מדריכים וחדשות

הבנת הבינה המלאכותית: מסע מעמיק שלב אחר שלב(על ידי gemini)​

• מושגים מוקדמים ושורשים פילוסופיים (לפני שנות ה-50 של המאה ה-20): הרעיון של יצירת ישויות מלאכותיות בעלות אינטליגנציה אינו חדש וניתן לאתר אותו במיתוסים ובאגדות עתיקות. כבר בעת העתיקה, הוגים העלו שאלות על מהות התודעה והאם ניתן ליצור מכונות המסוגלות לחשוב. במאה ה-18, פילוסופים החלו לדון באופן שבו ידע נבנה והאם ניתן לחזות אותו. במאה ה-19, התפתחויות בתחום הלוגיקה והמתמטיקה, כמו עבודתו של ג'ורג' בול על אלגברה בוליאנית, סיפקו את המסגרת התיאורטית למחשבה מכאנית. תומאס בייס פיתח מסגרת עבודה להסתברות אירועים, שהפכה לגישה מובילה ללמידת מכונה. פרנסיס בייקון, גוטפריד וילהלם לייבניץ, צ'ארלס בבג' ואדה לאבלייס הניחו יסודות מוקדמים לחישוב ולתכנות. קרל צ'אפק הציג במחזהו "רוסום האוניברסליים רובוטים" (1921) את המילה "רובוט". לאונרדו טורס אי קוודו בנה מכונת שחמט מוקדמת בשם אל אחדרסיסטה. בשנות ה-40 של המאה ה-20, אלן טיורינג תרם תרומה מכרעת למלחמת העולם השנייה על ידי פיתוח מכונת בומבה לפיצוח צופן האניגמה הגרמני. בשנת 1943, וורן מקולוך וולטר פיטס הציגו את התיאור המתמטי הראשון של רשתות עצביות מלאכותיות. בשנת 1950, טיורינג פרסם את המאמר פורץ הדרך "מכונות מחשבות ואינטליגנציה", בו הציע את מבחן טיורינג כדרך לקבוע האם מכונה יכולה להפגין התנהגות אינטליגנטית הדומה לזו של בני אדם. עבודתו של טיורינג סיפקה מושג יסודי להערכת אינטליגנציה מכונה ונותרה רלוונטית בדיונים על יכולות הבינה המלאכותית.
  
  
  
• לידת הבינה המלאכותית כתחום (שנות ה-50 של המאה ה-20): שנת 1956 נחשבת לנקודת מפנה בתולדות הבינה המלאכותית, עם קיומה של ועידת דארטמות'. ועידה זו, שאורגנה על ידי ג'ון מקארתי, מרווין מינסקי, נתניאל רוצ'סטר וקלוד שאנון, הביאה יחד חוקרים מתחומים שונים במטרה לחקור את האפשרות של מכונות חושבות. במהלך הוועידה, מקארתי טבע את המונח "בינה מלאכותית". הוועידה סימנה את תחילתו הרשמית של תחום הבינה המלאכותית כתחום מחקר, והציבה יעדים שאפתניים לסימולציה של אינטליגנציה אנושית במכונות. למרות שהאופטימיות הראשונית לא התממשה במלואה בטווח הקצר, היא הניעה מחקר ופיתוח מוקדמים. תוכנות בינה מלאכותית מוקדמות, כמו Logic Theorist ו-General Problem Solver, פותחו על ידי אלן ניוול והרברט סיימון. ג'ון מקארתי פיתח בשנת 1958 את שפת התכנות LISP, שהפכה לשפת הסטנדרט בתחום הבינה המלאכותית במשך עשורים. ארתור סמואל חקר את תחום למידת המכונה ופיתח תוכנה ששיחקה דמקה והשתפרה עם הזמן, ובכך טבע את המונח "למידת מכונה" בשנת 1959. פרנק רוזנבלט פיתח בשנת 1958 את הפרספטרון, רשת עצבית מלאכותית מוקדמת.
  
  
• התבגרות ו"חורף הבינה המלאכותית" הראשון (שנות ה-60 וה-70): בשנות ה-60 וה-70 נמשכה ההתקדמות בתחום הבינה המלאכותית, עם פיתוח הרובוט התעשייתי הראשון, יונימאט (1961) , וצ'אטבוט הראשון, ELIZA, על ידי ג'וזף וייזנבאום (1964). פותח גם רובוט נייד בעל יכולות בינה מלאכותית בשם שייקי (1969). מערכות מומחה מוקדמות, כמו DENDRAL ו-MYCIN, פותחו בתקופה זו. עם זאת, למרות ההבטחה המוקדמת, התחום חווה תקופה של תסכול בשנות ה-70 עקב חוסר התקדמות משמעותית והפחתה במימון המחקר, מה שהוביל למה שמכונה "חורף הבינה המלאכותית" הראשון (1974-1980).
  
  
• התחייה ומערכות מומחה (שנות ה-80): שנות ה-80 סימנו תחייה מחודשת בתחום הבינה המלאכותית, עם כניסתן לשוק המסחרי של מערכות מומחה, כמו XCON. חלה גם עלייה במימון הממשלתי, כמו פרויקט המחשב מהדור החמישי של ממשלת יפן. פיתוח אלגוריתם הבקפרופגציה (backpropagation) חולל מהפכה בתחום הרשתות העצביות , ואיפשר אימון יעיל של רשתות עצביות עמוקות יותר, מה שהניח את היסודות למהפכת הלמידה העמוקה המודרנית. בשנות ה-80 הופיעו גם כלי רכב אוטונומיים מוקדמים, כמו הסטנפורד קארט. אלגוריתם הבקפרופגציה היה פריצת דרך מכרעת, שאיפשרה לאמן רשתות עצביות עמוקות יותר ביעילות והניחה את הבסיס ללמידה עמוקה מודרנית.
  
  
• "חורף הבינה המלאכותית" השני והתקדמות הדרגתית (שנות ה-90): שנות ה-90 התאפיינו בירידה נוספת במימון ובמחקר בתחום הבינה המלאכותית (1987-1994). למרות זאת, חלה התקדמות משמעותית, כאשר מחשב השחמט של IBM, דיפ בלו, ניצח את אלוף העולם בשחמט, גארי קספרוב, בשנת 1997. ניצחון זה היה אבן דרך משמעותית, שהדגים את כוחה של הבינה המלאכותית במשימות אסטרטגיות מורכבות ומשך את תשומת ליבו של הציבור. צ'אטבוטים כמו ALICE פותחו גם בתקופה זו.
  
  
• עליית למידת המכונה ועידן האינטרנט (שנות ה-2000): שנות ה-2000 הביאו עמן עלייה משמעותית בזמינות הנתונים ובכוח המחשוב. רובוטים כמו רומבה וקיסמט פותחו , ורובוטים של נאס"א נחתו על מאדים ופעלו באופן אוטונומי. חברות כמו גוגל, אמזון ונטפליקס החלו להשתמש בבינה מלאכותית בשירותי האינטרנט שלהן.
  
  
• מהפכת הלמידה העמוקה (שנות ה-2010): העשור השני של המאה ה-21 חולל מהפכה בתחום הבינה המלאכותית עם פריצת הדרך של אלכסנט בתחום זיהוי התמונות בשנת 2012. אלכסנט הדגימה את כוחה של הלמידה העמוקה עם רשתות עצביות קונבולוציוניות (CNN) במשימות מורכבות כמו זיהוי תמונות, והשיגה רמות דיוק כמעט אנושיות. אירוע משמעותי נוסף היה ניצחונה של מערכת ווטסון של IBM בתוכנית הטלוויזיה "ג'אופרדי!" בשנת 2011. עליית הביג דאטה ודמוקרטיזציה של הבינה המלאכותית עם מסגרות עבודה כמו TensorFlow ו-PyTorch האיצו את ההתקדמות בתחום. בשנת 2016, תוכנת AlphaGo של גוגל DeepMind ניצחה את אלוף העולם במשחק גו, לי סדול. ניצחון זה הדגים את כוחה של הלמידה העמוקה ולמידת חיזוק בפתרון בעיות מורכבות הדורשות חשיבה אסטרטגית. עוזרים וירטואליים כמו סירי, אלקסה וגוגל אסיסטנט הפכו נפוצים יותר ויותר.
  
  
• בינה מלאכותית יוצרת והתקדמות מהירה (2020-היום): תחילת העשור השלישי של המאה ה-21 הביאה עמה התקדמות משמעותית בתחום הבינה המלאכותית היוצרת, עם שחרורם של מודלים גדולים של שפה כמו GPT-2 ו-GPT-3 של OpenAI. השקת ChatGPT חוללה מהפכה בתחום הבינה המלאכותית השיחתית והביאה את הבינה המלאכותית היוצרת לתודעת הציבור הרחב. כלי ליצירת תמונות באמצעות בינה מלאכותית כמו DALL-E, Midjourney ו-Stable Diffusion הפכו פופולריים מאוד. הבינה המלאכותית המשיכה להתפתח במהירות בתחומי הבריאות, כלי רכב אוטונומיים ותעשיות רבות אחרות. בשנת 2025, מודלים חדשניים כמו GPT-4.1, Gemini 2.5, Claude 3.5 ו-Sora ממשיכים להרחיב את גבולות האפשרי.
  
  

• אלן טיורינג: נחשב לאבי הבינה המלאכותית, ידוע בזכות מבחן טיורינג ועבודתו על מכונת בומבה. טיורינג הגה את הרעיון של מכונות חושבות ותרומותיו המעשיות במהלך מלחמת העולם השנייה הניחו את הבסיס לתחום כולו.
  
  
• ג'ון מקארתי: טבע את המונח "בינה מלאכותית" וארגן את ועידת דארטמות'; פיתח את שפת התכנות LISP ואת הרעיון של מערכות זמן-שיתוף. מקארתי תרם תרומה מכרעת לביסוס הבינה המלאכותית כתחום אקדמי נפרד וסיפק כלים ומושגים חיוניים להתפתחותה.
  
  
  
• מרווין מינסקי: היה ממייסדי מעבדת הבינה המלאכותית ב-MIT ותרם תרומות משמעותיות לתחום הרשתות העצביות, הרובוטיקה והמושג "פריימים". עבודתו של מינסקי סייעה לעצב את הכיוון המוקדם של מחקר הבינה המלאכותית והאופטימיות שלו לגבי פוטנציאל הבינה המלאכותית הייתה משפיעה.

• ג'פרי הינטון: חלוץ בתחום הלמידה העמוקה ואלגוריתם הבקפרופגציה. עבודתו של הינטון על הבקפרופגציה הייתה מכרעת בהתגברות על מגבלות רשתות עצביות מוקדמות והניעה את מהפכת הלמידה העמוקה.
  
  
  
• יאן לקון: פיתח רשתות עצביות קונבולוציוניות (CNN) ותרם תרומות משמעותיות לתחום זיהוי התמונות. התקדמותו של לקון בתחום ה-CNN הייתה חיונית בכך שאפשרה למחשבים לעבד ולהבין מידע חזותי ביעילות.
  
  
  
• יושוע בנג'ו: חוקר מוביל בתחומי הלמידה העמוקה, רשתות עצביות ומודלים יוצרים. מחקרו הנרחב של בנג'ו תרם באופן משמעותי להבנתנו ולהתקדמותנו של טכניקות למידה עמוקה.
  
  
• אנדרו אנג: מייסד גוגל בריין, קורסרה ו-DeepLearning.AI; דמות מפתח בחינוך בתחום הבינה המלאכותית ובלמידה עמוקה בקנה מידה גדול. אנג מילא תפקיד חיוני הן בקידום מחקר הבינה המלאכותית והן בהנגשת החינוך בתחום הבינה המלאכותית לקהל רחב יותר.
  
  
  
• דמויות משפיעות נוספות: הרברט סיימון, אלן ניוול, ארתור סמואל ואחרים שתרמו תרומות משמעותיות מוקדמות לתחום.
  
  
  

• OpenAI: ידועה בזכות מודלים פורצי דרך כמו סדרת GPT, DALL-E ו-Sora. OpenAI נמצאת בחזית פריצות הדרך האחרונות בתחום הבינה המלאכותית, במיוחד בתחום הבינה המלאכותית היוצרת, ומשכה תשומת לב ציבורית רחבה עם מודלים כמו ChatGPT ו-Sora.
  
  
  
• גוגל (כולל DeepMind): פיתחה מודלים כמו Gemini, Imagen, AlphaFold ותרמה תרומות משמעותיות למחקר למידה עמוקה. המחקר הנרחב של גוגל ושילוב הבינה המלאכותית במוצרי הליבה שלה הפכו אותה לכוח מרכזי בתעשיית הבינה המלאכותית. פריצות הדרך של DeepMind בתחומים כמו קיפול חלבונים מדגישות את הפוטנציאל של הבינה המלאכותית לגילוי מדעי.
  
  
  
• מיקרוסופט: משקיעה רבות במחקר ופיתוח בתחום הבינה המלאכותית, משתפת פעולה עם OpenAI ומשלבת בינה מלאכותית במוצריה כמו Copilot. שותפויותיה האסטרטגיות של מיקרוסופט ושילוב הבינה המלאכותית בשירותי התוכנה והענן שלה ממצבים אותה כשחקנית מפתח בשוק הבינה המלאכותית הארגונית.
  
  
  
• IBM: בעלת היסטוריה ארוכה בתחום הבינה המלאכותית, עם אבני דרך כמו Deep Blue ו-Watson, וממשיכה להציע פתרונות בינה מלאכותית לעסקים. נוכחותה המתמשכת של IBM בתחום הבינה המלאכותית, מתכנות משחקים מוקדמים ועד למערכות מחשוב קוגניטיביות מתוחכמות, מדגימה את מחויבותה ארוכת הטווח ותרומותיה לתחום.
  
  
  
  
• אנתרופיק: ידועה במיקודה בפיתוח בינה מלאכותית בטוחה ואתית ובסדרת המודלים הלשוניים שלה Claude. הדגש של אנתרופיק על בטיחות ואתיקה מייחד אותה בנוף הבינה המלאכותית, במיוחד בפיתוח מודלים לשוניים גדולים.
  
  
  
  
• חברות בולטות נוספות: מטא (Llama), Stability AI (Stable Diffusion), DeepSeek, Alibaba ואחרות תורמות באופן משמעותי למחקר ופיתוח בתחום הבינה המלאכותית.
  
  
  

• הגדרת מודלים של בינה מלאכותית: תוכניות שאומנו על נתונים כדי לזהות דפוסים, לקבל החלטות או ליצור פלט. מודלים של בינה מלאכותית הם התוצרים המוחשיים של פיתוח הבינה המלאכותית, המאפשרים למכונות לבצע משימות באופן אוטונומי.
  
  
  
  
  
  
• סוגי מודלים של בינה מלאכותית:
  • מודלים של למידת מכונה:לומדים מנתונים כדי לבצע תחזיות או שיפוטים (למידה מפוקחת, למידה בלתי מפוקחת, למידת חיזוק).
    
    
    
  • מודלים של למידה עמוקה:משתמשים ברשתות עצביות עמוקות עם שכבות מרובות לזיהוי דפוסים מורכב.
    
    
    
  • מודלים יוצרים:יוצרים מופעי נתונים חדשים הדומים לנתוני האימון (לדוגמה, מודלים דיפוזיים, רשתות יריבות יוצרות).
    
    
    
  • מודלים מבחינים:מסווגים נתונים לקטגוריות שונות.
    
    
    
  • מודלים רגרסיביים:חוזים ערכים רציפים.
    
    
    
    
• הגדרת אלגוריתמים של בינה מלאכותית: סדרות הוראות שמנחות את הבינה המלאכותית כיצד לעבד מידע, ללמוד ולקבל החלטות. אלגוריתמים הם הלוגיקה המרכזית המאפשרת למודלים של בינה מלאכותית לתפקד וללמוד.
  
  
  
• הקשר בין מודלים של בינה מלאכותית ואלגוריתמים: מודלים הם התוצאה של יישום אלגוריתמים על נתונים. אלגוריתמים מגדירים את התהליך שבאמצעותו מודלים של בינה מלאכותית פועלים ולומדים. הבנת ההבחנה והתלות ההדדית בין מודלים ואלגוריתמים היא בסיסית להבנת אופן בנייתן ותפקודן של מערכות בינה מלאכותית.
  
  
  

• מודלים של בינה מלאכותית קנייניים: פותחו ונשלטים על ידי ארגונים עם גישה מוגבלת, הדורשים רישיונות או מנויים.
  
  
  
  • יתרונות:ביצועים יעילים בקנה מידה גדול, תמיכת לקוחות ייעודית, אבטחה פוטנציאלית חזקה יותר ויתרון תחרותי באמצעות מודלים בלעדיים.
    
    
    
    
  • חסרונות:עלויות גבוהות, שקיפות מוגבלת ("קופסה שחורה"), נעילת ספק וחדשנות פוטנציאלית איטית יותר.
    
    
    
    
  • דוגמאות:סדרת GPT של OpenAI, סדרת Gemini של גוגל, סדרת Claude של אנתרופיק.
    
• מודלים של בינה מלאכותית בקוד פתוח: זמינים לשימוש, שינוי ושיתוף חופשיים, ומקדמים שיתוף פעולה ושקיפות.
  
  
  • יתרונות:התאמה אישית, התקדמות מהירה באמצעות תרומות קהילתיות, שקיפות ועלויות פוטנציאליות נמוכות יותר בטווח הארוך.
    
    
    
    
    
  • חסרונות:סיכוני אבטחה פוטנציאליים, יישום מורכב הדורש מומחיות פנימית ותלות בתמיכה קהילתית.
    
    
    
  • דוגמאות:סדרת Llama של מטא, סדרת Gemma של גוגל, Stable Diffusion של Stability AI, R1 של DeepSeek.
    
    
    
• שיקולים מרכזיים לעסקים: עלות כוללת של בעלות, אבטחה, יכולת הרחבה, ביצועים, שקיפות ויעדים אסטרטגיים ארוכי טווח. הבחירה בין מודלים קנייניים לקוד פתוח כרוכה בפשרה בין שליטה, קלות שימוש, עלות ואבטחה, ועסקים צריכים להעריך בקפידה את הצרכים והמשאבים הספציפיים שלהם.
  
  
  
  

• רשתות עצביות: בהשראת המוח האנושי, משתמשות בצמתים מקושרים (נוירונים) לעיבוד מידע. רשתות עצביות הן אבן בניין בסיסית של מודלים רבים של בינה מלאכותית, המאפשרות למידה מורכבת וזיהוי דפוסים.
  
  
  
  
• למידה עמוקה: רשתות עצביות עם שכבות מרובות, המאפשרות חילוץ תכונות היררכי. למידה עמוקה הניעה התקדמות משמעותית ביכולות הבינה המלאכותית בשנים האחרונות, במיוחד בתחומי זיהוי תמונות ועיבוד שפה טבעית.
  
  
  
  
• בקפרופגציה (Backpropagation): אלגוריתם מפתח לאימון רשתות עצביות על ידי עדכון יעיל של משקליהן על סמך השגיאה בתחזיות. בקפרופגציה היא המנוע המאפשר למודלים של למידה עמוקה ללמוד מנתונים, מה שהופך אותה לאבן פינה של הבינה המלאכותית המודרנית.
  
  
  
  
• רשתות טרנספורמר: ארכיטקטורת רשת עצבית חדשנית המצטיינת בעיבוד נתונים סדרתיים, במיוחד בעיבוד שפה טבעית, תוך שימוש במנגנון תשומת הלב העצמית. רשתות טרנספורמר חוללו מהפכה בעיבוד שפה טבעית ומשמשות יותר ויותר בתחומים אחרים בשל יכולתן לטפל בנתונים סדרתיים ביעילות וללכוד תלות ארוכת טווח. מנגנון תשומת הלב העצמית הוא המפתח להצלחה זו.
  
  
  
  • מנגנון תשומת הלב העצמית:מאפשר למודל לשקול את חשיבותם של חלקים שונים ברצף הקלט בעת עיבוד כל רכיב, ובכך לאפשר הבנה טובה יותר של הקשר ותלות ארוכת טווח.
    
    
    • שאילתות, מפתחות וערכים:רכיבים מרכזיים אלה של מנגנון תשומת הלב העצמית יכולים להיות מוסברים באמצעות אנלוגיות כמו מנועי חיפוש או מילונים.
      
      
      
    • חישוב ניקוד:ניקוד תשומת הלב מחושב באמצעות מכפלות נקודה ופונקציית softmax.
      
• רשתות עצביות חוזרות (RNN), LSTMs ו-GRUs: ארכיטקטורות שנועדו לעבד נתונים סדרתיים, ולטפל במגבלות של רשתות עצביות מסורתיות עבור משימות כמו ניתוח סדרות זמן ועיבוד שפה טבעית.
  
  
  
  • מנגנוני שערים ב-LSTMs וב-GRUs:מנגנונים אלה (שערי שכחה, קלט, פלט ב-LSTMs; שערי עדכון ואיפוס ב-GRUs) שולטים בזרימת המידע ומטפלים בבעיית גרדיאנט נעלם.
    
    
• מודלים דיפוזיים: סוג של מודלים יוצרים הלומדים להפוך תהליך של הוספת רעש הדרגתית לנתונים, ובכך מאפשרים יצירת תמונות, אודיו ווידאו באיכות גבוהה. מודלים דיפוזיים הפכו למובילים בתחום המודלים היוצרים, במיוחד ביצירת תמונות, ולעתים קרובות עולים על איכותם של מודלים יוצרים אחרים.
  
  
  • תהליכי דיפוזיה קדימה ואחורה:תהליך הוספת רעש הדרגתית ולאחר מכן למידה כיצד להסירו כדי ליצור נתונים חדשים.
    
    
    
  • פורמולציה מתמטית (סקירה קצרה):התייחסות קצרה להיבט שרשרת מרקוב ולמטרה של למידת התהליך ההפוך.
    
    
    

• מודלים מובילים של בינה מלאכותית ליצירת תמונות (כולל יצירת וידאו מתמונות):
  • קנייניים:Midjourney (תוצאות אמנותיות, איכות גבוהה) , GPT-4o (היצמדות חזקה להנחיות, אינטגרציה עם ChatGPT) , Google Imagen 3 (איכות גבוהה, פלט ריאליסטי, כולל טקסט) , Sora (OpenAI - יצירת וידאו מטקסט ותמונות, סצנות ריאליסטיות ודמיוניות) , Luma Dream Machine (יצירת וידאו ריאליסטי מטקסט ותמונות) , Kling AI (יצירת וידאו באיכות גבוהה עם תנועה טובה).
    
    
    
  • קוד פתוח:Stable Diffusion (התאמה אישית, שליטה, זמין באופן נרחב) , FLUX.1 (חלופה ל-Stable Diffusion, היצמדות חזקה להנחיות) , OpenJourney (סגנון Midjourney, חינמי וקוד פתוח) , DeepFloyd IF (יצירת תמונות באיכות גבוהה) , SkyReels V1 (וידאו באיכות קולנועית, ממוקד באדם) , LTXVideo (סינתזת וידאו יעילה, אינטגרציה עם ComfyUI) , Mochi 1 (וידאו באיכות גבוהה, היצמדות חזקה להנחיות) , HunyuanVideo (וידאו באיכות קולנועית, תנועה מדויקת) , Wan 2.1 (וידאו רב-תכליתי, מהיר, רב-לשוני) , Open-Sora (הפקת וידאו יעילה, קוד פתוח מלא).
    
• מודלים מובילים של שפה גדולה (LLMs) ליצירת טקסט:
  • קנייניים:GPT-4.1 (מודל הדגל, חזק בתכנות ובמעקב אחר הוראות) , GPT-4o (מהיר, אינטליגנטי, גמיש, רב-מודאלי) , Gemini 2.5 Pro (הסקה מתקדמת, הבנה רב-מודאלית) , Claude 3 Opus (האינטליגנטי ביותר, מצטיין במשימות מורכבות).
    
    
    
  • קוד פתוח:LLaMA 3 (מודל גדול, חזק במשימות NLP שונות, רב-לשוני) , DeepSeek R1 (הסקה חזקה, יעיל) , Mistral Large 2 (השהיה נמוכה, מתאים לעיבוד בזמן אמת) , Gemma 2 (מהיר מאוד, משתלב עם כלי AI) , Qwen 3 (מודל MoE בקנה מידה גדול, ביצועים חזקים).
    
    
• תוכנות מובילות לעריכת וידאו באמצעות בינה מלאכותית:
  • קנייניות:Adobe Premiere Pro (תקן בתעשייה, תכונות מבוססות בינה מלאכותית) , CyberLink PowerDirector (רינדור מהיר, כלי AI רבים) , Wondershare Filmora (משתלמת, כלי AI חכמים) , RunwayML (יצירת וידאו באמצעות בינה מלאכותית, כלים מתקדמים) , Synthesia (אוואטרים של AI, טקסט לווידאו) , Descript (עריכת וידאו באמצעות עריכת תסריט, שיבוט קול באמצעות AI) , CapCut (חינמית, רב-תכליתית, כלי AI מצוינים) , Veed.io (עורך פשוט, כתוביות חזקות באמצעות AI, יצירת וידאו באמצעות AI).
    
    
    
  • חינמיות/קוד פתוח:DaVinci Resolve (מקצועית, גרסה חינמית זמינה) , Microsoft Clipchamp (חינמית, קריינות AI).
    
    
    
• כלי עריכה תמונות מבוססי בינה מלאכותית: Adobe Photoshop (מילוי גנרטיבי, בחירה מבוססת AI) , Picsart (הסרת רקע באמצעות AI, מחיקת אובייקטים, שיפור, העברת סגנון) , Canva (עריכה קסומה, הסרת רקע/אובייקטים, יצירת תמונות באמצעות AI) , Photoroom (רקעים באמצעות AI, הרחבה, מילוי, צללים) , Fotor (שיפורים מהירים, תכונות AI שונות) , Pixlr (כלי עריכה AI מיוחדים שונים) , Meitu (שיפור פורטרטים ברמה רפואית, חיתוך, הרחבה, פילטר אנימה באמצעות AI) , Topaz Labs (DeNoise AI, Sharpen AI, Gigapixel AI).