הנושאים החמים
תמונת מקור - Nano Banana AI
שלמה המלך עליו השלום - החכם מכל האדם אמר (ודע, דחזקיה וסייעתו הם שכתבו את הספרים ישעיה, משלי, שיר השירים וקהלת. כך איתא בברייתא במסכת בבא בתרא דף ט"ו ע"א עיין שם) לעת זקנותו (כך איתא בשיר השירים רבה א'.י' "רַבִּי יַנַּאי חָמוּי דְּרַבִּי אַמֵּי אָמַר הַכֹּל מוֹדִים שֶׁקֹּהֶלֶת בַּסּוֹף אֲמָרָהּ") את הפסוק בספר קֹהֶלֶת (פרק ה' פסוק ז'):
"אִם עֹשֶׁק רָשׁ וְגֵזֶל מִשְׁפָּט וָצֶדֶק תִּרְאֶה בַמְּדִינָה אַל תִּתְמַהּ עַל הַחֵפֶץ כִּי גָבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ שֹׁמֵר וּגְבֹהִים עֲלֵיהֶם".
ופירש רש"י ז"ל על דרך הפשט וזהו לשונו:
"אם עשק רש וגזל משפט וצדק וגו׳ – אם תראה במדינה שהם עושקים את הרשים וגוזלים את המשפט ואת הצדק.
אל תתמה על חפצו – של מקום כשיביא עליהם רעה.
כי הגבוה מעל גבוה שומר – ורואה את מעשיהם וגבוהים יש עליהם העושים שליחותו של מקום וידם תקפה.
עניין אחר: אם תראה שהם עושקי רשים וגוזלי משפט, ורואה אתה צדק בא לעיר, שהקב״ה משפיע להם טובה ואינו נפרע מהם, אל תתמה על חפצו של מקום כי כן דרכו להאריך אפו.
כי גבוה מעל גבוה שומר – ממתין עד שתתמלא סאתם.
וגבוהים יש לו עליהם – ליפרע מהם בבא עת פקודתם…"
ורבינו אברהם בן עזרא ז"ל כתב בהאי לשונא:
"והיודע סוד השם ידע כי גבוה מעל גבוה הם חמשים וחמשה ולא אוכל לפרש".
רבינו האבן עזרא ז"ל שכל רז לא אניס ליה סָתַם דבריו ולא פירש יותר…
וכאן הלומד שואל (בבחינת "תורה היא וללמוד אנו צריכים") - למה נתכוון רבינו ז"ל?
ואע"פ שדעתו ושכלו של רבינו ז"ל שהיה מגדולי רבותינו הראשונים הם בבחינת עמוק עמוק מי ימצאנו…עכ"פ נבאר את הדברים בס"ד עד כמה שיד שכלינו מגעת.
ובכן, תכירו את המונח מתורת הקבלה ששמו - מִסְפַּר הַקִּדְמִי.
מספר קדמי הוא אופן מסוים של חישוב גימטריה, שבו מחושב ערך כל אות יחד עם כל האותיות שקדמו לה.
לדוגמא: ערכה של א' הוא 1(בפשטות, ולקמן יתבאר עוד דרכי חישוב עבור אות אלף), ערכה של ב' הוא 3 (2+1), ערכה של ג' 6 (1+2+3), וכן הלאה.
מכיון שבגימטריה זו נוסף על ערך של כל אות - ערך כל האותיות שקדמו לה, היא נקראת מספר קדמי.
המשמעות העמוקה בזה היא, שבלשון הקודש לא עומדת כל אות בפני עצמה אלא כוללת את כל האותיות שלפניה, ויתר על כן - סדר האותיות אינו אקראי אלא מכוון ביותר.
מתמטית, ניתן לנסח נוסחה כללית לחישוב כל מספר קדמי:
שימו לב, שהחישוב מאות י' ואילך מתייחס "כאילו" חישבנו את כל ערכי הגימטריה הרגילה עד לאות הבאה.
לדוגמה: עבור חישוב מספר הקדמי של כ' (20 בגימטריה רגילה) - החישוב מתייחס "כאילו" חישבנו את כל ערכי הגימטריה בין האות י' לאות כ' (11+12+13+14+15+16+17+18+19+20) בתוספת של כל ערכי הגימטריה הרגילה עד לאות י' (1+2+3+4+5+6+7+8+9+10).
והתוצאה היא = 210
ואידך זיל גמור…
אם נשוב לדברי האבן עזרא ז"ל, הנה בפסוק לעיל כתוב "גָבֹהַּ" בכתיב חסר.
נחשב את ערך הגימטריה הרגילה של תיבה זו.
ג = 3
ב = 2
ה = 5
10 = 5 + 2 + 3
וכעת, נציב את הערכים בנוסחה ונחשב:
"והיודע סוד השם ידע כי גבוה מעל גבוה הם חמשים וחמשה ולא אוכל לפרש".
ובפשטות, ניתן לפרש שיש 55 של עולמות ודרגות רוחניות ומעל הכל "כִּי גָבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ שֹׁמֵר" דהיינו הקב"ה שומר ורואה את החמס והגזל וממתין לרשעים שישובו בתשובה / ממתין שתתמלא סאתם להיפרע מהם וכמו שביאר רש"י ז"ל.
ואני הקטן, לולי דמסתפינא הווה אמינא להוסיף בעניין זה שאם נתבונן נראה שגימטריה (רגילה) של המילה "הן" היא 55 בדיוק.
ובמאמר בלינק כאן (בחלק הסיום) הבאתי את דברי רבותינו ז"ל במדרש "שמות רבה" (פרשה ט"ו. ז') וזהו לשונם:
"הן עם לבדד ישכון מהו הן? כל האותיות מתחברין חוץ משתי אותיות הללו. כיצד א"ט הרי י', ב"ח הרי י', ג"ז הרי י', ד"ו הרי י', נמצא ה' לעצמה.
וכן האות הנ' אין לה זוג י"צ הרי ק', כ"פ הרי ק', ל"ע הרי ק', מ"ס הרי ק', נמצא נ' לעצמה.
אמר הקדוש ברוך הוא, כשם ששני אותיות הללו אינן יכולין להתחבר עם כל האותיות אלא לעצמן, כך ישראל אינן יכולין להדבק עם כל העובדי כוכבים ומזלות הקדמונים אלא לעצמן מפורשים,
שאפילו שונא גוזר עליהם לחלל השבת ומבטל את המילה או לעבוד עבודת כוכבים הן נהרגים ואין מתערבים בהם שנאמר הן עם לבדד ישכון ובגוים לא יתחשב.
ומה אני עושה? כל שונא וכל אויב שיגזור עליהם גזרה אני הורגו שנאמר הן עם כלביא יקום…"
הרי דלשון "הן" מסמל את ייחודו והתבדלותו של עם ישראל משאר האומות כמו שאותיות אלו בצופן אטב"ח הן ללא זוג.
וכמו כן, בלינק הנ"ל הבאתי את דברי רבינו המהר"ל מפראג ז"ל בספרו "נצח ישראל" (בפרק ל"ח) שכתב:
"ודע כי אשר הוא המאחד ישראל הוא השם יתברך, אשר הוא אחד, והוא אלקיהם, ולכך השם יתברך מאחד ישראל עד שהם עם אחד. וכמו שאנו אומרים בתפלה אתה אחד ושמך אחד ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ. הרי כי השם יתברך אשר הוא אחד, והוא אלקי ישראל, על ידי זה ישראל הם עם אחד". עכ"ל.
עיין שם בכל מה שכתבתי והארכתי בעניין זה.
ומכל זה נלמד איך שייחודו ואחדותו של הקב"ה שישראל מייחדים אותו נרמז במילה הן שהיא גימטריה של 55.
"כִּי גָבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ שֹׁמֵר"
ובספר "שני לוחות הברית" (תולדות האדם - בית ה') לרבי ישעיה הלוי הורוביץ ז"ל - השל"ה הקדוש כתב וזהו לשונו:
"והנה י' ספירות הם י'. וי' במילוי יו"ד, נרמז בה נקודה, קו, ושטח. בי' י' אינה אלא נקודה י'. ו' היא קו. ד' יש בה אורך ורוחב הוא שטח. והכל נכלל בנקודת י'. כיצד לי' יש גיו ורגל וקוצה, בהתפשטות רגל נעשית ו', ובהתפשטות גיו נעשית ד', וקיצה רומז לכתר ששם הנעלמים מתעלמים…
והנה הנעלם של י' בחכמה, דהיינו המילוי יו"ד ו"ד, כי שם הותחלו לקנות עניין ישות בהעלם סוד ד"ו פרצופין…
ואות ד' שהוא התפשטות לאורך ורוחב, היא המלכות, כי לשם נתפשט כל השפעת האצילות. והיא גם כן ד', כי היא רגל רביעי במרכבה. וגם ד' במספר הקדמיי עשרה, כי המספר עד ד' דהיינו אבג"ד עולה עשרה, כי היא ספירה עשירית. וגם דל"ת לשון דלת, כי הוא השער לה' צדיקים יבואו בו…" עכ"ל הטהור.
הרי שנרמז האות ד' בספירת המלכות דאצילות כי היא ספירה עשירית ומספר הקדמי של האות ד' עולה 10.
בנוסחה לעיל, נציב את הערכים ונקבל:
נפלא ומדויק!
הגאון הקדוש רבי מאיר שוורץ מפודהייץ זיע"א עלה לארץ הקדושה, למד ולימד בחכמת הקבלה והיה בקיא נפלא בזוהר הקדוש וכתבי הארי ז"ל ושאר ספרי הסוד וכמו כן חיבר כמה וכמה ספרים וחיבורים בתורת הנסתר.
אחד מספריו הרבים הוא "ספר מספר הקדמי" והוא ביאור נפלא ויקר המציאות העוסק בכל עניין זה באריכות וברוחב גדול (הספר זמין לקריאה ולהורדה בלינק כאן באדיבות אתר "היברובוקס").
ואמרתי אני בליבי משום "אל תמנע טוב מבעליו", אֵלְכָה נָּא וַאֲלַקֳּטָה לקוטי בתר לקוטי מחיבורו של הרב זיע"א ואביאם בלשונו הטהור כדלהלן.
ולהבדיל בין קודש לחול…בלינק המצורף להלן חיברתי וערכתי את כל החשבונות הנצרכים על פי פונקציות האקסל / שיטס שיהא הכל ערוך ומוחשי לעיני הלומד כשולחן ערוך לסעודה (ובסיומו של כל קטע מדברי הרב אביא צילום מסך הנוגע לאותו קטע).
נ.ב הטכניקה בכל חשבון מספר הקדמי של "מילוי האות" מבוססת על שילובן יחד של 3 הפונקציות mid & sequence & len עיין במאמר כאן ובמאמר כאן.
וכך הוא לשונו הטהור:
"איתא בזוהר חדש שיר השירים בסופו (דף צ"א עמוד א' ואילך) זה לשונו:
א', אִתְפַּשַּׁט לְאַתְוָון אָחֳרָנִין, וְאִשְׁתְּלִימוּ בִּשְׁלִימוּ, לְנַטְלָא תְּרֵין דַּרְגִּין אָחֳרָנִין אָלֶף, לְמֶהֱוֵי שְׁלִימוּ דִילֵיהּ. וְרָזָא דָא וְהַחוֹנִים עָלָיו מַטֵה פְּלוֹנִי. וְהַחוֹנִים עָלָיו, תְּרֵי דַרְגִּין בְּחַד.
עַד דְּסָלְקִין אַתְוָון, לְשִׁתִּין רִבּוֹא, כְּחוּשְׁבַּן שִׁבְטֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, דְּאִינוּן תְּרֵיסַר, וְסָלְקִין לְשִׁתִּין רִבּוֹא. אוּף הָכֵי אַתְוָון, כַּד אִתְמָלוֹ סָלְקִין לְשִׁתִּין.
אָלֶף בֵּית גִּימְל דָּלֶת הֵא וָו זָיִן חֵית טֵת יוּד כָּף לָמֶד מֶם נוּן סָמֶךְ עַיִן פֵּא צַדִּי קוּף רֵישׁ שִׁין תָּו.
אִלֵּין אִינוּן סְלִיקוּ דְּאַתְוָון, לְשִׁיתִּין רִבּוֹא. בְּגִין לְמֶהֱוֵי שְׁלִימוּ בְּרָזָא דְּאַתְוָון, בְּשַׁיְיפֵי כּוּלְהוּ.
אִשְׁתָּאֲרוּ תוּ אַתְוָון, וְאִינוּן תְּרֵיסַר. מֶם סְתִימָא, צַדִי אֲרִיכָא, נוּן, פֵּא, כָּף, וְאִינוּן אַתְוָון אָחֳרָנִין כְּפוּלִים, מנצפ"ך. וְאִינוּן סָלְקֵי לִתְרֵיסַר אַתְוָון. וְכַד אַתְוָון כּוּלְהוּ אִשְׁתַּלִּימוּ, סָלְקִין לְע"ב אַתְוָון, רָזָא דִשְׁמָא קַדִּישָׁא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְקְרֵי בְּהוּ.
חוּשְׁבַּן יִשְׂרָאֵל שִׁבְעִים נֶפֶשׁ, וּתְרֵין אַתְוָון דְּאִינוּן סָהֲדֵי בְּגַוַּיְיהוּ, וְאִתְכְּלִילוּ בְּהוּ, וְאִינוּן י"ה. דִּכְתִיב, שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים שִׁבְטֵי יָ"ה עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל. וְעַל רָזָא דָא, הָראוּבֵנִי הַשִּׁמְעוֹנִי. וְהָא אוֹקְמוּהָ, וְכָלְהוֹ סָלְקוֹ לְע"ב.
כְגַוְונָא דָא אַלְפָ"א בֵיתָ"א, דְּסָלְקָא אַתְוָון כּוּלְהוּ לְרָזָא דְּע"ב אַתְוָון, לְמֶהֱוֵי כֹּלָּא רָזָא דְּגוּפָא שְׁלִים, רָזָא דְּאָדָם. רָזָא דִּרְתִיכָא עִילָּאָה. רָזָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא גְּלִיפָא. עד כאן.
זה המאמר קשה להבין, תחילה אמר עד דסלקין אתוון לשיתין רבוא וכו', אתוון כד אתמלא סלקין לשיתין רבוא וכו'. יש לאמר הכונה במילוי דמילוי עד דסלקין לשיתין רבוא, וכן כתוב בספר חסד לאברהם מעיין שני הנקרא נהר י"א. ויגעתי ומצאתי בזוה"ק ובספר הקנה שהביאו רק לשון אותיות במילוי, לא במילוי דמילוי.
גם בזה המאמר עיינתי ודקדקתי היטב שלא הזכיר רק מילוי אותיות ולא מילוי דמילוי, אך אצל אותיות מנצפך שהביא אח"כ, מזכיר ה' פעמים לשון אתוון, ובמאמר הקשה שלפנינו הביא כמה פעמים רק הלשון סלקין לשתין רבוא ולא הביא הלשון לשתין רבוא אתוון,
לכן אפשר לפרש שכונתו כפי חשבון המספר הקדמי עולה ששים רבוא הגם שעולה מעט יותר מששים, אך מחמת שלא הגיע לרבוא שלימה אינו עולה בשם והוא נכלל בכלל השתין רבוא. וכן מצאתי בספר ע"ח ובהרבה מקומות כאשר אין מגיע למספר השלם כגון עשרה או מאה או אלף או רבוא אינו עולה בשם, אך הוא נכלל במספר השלם.
וזהו החשבון כפי חשבון הקדמי
א' לא שייך בו מספר הקדמי, אך אפשר לחשוב בו בציורי', כי אות א' יש לו כמה ציורין יו"י, יו"ד, יוו"י, ג' יודין, יו"ר. כן איתא בהקדמת תקוני הזוהר (דף ט"ו עמוד ב') בסופו וז"ל: א דא איהו דיוקנא קמץ הפוכה חצי א' עליון, וחצי א' תחתון הוא קמץ ישרה, כי ו' דאלף נחלקה לשניים.
עיין בספר כסא מלך (לרבי שלום בוזגלו זצ"ל והוא חיבור יקר על תיקוני הזוהר) ותבין זה הציור של א יוו"י וכו'. א י' לעילא י' לתתא ו' באמצעיתא וכו'. בדיוקנא אחרא א כגון י' לעילא, ו' באמצע, ד' לתתא וכו'. ויש א בציור ג' נקודין ג' יודין וכו' וכולהו אתרמז באות א. ויש עוד ציור א יו"ר כדאיתא' בשער הכוונות עניין כוונות עמידה דרוש ה' וז"ל: א ציור רי"ו עיין בענין ר"ה דרוש ו'.
גם א יו"ר אפשר זהו מרומז כאן בזוהר חדש הנ"ל שאומר א מתפשט לאתוון אחרנין בלא מילוי, ואח"כ אמר אלף במילוי. עיין עוד בזוהר שיר השירים על פסוק משכני אחריך נרוצה (דף פ' עמוד א') כמה רמזים על אות א.
החמשה ציורים האלו גמט' שלהם שלשה מאות עשרים וארבעה, בחשבון מספר הקדמי עולה שנים וחמשים אלפים ושש מאות וחמשים, כזה:
א בציורי',
ל במספר הקדמי גמט' ארבע מאות וששים וחמשה.
ף במספר הקדמי גמט' שלשת אלפים מאתים וארבעים.
הרי א בציורי' במספר הפשוט ובמילוי עולה חמישים וששה אלף ושלש מאות וחמשים וחמשה.
ב גמט' במספר הקדמי שלשה, י במספר הקדמי חמשה וחמישים, ת במספר הקדמי גמט' שמונים אלף ושני מאות
ג במספר הקדמי עולה ששה. י במספר הקדמי עולה חמשה וחמשים, מ במספר הקדמי עולה שמונה מאות ועשרים, ל במספר הקדמי - עולה ארבע מאות וששים וחמשה.
ד במספר הקדמי עשרה, ל במספר הקדמי עולה ארבע מאות וששים וחמשה, ת במספר הקדמי עולה שמונים אלף ושני מאות.
ה במספר הקדמי עולה חמשה עשר, י במספר הקדמי עולה חמשה וחמישים.
ו במספר הקדמי עולה אחד ועשרים,
ז במספר הקדמי עולה שמונה ועשרים, י במספר הקדמי עולה חמשה וחמשים, ן במספר הקדמי עולה אלף ושני מאות חמשה ושבעים,
ח במספר הקדמי עולה ששה ושלשים, ת במספר הקדמי עולה שמונים אלף ושני מאות.
ט במספר הקדמי ארבעים וחמשה, ת במספר הקדמי עולה שמונים אלף ושני מאות.
י במספר הקדמי עולה חמשה וחמשים, ו במספר הקדמי עולה אחד ועשרים, ד במספר הקדמי עולה עשרה.
כ במספר הקדמי עולה שני מאות ועשר, ף במספר הקדמי עולה שלשת אלפים שני מאות וארבעים.
ל במספר הקדמי עולה ארבע מאות חמשה וששים, מ במספר הקדמי עולה שמונה מאות ועשרים, ד במספר הקדמי עולה עשרה.
מ במספר הקדמי עולה שמונה מאות ועשרים, ם במספר הקדמי עולה שמונה מאות ועשרים.
נ במספר הקדמי עולה אלף שני מאות חמשה ושבעים, ו במספר הקדמי עולה אחד ועשרים, ן במספר הקדמי עולה אלף שני מאות חמשה ושבעים.
ס במספר הקדמי עולה אלף שמונה מאות ושלשים, מ במספר הקדמי עולה שמונה מאות ועשרים, ך במספר הקדמי עולה שני מאות ועשרה.
ע במספר הקדמי עולה שני אלפים וארבע מאות ושמונים וחמשה, י במספר הקדמי עולה חמשה וחמשים, ן במספר הקדמי עולת אלף שני מאות שבעים וחמשה.
פ במספר הקדמי עולה שלשה אלפים שני מאות וארבעים, ה במספר הקדמי עולה חמשה עשר.
צ במספר הקדמי עולה ארבעה אלפים תשעים וחמשה, ד במספר הקדמי עולה עשרה, י במספר הקדמי עולה חמשה וחמשים.
ק במספר הקדמי עולה חמשה אלפים וחמשים, ו במספר הקדמי עולה אחד ועשרים, ף במספר הקדמי עולה שלשת אלפים שני מאות וארבעים.
ר במספר הקדמי עולה עשרים אלף ומאה, י במספר הקדמי עולה חמשה וחמשים, ש במספר הקדמי עולה חמשה וארבעים אלף מאה וחמשים.
ש במספר הקדמי עולה חמשה וארבעים אלף מאה וחמשים, י במספר הקדמי עולה חמשה וחמשים, ן במספר הקדמי עולה אלף שני מאות שבעים וחמשה.
ת במספר הקדמי עולה שמונים אלף ושני מאות, י במספר הקדמי עולה חמשה וחמשים, ו במספר הקדמי עולה אחד ועשרים.
הרי כפי חשבון הנ"ל:
אות אלף בציורו ומילואו עולה חמשים וששה אלף שלש מאות חמשים וחמשה.
אות בית עולה שמונים אלף שני מאות חמשים ושמונה.
אות גימל עולה אלף שלש מאות ארבעים וששה.
אות דלת עולה שמונים אלף שש מאות שבעים וחמשה.
אות הי עולה שבעים.
אות וו עולה שנים וארבעים.
אות ז' עולה אלף שלש מאות חמשים ושמונה.
אות חת עולה שמונים אלף שלש (נראה שצריך להגיה שני מאות כפי החשבון) מאות שלשים וששה.
אות טת עולה שמונים אלף שני מאות חמשה וארבעים.
אות יוד עולה ששה ושמונים.
אות כף עולה שלשת אלפים ארבע מאות וחמשים.
אות למד עולה אלף שני מאות חמשה ותשעים.
אות מם עולה אלף שש מאות וארבעים.
אות נון עולה שני אלפים חמש מאות שבעים ואחד.
אות סמך עולה שני אלפים שמונה מאות וששים.
אות עין שלשה אלפים שמונה מאות וחמשה עשר.
אות פה עולה שלשה אלפים שלש (נראה שצריך להגיה שני מאות כפי החשבון) מאות חמשה וחמשים.
אות צדי עולה ארבע אלפים מאה וששים.
אות קוף שמונה אלפים שלש מאות ואחד עשר.
אות ריש ששים וחמשה אלפים שלש מאות וחמשה.
אות שין עולה ששה וארבעים אלפים ארבע מאות ושמונים.
אות תיו עולה שמונים אלף שני מאות ששה ושבעים.
אותיות מ נ צ פ ך הכפולים:
אפשר מרמז למספר הלווים שהם לא היו בכלל מספר בנ"י במספר כ"ב אותיות שהם במלואם ששים אותיות ובמספר הקדמי ששים רבוא ועוד, כנ"ל. גם ידוע שמנצפ"ך מרומז לגבורה והלויים המה במידת הגבורה, ואינון אזלין לתריסר אתוון, והובא בזוהר שיר השירים על פסוק משרים אהבוך, שמנצפ"ך הכפולים המה יותר מדרגה מן כ"ב אותיות. לכן נכון לומר אשר המה מרומז על הלויים בחשבון "הקדמי" כזה:
מם במילוי גמט' שלשה אלפים שני מאות וארבעים,
נון בגמט' חמשה אלפים שש מאות שבעים ואחד,
צדי בגמט' חמשת אלפים ארבע מאות וששים,
פה בגמט' שלשת אלפים שש מאות חמשים וחמשה,
כף בגמט' חמשת אלפים וחמשים.
נמצא, אשר האותיות מנצפך עולים שלשה ועשרים אלף וששה ושבעים, ומספר הלויים המה שלשה ועשרים אלף ושלש מאות, והסך ששה ושבעים אתוון אשר האותיות מנצפ"ך עולים יותר ממספר הלויים אינו עולה בשם כאשר אין מגיע למספר השלם.
וכן המספר הקדמי של הכ"ב אותיות עולים ששים רבוא ארבעת אלפים ושמונה (נראה שיש להגיה ותשעה שכך הוא לפי החשבון) ושמונים, המה נגד ששים רבוא בני ישראל, והמותר מששים רבוא אינו עולה בשם כנ"ל, כן נראה לי אשר זהו כוונת הזוהר חדש".
עד כאן לשון הרב זיע"א.
נפלא מאוד ומדויק להפליא!
לסיום. דע עוד, דלא לחינם האריך רבינו זיע"א בספרו "מספר הקדמי" לבאר חשבון של כל אות ואות מכ"ב אתוון דאורייתא (וכן אותיות מנצפך) ומילויה במספר הקדמי, כי כל זה הוא בכלל סודות תורתנו הקדושה שכידוע דבכ"ב אתוון דאורייתא נברא העולם וכל הפרטים כולם לאין קץ.
צא ולמד ממה שכתב האי חסידא קדישא רבינו הרמ"ק זצ"ל בספרו פרדס רימונים (פרק ל' שער א' בתחילתו) וזהו לשונו:
"ידיעת סודות תורתנו הקדושה הוא ע"י הצרופים והגימטריאות והתמורות וראשי תיבות וסופי תיבות ותוכי תיבות וראשי פסוקים וסופי פסוקים ודלוג אותיות וצרוף אותיות.
ועניינים אלו נשגבים ונעלמים, וסודם נשגבה, ואין בנו כח להשיגם לרוב העלמם, כי יתחלפו על פי דרכים אלו לאין סוף ולאין תכלית. ועל זה נאמר ארוכה מארץ מדה וגו'. וענינים אלו אנו מקוים שיתגלו אחר התחיה, אחר העכול החומר העכור, ואחר שיצרף הגוף הנגוף וישאר הצורה בחפץ יוצרה". עכ"ל הטהור.
נורא נוראות!
לינק לגיליון שיטס הכולל חשבון של מספר הקדמי עבור כל כ"ב אתוון דאורייתא (וכן אותיות מנצפך והאות א' לבדה) באקסל / גוגל שיטס - מצורף כאן.
- Previous article in the series 'אקסלומדע'ס': אקסלומדע'ס פרק 89 ▪︎ כך תְּזַהוּ חזרתיות של מילים בתוך מחרוזת טקסט באקסל / גוגל שיטס ▪︎ "אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ נֹחַ"
