אני חושבת שהוגן יהיה להכניס באיזושהי צורה למשוואה את האופציה של השלמת ימים.
אסביר את כוונתי-
ההסכם בהמון גנים הוא שהגן פעיל 11 חודשים, וההורים משלמים 12 תשלומים. כך גם אצלינו.
כשפתחו את הגנים באזור לג בעומר, לא ידענו מה יהיה הלאה, שילמנו סכום כלשהו על חלק מהזמן שהגן היה סגור, מתוך ידיעה שזה לפנים משורת הדין, ואנחנו לא חייבים, אבל ריחמנו על הצוות.
לא היה אז טעם לדבר על השלמת ימים, לא ידעו אם בכלל יוכלו להפעיל את הגנים בהמשך הקיץ.
היות ורוב ההורים שילמו, בעל הבית שילם לעובדות 30אחוז, כלומר- השלים להם מה שהפסידו בחל״ת.
הוא לא ניזוק והעובדות שלו לא ניזוקו.
לא ערבתי אחרי המענקים, אבל הבנתי ממנו שהיה מרוצה.
עכשיו, אחרי שבועיים של חופש, הילדים כבר מיצו את החופש בבית.
ההורים עובדים, גם בבין הזמנים, כי ימי החופש השנתי שלהם כבר נוצלו בחופשה הכפויה.
התינוקות אמורים עכשיו להיות עוד שבועיים בחופש, עד סוף אוגוסט.
מי צריך עכשיו לרחם על מי?
למה לא להכניס למשוואה- כל יום ששולם עבורו, יתקבל עבורו תמורה?
מה יקרה אם הצוות שקיבל שכר מלא כל התקופה ולא עבד בכלל, גם יבוא קצת לקראת?
לא נעים לנו לדבר על זה ישירות, אבל זה נראה לי דבר שצריך להעלות לדיון.