הנושאים החמים
הנושאים החמים
הבו רעיון..
מי שזוכר.ת הודעות שכתבתי כאן ב'עובר ושב' אולי שם לב לקנאות שלנו בבית לשמירה על העו"ש, על ההוצאות והכנסות וכו' וכו' (דיירקט בלבד, בלי תשלומים, חסכנות בהוצאות, הוצאות קבועות מראש וכו').
אבל בפעם הלא יודע כמה.. מגיע המוצ"ש האחרון של החודש הלועזי, זה שקרוב ל'סוף החודש'..
ושוב פעם - העו"ש עומד רחוק רחוק מתחת לסכום שחשבתי ודמיינתי כל החודש שנסיים איתו את החודש..
וזה לא המשכנתא שקפצה ב1000 ש"ח, ולא הקניות הקבועות שהתייקרו, הכל היה צפוי מראש, ועם זה היה ברור שנסיים את החודש עם סכום מסויים ביתרה, ועומדים אולי בחצי ממנו ולפעמים ברבע..
וזה פשוט מבאס!
ובמחשבה לרגע, הדבר הראשון שעולה לראש זה להפסיק עם כל ההתחשבנויות האלו, להפסיק לתקצב כל קניה בראש מראש ולא להכניס דברים לעגלה, ולא לקנות סתם בגדים שלא נצרכים, או מגפיים לילדים כי הדודה אמרה שתביא.. ולא לקנות אוכל מיותר בחוץ וכדומה
ולחיות בזורם והכל יבא על מקומו בשלום, כי הרי בין כה לא נשארים עם יותר מדאי כסף...!!!
אבל ברור לי שזה לא הדרך וזה רק יחריף את היתרה בסוף החודש..
אבל מה באמת הפיתרון?
או במילים אחרות: מה יכול להעלות את מצב הרוח שלמרות כל ההתחשבנויות (ואחדד:
לא סובלים מהם במהלך החודש, אבל ברגע בסוף החודש שרואים שעם כל זה היתרה לא מה שחשבנו.. זה לא נעים!!)
- נוכל לומר לעצמנו שזה שווה?!
*דוגמא קיצונית להסביר על מה מדבר: כחלק מהתנהלות 'בריאה' סוג של.. אנחנו לא משפצים בתשלומים רחבים והלוואות גדולות, אלא מחכים שיצטברו סכומים ומידי פעם נרכוש עוד משהו נחמד לבית (נחמד=תאורה נורמלית לסלון גם.. ובהמשך וילון לחדר.. לא עיצובי פנים בעשרות אלפי ש"ח..), אבל בפועל עובר עוד חודש ועוד חודש והיתרה רחוקה מאד ממשהו שאפשר לצבור עוד ועוד לרכישות הנחמדות האלו.. בפרט שיש עוד הלוואה משפחתית מרכישת הדירה שצריך לשמור אליה..
אז ברגע הזה של סוף החודש - שהתאורה עדיין מהקבלן וטרם הגיע וילון... איך שומרים על החיוך בפנים?..
מי שזוכר.ת הודעות שכתבתי כאן ב'עובר ושב' אולי שם לב לקנאות שלנו בבית לשמירה על העו"ש, על ההוצאות והכנסות וכו' וכו' (דיירקט בלבד, בלי תשלומים, חסכנות בהוצאות, הוצאות קבועות מראש וכו').
אבל בפעם הלא יודע כמה.. מגיע המוצ"ש האחרון של החודש הלועזי, זה שקרוב ל'סוף החודש'..
ושוב פעם - העו"ש עומד רחוק רחוק מתחת לסכום שחשבתי ודמיינתי כל החודש שנסיים איתו את החודש..
וזה לא המשכנתא שקפצה ב1000 ש"ח, ולא הקניות הקבועות שהתייקרו, הכל היה צפוי מראש, ועם זה היה ברור שנסיים את החודש עם סכום מסויים ביתרה, ועומדים אולי בחצי ממנו ולפעמים ברבע..
וזה פשוט מבאס!
ובמחשבה לרגע, הדבר הראשון שעולה לראש זה להפסיק עם כל ההתחשבנויות האלו, להפסיק לתקצב כל קניה בראש מראש ולא להכניס דברים לעגלה, ולא לקנות סתם בגדים שלא נצרכים, או מגפיים לילדים כי הדודה אמרה שתביא.. ולא לקנות אוכל מיותר בחוץ וכדומה
ולחיות בזורם והכל יבא על מקומו בשלום, כי הרי בין כה לא נשארים עם יותר מדאי כסף...!!!
אבל ברור לי שזה לא הדרך וזה רק יחריף את היתרה בסוף החודש..
אבל מה באמת הפיתרון?
או במילים אחרות: מה יכול להעלות את מצב הרוח שלמרות כל ההתחשבנויות (ואחדד:
לא סובלים מהם במהלך החודש, אבל ברגע בסוף החודש שרואים שעם כל זה היתרה לא מה שחשבנו.. זה לא נעים!!)
- נוכל לומר לעצמנו שזה שווה?!
*דוגמא קיצונית להסביר על מה מדבר: כחלק מהתנהלות 'בריאה' סוג של.. אנחנו לא משפצים בתשלומים רחבים והלוואות גדולות, אלא מחכים שיצטברו סכומים ומידי פעם נרכוש עוד משהו נחמד לבית (נחמד=תאורה נורמלית לסלון גם.. ובהמשך וילון לחדר.. לא עיצובי פנים בעשרות אלפי ש"ח..), אבל בפועל עובר עוד חודש ועוד חודש והיתרה רחוקה מאד ממשהו שאפשר לצבור עוד ועוד לרכישות הנחמדות האלו.. בפרט שיש עוד הלוואה משפחתית מרכישת הדירה שצריך לשמור אליה..
אז ברגע הזה של סוף החודש - שהתאורה עדיין מהקבלן וטרם הגיע וילון... איך שומרים על החיוך בפנים?..
