קהילת כתיבה מקצועית

קהילת הכתיבה מיועדת לעוסקים בכתיבה יוצרת, ספרותית ומקצועית, ומטרתה למקצע ולהשביח את יכולות הכתיבה של חבריה.
מנהלי הפורום: מ. י. פרצמן, ניהול קהילת כתיבה
להצטרפות לקהילה הקש כאן

כתיבה וסיפורת >> תוכן מקצועי

עריכה תורנית

הפורום נועד לעזרה וטיפים מקצועיים עבור עורכים תורניים ואלו המתעסקים בתחום.
מנהל הפורום: מוישה
להצטרפות לפורום עריכה תורנית, הקש כאן
נושאים
793
הודעות
7.6K
נושאים
793
הודעות
7.6K

עריכה לשונית, דקדוק וניקוד

נושאים
828
הודעות
15.8K
נושאים
828
הודעות
15.8K

קהילת סופרות מקצועיות

פורום זה מיועד לסופרות מקצועיות, עורכות מאמרים ומחברות ספרים על סוגיהם. הכתיבה והצפייה בפורום הינה לחברי הקהילה.
מנהלות הפורום: Ruty Kepler, sari levin
פרטי
פעם חשבתי שכדאי להוציא אישורים ולבנות ממ"ד. נכון, יש עלויות וזו לא בניה רגילה, אבל מה לא עושים בשביל הביטחון.

היום בשעת מלחמה, אחרי ששהיתי במשך יממה שלמה בבית עם ממ"ד, אני לא מצליח להבין איך אפשר לעבור את המלחמה עם ממ"ד.

הנה עשרת הסיבות למה ממ"ד זה נטל ולא נכס!
ואם יש לכם ממ"ד בבית, תקראו את זה ותגידו אם לא בא לכם לרוץ באזעקה הבאה למקלט הציבורי הקרוב לממ"ד שלכם...

1.
עזבו את אלה שבאופן רשמי הממ"ד הוא החדר הפרטי שלהם, הם סובלים יותר מכולם מהמלחמה, באמת רחמים... תנסו פעם להמשיך לישון כשמתמקמים לכם במיטה עוד ארבעה אנשים שמתנדנדים עם תהילים ביד, והכי מעצבן שאחד מבני הבית שמאוד רוצה שיתחשבו באלה שישנים בחדר דואג להשקיט כל העת את מי שנמלט לממ"ד בלופ של 'שששששש....' עולה ויורד באורך של עשרים שניות כל אחד.
אם היו שואלים אותי, הייתי מעדיף שידליקו לי באמצע שינה טרנסים בפול ווליום, רק לא את הששששש המתחסד הזה...


2.
מבחינה מדעית אין קשר בין בעלי ממ"דים לשמירה על משקל, ולכן אם אתם בדרך ל- או באמצע ה- 'דיאטה', כדאי שתדעו שבירידה ועלייה של מדרגות שורפים קלוריות הרבה יותר מאשר בהליכה רגילה במישור, מה גם שהדרך מהחדר שינה שלכם ועד הממ"ד היא במקסימום 3-7 מטר, ובמדרגות מדובר על בין 20 ל40 מטר, ועכשיו תוסיפו על זה את אפקט המהירות שבתוך הבית אתם הולכים אבל עד המקלט יש תחרות ריצה בין השכנים, אחרת תישארו לעמוד עד שהאירוע יסתיים...
אז אתם שם בממ"ד שצריכים להתחיל להוריד קלוריות, רק שתדעו שלרדת במדרגות זה פי 5 מהליכה במישור, ולטפס שימו לב, זה פי 20.
מה אתם אומרים, ניפגש במקלט?


3.
ומה עם ה'נפש'? גם אם ב"ה לא חטפנו פגיעה פיזית מאיזה רסיס תועה ה'נפש' דורשת את שלה, תמיכה רגשית וחיזוק הדדי מסייע במעבר חלק יותר של המלחמה מבחינה נפשית, במקלט תוכלו לפגוש בעלוני חיזוק, ציורי קיר מרגיעים, או סתם שכן חייכן שמנעים את האווירה, בבית, הסיכוי שלמישהו יהיה כח לזרוק בדיחה ב3:45 לפנות בוקר הוא אפסי, לעומת זאת במקלט הסיכוי שלא יהיה אחד כזה הוא אפסי...
אם יתמזל מזלכם אולי תצליחו לתפוס את צוות הסיוע הנפשי מטעם העירייה שייקלע למקלט שלכם בדרכם לעזרה דחופה בזירת נפילה, אל תוותרו להם, תשאלו את השאלות הנכונות, וסתם בשביל הסקרנות תנסו לראות אם הם לא מגלים בעצמם סימני מצוקה, מאוד יכול להיות שגם הם צריכים עזרה...


4.
מכירים את השכן המטופטפ בהגזמה? זה עם החולצה המגוהצת, הנעליים המבריקות והשיער המסורק.
עכשיו תשכחו את כל מה שידעתם אליו, ותדמיינו 'כרית' בצורה של השכן הזה...
נכון שבא לכם לראות את זה? אז רק שתדעו שמספר ה'פרצופי כרית' שיש במקלט בשעות הלילה, עולה על מספר הכריות שיש לכם בבית כולל אלה שעדיין ב'בוידעם' ולא נכנסו עדיין לכלל שימוש.


5.
אוהבים להסתכן ולראות 'יירוטים'? נראה אתכם מתחמקים מתחת עיניה הפקוחות והלחוצות של אמא ומתגנבים לחלון בסלון כדי לחזות במטר ה'מטאורים' שנוחת על אזור המרכז.
בדרך ל'מקלט' תמיד אפשר להתחמק איכשהוא החוצה, אל דאגה בתוך המקלט יש מספיק המולה שתסיח את דעתה של אמא, והיא תוותר על ללכת לחפש אחריכם בחוץ ברחובה של עיר. לא מומלץ, אבל אפשרי בהחלט.


6.
אני לא רוצה להפחיד, אבל 'מקלט' בתחושה שלי בטוח יותר משמעותית מ'ממ"ד'.
וודאי אם מדובר בממ"ד שמחכה לטיל בקומת הגג.
'מקלט' ממוקם בדרך כלל מתחת לאדמה מה שנותן תחושת בטחון מסוימת שגם אם תהיה פגיעה ישירה, המקלט ישרוד את זה.

מצד שני אם מכניסים למשוואה את כמות הפציעות בדרך למקלט, ה'פגיעה הישירה' הופכת לאופציה רחוקה יותר, ועדיין בגלל שהירידה למקלט היא באחריותנו והפגיעה של הטיל פחות... ההמלצה המושכלת שלי היא עדיין תהיה 'מקלט' בדגש על ירידה זהירה במורד המדרגות.


7.
אם אתם אחראים על 'וועד הבית' בבניין, ולא מצליחים לארגן ישיבת וועד כבר שנה וחצי, אז שתדעו שאם רק היה לכם מקלט בבניין, הייתם יכולים לקבל החלטות מהירות בסבב הצבעות מהיר תוך ניצול ציני של הלחץ שבו אנשים נמצאים כדי לקדם את האינטרסים שלכם בבניין.
עכשיו לכו תנסו להוציא כל שכן מהממ"ד שלו, בהצלחה.


8.
תחשבו על זה, את הממ"ד בבית אתם צריכים לפנות בסופו של דבר לטובת הדיירים המקוריים של החדר, אבל את השטח עליו השתלטתם ב'מקלט' תוכלו לנצל אחרי המלחמה למגוון פעילויות, רק ש'וועד הבית' לא ישמע...

9.
'זכות הרבים' זה לא צחוק!
לכולנו יש זכויות ועם כל הכבוד ל'צדיקים' שיש לכם בבית, אין מה להשוות ביניהם לבין ה'מסה' הגדולה של תינוקות של בית רבן שיש בכל 'מקלט' ממוצע בבני ברק, עליהם שום טיל איראני לא יכול!


10.
אוהבים קונספירציות? בואו למקלט. שם תשמעו מגוון רחב והזוי של עדכונים על אירועים מסתוריים שאולי התרחשו וכנראה שלא, אבל 'כתב החדשות' שזה עתה התחיל את דרכו לא מפסיק לשאול שאלות מעוררות מחשבה על כך שייתכן ואין בכלל מדינה ששמה 'איראן' והכל זה המצאה של ה'בונים החופשיים' שרוצים להשתלט על העולם.

הוא אפילו אמר פעם שיש מצב שה'בונים החופשיים' הם אלה שעומדים מאחורי הקמפיין על כך שצריך לבנות ממ"דים בכל הארץ, הכל כדי שלא יהיה לאנשים דרך להתעדכן במה קורה באמת...
  • 54
  • אדם מן השורה היה מתקשה לראות שמי מסתתר מאחורי שתי הידיים הרועדות שאחוזות בערמת קרטונים עטופי שקיות, הוא לא אחר מאשר ר' נוחעם.

    אם היו לו לר' נוחעם עוד ארבע ידיים או אז הוא היה רותם גם אותן לסייע למסע הקודש של החבילות ממוקדי החלוקה עד ביתו שנמצא בתהליך מתקדם לקבלת כשרות מהודרת לפסח.

    הימים הם ימי ההכנות לפסח ולכן סביר להניח שהחבילה אותה סוחב ר' נוחעם היא לא אחרת מ'מצות' ל'ליל הסדר'.

    עין טובה שתבחן את מגדל הקרטונים בן ארבעת הקומות תגלה שמבעד לשקיות המרשרשות ישנן ארבעה חבילות 'מצות' שונות לחלוטין, ולא בגלל צבע האריזה! ר' נוחעם לא נוגע בחבילות מצות צבעוניות. הוא כבר שנים מנסה לברר אבל עדיין לא הצליח לשלול באופן מוחלט הימצאות של חשש חמץ ב'דיו' שמשמש את מכונות הדפוס עבור האריזות של המצות. ולכן בטרם ניגש ר' נוחעם לתהות על קנקנה של 'חבורת' מצות מבחינת החומרות והדקדוקים, הוא קודם כל מוודא שמדובר ב'חבורה' שמשתמשת אך ורק בקרטונים בצבע הטבעי החום והמוכר...

    הדרך להבחין בהבדלים שבין החבילות היא על ידי שימת לב למדבקות והכיתובים ב'ארטליין' שחור על גבי האריזות, ואם חשבתם שמדובר בראשי תיבות המוכרים - רש"י רש"מ [ריחיים של יד/מכונה] או ת"ר [תנור ראשון], אזי אתם מוזמנים לפענח את ראשי התיבות הבאים – מל"מ, עצ"ג, מל"ק, לכ"ר.

    הרעד אחז בר' נוחעם מהרגע הראשון שהוא החזיק את המצות ולא בגלל כובדן של החבילות, המשקל של ארבעת החבילות יחד הוא עד כדי כך קל שלא ברור אם יש בכלל משקל מדיד למצה בודדת מהסוגים שר' נוחעם קונה. מדובר ב'מצות' שמתאימות יותר למומחים שמתעסקים עם 'ננו טכנולוגיה'...

    ר' נוחעם אוהב את דקיקות היתר של המצות, למרות שזה יוצר לו בעיה לא פשוטה עם ה'כזית' מה שגורם לו לאכול על כל 'כזית' סדר גודל של 4 מצות לכל הפחות, אבל זו כבר בעיית משקל שלו ולא של ה'מצות'...

    ר' נוחעם רעד מהפחד שמא המצות העדינות והדקיקות יישברו לו בדרך ויעשו לו 'יחץ' שלא בזמנה... הרעד היה בלתי נשלט ולכן ההיגיון שהרעד בעצמו עלול לסכן את שלמות המצות הרבה יותר מהסיכוי ש'ילד תועה' יתנגש דווקא בשפיץ של חבילת המצות שמקפידים בה על טמפרטורה נמוכה [4 מעלות] למניעת חימוץ, לא ממש תופס והידיים של ר' נוחעם רועדות כל הדרך הביתה.

    לרגע הזה הוא חיכה, הוא שתק לאורך כל התקופה הלחוצה של ערב פסח וספג בדממה את האווירה המתוחה והצעקות שהוא חוטף בבית כל אימת שהוא נכנס למטבח או לכל אחד מהחדרים בבית שכבר ניקו לפסח שלושים יום קודם החג.

    רעייתו של ר' נוחעם למדה מבעלה טוב טוב כיצד מהדרים במצוות, ולכן היא לא מאשרת לו כניסה לבית לפני שהיא בודקת בעצמה שאין לו על הזקן שאריות של שומשום מהבורקסים שהוא אוהב, אז היא עוברת לכיסי החליפה ושקית ה'כתבים' שמתבררת כמחסן לא קטן של 'גלוסקאות נאות'...

    בשביל הרגע הזה הוא היה מוכן לשתוק כל כך הרבה. ר' נוחעם לא מוותר על מצוות 'השבה', ולכן הוא בחר בכוונה ללכת עם ה'מצות' במסלול הארוך שמקיף את כל הבית.

    רעייתו שראתה שבגלל גובה הערמה הוא לא ממש מצליח לראות על מה הוא דורך, ניסתה לעזור והלכה לפניו תוך כדי שהיא מתכופפת שוב ושוב כדי להזיז את החפצים מדרכו, לרגע הזה הוא חיכה, ר' נוחעם הזדעק מנהמת ליבו והרים את קולו - 'תיזהרי, את עוד רגע מפילה אותי, זה 'מצות יקרות'! את יודעת מה עברתי עד שהגעתי אליהן? אני לא יודע מה אני יעשה אם הן תשברנה בגללך'.

    רק כאשר ה'מצות' מגיעות ליעדן, ידיו של ר' נוחעם מפסיקות לרעוד, אבל אז אשתו של ר' נוחעם ותשעת ילדיו נכנסים ללחץ ומתחילים לרעוד בכל פעם שהם נכנסים לחדר שבו נמצא ר' נוחעם וה'מצות'...

    בליל יו"ט ראשון של פסח ר' נוחעם צעד בזריזות מבית הכנסת כדי לקיים את מצוות הלילה בהידור, אך אז פגש אותו ידידו ר' שלום - 'כל שנה אתה אומר לי פירוש יפה על ההגדה, יש לך משהו על 'הא לחמא עניא'?

    ר' נוחעם התאפק לא לצחוק 'מה אמרת, לחם עוני??? חחחח הצחקת אותי! אתה יודע כמה עלו לי המצות?'...
    עם התארכות ימי המלחמה, החלטתי להירתם למען העורף ולחדד הנחיות לימים קשים אלו. הנה הן לפניכם!

    1. אין להיכנס לממ"ד/ממ"ק עם חטיפים, ממתקים, או כל מאכל עתיר שומן או סוכר. זכרו, לכל מלחמה יש מוצאי מלחמה, ואתם מסתבר תרצו גם לצאת ממנו, והדלתות אינן מתרחבות איתכם!

    2. אין צורך בריצה מטורפת במדרגות, היא לא מוסיפה לביטחונכם, יותר מקרבת אתכם לחוויה מדהימה של המתנה ללא הגבלת זמן במחלקת מיון בחניון בית החולים הקרוב למקום מגוריכם.

    3. אין לפתוח קופסאות טונה במקלטים, גם הנוכחים האחרים במקלט זכאים לחיות. (זאת מלבד הפרת האיסור בשימוש בנשק לא קונבנציונלי).

    4. לפני השינה יש להכין את עצמכם לאפשרות שתצטרכו לצאת למקלט, אין ללבוש פיג'מות מביכות או לישון בבגדים במחשבה שגויה שלא יראו שישנתם איתם.

    5 במקרה ולבשתם פיג'מה מביכה, אין להתחכם ולנסות להתלבש במהירות על, כשאתם בכלל באמצע שינה. כבר היו מקרים בהם אנשים הגיעו כשהחולצה משמשת כמכנס צמוד מדי ומהמכנס שנתקע ככובע גרב.

    6. הימנעו מלהצהיר על כל בום מזדמן "נפילה!" בעיקר למענכם, חסכו מעצמכם להסביר לאחר מכן את ההסבר הארוך והמגומגם להפליא, על זווית יירוט נמוכה וחריגה בשילוב חירטוטים על אטמוספרה בידיים מונפות.

    7. אם אין לכם מה לעשות במקלט, יושביו אינם אשמים בזה. הם אינם זקוקים בשעה זו לשיחת מוטיבציה.

    8. המקלט הוא לא מקום האידיאלי לשיחות טלפון, אין צורך לחפש בכל פעם את נקודת הקליטה תוך טיפוסים אקרובטיים.

    9. לילדים יקרים. אנו מבינים את ההנאה הצרופה בהצלחת חיקוי קול אזעקה. לצערנו עלינו לבקש מכם לחדול מהמנהג הקדוש. הרבה כוסות קפה מיותרות נשפכו, מבוכות רבות נרשמו, ובכלל, הגיע הזמן לסיים את האטרקציה עתיקת היומין המגונה הזו.

    10. לנשואים שביננו. ודאו שהוריכם ובעיקר הוריי בן/בת זוגכם מסודרים עם מיגון. אם הם לא, סדרו להם מקום מוגן מתאים ונגיש. למותר לציין את הסיכון הנפשי שיהיה לכם מהגעה של הנ"ל לביתכם.

    זהו. שמרו על אורך רוח, והרבה! יען אורך המלחמה הזאת תלוי במישהו שאמר ארבע מאות שבעים ושניים תאריכי יציאה שרובם כבר חלפו לפני שבוע ומטה, והאחרונים יחלפו רק עוד שנים! אם עברנו את פרעה נעבור גם את... "אייי! מה זה? זה לא מצחיק קותי! אתה מוכן להעיף ממני את השמיכה הזו? נו באמת! דווקא עכשיו כשאני באמצע לכתוב כאן לעם קצת משפטי עידוד משמימים?"
    איזה דור הזוי,

    איזה עולם שאי פעם היה מתוקן,

    והיום. בתיקון.

    איזה עולם,



    שבסעודת שבת יש התראה ומתלבטים- שנגיש מנה עיקרית או נחכה לטיל?

    איזה עולם,

    שכשיש התראה כולם נושמים—פיווווו השעתית מגיעה...

    איזה עולם,

    התראה, שטיל בליסטי בגודל אוטובוס מגיע, ובמקום למות מפחד, מפעילים טימר לראות כמה זמן יש בין ההתראה לאזעקה.

    איזה עולם.

    שכנכנסים לממ"ד נראה שנפתח שם מכולת שכונתית עם כמות האוכל.

    איזה עולם.

    ש3 שניות אחרי השמע הבום כבר יש תיעודים מהנפילה ברשת.

    איזה עולם

    שכשמגיעה התראה, מכניסים מכונה, שוטפים כלים , רצים למקלחת, כאילו בתחרות עם הטיל- מי ישיג את מי.

    איזה עולם.

    כשאזעקה ברקע- אז נזכרים שצריך להכנס לממ"ד ויוצאים מהמקלחת נוטפי מים וסבון, ואז שמים נעליים או רצים לשירותים. כאילו בשביל מה היה התראה?

    איזה עולם.

    שאם יש התראה ולא מגיעה האזעקה- (שמתריעה מפני סכנת מוות,) את הכזה- יאללההה שיהיה אזעקה כבררררר. (כאילו בכביש אתה כזה- יאללהההה שנעשה תאונה כברררר)



    איזה עולם.

    שבחדר שינה (קרי הממד ) ישנים פתאום 10 איש ואתה מתחיל להבין איך אנשים גרים עם 12 ילדים ב2 חדרי שינה...



    איזה עולם.

    שאתה יוצא להליכה אתה מחשב כמה זמן יש לך באזור הכי מבודד בלי בתים ולאיזה כיוון תרוץ אם יהיה אזעקה.

    איזה עולם.

    שאתה יוצא עם חברים בליל שישי האחרון- ובמקום לצאת איתם- יוצא שאתה נכנס איתם לממד חדש כל פעם שאתה יוצא מהקודם.

    איזה עולם.

    שהילדים לא יודעים מה זה ללמוד במשך 10 חודשים בשנה כבר במשך 6 שנים.

    איזה עולם-

    שילד בן 2-3 יודע לספר מה זה התראה ומה זה אזעקה וטיל ואיפה הממד.



    איזה עולם-

    שיש רעמים וכולם בטוחים שטיל פגע בשכונה.

    איזה עולם-

    שנופל רסיס טיל והוא בגודל של מכולת משאית והוא עדיין נקרא רסיס.

    איזה עולם-

    שאם קמת בבוקר בלי אזעקה בלילה אתה מרגיש האדם הכי מאושר בעולם.

    איזה עולם-

    שאתה עומד מול מפת ההתראות ואומר נווו עוד שניה אנחנו...

    איזה עולם-

    שלפני שהטיל מגיע אתה יודע כמה ואיזה סוג- כאילו זה חבילה מאמזון.

    איזה עולם-

    שאחרי האזעקה כולם משתתקים ומחכים לשמע את ה"בוווםםםם"

    איזה עולם-

    שאחרי הבום מתחיל ויכוח- אם זה היה נפילה או ירוט

    איזה עולם –

    שאתה פוגש את בני משפחתך בבוקר- צהריים ולילה.... (בממד)

    איזה עולם-

    שאתה צוחק על עצמך שפעם מטיל אחד של תימן הלכת לממד (איזה פראיייר)

    איזה עולם-

    כשאתה מתחיל לנצל את זמן השהות בממד (מביאה תיק איפור, מנצלת למנחה, גומר מסכת...)

    איזה עולם-

    שכשאת יוצאת עם חברות, ויש התראה את מתעלמת אבל פתאום מתחילה האזעקה והמרתון מתחיל.

    איזה עולם-

    שאתה נתקע באמצע שומקום באזעקה ונהיה החבר הכי טוב של האנשים שאתה פוגש שם (ביום רגיל לא הייתם מביטים אחד על השני.)

    איזה עולם-

    אתה מזמין אנשים לשבת על סמך המקום שיש בממ"ד.

    והעיקר-

    איזה אלוקים גדול

    שמכל כך הרבה טילים וכל כך הרבה איומים

    הניסים פשוט עצומים ולא נתפסים!!!!

    מזמור לתודה!

    ושבעזרת השם- בניסן נגאל.
    דובר צה"ל: חיל האוויר פתח בגל תקיפות נגד מטרות המשטר בטהרן

    טראמפ: "זו מלחמה נהדרת, האין זה כך? היא צריכה להימשך חודשים!"

    לישראל עומד לאזול כל מלאי התחמושת, המיירטים והטנקים (רויטרס)

    סופית, צה"ל וצבא ארה"ב שולטים במרחב האווירי של איראן

    יציאות מאיראן אזעקות יישמעו בדקות הקרובות באזור המרכז

    פיצוצים עזים במרכז

    דיווח על נפילת שברי יירוט בכמה אזורים

    הלימודים בערים נוספות בדרום הארץ ייפתחו מחר

    ראש מועצת דרגות: לא אסכן את התלמידים (זמן הבמה הראשון והאחרון בחייו לכאורה...)

    אזעקות בגליל המערבי

    יאיר לפיד: "'אנחנו' נלחמים במלחמה הזו מתוך מטרה להביס את משטר הטרור הרצחני באיראן".

    טראמפ: "המלחמה הזו לא יכולה להימשך זמן רב, יומיים שלושה והיא תיגמר!"

    עבאס ערא'קצ'י: "אנו פתוחים למשא ומתן מכל סוג שהוא"

    זוהו שיגורים מאיראן לכיוון צפון הארץ

    דובר צה"ל: חיל האוויר פתח בגל תקיפות נגד מטרות המשטר בטהרן

    נפילה בשטח פתוח במועצה אזורית שגלדל

    דרמה! בנט נצפה מטאטא את האדמה בשטח הפתוח (12)

    בלבנון חוסל בכיר החיזבאללה ------ (משהו עם ללה בסוף...)

    טראמפ: "זה נהדר שכל המדינות יעזרו בפתיחת מיצרי הורמוז!"

    עבאס עראקצ'י: "לא הסכמנו לכל משא ומתן מכל סוג שהוא"

    אזעקות בגליל המערבי

    דובר צה"ל: ראשוני, הופעלו אזעקות במרכז בעקבות שיגורים מאיראן.

    ויכוח עז עם הממשל האמריקאי לגבי אופן ניהול המלחמה (ברק רביד)

    בכיר בפנטגון: אנחנו עובדים בתיאום מלא עם ישראל!

    אזעקות בגליל המערבי

    טראמפ: "זו חוצפה איומה אי הסכמת של מנהיגים להגן על מיצרי הורמוז!"

    נתניהו: "לא נפסיק את המלחמה עד למיצוי שלל מטרותיה!"

    שר הבטחון כץ: "לא נפסיק את המלחמה עד למיצוי שלל מטרותיה!"

    "אנחנו עומדים לנצח אוטוטו, תכינו כרטיסי טיסה לאיראן!" (14)

    "אנחנו עומדים להפסיד, תכינו תכריכים לעצמכם!" (12)
    שלוימלה החניק פיהוק ויצא מבנין מספר 8, ברגליים כושלות הוא התקדם לבנין הבא תוך שהוא מפריח אנחה לאוויר השחר הצלול, ליבו החל תמה, איך זה לא מכבר הוא עשה את כל שביכולתו לקבל את תפקיד המעורר לרחוב 'טעלז' בקרית עטרת שלמה והיום הוא כבר מתאנח.

    הוא נכנס לבנין מס' 10 ולחץ על כפתור המעלית החדישה שנענתה לו מיד.
    בזמן שהוא עולה לקומה החמישית שממנה הוא יתחיל לעורר את יושבי הבניין לתפילת שחרית האחת ברוב עם בבית המדרש הגדול הבנוי בצורת ארון הקודש ההיסטורי.
    במסך המעלית רצו דיווחי 'הגיזרה' מהלילה החולף, שוב טראמפ לא תקף באיראן... הוא היסב את מבטו למסך השני שהציג בזה אחר זה את הדיונים ההלכתיים שהתעוררו בבית ההוראה בראשות המו''צ שליט''א,
    דלת המעלית נפתחה ושלוימלה יצא את המעלית, הוא החל ללחוץ על כםתורי ה'עורו ישנים' המוצב בדלתות הבנין, שוב גרינפח ממחזור יא' השאיר זבל מחוץ לדלת... מה יהיה איתו.

    שלוימלה ירד לקומה הרביעית והמשיך לעשות את מלאכתו קודש כשהוא מתקנא בהערלכר ממחזור ו' שמעורר ברחוב 'אריאל שמאי' הסמוך, שם הותקן כפתור 'עורו ישנים' בכניסה לכל בנין במרוכז לכל הדיירים.

    הוא סיים לעורר את שוכני בניין 10 ויצא אל הרחוב המתעורר לאיטו, למרות השעה המוקדמת הרחוב לא היה ריק, יראי ה' כבר נחפזו לבית המדרש ל'חבורת משכימים' רק אתמול עורר על כך מרן המשגיח בדרשתו, הקב''ה מצפה לכם כל בוקר! אתם צריכים להרגיש כאילו אתם בתוך הארון קודש!

    המואזין משכונת ג'ועריש הסמוכה החל מיילל בקולי קולות, רק אמש נשמעו צרורות ירי בלתי פוסק מריבי החמולות, שלוימלה הרגיע את עצמו ובטח בחומה הגדולה שהפרידה בין השכונות ותמונות גדו''י זצוק''ל ניבטות ממנה, ניצוץ קטן של פחד המשיך לקנן בו כשזכר מה אירע לחומה בגבול עזה.

    הרחוב העליז התמלא אור ומכל בניין נצפו האברכים נוהרים לתפילת שחרית, אחר כך הם יפזרו את הילדים לת''ת 'עטרת שלמה' ולבית הספר 'עטרת שלומית'.

    הפלאפון (הדגם היחיד הנמכר בשכונה) בכשרות הישיבה, צלצל פעם ופעמיים, על הקו נו"ב תחי': שלוימלה, היום החלוקה של החד פעמי והכרוב, שלא תשכח! בהחלט בהחלט, נעבור שם אחרי הכולל בעזרת השם.
    חסדי ה' יש בשכונה חלוקות השכם והערב ביוזמת רה"י הגרש"ב שליט"א שדואג להוריד כל עול מאברכי הקריה, מלבד תשלומי המשכנתא המופחתים בדירות השכונה המסובסדות וחלוקות הביגוד בערבי חגים לאברכים ולבחורים היקרים חובשי ספסלי 'עטרת שלמה הקטנה - קרית הבוגרים' שנודעה למרחוק באיכות הבחורים המצוינים הלומדים בה.

    שלוימלה נחפז אל התפילה בבית המדרש כשהוא מוחה אגלי זיעה ממצחו, בכניסה לבית המדרש הוא מזהה באיחור את המשגיח מביט בו בעיניים חודרות, שוב נתפס הוא במחשבות ואיחר לתפילה. הוא השפיל את מבטו ונכנס אל ההיכל הומה האדם. שוב שמיל הצעיר ממחזור טז' שנישא זה עתה תפס לו את המקום.

    ________________

    שלוימלה התעורר שטוף זיעה במיטתו שבקרית הישיבה בראשל"צ.
    רגע לפני שהמק"ק דפק על הדלת.

    מה יהיה שלוימלה? שוב אתה לא קם לתפילה? אולי נמנה אותך למעורר שיהיה לך אחריות לקום.
    שלוימלה החל לראות כוכבים מסתחררים סביבו. כשראה את הירח, הוא נשמט ארצה בחבטה.
    טור ראשון שלי בפורום...אשמח להשתפשף ולביקורות!

    יש כאן חקירה עצומה: האם אני עייף ב'עצם', וממילא הכורסא היא רק 'כלי שרת' למנוחתי, או שמא הכורסא עצמה מחילה עליי 'שם' של פדלאה, וכל הווייתי כרגע היא מדין 'אביזרייהו דכורסא'?

    בגיל 35, כשהכרס שלי כבר כמעט דורשת תעודת זהות בפני עצמה מרוב מסות של עונג שבת ויו"ט, ומפרצי השיער שלי נסוגו לאחור כמו קו העירוב אחרי סערה, הפכתי את השאלה הזו למפעל חיי. העמקת השקע הכורסא שלי היא לא סתם ישיבה. היא 'קביעות'. הכורסא בסלון קיבלה צורה כל כך ארגונומית ומדויקת של הגב שלי, שאם אני קם ממנה יש פה חשש דאורייתא של 'סותר', ואם אני מתיישב חזרה זה 'מכה בפטיש'. עדיף לא לזוז. 'שב ואל תעשה עדיף' כלל ברזל

    שלא תטעו בי, חלילה. אני לא בור ועם הארץ. בישיבה קראו לי "האריה" מוח של ר' חיים, יכולות אנליטיות שיכולות לפרק רמב"ם לשמונה חתיכות ולהרכיב אותו חזרה הפוך. תנו לי סוגיא אני מוציא לכם ממנה מחרוזת פנינים. אני מסוגל לכתוב חבורות שיפארו כל 'קובץ תורני', להמציא פתרונות גאוניים למצוקת הדיור, או לנהל את המשא ומתן הקואליציוני של כל המפלגות החרדיות ביד אחת. אבל למה לי? הרי זה גופא העניין ברגע שהרעיון קיים ב'כוח', בשביל מה להוריד אותו ל'פועל' ולהרוס את כל היופי התיאורטי עם ביצוע מסורבל?

    הבוקר, למשל, נקלעתי לדילמה אדירה. כוס הקולה עמדה על השולחן בסלון, מרחק של שתי אמות ומחצה (בשיעור רח"נ) ממקום רבצי. עלה בי צד לקום לקחת אותה. מיד התעוררה המערכה: האם הצמא הוא העדר הרטבת היבש דמעיקרא או שהוא יוצר חלות של יבשות חדשה שלא הייתה קודם... ואם אני רק מושיט יד, האם זה נחשב 'עקירה' ממקומי? בסוף, מתוך כובד הראש והלומדעס', פסקתי להחמיר על עצמי. השארתי אותה שם. להישאר צמא זה בסך הכל דין בגוף, אבל לקום עכשיו מהכורסא זה כבר חורבן של כל ה'מציאות' וביטול כלי מהכנו. נשארתי צמא....

    וזה לא שאני סתם בוהה. שעמום של למדן ליטאי הוא עבודת פרך. חצי שעה הסתכלתי היום על מאוורר התקרה. נכנסתי לחקירה עמוקה , האם הכנפיים מסתובבות ויוצרות את הרוח, או שהקיום של הרוח הוא זה שמסובב את הכנפיים? בניתי פה 'צדדים' שלמים על גרמא וגרמי, וחילקתי בין 'כוח ראשון' ל'כוח שני'. בדיוק כשרציתי להגיע ל'נפקא מינה' למעשה, העיניים נעצמו לי. עייפות החומר, אתם יודעים. תורה מתשת.

    בצהריים, מתחיל ה'בין הסדרים' האמיתי הילדים חוזרים מהחיידר. הבית הופך לסניף של יש חגיגה. אשתי עומדת מעליי, עם סיר של פתיתים ביד ומבט של משגיח שתפס בחור קורא עיתון בשירותים באמצע הסדר. "נו, מה עשית היום?" היא שואלת בדממה מקפיאה.

    ואני, בנחת של ראש ישיבה מנוסה שכבר ראה עשרות מחזורים, מישיר אליה מבט עמוק: "רעייתי, את הרי מערבבת בין 'מעשה פעולה' לבין 'קיום פוטנציאל'. המוח שלי טוחן סוגיות! את חושבת שלשכב ולפתור את הבעיות המבניות של הכלכלה העולמית לא שורף קלוריות? אלמלא אני יושב כאן ומהרהר במערכות עמוקות, הקירות של הבית היו נופלים מחוסר יציבות!".

    היא עושה תנועה של ביטול, נאנחת עמוקות, ופונה בדממה למטבח. היא פשוט לא מבינה איזו פצצת אינטלקט מבוזבזת, איזה כור גרעיני של גאונות עקרה, יושב לה ממש עכשיו, מתחת לשמיכת הפיקה בסלון.

    אז כן, אני חכם מדי, למדן מדי, ובאופן כללי מוצלח מדי בשביל העולם הזה. יום אחד אני כנראה אשנה את ההיסטוריה. רק שבשביל זה צריך לקום, ובינתיים, לפי כל ה'סברות', כורסא שקועה בסטטוס קוו יציב לא מחליפים.
  • 264
  • ציטוט מדיווח של סוכנות הידיעות הרשמית באיראן:
    הפגנות ענק בירושלים הכבושה נגד חוק שירות חובה בצבא
    🔹אלפי חרדים מחו נגד חוק שירות חובה בירושלים הכבושה ביום שלישי בערב.
    🔹ההפגנה כה נרחבת עד שהובילה לחסימת כניסות לרחובות ראשיים כבר משעות הבוקר המוקדמות וגרמה למשבר תחבורתי.
    🔹גם רבנים ציונים השתתפו בהפגנות החרדיות נגד שירות חובה בצבא וקראו להרחיב את המחאות הללו ככל האפשר.
    בעיר כרמנאשה באיראן יושב שמשוניאן, צעיר איראני בביתו, הוא פותח את המחשב ומרפרף על החדשות, הפגנה פה, חסימה שם, יוקר המחיה, שיא חדש של הריאל מול הדולר - בקיצור חדשות רגילות.
    לפתע הוא מקבל הודעה מהחבר שלו עידואיאן 'שמעתי שהצלחתי להתחבר ולקרא חדשות מהאתרים ומהערוצים של הציונים'
    באמת? כן! חבר בנה לי בוט שמביא את העדכונים מכל מיני מקומות אצל הציונים
    טוב, בא נראה...
    תראה- יש שם עכשיו עדכונים על הפגנות בכל מיני מקומות, זוכר שהיה את ההפגנות בתל אביב, כמה חשבנו שהמשטר הציוני יפול ובסוף לא... אולי הפעם כן.
    תראה, לקחתי עדכונים מערוץ ציוני שמרני בשם 'הג'יזרא' יש שם כל מיני סרטונים.
    וואו, תראה כמה יצאו בירושלים להפגנה נגד המשטר, נראה לך שהמשטר יפול בעקבות המחאות?
    כן, אני אופטימי, אני קורא עכשיו בערוץ מקומי שאל קודס נפלה בידי המפגינים.
    וואו! מטורף! אני אומר לך שעוד רגע המשטר שם נופל.
    זלמן קרישבסקי קנה שעון חכם כדי לעקוב אחרי הבריאות שלו.
    כשיצא מן החנות והלך לתחנה של קו 5 נשמע צפצוף חד בחלל הרחוב. זלמן התכווץ והסתכל סביב גם העוברים והשבים נעצרו וחיפשו את מקור הרעש.
    ואז נשמע צפצוף מחריד נוסף, אנשים החלו להתרחק לאזורים מוגנים, גבם אל הקירות. רכב עצר ושאל אם צריך עזרה.
    בצפצוף השלישי הצביע ילד אחד על זלמן ואמר "זה משם".
    זלמן הרים את ידו וראה על הצג “ברוך הבא. אנא הגדר ווליום", מיד לחץ על הכפתור הקטן שוב ושוב ושוב, עד שנראה שהריצוד במסך פסק, "תודה" היה כתוב על המסך "הוגדר ווליום 100%, האם הנך בטוח?" זלמן בהה במסך ולא ידע אם ללחוץ על אישור או ביטול או לא או כן או חזור או שנה או מאוחר יותר.
    "לא נרשמה תגובה, אנא לחץ חזק יותר או המתן להדגמה".
    "אני לא יודע על מה ללחוץ" צעק זלמן והחל לברוח אבל היד הייתה מחוברת אליו היטב, והשעון ענוד עליה.
    ואז נשמעה ההדגמה.
    כשיצאו כולם מהמיגוניות הרימו את זלמן והושיבו אותו על כיסא.
    מומחה לאלקטרוניקה, הצליח להגדיר את הווליום ל7%
    וכשווידאו שזלמן נושם, ויודע את שמו הפרטי. עזבו אותו לנפשו והתפזרו.
    "שלום, המדדים שלך גבוהים, אנא נסה להרגע" נכתב על המסך.
    זלמן ניסה, אך השעון ציין שההרגעה לא נמדדה.
    זלמן עצם עיניים והתחיל לנשום עמוקות ולדמיין שהוא בחופשה על מרפסת במלון גלי צאנז.
    כעבור דקה הודיע השעון: “לא זוהתה פעילות”.
    זלמן מיהר לקום והתחיל לצעוד.
    אחרי שלושים וחמישה מטרים: “מצוין! היעד היומי הושג".
    אחרי ארבעים: “שיפור ניכר”.
    אחרי ארבעים ושלושה: “עומס חריג".
    זלמן נלחץ ועצר מיד, מתנשם בכבדות.
    "האם תרצה שאזעיק לך אמבולנס, או שאאסוף לכאן את כל משפחתך?”

    בלילה ניסה זלמן קרישבסקי לישון.
    השעון העיר אותו כדי לשאול אם הוא ישן.
    זלמן אישר.
    השעון הודה לו, כיבה את האור, והעיר אותו שוב כדי לדווח שנרשמה הפרעה בשינה.

    בבוקר הציג השעון סיכום יומי:
    “ישנת 27 דקות יותר מהמומלץ, עומק שינה בינוני. נרשמו 2 חלומות מטופשים וסיוט אחד. עליך לשתות 159 מ"ל מים נקיים עם מיץ לימון. להתקלח במים קרים 23 שניות. ולא לשכוח לנשום. זה בריא מאד, לנשום אל תגע בקפה, אל תגע במוצרים מקמח לבן. אל תגע בסוכר חום, אל תגע במלפפון חמוץ, אל תגע בכלום בלי אישור ממני. לארוחת בוקר מומלץ גרגר שומשום בלתי קלוי שהושרה בחומץ תפוחים למשך לילה בטמפרטורת 22 מעלות בדיוק. אם אתה מרגיש עדיין רעב, תוכל לקחת עוד שומשום אחד כזה, אבל תהיה במעקב, עכשיו תתחיל בבקשה בנשימת סרעפת עמוקה אחת ושש נשיפות רדודות בטרם תתחיל את התעמלות הבוקר הכוללת הנפ..."
    זלמן הסיר את השעון מידו, הניח אותו על השולחן, וקם לשתות קפה עם רוגלאך לפני שילך למקווה הרותח של זופניק.
    כעבור חמש דקות צפצף השעון:
    “חוסר פעילות קיצוני אתה בסכנה בריאותית חמורה".
    זלמן לקח ביס אחרון, ויצא מהבית בנהמת שביעות רצון.

    כשחזר זלמן מתפילת שחרית
    הרים את השעון מהשידה על המסך היה כתוב "משתתף באבלכם. מקווה שימליץ טוב בעד העם. נא להגדיר משתמש חדש".
    זלמן לקח את השעון במטרה להחזירו לחנות, אלא שאז הופיע על המסך "ברוך הבא, הוגדר ווליום 100%, האם הנך בטוח?"
    זלמן המבועת הושיט את אצבעו במהירות, אך נעצר מהסס.
    לא, כן, אשר, בטל, חזור, שנה, מאוחר יותר.
    זלמן זינק אל השירותים והשליך את השעון לאסלה.
    ואז הוריד את המים. פעם, פעמיים, שלוש.

    בום! נשמע קול עמום והבניין הוצף במים.
    האינסטלטור שהוזעק הוציא מבור הביוב מכשיר קטן עם מסך שעליו כתוב "התקלחת במים קרים 342 דקות מעבר לממוצע, ופעם הבאה תשתמש גם בסבון, מאיפה הריח הזה למען השם..."
    פתאום נשמע חירחור.
    “זוהתה קורוזיה פנימית. יש לקחת אותי לתיקון מיד"
    "תתרחק!" צרח זלמן מהמרפסת אל האינסטלטור המבולבל.
    "אני אצפצף עכשיו, עד שתקח אותי למעבדה, רחוב פלג 7 אזור תעשייה, יהוד".
    כוחות הבטחון סגרו את האזור, והשכנים עברו לדיור חלופי על חשבון הממשלה.
    "רק עד שתגמר הסוללה" אמר ראש העיר במסיבת העיתונאים.
    בנתיים קנה זלמן קרישבסקי ב"הכל בשתיים" שעון בצבע וורוד בריא עם פרצוף מחייך מפלסטיק, זלמן חייך אליו בחזרה "עכשיו אני מרגיש בריא יותר מאי פעם".
    והשעון הסכים בשתיקה.
    המסה המשפטית לניתוח קרבי העיגול השחום ומילויו.
    דוקטרינה אקדמית המציבה מראה לשמני העם, הבולסים בלעט יציקה הדחוסה בגעש זולג.
    כפסוק הנזכר "הלעיטני נא מן האדום האדום הזה".

    תרכיז הפטל בעיסה הידועה בציבור.
    >>>


    הזרקת היציקה הארגמנית נעוצה במחט קדמון ללא חיטוי ובחרטוט.
    כבר בימי אנטיוכוס אפיתי ת'נס, זקני המטבח דשו ולשו במתכון.
    דיו כשמן נשפך וטוגן לעומק.
    לפלפל בסוגיות הרות גורל, בהן פשפשו שפים שפופים, יש מעט טעם לפגם.
    אך שביבי סוכר המצויים בארכיון שופכים אור ולובן בנידון.

    בעפיצות התרכובות הכימיות הללו רקומים תבשילים תאומי יסוד:
    א. תחיבת גליל הטבעול בחיק הבורקס.
    ב. ריפוד מצולע עוגיית הפורים בפרג.
    ג. דיבוק המצה המשוקלד בצמיגיות בעובי טפח.
    ד. מבנה הוופל בקומות שמוצאן בפרי חמוץ-צהוב.
    ה. ניקוד הקלועים שלא במין השומשום.
    ו. מירוח חרדלי החוצץ לפירורים החופים על העוף.
    ז. מלבן קקאו שטוח הטומן מוקשים חצציים לסוגיהם.
    ח. צורות מופשטות פריכות האוצרות שבבים.

    ריבוי הצירופים מוכיח כי רב הנסתר על הגלוי.
    דרש רמוז כאן, ולפשוט הסוד באתי.

    בחינת המשותף מעלה מאפיינים קולינריים זהים:
    א. עירוב תחומין.
    ב. קונטרסט ניגודי.
    המענה השגור בפי הסועדים "על סם ושעם אין להתווכח".
    בהגינות, הצידוק המוסרי עימם, ואין לערער בציטוט הלעוס.

    הפולמוס להלן דן באינדיבידואל המעורב עד עמקי הלוע.
    כידוע, פלגים ניצים נוצרו מחמת הקיטוב, מחלוקת הערבה לחך האליטה.
    רעה חולה החונקת כקנה שקדם לוושט.

    ההמון שופט ב' סעיפים מרכזיים:
    א. כפילות מעושה.
    ב. התנשאות תרבותית.

    הראשון מבליט את היומרה המטבחית להציג אפשרויות דמה למנה אחת.
    השני מציין ערך חברתי קלוקל, המניע מיעוט חתרני לעליונות קהילתית.
    עקרת בית המתפארת ביצירה חקיינית לרעותה, ערכה קטן בעיני כגדי בחלב אימו.
    חמור וחמור ממנה, תעשיין העמל לשווק מרכולת הנרדפת לחברתה, זעיר כסיני בארצו.

    עשרת מונים ייכפל תוקף עזות בטן מכרסמי המדון.
    המה נואלו לשאת יצרם טבוע כשמם.

    כת בלעדית מאחדת בין חברי המועדון השונים, מסך מלל נשגב כנשק רטורי.
    כללו של דבר, מעת אשר נגלה למאן דהו כי הינו מאוכלס בבלוטות המגורות מהצירופים הידועים -
    יטרח ללמד לשונו ולצחצחה כנגד אויביו. בל יהינו להדירו מן התאוות השגויות בפיו.
    לשווא יתאמץ איש להשיבו למוטב "חלב שנשפך כאבן שאין לה אופין".

    המוסק מתופיני סעודה קודחת זו:
    מאי ריבה? ריבה מיני בית מרקחת היא.
    וכאקמול המתובל בתמצית.
    יש הדורשים לשבח, למען ייטלו התינוקות.
    יש החוששים שינהג אדם עצמו כחולה למען יזכה בעונג.

    מתחילה נאמר "אם היה ריבתך כשני כשלג ילבין זקנך מן המתוק המעופרר".
    חטא הוא לשרבב בין שיניהם, ללקוק אף קודקוד.
    לעולם ימלא אדם הדם בכרס השמנונית ובלבד שיערב עליו.
    כלומר, יזליף חולצתו בה.
    "נכנס יין יצא סוד".
    תמלא אבקת הכובסת במגירת מכונתה להשיב מחלצות לקדמותן.

    ועתה להכרעה הגורלית:
    מקור לדבר בצו רבנות, פסול שמו כאמנות ואינו כשתי מנות.
    המתגודדים הנלוזים במצח נחושה באות קין, דעת נבון יעצמו כעין.
    המפריזים בבולמוס חזור ומזור, ריבתם תבוא בליבם ובכיס העוטפו.
    יאחז בעידון מפה. חכם ברבב כתמו, עוול בכפו.
    סוף מקטורן לתלייה.

    הצעת הגשה:
    לחמם במיקרוגל כחמש דקות.
    בתיאבון.

    עברתי כנדרש כמה פעמים על הטקסט.
    למרות זאת, תמיד תיתכן טעות.
    אשמח להערות.

    רק אחדד לפני:
    שימו לב, ניסוחים רבים נכתבו במכוון.
    קראתי פסקה פסקה לפני השיתוף, ממש ב"חרטוט" יסודי.
    "אנטיוכוס-אפיפי-ת'נס", משחק לשון רעיוני מופשט.
    לפעמים נקטתי בפועל חופשי, כ"מעופרר" "ה-מוסק".
    גם שינוי הציטוטים, אפילו במילה מקורית, במיוחד "אופין".

    טרחתי כ3 שעות ברישום הקטע -
    ועוד שעתיים בהגהה וליטוש.
    לפני שתגיבו, תשקיעו בסנגוריה.

    הצעת הגשה:
    לחמם פידבק ב200 מעלות.
    להגיש בטמפרטורת הפורום.
    בהצלחה.





    .
  • 42
  • משרדי להב 433 לוד.

    אך, איזה יום עבר ביום, נאנח לעצמו יורם דוידוב, מפקד היחידה.
    הוא תמיד ידע חקירות ומעצרים עושים לו טוב, אבל בוא לא ידע עד כמה.
    והיום... טוב היום זה היה משהו מיוחד, חקירת דמויות בכירות, שלהוציא עליהם כתב אישום לא יהיה קל, זה כבר אתגר משמעותי, ואתגרים יורם אוהב.
    לאאא לא לשטוף כלים, וגם לא לרחוץ את הילדים, אלו אינם אתגרים, אבל לחקור כמה פושעים רציניים, זה באמת כיף, והשילוב של אתגר וכיף זה שילוב מנצח.

    טלפון אחד הספיק להרוס ליורם את כל הכיף, הוא שיער לעצמו שזה יבוא, אבל לא כל כך מהר, מנכ"ל גלי הלכלוך והרפש, יורם נטל את מכשיר הטלפון, ושקל האם כדאי לו לזרוק אותו לים, אין לו כח לחצוף הזה, אין!
    אבל מיד הוא נזכר מרשימת הקנייה שאשתו שלחה לו בבוקר, ולצאת למבצע חיפושים אחרי הטלפון, לא היה לו כח.
    כן. ענה יורם למנכ"ל המתנכל, מה? מה היתי יכול לעשות? להתעלם? לעצום עיניים? אתה יודע שזה לא אפשרי! פעם הבאת תלמדו את כל הפצמ"רים שלכם להסתיר קצת יותר טוב.
    טוב בסדר. קטע יורם את המתנכל אני יחפש איזה תיק "ביביסתי" אתם תהיו חייבים לעשות מזה בלאגן רציני כי הקטיושה או איך שקוראים לפצמ"רית הזאת תפשה כותרות בכל העולם.

    יורם זרק את מכשיר הטלפון, לא לים, פתח את המחשב, והתחיל לחפש, תיק נגד ראש מועצת גני סוסיתה, לא הם לא יהיו מרוצים, בידיעה!, אין ברירה, חייבים ללכת על גדול.
    הוא טלפן חזרה למנכ"ל, אני מפוצץ עכשיו תיק רציני, ומעכשיו יו"ר ההסתדרות נהיה ליכודניק, סגור?!.
    הוא עוד הרהר מעט, בבוגדנותו של השמאל לאדם שהיה חייל נאמן להם, אבל אותו זה לא עניין, וכך או כך, נפתחו הערוצים בכותרות מרעישות,
    "שרים וראשי מועצות מקומיות ומקורבים חשודים בפרשיית שחיתות מהגדולות בישראל"
    ובאותיות הקטנות נכתב יו"ר ההסתדרות נעצר גם הוא ...
    "לאחרונה, אנו עדים לרוחות זרות החודרות אל תוך - תוך שורותינו, אצל השורות הכי - הכי צפופות, וזה ממש לא מוצא חן בעיני!, כאן?, אצלינו?, שאני ישמע אתכם משוחחים על המבורגר?!, מאיפה, מאיפה אתם אמורים לדעת מה זה המבורגר?

    אני מרגיש שיש כאן רפיון ידיים, סוג של קריצה לעולם הגדול, הנוצץ, המושך, אבל אסור לכם לשכוח. מי שמתחיל רק להתעסק עם מושגים אלו, בסוף הוא יבגוד בכל הערכים שהוא קנה כאן, הוא חושב שהוא יודע כיצד הוא מתחיל, אבל לא יודע איך זה יגמר,

    אני יודע שישנם כאלו שחושבים לעצמם, נו. לא הפסדנו שום דבר, עדיף לצאת לעולם הרחב, אבל אני יודע אלו סכנות עורבות לכם שם, כמה שקר מתגלגל ברחובות, ולכן, אני! לא יוותר על אף אחד!,

    ישבתנו יחד כל הצוות, צוות מדהים שחושב אך רק עליכם, והחלטנו, יש לשים סוף לשימוש בכל המונחים הרחוביים האלו, אסור, אסור לתת למצב הזה להתגלגל ולזרום כמו שהוא היה,

    ולכן, אני מודיע, ומזהיר, ומתריע מראש, כל אחד, מקטן ועד גדול, שיתפס כשהוא משתמש בכל המונחים המערביים שאבותינו לא הכירו אותם, ייענש בחומרה, וכשאני אומר ייענש, הכוונה שהוא ייענש, ואין צורך להרחיב בסל העונשים המגוונים הנמצאים ברשותינו,

    זהו עת מבחן, לכל אחד ואחד, כולנו, כל אחד אשר אוהב את העם שלנו, צריך לעמוד ולומר, כן אבא יקר ואוהב, אני אוהב את קוריאה, ואני יעשה את כל מה שאב האדמות מצווה, כי אני יודע שזה בה מדאגה, אמיתית,"
    בעקבות ידיעה שפורסמה השבוע, כי בצפון קריאה, החליטו לפתוח במלחמת חורמה נגד מונחים מערביים, כגון המבורגר ודומהן....

    אולי מעניין אותך גם...

    הצטרפות לניוזלטר

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כג

    אמִזְמוֹר לְדָוִד יי רֹעִי לֹא אֶחְסָר:בבִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי:גנַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ:דגַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי:התַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה:ואַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יי לְאֹרֶךְ יָמִים:
    נקרא  8  פעמים
    למעלה