ב"ה
-השנה צריך להתחיל מוקדם.
-למה?
-כי אנחנו לא יודעים מה יילד יום.
-נו, אז?
-נראה לך שנשב בממ"ד ונסדר כולנו את הארונות?
-רעיון טוב, אבל למה שנשב בממ"ד?
-עזוב, אתה מתחיל להתווכח איתי, אני יודעת מה שאני מדברת, ואתה הרי יודע שאני תמיד צודקת.
-אוהו, יודע, בטח שיודע, את תמיד צודקת, והמילה האחרונה, תמיד שלך.
-אני לא אמרתי כלום, רק אמרתי שצריך להתחיל.
-אוקיי, אז בואי נתחיל, נתחיל מהממ"ד.
-אבל אני לא יודעת ממה להתחיל, תראה מה הולך כאן.
-כן אני רואה, ערמת כביסה שלא מביישת את שולחנות זארה בסופעונה, ואין מקום בארון.
-חייבים לפנות מקום.
-אתה יודע מה, קח את הקטנים לטיול, תחזרו אחרי ארוחת ערב, תקנה להם פיתות, באגטים, ממרח לוטוס, לא יודעת מה.
טוב ששלחתי אותם, עכשיו אני יכולה לשתות קפה, להציץ בחדשות, היי מה עברה כבר שעה, ועוד לא התחלתי, אני רק מדמיינת אזעקה, איפה אני שמה את כולם.
טוב, צריך להוציא את מה שיש בארון, אבל איפה אני אאכסן את כל הפיצ'יפקס המעורבבים הללו, תיק למחשב, חוט ישן, תאורת חירום, למה הכל נמצא כאן.
יש לי רעיון אני אפנה את המדפים בחדר של הבנים, ויצופף יהיה מקום לעוד מקום.
-ששששלוםםם, חזרנו.
-בואו תשטפו ידיים, מה זה, שקית עם פיתות באגטים, חלות, עוגות, למה הבאתם את זה?
-את ביקשת שניקנה.
-טוב, איפה אני אאכסן את זה עכשיו?
את המקפיא ניקיתי.
-אמא איפה נישן, יש בגדים על המיטות.
-חמודים בואו תזיזו אותם לצד של המיטה תפנו לכם מקום לישון.
בשקט לעצמי, למה יש כל כך הרבה בגדים, אני הולכת להעביר הכל לגמ"ח.
-עכשיו עוד הפסקה לקפה, ועוגה, ושוקולד מתוק ומרגיע את הנפש.
-היי, לא הספקתי כלום היום.
-אשתי, איפה אני אשן?
-אמרת משהו?
-לא, לא, הכל בסדר, עברנו את פרעה נעבור גם את זה.
-השנה צריך להתחיל מוקדם.
-למה?
-כי אנחנו לא יודעים מה יילד יום.
-נו, אז?
-נראה לך שנשב בממ"ד ונסדר כולנו את הארונות?
-רעיון טוב, אבל למה שנשב בממ"ד?
-עזוב, אתה מתחיל להתווכח איתי, אני יודעת מה שאני מדברת, ואתה הרי יודע שאני תמיד צודקת.
-אוהו, יודע, בטח שיודע, את תמיד צודקת, והמילה האחרונה, תמיד שלך.
-אני לא אמרתי כלום, רק אמרתי שצריך להתחיל.
-אוקיי, אז בואי נתחיל, נתחיל מהממ"ד.
-אבל אני לא יודעת ממה להתחיל, תראה מה הולך כאן.
-כן אני רואה, ערמת כביסה שלא מביישת את שולחנות זארה בסופעונה, ואין מקום בארון.
-חייבים לפנות מקום.
-אתה יודע מה, קח את הקטנים לטיול, תחזרו אחרי ארוחת ערב, תקנה להם פיתות, באגטים, ממרח לוטוס, לא יודעת מה.
טוב ששלחתי אותם, עכשיו אני יכולה לשתות קפה, להציץ בחדשות, היי מה עברה כבר שעה, ועוד לא התחלתי, אני רק מדמיינת אזעקה, איפה אני שמה את כולם.
טוב, צריך להוציא את מה שיש בארון, אבל איפה אני אאכסן את כל הפיצ'יפקס המעורבבים הללו, תיק למחשב, חוט ישן, תאורת חירום, למה הכל נמצא כאן.
יש לי רעיון אני אפנה את המדפים בחדר של הבנים, ויצופף יהיה מקום לעוד מקום.
-ששששלוםםם, חזרנו.
-בואו תשטפו ידיים, מה זה, שקית עם פיתות באגטים, חלות, עוגות, למה הבאתם את זה?
-את ביקשת שניקנה.
-טוב, איפה אני אאכסן את זה עכשיו?
את המקפיא ניקיתי.
-אמא איפה נישן, יש בגדים על המיטות.
-חמודים בואו תזיזו אותם לצד של המיטה תפנו לכם מקום לישון.
בשקט לעצמי, למה יש כל כך הרבה בגדים, אני הולכת להעביר הכל לגמ"ח.
-עכשיו עוד הפסקה לקפה, ועוגה, ושוקולד מתוק ומרגיע את הנפש.
-היי, לא הספקתי כלום היום.
-אשתי, איפה אני אשן?
-אמרת משהו?
-לא, לא, הכל בסדר, עברנו את פרעה נעבור גם את זה.