איך ייתכן שהעיר עם עתודות הבנייה הטובות ביותר, היא גם המשותקת ביותר מבחינת בנייה, עד שאפילו זוכי מחיר למשתכן ממתינים שנים להתחלת בנייה ואיין? • עו"ד נתן רוזנבלט קורא למנות ראש עיר חרדי לצפת ולבנות את המקום
בשבוע הבא ייכנסו בס"ד שרים חרדיים למשרדי השיכון, הפנים, וגם במשרדים הרלוונטיים האחרים, אוצר, פיתוח הנגב והגליל ועוד, ישכנו שרים הקרובים מאוד לציבור החרדי ונבחרו בחלק מקולותיו. זה הזמן לעורר את הבעיה הגדולה ביותר של הציבור החרדי כרגע בארץ – הדיור, והפתרון הטוב ביותר – צפת. לפני שמחליטים (ללא שיניים) על הקמת עיר חרדית חדשה בין כסיפה לרהט, אפשר פשוט לבנות בצפת.
העיר צפת עוברת מהפך בעשורים האחרונים, מעיר שיש בה קהילה חרדית קטנה – לקהילה חרדית גדולה שיש לה עיר קטנה. יובל שנים חלפו מאז החל הג"ר גדליה קעניג זצוק"ל (סבא של נחמן גלבך, יו"ר אגו"י בעיר), לפעול לשיקום הריסות עיר הקודש, ברוחניות וגשמיות, והנה היום מתגוררים בצפת כחמשת אלפים משפחות, מעל מחצית מתושבי העיר הם חרדים. עשרות מוסדות תורה וחינוך קמים בכל מקום, וקול התורה נשמע שוב בעיר, וכל זאת בזכות הראשונים שהגיעו (בשבוע הבא יחול יום השנה לפטירתו הטראגית של מחותני רבי בנימין סופר זצ"ל, שהגיע לגור שם במסירות נפש עם הקבוצה הראשונה לפני שלושים שנה). אך כל זה עלול להיעצר מסיבה אחת: היעדר דירות חדשות.
זה לי עשור שאני עוסק בסיוע להקמת קהילות חרדיות בערים ושכונות חדשות ברחבי הארץ, מדימונה בדרום ועד קרית שמונה וצפונה אין פתרון מתאים יותר לדירות זולות יחסית מאשר צפת. יש כאן אפשרות לבניית למעלה מעשרת אלפים דירות בעשרים שנה הקרובות, זה כל העיר ביתר עילית, הרבה יותר מהעיר אלעד.
להלן כמה נתונים שאיני בטוח כמה תושבי צפת עצמם מודעים אליהם: העיר יושבת על שטח של מעל 30,000 דונם (לשם השוואה: מודיעין עילית, עיר מגוריי, עם 13,000 בתי אב יושבת על כחמשת אלפים דונם, ובני ברק עם 200,000 תושבים על 7,500 דונם), ואולם, רק 8,000 מתוכם מיושבים בתשעת אלפים משפחות. כלומר: העיר בדיוק בגודל של בית שמש, אין שום סיבה שיגורו בה פחות מאשר בית שמש, עוד עשרים אלף משפחות יכולים לגור בהרווחה ב-22,000 הדונמים שכלל לא נוצלו, עשרים אלף משפחות מכל החוגים, חרדים חילונים ודתיים, יש מספיק מקום לכוווולם.
מי שמסתובב בכל רחבי הארץ (כמוני) בוודאי רואה את אלפי המנופים שבונים בנייני ענק, עשרות אלפי דירות בו זמנית, בשנה הקרובה זה אמור להגיע להרבה יותר ממאה אלף דירות, אשר כבר שווקו לקבלנים ועתידות להיבנות.
יש רק מקום אחד בארץ שאין כלל בנייה חדשה: צפת. דווקא העיר עם העתודות הטובות ביותר, שקועה בתרדמת חורף עמוקה. זקני צפת מתקשים להיזכר מתי נבנה כאן בפעם האחרונה פרויקט רציני, כמובן, יש בניין בודד פה ושם של איזה קבלן חרוץ במיוחד שהצליח לעבור את כל המשוכות, אך לא רואים בנייה, כלום, נאדה.
יש אמנם דיבורים ותכניות, המון דיבורים ותכניות, אבל כלום בשטח. כבר בשנת 2014 החליטה הממשלה להגדיל את תושבי העיר לשישים אלף, בינתיים הכל דיבורים וחבל, כי כולם מפסידים, גם החילונים שמתקשים לרכוש באיזורים אחרים וגם החרדים שאין להם איפה לגור.
ולא שאין איפה לבנות, מי שהיה פעם בשכונת מצפה האגם, וודאי שם לב לרחובות שלמים, כבישים סלולים מוכנים לבנייה, אפילו ברזי כיבוי אש יש כבר עבור כל בניין, רק לבוא לבנות באחד המגרשים היפים בארץ עם נוף (אמתי) לכנרת, עוד אלף דירות בשטח של מתחם 8, עוד אלפיים במגרשים של משפחת רייך, וכך עד כאמור עשרות אלפים דירות שיכולות להיבנות בשנים הקרובות.
ולא רק פתרון דיור יש כאן, כי אם משימה לאומית: יהוד הגליל. אין זה סוד שאחד האסונות שקורים מול עינינו, זה הרוב הלא יהודי של הגליל. אפשר לתכנן להקים עוד עיר (שזה טוב בלי קשר), ולהוסיף עוד משפחות בהר יונה (שזה מצוין), ואפשר פשוט לקדם את תכניות הבנייה בצפת. ביום שיתווספו עוד כמה אלפי דירות לצפת, לא תהיה יותר שאלה למי שייכת ארץ הגליל.
אז למה כל זה לא קורה? איך ייתכן שהעיר עם עתודות הבנייה הטובות ביותר, היא גם המשותקת ביותר מבחינת בנייה, עד שאפילו זוכי מחיר למשתכן ממתינים שנים להתחלת בנייה ואיין? אין לי מושג ואיני בקי בפוליטיקה הצפתית, אך אין לי ספק כי אם יקרה הבלתי יאמן, ובניגוד לבחירות הקודמות, הפעם יתאחדו כל החרדים בצפת סביב מועמד אחד, ראש העיר הבא ללא ספק יהיה חרדי והכל ייראה בהתאם.
ועוד משהו: על מנת לקדם את צפת צריך שיתוף פעולה של כל המערכת הפוליטית החרדית, ראשיה שריה ויועציה, אשר צריכים כולם לשאוף למטרה קדושה זו, וזו כבר משימה קשה ביותר, בפרט כשאנו רואים את מלחמות היהודים בתוככי יהדות התורה בראש חוצות, אך הציבור צריך פתרונות דיור, ואין לו סבלנות לוויכוחים אינסופיים בין המפלגות ובינן לבין עצמן.
כך או כך, זוהי קריאת השכמה לנציגים שבחרנו לפני חודשיים: אנא, שלבו ידיים למען בניית צפת וייהוד הגליל, כי אם לא עכשיו – אין מתי.