דרוש מידע ביות מלא בהדסה עין כרם - מחלקה ג', סקירה והמלצות

[efrat1]

באיכילוב

בית חולים עם יחס אנטישמי לעיתים

 

[אפרסמון2]

בית חולים עם יחס אנטישמי לעיתים

אלפיים שנים עברנו יחס אנטישמי (לעיתים), ושרדנו
אנטישמיות עם חדר פרטי - לא בהכרח עסקה גרועה (אם כי אולי עדיף ללדת בבית ורק אז ללכת לביה"ח...)

 

[דובדבנים]

בגדול הטבעי זה לידה טבעית, ביות מלא והנקה מלאה.

לא חייבים! מותר גם אחרת! מי שיכולה כדאי שתכיר את היתרונות
שכל אחת תוכל לקחת בחירה מודעת ולא ליפול על זה לפי מה שרגילים ולפי הקריזה של האחיות.

מי שלא מתאים לה זה הכי מובן והגיוני בעולם!!!
רק שתדע מה לא מתאים לה!!!

זה הטבעי אבל מה אם מי שלא יכולה או קשה לה או אסור
יש כאלה שאסור להם לידה טבעית והם מתעקשות והופכות את העולם ומסכנות את עצמם
אז מה ? זה מותר ? העיקר טבעי ?

 

[טילון]

הרתיעה שלי מהנוהג הוא שגם השכנה מארחת את הבייבי ולפעמים יותר מאחת וכשאני ממילא מתקשה לישון בחוץ לבית עם כאבים אין לי אנרגיות להתמודד עם עוד אתגרים בעולם מושלם הכי טוב היה לו כל יולדת היתה מקבלת חדר פריט לחלוטין ואז כל האופציות פתוחות אבל נכון לעכשיו אני מעדיפה ביות גמיש במשך רב היום, הנקה מלאה ככל האפשר נוכחות בבדיקות ומעורבות בטיפול בתינוק

לי באופן אישי זה לא הפריע. אמנם התעוררתי מהתינוקות השכנים, אבל ברגע שקלטתי שזה לא התינוק שלי נרדמתי היטב בחזרה.
אבל זה בהחלט יכול להוות שיקול למי שזה עלול להרוס לה את השינה.

 

[מירי11111]

זה הטבעי אבל מה אם מי שלא יכולה או קשה לה או אסור
יש כאלה שאסור להם לידה טבעית והם מתעקשות והופכות את העולם ומסכנות את עצמם
אז מה ? זה מותר ? העיקר טבעי ?

לא זה מה שכתבתי
צר לי שאנשים קוראים תגובה אחת מתוך שרשרת ומגיבים עליה ללא קשר לנאמר

 

[אפרסמון2]

בהקשר או לא לנושא השינה, ביררתם פעם על בייבי סנס (המכשיר המתיימר להציל ממוות בעריסה בר מינן)?
א. האם זה קשור לנושא של האם מותר לתינוק לישון עם האמא?
ב. האם צריך את המקורי (הבנתי 600 700 ש"ח) או שגם החיקויים כשרים בדיעבד?
ג. האם קורה הרבה שהוא מתריע התרעות שווא?

 

[efrat1]

בהקשר או לא לנושא השינה, ביררתם פעם על בייבי סנס (המכשיר המתיימר להציל ממוות בעריסה בר מינן)?
א. האם זה קשור לנושא של האם מותר לתינוק לישון עם האמא?
ב. האם צריך את המקורי (הבנתי 600 700 ש"ח) או שגם החיקויים כשרים בדיעבד?
ג. האם קורה הרבה שהוא מתריע התרעות שווא?

יש על זה כמה אשכולות
שורה תחתונה- לא הוכח שהוא מציל חיים

 

[דובדבנים]

הרתיעה שלי מהנוהג הוא שגם השכנה מארחת את הבייבי ולפעמים יותר מאחת וכשאני ממילא מתקשה לישון בחוץ לבית עם כאבים אין לי אנרגיות להתמודד עם עוד אתגרים בעולם מושלם הכי טוב היה לו כל יולדת היתה מקבלת חדר פריט לחלוטין ואז כל האופציות פתוחות אבל נכון לעכשיו אני מעדיפה ביות גמיש במשך רב היום, הנקה מלאה ככל האפשר נוכחות בבדיקות ומעורבות בטיפול בתינוק

מסכימה איתך
ולדעתי זה גם הכי בטוח לתינוק

 

[מירי11111]

זה הטבעי אבל מה אם מי שלא יכולה או קשה לה או אסור
יש כאלה שאסור להם לידה טבעית והם מתעקשות והופכות את העולם ומסכנות את עצמם
אז מה ? זה מותר ? העיקר טבעי ?

יש מצבים שאסור לאישה להביא ילדים
אז בגלל זה לא נכתוב מילה על בגדי ילדים.
לא נכתוב כלום על המלצות או דיס על בתי חולים?

איך זה קשור?

יש מצבים שאסור אפידורל! אז נמנע מכולן כל ידע אחר וההיא ללא אפידורל תתפוצץ???

 

[דינדושה]

בסוואהילית, כך שמעתי, יש מילה שמשמעותה היא 'אם ויילוד'.
במילה אחת.
מתוך הבנה בסיסית שאמא ורך נולד הם יחידה אחת, בלתי נפרדת.

בלידה האחרונה הגעתי להדסה עין כרם. ומצאתי, סוף סוף, בית חולים בו מדברים את הסוואהילית שלי!

לתועלת המתעניינות, העליתי על הכתב את ההתרשמות ממדיניות אפס הפרדה, ומחלקת ביות מלא (יולדות ג') בהדסה עין כרם. הפרטים מעודכנים לחודש אדר תשפ"ב.

קבלה: ציון 10​

​

​

. מיילדות אלופות וסבלניות. יחס מופתי. צוות רגיש ומתחשב, סבלני ורגוע. מקשיבים למה שהיולדת אומרת. מכבדים החלטות שלה ושל בן הזוג. יותר מזה - נותנים להם זמן לאותן החלטות, בלי הרגשה של 'נו תחליטו כבר אנחנו עמוסים'.
גם אם היה עומס, לא הרגשנו אותו. והגענו פעמיים.
מינוס

:​

​

​

יש רק רופא אחד לשחרורים, והזמינות שלו לא משהו. מדובר על אלו שבאו למיון יולדות רק לביקורת, או באו להיבדק ואמורים לחזור הביתה כי עדיין לא התקבלו ללידה. אם הרופא הוזעק לחדר ניתוח - יכול להצטבר תור של 5 זוגות שמחכים במשך שעות ארוכות לשחרור. גם לחתום על סירוב טיפול ולברוח אי אפשר, כל עוד הרופא לא נמצא.

חדרי לידה: ציון 10​

​

​

. מיילדות וצוות כנ"ל. (אלופות, סבלניות, רגישות ומתחשבות. הרבה הקשבה וכבוד).
פרטיות מוחלטת. בחדר יש פינה בשביל בן הזוג, סביבה אפשר לסגור וילון, ואליה יש כניסה אחורית ממסדרון ייעודי כך שבן הזוג יכול לצאת להתפלל מנחה/לקנות קפה ולחזור ישר לחדר.
זמינות גבוהה של הרדמה. מרדים מקצוען. (כמו במקומות אחרים, כדי שהמרדים יבוא בזמן, כדאי להזמין אותו ברגע הראשון ולא להתמהמה).

אפס הפרדה: ציון 10​

​

​

סוף סוף הגענו לרגע הזה שבשבילו נסענו ברכבת הקלה ובקו 27 עד עין כרם (ירד גשם, לא היו מוניות...):
א פ ס ה פ ר ד ה.
וזה אומר שהתינוקת נשארת צמודה לאמא ו/או לאבא מרגע הלידה, ועד בכלל.
ההפרדה היחידה, וגם זה ברשותנו המלאה - הייתה כדי לשקול אותה ואח"כ כדי להלביש אותה. ומיד - בחזרה לשני השותפים.
אחרי שעתיים של התאוששות, התינוקת נלקחת בידיים של אבא שלה למחלקה ג', לחדר הטיפולים שמהווה גם חדר קבלה. אמא מגיעה ביחד איתם.

בחדר הטיפולים עוברים יחד עם ההורים על רשימת ה'חיול'- הפעולות שעומדים לבצע לתינוקת. כאן, כמו גם במהלך האשפוז כולו, הצוות לא יעשה לתינוקת שום דבר שההורים לא יודעים עליו או לא מסכימים איתו. ברשימה יש למשל, הזרקת ויטמין K, מריחת משחת עיניים, ועוד ועוד. כל שורה בנפרד מוסברת להורים, ומבוצעת רק בהתאם להסכמתם.

הכל פועל לפי הרעיון הפשוט וההגיוני: תינוק שייך לאבא ולאמא שלו. בורא עולם נתן להם את התינוק, ולא לרופאים/אחיות/תינוקיה. כמו שאף אחד לא יחלום לחטוף ממני את בני בן הארבע ולהזריק לו משהו, כך אף אחד לא אמור לחטוף ממני את בתי בת הארבע שעות, ולדקור אותה ללא ידיעתי, הסכמתי ונוכחותי.​

​

​

אחרי החיול מקבלים פנקס חיסונים, שובר לחניה, שובר לבית החלמה, ודפי הסברים על כל מיני דברים ששכחתי עכשיו. ועוברים, אמא ותינוקת, לחדר.

מחלקת יולדות ג'

ביות מלא​

​

​

- 10

חדרים​

​

​

- היה יכול להיות 10, אבל אין לי מספיק נקודות להוריד על כך ששמו איתי יולדת עם בן זוגה לשבת שלמה בחדר למרות בקשותי להמנע מכך. (יעויין גם סעיף 'שבת' וסעיף 'ליברליות') תוצאה סופית: אין ציון.

צוות זמין וקשוב​

​

​

- 9 (הציון ירד רק בגלל אחיות פחות נחמדות במשמרת אחת)

מקצועיות​

​

​

- 10

שבת​

​

​

- 7 מינוס

כבוד לאמא ולתינוק​

​

​

- 10 פלוס ציון לשבח!!!

ליברליות של בית החולים​

​

​

- 10. לטוב ולרע.

ביות מלא​

​

​

בעין כרם לא רק 'מסכימים' או 'מאפשרים' ביות מלא. במחלקה ג', בה הייתי, הכל מותאם מלכתחילה למצב הרצוי, בו נמצאים תינוק ואמא ביחד. הכל בנוי סביב העקרון הזה, ורוח המפקד היא - לעודד כמה שיותר את השהות המשותפת, ואת הכבוד לדיאדה - היחידה האחת של אמא ותינוק.
(כמה מילים על ביות מלא, למי שעוד לא שמעה עליו: כאשר האמא והתינוק נמצאים יחד לאורך האשפוז, אפשר להיענות לצרכי התינוק הרבה לפני שהוא בוכה. האמא והתינוק יכולים ללמוד להכיר זה את זו מקרוב, להתרגל לחיים החדשים ביחד ולהתאושש מהר יותר פיזית ונפשית).
כל הטיפול הרפואי בתינוק נעשה צמוד לאמא, ברשותה בהסכמתה ובזמן בו נוח לה. בדיקות מכאיבות יתוזמנו לשעת ההנקה, כך אפשר לנחם את התינוק מיד.
אם התינוק ישן, אפשר לבקש לדחות את הבדיקה/הטיפול. ובקיצור: האמא והתינוק קובעים את ההתנהלות וסדר היום.
אין רמקולים מעצבנים בחדרים ('יולדות יקרות 5 בבוקר נא לקום')

חדר​

​

​

החדר מצוייד בכל מה שצריך כדי לטפל בתינוק - חיתולים, טיטולים, מגבונים, כיור גדול לרחצה, בגדים, מגבות.
המיטה חשמלית ומתכווננת, בחלון יש נוף להרי ירושלים, והחדר נקי ומתוחזק.
בשונה ממחלקה ד' בשערי צדק, כאן אין חדר שירות רחב עם מקום לעריסה. ההנחיה היא לבקש עזרה מהאחיות, שישמרו על התינוקת לכמה דקות כאשר האמא רוצה לקחת אוכל/להכנס לשירותים/להתקלח. בדקתי אותן, הן באמת נענו בחביבות, אם כי - לא להרבה זמן...

מינוס: בעלה של שכנתך לחדר עלול לישון מעבר לוילון הדקיק, ולשהות שם 24 שעות ביממה. רשמית יש אפשרות לבקש להמנע מכך, אבל ברמה המעשית אף אחד לא מתחייב להיענות לבקשה. הרחבה בסעיף 'ליברליות'.

צוות זמין וקשוב​

​

​

רוב מוחלט של האחיות היו נהדרות. וזו לגמרי רוח המפקד. יש הרגשה שהן רוצות לעזור, רוצות לתמוך, רוצות לאפשר חווית ביות מלא הכי טובה שיש.
משמרת אחת הייתה קצת 'מינוסית'. אבל כנראה שכאלה יש בכל מקום. וחוץ מזה, יולדות צריכות סיבה אחת לבכות, אז ככה תהיה לכן סיבה טובה.

מקצועיות​

​

​

כשאתה מקצועי, אתה שומר על הכללים. כשאתה מקצוען-על, כמו עין כרם, אתה יכול גם להתגמש במקרה הצורך, תוך שמירה על זהירות ובטיחות.
דוגמה: תינוקת שבלעה מים בלידה, ומדי פעם אחר כך מנסה לפלוט אותם ומשתנקת. ההוראה הרפואית במקרה כזה היא לבצע סקשן - שאיבת קיבה, עם זונדה.
בבית חולים אחר בו הייתי עם תינוקת אחרת, לפני עידן הביות, פשוט לקחו את הילדה ועשו לה סקשן בלי לשאול ובלי לעדכן. אח"כ ראיתי ברשומות הרפואיות את הכיתוב. בשעת מעשה אף אחד לא חשב שזה עניינה של האמא, או שהיא אמורה לדעת מכך.
אבל בעין כרם, האחיות לא מיהרו לבצע את הסקשן. הן הסבירו שהוא פעולה פולשנית, ועדיף להמנע ממנה. הן נתנו אפשרות בחירה, והדריכו באיזה אופן אפשר לחכות קצת עם השאיבה, ובינתיים לתת לתינוקת להיפטר מעודפי המים בעצמה, תוך השגחה אמהית רצופה עליה (וכך אכן היה).

שבת​

​

​

מדובר על בית חולים חילוני.
ולכן, למרות מאמציו הכנים של רב בית החולים לספק את כל צרכי הדת, כמו למשל שקיות מסודרות עם בקבוקי מיץ ענבים ולחמניות ארוזות, עדיין היה חסר. בר מים קרים לשבת, למשל, אין במחלקה. המתקן שמול עמדת האחיות הוא ללא התקן שבת. המתקן בחדר האוכל היה מנותק מחשמל.
סעודות שבת אפשר להשיג אם הולכים למקום שבו מחלקים אותן, אי שם במרחבי בית החולים. אבל אנחנו בביות מלא, מה שאומר - אמא צמודה לבייבי. בייבי לא יכולה לצאת מהמחלקה. אמא נשארת במחלקה ומארגנת לעצמה חלקי סעודות ממה שיש. אם בשבת רגילה יש המקילים לאכול טשולנט פרווה, הרי שבשבת כזו אפשר להידרדר עד לטשולנט חלבי - כוס חלב חם (שגם הוא הושג בקושי בשוק השחור, עיין סעיף 'אוכל').
גם לגבי הדלקת נרות, ההנחיה לא הייתה ברורה. 'תדליקי בקומה 0', אמרו לי. 'אי אפשר להדליק פה בקומה'. ואיך אגיע לקומה 0, הרי התינוקת צמודה אלי? בסוף התברר שכן מדליקים במחלקה, בחדר אוכל. אז למה לא יכלו להגיד את זה מראש? לא ברור. ואם חלמתי על שבת של שקט ומנוחה (אין אפשרות למבקרים להגיע, מהלך שלוש שעות מהעיר), החלומות התבדו, עיינו בסעיף 'ליברליות' ותגלו למה.

הבדלה נערכת במחלקה, ליד עמדת האחיות.

כבוד לאמא ולתינוק​

​

​

מדהים. מדהים. מדהים.

פעם ראשונה שנתקלתי בכזה כבוד לאדם המאושפז, גם אם הוא תינוקת בת יום וחצי.​

​

​

דוגמה אחת קטנה - התינוקת עברה את בדיקת הדם מהעקב ברוגע ובשלווה, כששתי אחיות כורעות ברך על הרצפה, בתנוחה הכי נוחה לה תוך כדי האכלה, בזמן שמתאים לה ולי. הן שאלו מראש אם אסכים שמתלמדת תבצע את הבדיקה. סירבתי, והסירוב התקבל במלוא ההבנה. (כדי לתרום בכל זאת ללימודי הסיעוד בישראל, הסכמתי שהמתלמדת תבצע דברים אחרים, שלא כרוכים בכאב לתינוקת...).

ליברליות​

​

​

אאוץ'.
לגמרי אאוץ'.
הצד הטוב של הליברליות היה בגמישות של הצוות, ובכך שהעלימו עין לפעמים מהכללים היבשים, בכפוף לשמירה על בטיחות וזהירות, כמו דוגמת הסקשן לעיל וכמו עוד דברים שלא כאן המקום לפרטם.
הצד הפחות נחמד היה, למשל, גברים במחלקה. גברים בכל פינה. ברמת אי נעימות של ממש. כיוון שהפורום פה פתוח, נדלג על תיאורים מפורטים. רק נבהיר שאם יולדת מרגישה צורך נפשי עז שיהיו איתה לאורך השבת האמא, הבעל, הבן דוד, השוויגער והדולה - בעין כרם יאפשרו לה את כל החמולה, והכל בכיף ובטוב לבב, כולל שיחות פלאפון, הכנת קפה (ועל כך בסעיף החלב שיבוא בהמשך), יאללה בלגן.

גם אם את אמורה להיות לבד כל השבת, עלולים לשים אותך בחדר עם יולדת שבעלה נמצא איתה. חגיגה משפחתית זה נפלא, ותא משפחתי יהודי הוא קדוש - אבל, אהמ, לא איתי בחדר, במרחק וילון דקיק שמוסט כל הזמן בטעות, במצב רגיש ותוך טיפול בתינוקת. האחיות התעלמו באופן מוחלט מבקשותיי להיות בחדר שבו לא ישהה בן זוג. (יצויין שבני הזוג השכנים היו עדינים מאוד והשתדלו מאוד להתחשב, ואין לי שום טענות אליהם. הטענה היא רק כלפי מנהלי המחלקה, שמאפשרים מצב כזה.)

אוכל​

​

​

האוכל היה בסדר גמור. סביר ברמה סבירה. וממילא לא באנו לבית חולים כדי לאכול, באנו לעשות ביות מלא.
אין ישיבה בחדר האוכל - כל אחת ממלאת לה מגש, ולוקחת אותו לחדר.
לגבי שתיה: בעקרון אמורה להיות פינת קפה מול האחיות, בפועל - כמעט אף פעם לא היה שם חלב (ואיך יהיה, כשכל יולדת נמצאת עם כך וכך מלווים, וכולם מכינים לעצמם שתיה חמה חופשי).
בארוחת בוקר יש חלב במידה ובמשורה, והוא נלקח מחדר האוכל מיד אחר כך. נאלצתי לנהוג בהתאם ולפתוח שוק שחור, כלומר - להחביא קצת חלב מארוחת הבוקר בתוך שקית אטומה במקרר.
אבל חוץ מזה היה ממש בסדר. והאחראיות נחמדות מאוד.

המלצות ומסקנות:​

​

​

אם אתן יולדות במוצש עד רביעי - נהדר, לכו על הדסה עין כרם מחלקה ג', ותהנו.
יולדות בחמישי-שבת? קחו בחשבון התארגנות לשבת בבית חולים שאינו דתי. כולל הכנת מים לשתיה (וחלב!!!), סעודות שבת או מישהו שיביא לכן אותן ממקום החלוקה אל החדר, מגבונים מתאימים או פתרון אחר להחלפת טיטולים בשבת, והתעקשות על שהות בחדר ללא מלווים, אם אתן בלי מלווה. (אולי תצליחו יותר ממני...)

המון המון מזל טוב!​

תודה על הפוסט
ברגע הראשון אמרתי לא קשור אלי אני מהמרכז
אבל נכנסתי וגיליתי דברים ממש רלוונטיים עבורי בעז"ה
בגדול כל הסוואליהית שתיארת מתאימים אחד על אחד ללניאדו
חוץ משבת כמובן

ד.א. מישהי נסתה אולי ביות מלא בלניאדו?
אם כן אשמח לשמוע על החוויה​

בלידה שניה הלכתי ללניאדו ומצאתי כי טוב
מאז רק לשם אני חוזרת
מחלקת ביות מדהימה מדהימה
אחיות מקסימות שרוקדות סביבך איך אפשר לעזור
והגמישות שלהם אוי תענוג!!!
ברצותך שמה בתינוקיה ברצותך לוקחת
רחצה/החלפת טיטולים טיפול שוטף את בוחרת אם לבצע או להשאיר לאחיות
לדעתי מתאים במיוחד ללידה ראשונה כשחוששים איך נסתדר בביות וכו'
המעטפת שמקבלים מהצוות בביות מושלמת.

 

[gila zohar]

@Ruty Kepler תודה על הפירוט המקסים
אני בייתי (בזכותך) בלידה האחרונה , בשערי צדק.
והיה מושלם!!
מעניין אותי על מה שכתבת לגבי עין כרם:
1. לא הפריע לך המרחק- יכלו לבוא אליך מבקרים? זה סוף העולם.... זה נקודה שמפחידה אותי מאד, כי אני מנותחת.
2. המקלחון שאין מקום לעריסה- מאד מגביל. במיוחד אחרי ניתוח, א"א כל הזמן להביא לאחיות כדי להכנס לשטוף וכו'.

 

[טילון]

המקלחון שאין מקום לעריסה- מאד מגביל.

יש מקום לעריסה. אמנם דורש תמרון ( קודם להכניס את העריסה למקום של המקלחון, אח"כ לסגור את הדלת ואז להעביר את העריסה ליד הכיור) אבל בהחלט אפשרי.
הייתי מאושפזת שם בשלוש לידות, וככה התקלחתי

 

[Ruti Kepler]

מעניין אותי על מה שכתבת לגבי עין כרם:
1. לא הפריע לך המרחק- יכלו לבוא אליך מבקרים? זה סוף העולם.... זה נקודה שמפחידה אותי מאד, כי אני מנותחת.
2. המקלחון שאין מקום לעריסה- מאד מגביל. במיוחד אחרי ניתוח, א"א כל הזמן להביא לאחיות כדי להכנס לשטוף וכו'.

1. בגילי המתקדם (קרוב יותר ל-70 מאשר ל-0), כבר פחות צריך מבקרים...
בפועל, קרובי/ות המשפחה מדרגה ראשונה הגיעו כולם. ולאף אחד אין רכב.
ובאמת בערב שבת זה היה קצת יותר קשה, כשלא היה מישהו שיכול לקפוץ ולהביא דברים. זה בהחלט שיקול. וגם הבדידות המוחלטת בשבת, לא הייתי ממליצה עליה ליולדת בלידה ראשונה או למי שצריכה עזרה.

2. בשביל זה יש מבקרים. ואפשר גם לבקש מהשכנה לחדר לשים עין כמה דקות. ומישהי כתבה פה בשרשור שהיא כן הצליחה לדחוף את העריסה פנימה.

 

[bnoya]

2. בשביל זה יש מבקרים. ואפשר גם לבקש מהשכנה לחדר לשים עין כמה דקות. ומישהי כתבה פה בשרשור שהיא כן הצליחה לדחוף את העריסה פנימה.

סתם נקודה למחשבה... אותי האחות הזהירה באלף אזהרות שלא אעיז לבקש מהשכנה לשים עין אפילו לא לשניה ואפילו אם היא נראית נחמדה או נמנית על המגזר שלנו. לדבריה "את לא יכולה לדעת איזה תרופות ואיזה הפרעות יש פה לחלק מהנשים וכבר היו מקרים..." אז שמנה לב...

 

[gila zohar]

1. בגילי המתקדם (קרוב יותר ל-70 מאשר ל-0), כבר פחות צריך מבקרים...

התכונתי מבקרים עבור עזרה
בלידה האחרונה נזקקתי להמון עזרה עקב המוגבלות מניתוח

 

[טוליפ לבן]

האוכל הוא לא סביר . הוא מזעזע ובלתי אכיל כמעט

לא יכול להיות!
הייתי שם.
היה מגוון וטעים ברמה.
חוץ מהמיץ לימון המוגזם בכל הסלטים
היה לי אפילו יותר טעים מהדסה בייבי.
(טוב, ילדתי לפני שנה פלוס, באווירת קורונה.
בהדסה בייבי הגיעו מנות קרב ארוזות מגולדיס, עד פתח החדר.)

ספוילר: תודה

ותודה לך, @Ruty Kepler
בעקבות הפוסט שלך,
כל הפניות (שווא, חיריק, שורוק) והשופי שחווינו בעין כרם,
יפנו את מקומם לעומס ובלגן של פליטות 'שערי צדק'.
אוף!

 

[טוליפ לבן]

תודה על ההמלצה
1. נשים רבות ב'חכמת נשים' מתלוננות על חוסר זמינות אפידורל בע"כ. מה יוצא דופן? הס"ד שהיתה לך או הם?

אצלי המרדים הגיע שתי דקות אחרי המיילדת, בלי שבקשתי בכלל.

 

[טוליפ לבן]

לא יכול להיות!
הייתי שם.
היה מגוון וטעים ברמה.
חוץ מהמיץ לימון המוגזם בכל הסלטים
היה לי אפילו יותר טעים מהדסה בייבי.
(טוב, ילדתי לפני שנה פלוס, באווירת קורונה.
בהדסה בייבי הגיעו מנות קרב ארוזות מגולדיס, עד פתח החדר.)

ספוילר: תודה

ותודה לך, @Ruty Kepler
בעקבות הפוסט שלך,
כל הפניות (שווא, חיריק, שורוק) והשופי שחווינו בעין כרם,
יפנו את מקומם לעומס ובלגן של פליטות 'שערי צדק'.
אוף!

חבל שנגמרה לי אפשרות העריכה.

במחשבה שניה -
כתבת יפה את כל הצדדים.
אולי זו רק אני, ששרופה על עי"כ בכל לבי, ולא מצליחה לראות את החסרונות בצורה קונקרטית...

 

[ששירשירר]

ילדתי פעם אחת ב'זיו' וכל נושא הביות שם היה מעין אוי לי מיוצרי ואוי לי מיצרי.
האחות שבאה לקחת את התינוקת מחדר הלידה הייתה עטויה ברעלה כהה ומסוגננת, והודיעה בע' עמוקה שהיא באה לקחת את התינוקת לתינוקיה.
מתוך הערפול הודעתי באופן חד משמעי לדמות בשחור שהחל מרגע זה אני דוגלת באפס הפרדה.
על כן החליט בית החולים שיש צורך דחוף לחנך אותי לפלורליזם, הכלה וקבלת השונה ושיכן איתי בחדר דרוזית ורוסיה.
ותאמינו לי שהדרוזית הייתה עדיפה בלי השוואה...
לאחר יום וחצי בהם לא זזתי מ-2*2.1 מטר של הווילון (ספרתי מטרים. מה עוד היה לי לעשות שם?) עפתי משם כציפור דרור והרגשתי כמה אני עשירה שיש לי בית כל כך גדול, שמאכלס 6 נפשות בחמישים מטרים...
הנ"ל מדלג על זוועות הסניטריה, האוכל הפלסטיקי מהחמגשיות, והמקצועיות שכל סנדלר יכול להתפאר בה.

ילדת שם לאחרונה?
כי אני מתעניינת לגבי הבית חולים....
הראשונה שאני שומעת ממנה כאלו תאורים....
ולגבי הלידה עצמה- הם היו מקצועיים? נהנית?

 

[כתב עט]

ילדת שם לאחרונה?
כי אני מתעניינת לגבי הבית חולים....
הראשונה שאני שומעת ממנה כאלו תאורים....
ולגבי הלידה עצמה- הם היו מקצועיים? נהנית?

לא קשור לאשכול........
אבל כתבת את מה שרציתי לכתוב בדיוק.
אחרי מס' לידות בהדסה, מתכננת להישאר בצפון וללדת בזיו... (א"א לסחוב את כל המשפוחה)
פתאום אני קצת מתבלבלת וחושבת אולי כן לחזור שוב להדסה..............
אשמח מאוד למידע יותר קונקרטי.