות צריך!
אבל העיניים האדומות של אימי והסגולות סביב השעון שהיא עשתה כדי לשמור עליי העיקו עלי והכאיבו לי כל כך.
רוצה להתפלל עליה? תתפללי עליה. אל תפסיקי להתפלל. בהדלקת נרות שבת, מול נרות חנוכה, בכותל, בספר תחינות ותהילים אבל תדאגי שלא תרגיש שהיא המושא לרחמים ותפילות כרגע.
אמא יקרה, ה' הפקיד בידיך פקדון שמרי עליו! ה' מאמין בך ובטוח בך שתעשי את תפקידך הכי טוב ושתצליחי! אחרת ה' לא היה מנסה אותך ואת ביתך בניסיון הזה. אני מאמינה בך שתצליחי ושולחת לך מכאן הרבה כוח!
בתפילה ובברכה שהתקופה תעבור בשלום רגוע ושמח בלי נזקים ועם הרבה תועלת!
 
  • הוסף לסימניות
  • #59
שוחחתי עם בתי (כיתה י"א) על השאלה שנידונה כאן.
היא אומרת לי: "יואו... עכשיו זה יהיה הכי גרוע אם ההורים יתחילו לגשש אחרי הבת הזו שאולי היא 'נדבקה' מהחברה. מסכנה, גם ככה קשה לה.
אני במקומה הייתי הולכת לדבר על זה עם המורה".
ואז תארה לי כי לאחרונה חברתה מהכתה סיפרה לה על שתי בנות הגרות באזורה שבבוקר הן תלמידות סמינר מהתקנון, אחר הצהרים נראות הרבה יותר גרוע, משוחחות על דברים שהיא לא רוצה לשמוע נעלבות שהיא לא מצטרפת אליהן, והיא לא יודעת מה לעשות.
מה עשתה בתי? היה להן "יום חינוך" בסמינר. היא דברה על כך עם המורה והודיעה שהיא "מבחוץ", לא קשורה למעשה, ואין לה קשר לבנות, אבל שהמורה תהיה מודעת למצב ותראה איך לעזור לכל הנוגעות בדבר.
אחר כך יידעה את אותה בת ובקשה ממנה שלא תכעס עליה שהיא דברה עם המורה. ובהחלט הוקל לבת.
(יש להן מחנכת חכמה מאוד וקשובה מאוד ב"ה)

אין לי מושג איך צוות הסמינר, האם הוא חכם קשוב ורגיש ואולי יוכל לעזור, אבל זו נקודה שכדאי לחשוב עליה.
יכול להיות שבמקרה הזה זה היה נכון
אבל זהירות! זהירות! זהירות!
לדעתי הצעד האחרון אמור להיות פניה לצוות חינוכי
לצערנו טובת המוסד עומדת לנגד עיניהם לפעמים יותר מטובת הבנות, וזה יכול להזיק לבת שניגשה בתמימות לקבל עזרה, ועכשיו יסמנו אותה.
כדאי להיעזר בכל אחד אחר בסביבה לפני הסמינר
זו אופציה אחרונה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #60
@SHILATI
@HennyS
@נ.ס.
@ניאגרה
@geekית מחשבים

אפרופו הנ"ל מה שכתבתי אתמול- אתמול בערב הבת שלי ראתה פרסום של |להודות ולהלל של עריית ירושלים בחנוכה
והציעה אולי נלך
אני כל כך שמחה שהיא רוצה שאני אבוא איתה. זה הזדמנות פז בשבילי.
דא עקא שאין כרטיסים לקניה.
אולי למישהו/י כאן יהיה 2-3 כרטיסים למכור לי?????
* * * * בואו נשתדל להשקיע בקשר לפני שיהיה אל חזור... * * * *
סורי,
אין לי :(
בהצלחה רבה!
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אתגר קשרי מילים נוסף, מתחלף כל יום ב-13:00

מוזמנים לשלוח רעיונות לאתגר sheva.motion בג'ימייל
וכן אם יש רעיון למשחק מילים אחר שאשמח לבנות.

- ללא התחייבות לאתגר מדי יום
- ללא התחייבות לרמה גבוהה... מי שקל לו מדי, שייתן לילדיו הרכים לפתור

ועוד משחק נחמד שיצרתי בין לבין
אפשר לשנות את רמת הקושי בגלגל השיניים
שלום,
החלטתי להכנס לשוק ההון, מתוך הבנה שזהו אפיק שיכול להניב רווחים גדולים בעזרת ה'.
כמובן שלהכנס לנושא כה רחב וגדול- עם אפס ידע (זה בגדול מה שיש לי...)- לא מומלץ.
אני מחפשת קורס מקיף ואיכותי שלאחריו אני אוכל לעוף קדימה עצמאית.
מחיפוש ברשת, נתקלתי במכללת דניאל דמארי,- שהוא, כך הבנתי מלמד את הנושא בצורה מעמיקה ויסודית.
אני לא אכתוב מחיר מדויק, אבל הם לוקחים בסביבות התשע אלף, ונותנים בתמורה מעטפת מאוד מושקעת, של כמעט 24/7 עם קבוצת ווצאפ צמודה שבה אפשר לשאול הכל ועונים ממש מהר, תיעוד ביומני מסחר- שהם עוברים עליו כל שבוע ומפדבקים אותי, בנוסף יש סקירה שבועית על כל מה שקורה בשוק מדניאל עצמו בה הוא מפרט על כל מה שכנראה הולך לקרות והמהלכים שהוא עצמו הולך לעשות.
וגם- פתיחת חשבון דמו- ולווי צמוד עליו, ורק אחרי שהם רואים שאני יודעת להתנהל איתו מעולה, הם עושים בדיקה ומשחררים אותי לפתיחת חשבון אמיתי.
וגם- הם מדגישים שהליווי שלהם הוא לכל החיים.
שאלתי היא-
שווה?
האם יש קורסים אחרים שנותנים מענה דומה בפחות מחיר?
זה מחיר הגיוני בשוק?

אשמח לכל מידע.
תודה רבה!!!
🎉🎉🎉🎉🎉🎉🎉
האתר!
האתר המיוחד על סדרת דופליקטים!

מה יש לנו שם?

❓ חידונים

📰 מאמרים

🖼️ תמונות

ועוד׳

האתר אינו פתוח בנטפרי עדיין, אז נשמח אם מישהו יוכל לשלוח לבדיקה!

לשליחת מאמרים : שלחו אימייל מסודר אל <לא ניתן לפרסם מיילים באופן פומבי>

והמאמר שלכם יפורסם ברגע שנוכל! (נבקש לא להטריד בנושא)
לשליחת חידונים

האתר בשלבי הקמה על כן לא כל הפתורים שתראו יעבדו!

וזהו... !
תהנו!!!

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

לאחר שיטוט אחרי מאמרים אודות גיל הרך, נתקלתי במאמר פורץ מחשבה מאת יעל דיין באתר של ד"ר עדה בקר וליזי דוידי
כבן משפחה של גננת בגיל הרך הבנתי שכל מילה במאמר הינו אמיתי ויש כאן משהו המצריך חשיבה, נשמח לקרוא את דעתכן

1837.

פרידריך פרבל
מקים את גן הילדים הראשון בעולם. ממציא את השם – "גן ילדים".
בשם זה רוצה להדגיש את מהותו של המוסד כמקום המאפשר לילדים וילדות לגדול ולהתפתח כפרחים בגינה – באופן חופשי, עצמאי, על פי טבעם הייחודי.
בגן הזה יהיו פעילים, ישחקו, יטיילו בטבע, יטפלו בגינה, יעסקו במוסיקה ושירה ויזכו לכבוד.
גן הילדים יהווה סביבה בה קיימת הרמוניה ואחדות בין האדם, הטבע והבריאה, בין המשפחה והגן, בין הגוף, הנפש והאינטלקט.
בגן הילדים יכולים הילד והילדה לשהות עם חבריהם מחוץ למגבלות שמטילה המשפחה ובסביבה מוגנת.
הוא גם המציא את מקצוע ה"גננת" ולצורך הכשרתה הקים סמינר לגננות ראשון בעולם.

פרבל היה כנראה זה שטמן בנו את רעיון המפגש.
הוא תיאר את סדר היום בגן וציין שבבוקר כולם מתכנסים לשירה משותפת, שרים שירי בוקר טוב, שירים על מזג האוויר, עונות השנה ומנהלים שיחה על נושא כלשהו. מאז ועד היום כל הילדים והילדות בגן, כנראה בכל העולם, מתכנסים בבוקר למפגש.

איך קרה שהמפגש מתקיים כבר 180 שנה ואף אחת לא שואלת למה? מי צריך את זה?
אולי החשיבות שאנחנו מייחסות למפגש נובעת מהחשש שיחשבו שאנחנו טיפשות?


כ-70 שנה מאוחר יותר, בשנת 1907, מקימה מריה מונטסורי, (1870 – 1952) את גן הילדים הראשון באיטליה. כמו פרבל, גם מונטסורי דוגלת בפיתוח העצמאות של הילדים והילדות בגן ומעודדת חופש ובחירה.
יחד עם זאת, כאשר היא כותבת את ההנחיות למפגש בספרה "שיטת מונטסורי" (1909), ניתן לראות כי אין התייחסות לעצמאות או בחירה של הילדים והילדות.

על פי ההנחיות של מונטסורי, הגננת מסבירה לילדים ולילדות שצריך ללכת בשקט למקום הישיבה הקבוע, לשבת כשהרגליים נוגעות ברצפה והידיים על השולחן, הראש זקוף. בדרך זו, מסבירה מונטסורי, היא מלמדת יציבות ואיזון. אחר כך הילדים והילדות קמים כדי לשיר.

הגננת מסבירה שבזמן הקימה והישיבה אין צורך להרעיש. הגננת יכולה גם להסב את תשומת הלב לילד שהגיע נקי, חדר שסדרו יפה ומעשים אחרים הראויים לשבח.

אחר כך פותחת הגננת בשיחה. היא שואלת מה עשו אתמול, כיצד התנהגו, במה שיחקו, כיצד התייחסו להורים, האם דברו בנימוס, האם עזרו לאמם, האם ספרו בבית מה למדו בגן. ביום שני (אצלנו ביום ראשון), השיחות ארוכות יותר והגננת מבקשת שיספרו כיצד בילו בסוף השבוע.

אם מישהו מספר שאכל משהו לא ראוי (אצלנו: ממתקים), הגננת מסבירה שזה מזיק. השיחות נסובות על ימי הולדת, מסיבות ואירועים אחרים במשפחה או בשכונה וכך היא מלמדת על מה ראוי לשוחח ומפתחת את השפה.

הדמיון שבין תיאור זה למפגשים המתקיימים כיום מעיד על השפעת מונטסורי על הגנים בארץ.

האם התיאור הזה מעורר בנו אי נחת? למה?

בי מעורר התיאור הזה אי נחת מכיוון שהוא מציג גננת השולטת בילדים ובילדות ודורשת מהם ציות. הם צריכים ללכת בצורה מסוימת, לשבת בצורה מסוימת, לדבר בצורה מסוימת. הם פסיביים, נשלטים על ידי הגננת. אין מקום ליוזמה, לבחירה, למגוון של התנהגויות ולביטוי של הבדלים אינדיבידואלים. שליטת הגננת היא מוחלטת גם אם נעשית בצורה נעימה ורגועה. זהו אילוף.

זו גם דעתי על המפגשים המתקיימים כיום בגן. אמנם, הדרישה להליכה או ישיבה מסוימת, קיימת פחות היום, אבל משפטים כמו "שבי יפה", "תקשיבי" "תהיו בשקט" "לא מדברים כשאני מדברת" "לא מחזיקים חפץ ביד", רווחים בהחלט. המפגש, מעצם מהותו, כשכל כך הרבה ילדים וילדות נדרשים לשבת ביחד, מאלץ את הגננת לשלוט בהם.
קשה מאד בסיטואציה כזו להתייחס לכל ילד או ילדה באופן אישי, להתחשב ברצונות או בצרכים של כל אחד ואחת. זו סיטואציה המאלצת את הגננת להסתכל עליהם כקבוצה הומוגנית שצריך לשלוט בה. השליטה של הגננת באמצעות הדרישה להתנהג על פי אמות המידה שהיא קובעת, הופכת את הילד או הילדה לאובייקטים חסרי אונים.

אם כך, מדוע המפגש, שלדעתי זו הפעילות הכי פחות מוצלחת בגן, מחזיק מעמד כבר מאה ושמונים שנה ונתפש כפעילות חשובה והכרחית? כנראה שיש לכולנו צורך בשליטה, כנראה שאנחנו מפחדות לאבד שליטה. המפגש נותן לנו מסגרת מצוינת לשלוט.

הבעיה היא שכפי שלכל אחת מאתנו יש צורך בשליטה, הרי אנחנו מתקוממות כשמנסים לשלוט בנו ולהצר את האוטונומיה שלנו. כשמנסים לשלוט בנו אנחנו רוצות להתנער מהשליטה, אנחנו שואפות לאוטונומיה. זה הפרדוכס של המפגש – מצד אחד הגננת מתרגלת את הצורך שלה בשליטה אבל בצד השני, אצל חלק מהילדים והילדות מתעורר מרי, התנגדות שישלטו בהם. התנגדות זו נתפשת על ידי הגננת כ"הפרעה". הטיפול בהפרעה הוא יתר שליטה. יתר שליטה עלול להוביל לעוד ועוד הפרעות או במצבים חמורים יותר לפחד מפני הגננת. כך נוצר מעגל בו כולם – גננת ילדים וילדות חווים תסכול, חוסר אונים וייאוש.

כשאנחנו חוות תסכול וחוסר אונים אנחנו מחפשות אשמים. כך ילדים או ילדות ש"מורדים" במפגש ומתנגדים לציית לגננת, הופכים לילדים או ילדות עם "קשיי התנהגות" "קשיי קשב וריכוז" וכך הדמוי העצמי שלהם נפגע מאד. צריך להבין שלא בהם טמונה הבעיה אלא במפגש. מצד שני סטודנטיות או גננות שלא מעוניינות או לא מצליחות "לשלוט" נתפשות כגננות לא ראויות, הן לא מספיק "אסרטיביות" וכך הדימוי המקצועי שלהן נפגע מאד.

כל השיח השיפוטי הזה היה נמנע אם לא היה מפגש בגן. אם לא היה פרק הזמן הזה שהוא חממה ליצירת קונפליקטים, אבוד שליטה, תסכול וכעס.

יש גננות המתגאות שמשך המפגש שלהן הוא ארוך מאד "אצלי יושבים במפגש יותר מחצי שעה", על מה הגאווה? על יכולת השליטה והאילוף? כמה מכן באמת מצליחות לשבת שעור שלם בקשב מוחלט למורה? בלי לחלום, בלי SMS, אם אתן לא יכולות, למה זה מצופה מילדים וילדות בגן? הרי זו האשליה הגדולה של המפגש, האשליה שהם אכן מקשיבים ולומדים. הם בסך הכול למדו להשתעמם בשקט, להעמיד פנים, לשבת כך שלא ישימו לב אליהם עד שיוכלו לחזור בשלום למשחקיהם. למידה משמעותית מתרחשת תוך כדי פעילות, לא בישיבה פסיבית. אז בשביל מה מפגש?

המפגש מפריע לפעילות השוטפת, מנתק את הילדים והילדות מעיסוקיהם, מייצר מעבר תזזיתי של סדור הגן ומבטל את הייחודיות של כל פרט בקבוצה. תארו לכן גן ללא מפגש, אין פרק זמן תזזיתי של סדור הגן לפני מפגש, אין קטיעת פעילות, אין כעס על אלו המתחמקים לשתייה, לשירותים, רק כדי "להרוויח" עוד שתי דקות מהמפגש. הפעילות ממשיכה לזרום, הגן ממשיך להתנהל בשקט ובשלווה.

בואו נודה על האמת, המפגש הוא פעילות שרוב השותפים לה – גננת, ילדים וילדות – היו שמחים לותר עליה.

אפשר אולי בסוף היום לקיים מפגש פרידה קצרצר, כפי שגדעון לוין (1921 – 2004), מכנה זאת "התכנסות חברתית". לוין קובע: "המפגש בנוי על יסוד עיקרי אחד: הוא חייב לאפשר השתתפות פעילה למירב הילדים באותו זמן", שירה בצוותא ומשחקי חברה.

כן, מפגש הוא חשוב, המפגש בין גננת או סייעת לילדים וילדות, מפגש של החלפת דעות ורעיונות, מפגש של סיפור ספורים, מפגש של משחק, מפגש של תכנון, מפגש של פתרון בעיות, כן מפגש הוא חשוב, המפגש בין ילדים וילדות לבין עצמם, מפגש של חברות, מפגש של עזרה הדדית, של למידה הדדית, מפגש של התחשבות, של משחק, של חוויה מהנה, של אתגר משותף. המפגש מתרחש כל רגע ורגע במרחב הגן. אבל למה צריך מפגש של כולם ביחד, למי זה טוב?
0 תגובות

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  1  פעמים
למעלה