דרוש מידע בת סמינר שהחברה הכי טובה שלה יצאה לתרבות רעה

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #1
שמעתי על זה היום דרך אמא של חברה משותפת, עדיין לא דיברתי מילה עם הילדה

לא יודעת מה לעשות? מה לומר לה?
האם לאסור עליה להיות איתה בקשר או שרק יגרום לה להישאר בקשר מאחורי הגב? (מה שככל הנראה קורה כרגע..)
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
הכי טוב היה אם אפשר היה לנתק אותה פיזי ממנה. (- משהו כמו מעבר דירה, כמובן בלי לתת כתובת חדשה, או עדכון, בד"כ זה לא רלוונטי)
אולי לדאוג לה שתהייה עסוקה עם תחביב שלה, אבל, לא רק עסוקה אלא, עמוסה, וכך בדרך אגב, תמצא חברות חדשות מתאימות יותר.
והכי חשוב לא לגמור להתפלל!
הרבה נחת!
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
כדאי מאוד להתייעץ עם אנשי (או נשות...) חינוך שמוסמכים ומבינים בגילאים הללו,
זה בבחינת "אוי לי אם אומר, ואוי לי אם לא אומר"
וכמובן המון תפילות, דמעות של אמא זה הכוח הכי חזק בעולם!
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
לא יודעת מה לעשות? מה לומר לה?
האם לאסור עליה להיות איתה בקשר או שרק יגרום לה להישאר בקשר מאחורי הגב? (מה שככל הנראה קורה כרגע..)
מילים אלו אצלי מדליקות נורת אזהרה אדומה !!!
אם זה במצב שהיא יכולה לשמור על קשר זה מאחורי הגב הוי אומר שהיא מעונינת בזה ואוליי המסכנה הזו מודל לחיקוי אצלה......
מה שמצריך ייעוץ עם אשת חינוך..... כח לא נראה לי כ''כ יעבוד.....
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
בתור אחת ששתי החברות הטובות שלה חילוניות כיום :(
אין לך מה לאסור עליה להיות איתה בקשר זה רק יעצבן אותה
הקשר יתנתק מעצמו כבר...
רק במידה והיא לא במעמד מודל לחיקוי , או כזאת שהיא רוצה בפועל להיות בקשר איתה אבל לפי פותחת האשכול יש כאן משמעות לאיזה חשש שהילדה כן חברה טובה שלה ו-/ רוצה להמשיך בקשר הזה מה שנראה מצריך ייעוץ מקצועי עם אנשי חינוך
ויפה שעה אחת קודם....
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
בתור אחת ששתי החברות הטובות שלה חילוניות כיום :(
אין לך מה לאסור עליה להיות איתה בקשר זה רק יעצבן אותה
הקשר יתנתק מעצמו כבר...
או: שהוא יתחזק ויתחזק עד ש.... (ואני לא אומר שלנתק יעזור , אני רק אומר שלהתנהג כמו בת יענה ולחשוב שהקשר יתנתק מעצמו זה לא פתרון)

(וחוץ מזה לענ"ד זה תלוי אם היא נשרה או חזרה בשאילה-אם היא חזרה בשאילה אז היא מחפשת לעצמה חברה חדשה ו"נאורה" , אבל אם היא רק נשרה היא גם מגדירה את עצמה כחרדית וודאי שלא יהיה לה בעיה לשמור על קשר עם חרדיות)
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
לחזק מאוד את הקשר עם הילדה, לקחת אותה לבילויים וכדומה, כדי למלא את הזמן ואת הצורך הריגשי בהעדר החברה,
לא להטיף מוסר ישירות אבל לחזק מאוד את האמונה.
על כרחכם צריך לדבר איתה ישירות על הבת הנ"ל, ולהדגיש את חוסר הנחת שלכם מקשר איתה, אבל לא לאסור עליה בכלל, ולעודד אותה לספר לכם על הפגישות איתה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
זאת חברה שלה, והיא מספיק גדולה.
להיפך, היא יכולה לראות כמה היא מסכנה, ואם היא חברה טובה שלה אז היא ראתה את כל התהליך ומי כמוה יודעת כמה החברה הזאת סובלת. לצערינו היום זה מאוד נפוץ חברות שאבדו כיוון. זה לא חייב להשפיע דווקא לרעה.
לאסור עליה- בעיניי זו לא אופציה. היא לא בת 7, היא כבר בוגרת ויכולה לעשות מה שהיא רוצה בלי שתדעו.
היא צריכה להרגיש שאתם לא נבהלים כי אתם מספיק יציבים. אתם לא מפחדים ממה שיש לחברה להציע- כי לכם יש הרבה יותר. אפשר להשמיע שוב ושוב שהיא מסכנה, ושהחברות איתה זה מרחמים כי היא אבדה עכשיו את הדבר הכי חשוב שיש בחיים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
חובה חובה להתייעץ עם מישהוא מומחה בתחום!!!
חשוב לדעת שהדבר שהכי שומר מנשירה זה קשר חזק חזק עם המשפחה, ואהבה ללא תנאים.
כדאי להגיד לאחים ואחיות נשואות אם ישנן לחזק איתה מאד את הקשר, להזמין אותה שבתות טלפונים וכ' וכ'
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
זאת חברה שלה, והיא מספיק גדולה.
להיפך, היא יכולה לראות כמה היא מסכנה, ואם היא חברה טובה שלה אז היא ראתה את כל התהליך ומי כמוה יודעת כמה החברה הזאת סובלת. לצערינו היום זה מאוד נפוץ חברות שאבדו כיוון. זה לא חייב להשפיע דווקא לרעה.
לאסור עליה- בעיניי זו לא אופציה. היא לא בת 7, היא כבר בוגרת ויכולה לעשות מה שהיא רוצה בלי שתדעו.
היא צריכה להרגיש שאתם לא נבהלים כי אתם מספיק יציבים. אתם לא מפחדים ממה שיש לחברה להציע- כי לכם יש הרבה יותר. אפשר להשמיע שוב ושוב שהיא מסכנה, ושהחברות איתה זה מרחמים כי היא אבדה עכשיו את הדבר הכי חשוב שיש בחיים.
וואו !!!
איזה דברי חכמה !!!! למילים אלו יש כובד משקל גדול מאוד, ועמוק מאוד !!!!
כ''כ מזדהה עם כל מילה !!!
לשדר באוירה שיש לנו מה להציע הרבה יותר והנשירה בד''כ נובעת מחוסר חום ואהבה והתמודדויות קשות מנשוא .....
כך שהיא לא מודל לחיקוי אלא ההפך יותר בגדר ''מסכנה אחת גדולה''


אבל בכל זאת מאחוריי הפרגוד צריך להיות עם יד על הדופק, לראות שזה לא משהו שישפיע לרעה על הילדה.....
מכירים תאנשים שממשכנעים את עצמם ע''י שמשכנעים את הסביבה / מוכיחים לסביבה, [אני משוחררת עושה מה שבא לי / ''הכי טוב לי'' {הלוואי...} ] ומסכנה כזו עלולה מאןוד להיות בכזה מקום עקב קושייה

לכן פשוט כל מקרה לגופו ומה החוזק המשפ' מה החוזק החברתי בכתה
והכי טוב זה לשדר חוזק וחוסן לא להיבהל לא לעשות מזה עסק לילדה לא לשדר שפוחדים עליה אלא פשוט להעביר את המסר ישיר או בעקיפין דרך האוירה של הבית
ולזה מומלץ פשוט להתייעץ עם אנשי מקצוע......
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #15
מה שהכי מטריד זה שהילדה בחרה שלא לשתף
הייתי יכולה לא לדעת מזה..
ואני לא יודעת איפה היא נמצאת בתוך הסיפור.. נגררת? מקנאה? מתאבלת?...

ועדיין לא אמרתי לה בכלל שאני יודעת, ממש מתלבטת איך נכון לפעול ופוחדת להזיק יותר מאשר להועיל
אני גם עדיין קצת בסערת רגשות.. לא רוצה שהתגובה שלי תבוא מהמקום הזה
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
מה שהכי מטריד זה שהילדה בחרה שלא לשתף
הייתי יכולה לא לדעת מזה..
ואני לא יודעת איפה היא נמצאת בתוך הסיפור.. נגררת? מקנאה? מתאבלת?...

ועדיין לא אמרתי לה בכלל שאני יודעת, ממש מתלבטת איך נכון לפעול ופוחדת להזיק יותר מאשר להועיל
אני גם עדיין קצת בסערת רגשות.. לא רוצה שהתגובה שלי תבוא מהמקום הזה
יש לך קשר קרוב ופתוח איתה?
אם כן, אני הייתי ממליצה לצאת יחד למסעדה או סתאם פארק ולדבר פתוח ובגובה העיניים
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
יש לך קשר קרוב ופתוח איתה?
אם כן, אני הייתי ממליצה לצאת יחד למסעדה או סתאם פארק ולדבר פתוח ובגובה העיניים
ומה לומר שם?

אני ממש מבולבלת, אולי אדחה את השיחה לאחרי שבת
לא יודעת מה המצב של החברה, כמה זמן היא ככה.. (התביישתי לשאול את האמא ההיא שתבין שאני לא יודעת כלום..)
מה רמת הקשר שלהם מאז שהיא ככה..
וככל שאני מתעמקת יותר במחשבה על זה הלב שלי דופק חזק יותר
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #18
מה שהכי מטריד זה שהילדה בחרה שלא לשתף
הייתי יכולה לא לדעת מזה..
ואני לא יודעת איפה היא נמצאת בתוך הסיפור.. נגררת? מקנאה? מתאבלת?...

ועדיין לא אמרתי לה בכלל שאני יודעת, ממש מתלבטת איך נכון לפעול ופוחדת להזיק יותר מאשר להועיל
אני גם עדיין קצת בסערת רגשות.. לא רוצה שהתגובה שלי תבוא מהמקום הזה
אוקיי !!!
וזזה באמת מטריד !!!!
כי ייתכן והיא כן מענינית לשמור על קשר איתה ולכן לא שתפה אותך..... כפי שתיארת שיכולה לשמור על הקשר מאחוריי הגב....
פשוט לפנות לייעוץ ויפה שעה אחת קודם !!!!

ובלי לחץ !!!! בלי לשדר פחד / חולשה ! זה זורע הרס וחורבן ויביא את ההפך הגמור....
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
יש לך קשר קרוב ופתוח איתה?
אם כן, אני הייתי ממליצה לצאת יחד למסעדה או סתאם פארק ולדבר פתוח ובגובה העיניים
לגמרי!
רק היא צריכה לעשות את זה בחכמה כי בעצם הבת לא סיפרה לה, המידע הגיעה אליה מגוף שלישי..
שהבת לא תכחיש קשר..
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.

שלום לכולם,

אחרי שהסתכלתי בכמה אשכולות פה בפרוג, ובמקומות אחרים,

שמתי לב , שיש מאוד חסר בתחום של הפרעות קשב למבוגרים .

משום מה אצל הילדים כל התחום הרבה יותר נפוץ ומוכר, ויש הרבה יותר מענה.

התחום של הפרעת קשב למבוגרים אמנם בשנים האחרונות הרבה יותר מדובר , אבל עדיין יש הרבה מאוד חסר במידע , בניסיון, ובהכרות עם הענין( גם בציבור הכללי , אבל הרבה יותר בציבור החרדי)

לכן ראיתי לנכון לפתוח אשכול בנושא.
אשמח מכל מי שקשור לתחום במישרין או בעקיפין שירשום פה:

* תרופות חדשות שנכנסו לסל התרופות בתחום הפרעת הקשב.
*חידושים בתחום התרופות, השפעתם, תופעות לוואי שאלות בנושא וכד'.
* טיפול על ידי אימון אישי למבוגרים עם קשב-
אשמח מאוד לשמוע ממי שמכיר , התנסה ויודע.
סוגי טיפול, מטפלים מומלצים,( שימו לב רק לתחום הספציפי הזה , לא מטפלים לילדים)
ובכלל חוות דעתכם על התחום של הטיפול הלא תרופתי והטיפולי בתחום הזה.

ובעזרת השם, שיהיה האשכול הזה לסיוע ותועלת לכל הצריכים לכך!!!
כולם מוזמנים
גאה בעצמי שניחשתי כבר לפני שבועיים שדוד בן הוא מקסימילאן
נהניתי מכל רגע בקריאה, מקווה שגם אתם
ספר פשוט מטורף
לדעתי - הכי טוב בינתיים מכל הסדרה
ותודה ל
@יונה ספיר על שהוא נגמר בנימה עצובה אך אופטימית מאוד
קצת הפריע לי שהעלילה המרכזית לא הייתה שנת ההתגלות, אלא כל המסעות בעבר / בבועת האוצרים
ושכמו תמיד דני לא הצליח לקבל את המקום הראשון
אגב, האם למישהו זה היה הפתעה שהתפרצות הר הגעש הייתה האר"ן? זה היה ברור לי מהשניה הראשונה
יאללה שוטו
  • שכוייח!
Reactions: טונקס1 //
7 תגובות
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

לאחר שיטוט אחרי מאמרים אודות גיל הרך, נתקלתי במאמר פורץ מחשבה מאת יעל דיין באתר של ד"ר עדה בקר וליזי דוידי
כבן משפחה של גננת בגיל הרך הבנתי שכל מילה במאמר הינו אמיתי ויש כאן משהו המצריך חשיבה, נשמח לקרוא את דעתכן

1837.

פרידריך פרבל
מקים את גן הילדים הראשון בעולם. ממציא את השם – "גן ילדים".
בשם זה רוצה להדגיש את מהותו של המוסד כמקום המאפשר לילדים וילדות לגדול ולהתפתח כפרחים בגינה – באופן חופשי, עצמאי, על פי טבעם הייחודי.
בגן הזה יהיו פעילים, ישחקו, יטיילו בטבע, יטפלו בגינה, יעסקו במוסיקה ושירה ויזכו לכבוד.
גן הילדים יהווה סביבה בה קיימת הרמוניה ואחדות בין האדם, הטבע והבריאה, בין המשפחה והגן, בין הגוף, הנפש והאינטלקט.
בגן הילדים יכולים הילד והילדה לשהות עם חבריהם מחוץ למגבלות שמטילה המשפחה ובסביבה מוגנת.
הוא גם המציא את מקצוע ה"גננת" ולצורך הכשרתה הקים סמינר לגננות ראשון בעולם.

פרבל היה כנראה זה שטמן בנו את רעיון המפגש.
הוא תיאר את סדר היום בגן וציין שבבוקר כולם מתכנסים לשירה משותפת, שרים שירי בוקר טוב, שירים על מזג האוויר, עונות השנה ומנהלים שיחה על נושא כלשהו. מאז ועד היום כל הילדים והילדות בגן, כנראה בכל העולם, מתכנסים בבוקר למפגש.

איך קרה שהמפגש מתקיים כבר 180 שנה ואף אחת לא שואלת למה? מי צריך את זה?
אולי החשיבות שאנחנו מייחסות למפגש נובעת מהחשש שיחשבו שאנחנו טיפשות?


כ-70 שנה מאוחר יותר, בשנת 1907, מקימה מריה מונטסורי, (1870 – 1952) את גן הילדים הראשון באיטליה. כמו פרבל, גם מונטסורי דוגלת בפיתוח העצמאות של הילדים והילדות בגן ומעודדת חופש ובחירה.
יחד עם זאת, כאשר היא כותבת את ההנחיות למפגש בספרה "שיטת מונטסורי" (1909), ניתן לראות כי אין התייחסות לעצמאות או בחירה של הילדים והילדות.

על פי ההנחיות של מונטסורי, הגננת מסבירה לילדים ולילדות שצריך ללכת בשקט למקום הישיבה הקבוע, לשבת כשהרגליים נוגעות ברצפה והידיים על השולחן, הראש זקוף. בדרך זו, מסבירה מונטסורי, היא מלמדת יציבות ואיזון. אחר כך הילדים והילדות קמים כדי לשיר.

הגננת מסבירה שבזמן הקימה והישיבה אין צורך להרעיש. הגננת יכולה גם להסב את תשומת הלב לילד שהגיע נקי, חדר שסדרו יפה ומעשים אחרים הראויים לשבח.

אחר כך פותחת הגננת בשיחה. היא שואלת מה עשו אתמול, כיצד התנהגו, במה שיחקו, כיצד התייחסו להורים, האם דברו בנימוס, האם עזרו לאמם, האם ספרו בבית מה למדו בגן. ביום שני (אצלנו ביום ראשון), השיחות ארוכות יותר והגננת מבקשת שיספרו כיצד בילו בסוף השבוע.

אם מישהו מספר שאכל משהו לא ראוי (אצלנו: ממתקים), הגננת מסבירה שזה מזיק. השיחות נסובות על ימי הולדת, מסיבות ואירועים אחרים במשפחה או בשכונה וכך היא מלמדת על מה ראוי לשוחח ומפתחת את השפה.

הדמיון שבין תיאור זה למפגשים המתקיימים כיום מעיד על השפעת מונטסורי על הגנים בארץ.

האם התיאור הזה מעורר בנו אי נחת? למה?

בי מעורר התיאור הזה אי נחת מכיוון שהוא מציג גננת השולטת בילדים ובילדות ודורשת מהם ציות. הם צריכים ללכת בצורה מסוימת, לשבת בצורה מסוימת, לדבר בצורה מסוימת. הם פסיביים, נשלטים על ידי הגננת. אין מקום ליוזמה, לבחירה, למגוון של התנהגויות ולביטוי של הבדלים אינדיבידואלים. שליטת הגננת היא מוחלטת גם אם נעשית בצורה נעימה ורגועה. זהו אילוף.

זו גם דעתי על המפגשים המתקיימים כיום בגן. אמנם, הדרישה להליכה או ישיבה מסוימת, קיימת פחות היום, אבל משפטים כמו "שבי יפה", "תקשיבי" "תהיו בשקט" "לא מדברים כשאני מדברת" "לא מחזיקים חפץ ביד", רווחים בהחלט. המפגש, מעצם מהותו, כשכל כך הרבה ילדים וילדות נדרשים לשבת ביחד, מאלץ את הגננת לשלוט בהם.
קשה מאד בסיטואציה כזו להתייחס לכל ילד או ילדה באופן אישי, להתחשב ברצונות או בצרכים של כל אחד ואחת. זו סיטואציה המאלצת את הגננת להסתכל עליהם כקבוצה הומוגנית שצריך לשלוט בה. השליטה של הגננת באמצעות הדרישה להתנהג על פי אמות המידה שהיא קובעת, הופכת את הילד או הילדה לאובייקטים חסרי אונים.

אם כך, מדוע המפגש, שלדעתי זו הפעילות הכי פחות מוצלחת בגן, מחזיק מעמד כבר מאה ושמונים שנה ונתפש כפעילות חשובה והכרחית? כנראה שיש לכולנו צורך בשליטה, כנראה שאנחנו מפחדות לאבד שליטה. המפגש נותן לנו מסגרת מצוינת לשלוט.

הבעיה היא שכפי שלכל אחת מאתנו יש צורך בשליטה, הרי אנחנו מתקוממות כשמנסים לשלוט בנו ולהצר את האוטונומיה שלנו. כשמנסים לשלוט בנו אנחנו רוצות להתנער מהשליטה, אנחנו שואפות לאוטונומיה. זה הפרדוכס של המפגש – מצד אחד הגננת מתרגלת את הצורך שלה בשליטה אבל בצד השני, אצל חלק מהילדים והילדות מתעורר מרי, התנגדות שישלטו בהם. התנגדות זו נתפשת על ידי הגננת כ"הפרעה". הטיפול בהפרעה הוא יתר שליטה. יתר שליטה עלול להוביל לעוד ועוד הפרעות או במצבים חמורים יותר לפחד מפני הגננת. כך נוצר מעגל בו כולם – גננת ילדים וילדות חווים תסכול, חוסר אונים וייאוש.

כשאנחנו חוות תסכול וחוסר אונים אנחנו מחפשות אשמים. כך ילדים או ילדות ש"מורדים" במפגש ומתנגדים לציית לגננת, הופכים לילדים או ילדות עם "קשיי התנהגות" "קשיי קשב וריכוז" וכך הדמוי העצמי שלהם נפגע מאד. צריך להבין שלא בהם טמונה הבעיה אלא במפגש. מצד שני סטודנטיות או גננות שלא מעוניינות או לא מצליחות "לשלוט" נתפשות כגננות לא ראויות, הן לא מספיק "אסרטיביות" וכך הדימוי המקצועי שלהן נפגע מאד.

כל השיח השיפוטי הזה היה נמנע אם לא היה מפגש בגן. אם לא היה פרק הזמן הזה שהוא חממה ליצירת קונפליקטים, אבוד שליטה, תסכול וכעס.

יש גננות המתגאות שמשך המפגש שלהן הוא ארוך מאד "אצלי יושבים במפגש יותר מחצי שעה", על מה הגאווה? על יכולת השליטה והאילוף? כמה מכן באמת מצליחות לשבת שעור שלם בקשב מוחלט למורה? בלי לחלום, בלי SMS, אם אתן לא יכולות, למה זה מצופה מילדים וילדות בגן? הרי זו האשליה הגדולה של המפגש, האשליה שהם אכן מקשיבים ולומדים. הם בסך הכול למדו להשתעמם בשקט, להעמיד פנים, לשבת כך שלא ישימו לב אליהם עד שיוכלו לחזור בשלום למשחקיהם. למידה משמעותית מתרחשת תוך כדי פעילות, לא בישיבה פסיבית. אז בשביל מה מפגש?

המפגש מפריע לפעילות השוטפת, מנתק את הילדים והילדות מעיסוקיהם, מייצר מעבר תזזיתי של סדור הגן ומבטל את הייחודיות של כל פרט בקבוצה. תארו לכן גן ללא מפגש, אין פרק זמן תזזיתי של סדור הגן לפני מפגש, אין קטיעת פעילות, אין כעס על אלו המתחמקים לשתייה, לשירותים, רק כדי "להרוויח" עוד שתי דקות מהמפגש. הפעילות ממשיכה לזרום, הגן ממשיך להתנהל בשקט ובשלווה.

בואו נודה על האמת, המפגש הוא פעילות שרוב השותפים לה – גננת, ילדים וילדות – היו שמחים לותר עליה.

אפשר אולי בסוף היום לקיים מפגש פרידה קצרצר, כפי שגדעון לוין (1921 – 2004), מכנה זאת "התכנסות חברתית". לוין קובע: "המפגש בנוי על יסוד עיקרי אחד: הוא חייב לאפשר השתתפות פעילה למירב הילדים באותו זמן", שירה בצוותא ומשחקי חברה.

כן, מפגש הוא חשוב, המפגש בין גננת או סייעת לילדים וילדות, מפגש של החלפת דעות ורעיונות, מפגש של סיפור ספורים, מפגש של משחק, מפגש של תכנון, מפגש של פתרון בעיות, כן מפגש הוא חשוב, המפגש בין ילדים וילדות לבין עצמם, מפגש של חברות, מפגש של עזרה הדדית, של למידה הדדית, מפגש של התחשבות, של משחק, של חוויה מהנה, של אתגר משותף. המפגש מתרחש כל רגע ורגע במרחב הגן. אבל למה צריך מפגש של כולם ביחד, למי זה טוב?
0 תגובות

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  2  פעמים
למעלה