הנושאים החמים
איך אני מצליחה למשוך אתכם לקרוא מאמר זה?
באותם דרכים שאנחנו מושכים את הקוראים לקרוא את הסיפור.
עם תוכן וכתיבה מרתקים ודמויות מסקרנות.
דמויות בלתי שגרתית, שיגרמו לקהל לבכות ולשמוח ביחד איתם.
הדמות היא בסופו של סיפור לב ליבו. היא נותנת את הקול האנושי בסיפור!
כל סופר היה רוצה שקוראיו ילכו ברחוב,
ויתחילו לדמיין שהם פוגשים את הדמות שכתבתם.
אז איך יוצרים אחת כזו?
1) עבר – נבנה לעצמנו היסטוריה לדמות. כי אם לא נתחיל מהעבר שלה, לא יהיה לה הווה, וגם לא עתיד.
אמנם, לא צריך לגולל את כל קורותיה של הדמות, אך כן צריך לדעת בראש שלנו, מה העבר שמעצב אותה ומנחה את אופיה ותגובותיה.
דוגמא: אם נדע שהיא חוותה את השואה, לדוגמא, נוכל לאפיין אותה בהתאם. חשוב שיהיה מאורע מהעבר שישפיע על הדמות.
2) אפיון – ניתן לדמות תכונות חיצוניות כמו מראה, וגיל, וכן הרגלים, שפה, תחביבים וערכים. הם אמורים לשרת את הסיפור.
דוגמא: כשהדמות דוברת מספר רב של שפות, זה לא עוד פרט בסיפור, אלא אמור להוות חלק מהעלילה.
3) אופי – נחליט מהם דפוסי ההתנהגות שלה, וכיצד תגיב במצבים לחץ שונים.
דוגמא: אם הדמות שיצרתי בעלת אופי שמח ומכיר טובה, וחברתה בעלת אופי היסטרי, כאשר יודיעו להן שהן מפוטרות, הדמות תאמר 'מזמור לתודה' וחברתה תפרוץ בבכי היסטרי.
4) שם לדמות – נבחר לדמות שם ההולם את התקופה, אופי, חברה.
נרחיב כיצד נבחר שם לדמות. נתאים שם לאופי
חיים- לבן אדם מלא חיות.
איילה- לאישה זריזה.
ועל זו הדרך.
דרך הפוכה
לעשות ניגודיות בין השם לאדם
אדם אכזרי- רחמים.
אישה דיכאונית- שמחה.
לספרי אלגוריה, והיסטוריה, הכי קל לקחת מהתנ"ך, אפילו שמות של מקומות.
כגון: אשתאול, צלופחד, חצרון.
לפנטזיה, תפנטזו כמה אותיות, עד שזה יישמע לכם שם. קראוניז, דגוך, בסיה.
שמונה טיפים לבחירת שם:
5) שינוי והתפתחות - הדמות צריכה לעבור מסע ושינוי מהותי בסיפור. תהליך הגורם לה להשתנות.
רגע השיא, אמור להראות שהיא עברה תהליך וכעת היא שונה ממה שהייתה בתחילת הסיפור.
דוגמא: אדם מתנשא שקיבל אירוע מוחי, ונאלץ להיעזר באחרים.
לאט לאט הוא מבין, שכולם בני אדם, וברגע השיא מביע הערכה כנה לדמות שולית שעד כה בז לה.
6 ) סתירות - לדמויות בחיים האמיתיים יש סתירות, כך גם לדמויות בסיפורים.
דוגמא: אדם העוסק בחשיפת שחיתויות, אך מסתיר שחיתות אישית שלו.
7) חסרונות - לכולם יש חסרונות, אין בני אדם מושלמים, וכך גם לדמויות. החיסרון צריך להתאים לעלילה. ולאתגר הדמות להשיג את מטרתה.
דוגמא: אדם עם פחד גבהים, שבנו נעלם על האוורסט ומשימת חייו למצוא אותו.
8) קונפליקט - בעיות, חיצונית ופנימית. אם לא תהיה לדמות בעיה, לא יהיה סיפור.
הקונפליקט מייצר את העלילה. ומונע מהדמות להשיג את מבוקשה.
דוגמא: אדם רוצה להשיא את ביתו ברווח, אך יש לו בעיה, אין לו כסף. הסיפור יבנה על הבעיה הזו.
9) ייחודיות - נרצה לכתוב דמות שאינה סטריאוטיפית (תבניתית. כזו שיש לה הרבה עותקים זהים)
הדמויות הסטריאוטיפיות לרוב הן לא מעניינות ולכן נצטרך לגוון אותן.
דוגמא: מורה, תהיה מתוארת כדמות קפדנית, שמסתובבת עם תיק גדול, אוהבת לשמוע שיעורים והרצאות. וכו'. זה פחות מעניין את הקוראים, כי הם צופים מראש את הדמות. ניתן לעשות אותה צעירה, ג'ינג'ית וקופצנית בעלת רעיונות חינוכיים מקוריים ומקוממים. תיאור כזה יעניין את הקוראים
10) הזדהות – הדמות, גם אם היא שלילית, ניזונה מהזדהות.
איך יוצרים הזדהות?
בני אדם נוטים להזדהות עם בני אדם אחרים, בעלי חולשות.
בעוד שדמויות של נכים וילדים יקבלו מיד הזדהות, דמויות אחרות צריכות "לעבוד" על זה.
איך בפועל? מראים שהם בני אדם בעלי חולשות.
דוגמא: דוגמא קלאסית שנשפך הקפה על המסמכים החשובים. זה מראה שהם אנושיים, ויוצר הזדהות.
11) רצון - לדמות צריך להיות רצון כלשהו שיניע את העלילה.
אם אין לה רצון, היא לא תנסה כלום. ולא יהיה סיפור.
הנוסחה של הסיפור. ככל שהרצון של הדמות יהיה משמעותי יותר, והבעיות גדולות יותר, הסיפור יהיה דרמטי ומעניין יותר.
דוגמא: ילד רוצה להשיג כליה לאימו, שעוברת טיפולי דיאליזה. הוא מנסה להשיג לה בכל דרך.
זה בסיס לסיפור דרמטי, שהרי מדובר כאן בעניין של חיים ומוות.
דמות מהסיפור היא לא דמות מהחיים האמיתיים, אבל היא מנסה כמה שיותר לחקות אותה.
ולכן נבנה אותה בזהירות, כי בסופו של דבר, אנחנו רוצים שהדמות תספר לנו סיפור משל עצמה. ולא אנחנו נספר לה.
באותם דרכים שאנחנו מושכים את הקוראים לקרוא את הסיפור.
עם תוכן וכתיבה מרתקים ודמויות מסקרנות.
דמויות בלתי שגרתית, שיגרמו לקהל לבכות ולשמוח ביחד איתם.
הדמות היא בסופו של סיפור לב ליבו. היא נותנת את הקול האנושי בסיפור!
כל סופר היה רוצה שקוראיו ילכו ברחוב,
ויתחילו לדמיין שהם פוגשים את הדמות שכתבתם.
אז איך יוצרים אחת כזו?
1) עבר – נבנה לעצמנו היסטוריה לדמות. כי אם לא נתחיל מהעבר שלה, לא יהיה לה הווה, וגם לא עתיד.
אמנם, לא צריך לגולל את כל קורותיה של הדמות, אך כן צריך לדעת בראש שלנו, מה העבר שמעצב אותה ומנחה את אופיה ותגובותיה.
דוגמא: אם נדע שהיא חוותה את השואה, לדוגמא, נוכל לאפיין אותה בהתאם. חשוב שיהיה מאורע מהעבר שישפיע על הדמות.
2) אפיון – ניתן לדמות תכונות חיצוניות כמו מראה, וגיל, וכן הרגלים, שפה, תחביבים וערכים. הם אמורים לשרת את הסיפור.
דוגמא: כשהדמות דוברת מספר רב של שפות, זה לא עוד פרט בסיפור, אלא אמור להוות חלק מהעלילה.
3) אופי – נחליט מהם דפוסי ההתנהגות שלה, וכיצד תגיב במצבים לחץ שונים.
דוגמא: אם הדמות שיצרתי בעלת אופי שמח ומכיר טובה, וחברתה בעלת אופי היסטרי, כאשר יודיעו להן שהן מפוטרות, הדמות תאמר 'מזמור לתודה' וחברתה תפרוץ בבכי היסטרי.
4) שם לדמות – נבחר לדמות שם ההולם את התקופה, אופי, חברה.
נרחיב כיצד נבחר שם לדמות. נתאים שם לאופי
חיים- לבן אדם מלא חיות.
איילה- לאישה זריזה.
ועל זו הדרך.
דרך הפוכה
לעשות ניגודיות בין השם לאדם
אדם אכזרי- רחמים.
אישה דיכאונית- שמחה.
לספרי אלגוריה, והיסטוריה, הכי קל לקחת מהתנ"ך, אפילו שמות של מקומות.
כגון: אשתאול, צלופחד, חצרון.
לפנטזיה, תפנטזו כמה אותיות, עד שזה יישמע לכם שם. קראוניז, דגוך, בסיה.
שמונה טיפים לבחירת שם:
- תבחרו שם שאתם אוהבים, שהיה לכם יותר קל להתחבר לדמות, וכך גם לקוראים.
- אל תבחרו שמות דומים לדמויות שונות, שהקוראים לא יתבלבלו.
- שם נדיר של דמות, יכול להסיט את תשומת הלב של הקורא.
- שמות קצרים, מתאימים לדמויות חדות וישירות.
- שמות ארוכים מתאימים לדמויות יותר חושבות וזורמות.
- תבחרו לגיבור שם קליט, שיזכרו ויתחברו אליה.
- אפשר לבחור דמות מהחיים, ולהדביק את השם שלה על דמות בעלת אופי זהה מהסיפור.
- אפשר לבחור לפי קונוטציה, רק צריך לזכור, שקונוטציה היא אישית. ולא שווה בין אנשים.
5) שינוי והתפתחות - הדמות צריכה לעבור מסע ושינוי מהותי בסיפור. תהליך הגורם לה להשתנות.
רגע השיא, אמור להראות שהיא עברה תהליך וכעת היא שונה ממה שהייתה בתחילת הסיפור.
דוגמא: אדם מתנשא שקיבל אירוע מוחי, ונאלץ להיעזר באחרים.
לאט לאט הוא מבין, שכולם בני אדם, וברגע השיא מביע הערכה כנה לדמות שולית שעד כה בז לה.
6 ) סתירות - לדמויות בחיים האמיתיים יש סתירות, כך גם לדמויות בסיפורים.
דוגמא: אדם העוסק בחשיפת שחיתויות, אך מסתיר שחיתות אישית שלו.
7) חסרונות - לכולם יש חסרונות, אין בני אדם מושלמים, וכך גם לדמויות. החיסרון צריך להתאים לעלילה. ולאתגר הדמות להשיג את מטרתה.
דוגמא: אדם עם פחד גבהים, שבנו נעלם על האוורסט ומשימת חייו למצוא אותו.
8) קונפליקט - בעיות, חיצונית ופנימית. אם לא תהיה לדמות בעיה, לא יהיה סיפור.
הקונפליקט מייצר את העלילה. ומונע מהדמות להשיג את מבוקשה.
דוגמא: אדם רוצה להשיא את ביתו ברווח, אך יש לו בעיה, אין לו כסף. הסיפור יבנה על הבעיה הזו.
9) ייחודיות - נרצה לכתוב דמות שאינה סטריאוטיפית (תבניתית. כזו שיש לה הרבה עותקים זהים)
הדמויות הסטריאוטיפיות לרוב הן לא מעניינות ולכן נצטרך לגוון אותן.
דוגמא: מורה, תהיה מתוארת כדמות קפדנית, שמסתובבת עם תיק גדול, אוהבת לשמוע שיעורים והרצאות. וכו'. זה פחות מעניין את הקוראים, כי הם צופים מראש את הדמות. ניתן לעשות אותה צעירה, ג'ינג'ית וקופצנית בעלת רעיונות חינוכיים מקוריים ומקוממים. תיאור כזה יעניין את הקוראים
10) הזדהות – הדמות, גם אם היא שלילית, ניזונה מהזדהות.
איך יוצרים הזדהות?
בני אדם נוטים להזדהות עם בני אדם אחרים, בעלי חולשות.
בעוד שדמויות של נכים וילדים יקבלו מיד הזדהות, דמויות אחרות צריכות "לעבוד" על זה.
איך בפועל? מראים שהם בני אדם בעלי חולשות.
דוגמא: דוגמא קלאסית שנשפך הקפה על המסמכים החשובים. זה מראה שהם אנושיים, ויוצר הזדהות.
11) רצון - לדמות צריך להיות רצון כלשהו שיניע את העלילה.
אם אין לה רצון, היא לא תנסה כלום. ולא יהיה סיפור.
מכשולים X (דמויות + רצונות) = סיפור
הנוסחה של הסיפור. ככל שהרצון של הדמות יהיה משמעותי יותר, והבעיות גדולות יותר, הסיפור יהיה דרמטי ומעניין יותר.
דוגמא: ילד רוצה להשיג כליה לאימו, שעוברת טיפולי דיאליזה. הוא מנסה להשיג לה בכל דרך.
זה בסיס לסיפור דרמטי, שהרי מדובר כאן בעניין של חיים ומוות.
דמות מהסיפור היא לא דמות מהחיים האמיתיים, אבל היא מנסה כמה שיותר לחקות אותה.
ולכן נבנה אותה בזהירות, כי בסופו של דבר, אנחנו רוצים שהדמות תספר לנו סיפור משל עצמה. ולא אנחנו נספר לה.
