ב"ה
-רחל, למה את לא הולכת לישון? ממש מאוחר כבר, מחר יש עוד יום.
-יוסף, אני מפחדת.
-לא הבנתי, רחל, מה התחדש מאתמול?
-יוסף, היי, מה זה הרעש הזה, שמעת?
-רחל את בהיסטריה זה היה הרעש של העץ מתנדנד ברוח.
-אוה, לרגע לא נשמתי.
-היי, וזה, אתה שומע?
-זה חתולים מייללים.
-יוסף אני דואגת.
-אני יודע, כולם דואגים אבל כדאי ללכת לישון.
-איך אני אשן, אתה יודע שיש חיילים בתוך עזה, יש חטופים,
על הרקטות מי בכלל חושב.
-את צודקת, אבל מה נעשה?
-מה זאת אומרת? נשב, נגיד תהילים.
-אבל רחל את כל היום יושבת ואומרת תהילים..
-בום, מטוסים
-תשמע, תשמע, מה הולך פה.
-רחל יש לי מלטונין אולי תיקחי קצת כדי שתוכלי לישון.
-יוססססףףף אנשים בשבי ואני אקח מלטונין.
-טוב רחל, אני פרשתי.
-יוסף תנעל ת'דלתות פעמיים, ותכבה את האורות, ותחביא את המפתח, ותשאיר בקבוקי מים גם בחדר וגם במקרר, ותשים גם בחדר כביסה, שיהיה.
-רחל, כבר שמתי אתמול.
-יוסף אני לא יכולה, אני לא נושמת.
-תנשמי עמוק לאט, לאט.
נראה לי שיש לך התקף חרדה, שימי רגליים יציבות על הריצפה, שכלי ידיים,
בואי נתחיל לספור אחת שתיים שלוש, יופי.
מה את רואה רחל?
-אותך.
-איזה צבע יש לפיג'מה שלי?
-יוסף אני לא רואה, חשוך כאן, עוד פעם מטוס, יוסף די, אי אפשר כבר.
-טוב נראה לי אני אתקשר לקו חרום יגידו לי מה לעשות איתך.
-תן לה לראות קצת חדשות, הידיעה עוזרת לסדר את הדברים בראש ולתחום אותם.
-את שומעת רחל, הם מציעים שתעקבי אחרי החדשות
-442 עמודים של האשכול הביטחוני "חרבות ברזל" זה לא מספיק, אתה יודע איזה מאמץ גדול זה לקרוא הכל, העיקר שאני מעודכנת, וזה גם מרגיע אותי.
-טוב, אז תמשיכי לקרא, אני הולך לישון
-רק תשאיר לי אחד מהבקבוקים של המים שקנית.
(הערה: נראה לי קצת מוגזם לכתוב קטע "מטופש" בימים קשים אלה, אני כותבת, ושומרת במחשב, אבל חשבתי שאם מישהו יחייך אולי הוא צריך את זה)
-רחל, למה את לא הולכת לישון? ממש מאוחר כבר, מחר יש עוד יום.
-יוסף, אני מפחדת.
-לא הבנתי, רחל, מה התחדש מאתמול?
-יוסף, היי, מה זה הרעש הזה, שמעת?
-רחל את בהיסטריה זה היה הרעש של העץ מתנדנד ברוח.
-אוה, לרגע לא נשמתי.
-היי, וזה, אתה שומע?
-זה חתולים מייללים.
-יוסף אני דואגת.
-אני יודע, כולם דואגים אבל כדאי ללכת לישון.
-איך אני אשן, אתה יודע שיש חיילים בתוך עזה, יש חטופים,
על הרקטות מי בכלל חושב.
-את צודקת, אבל מה נעשה?
-מה זאת אומרת? נשב, נגיד תהילים.
-אבל רחל את כל היום יושבת ואומרת תהילים..
-בום, מטוסים
-תשמע, תשמע, מה הולך פה.
-רחל יש לי מלטונין אולי תיקחי קצת כדי שתוכלי לישון.
-יוססססףףף אנשים בשבי ואני אקח מלטונין.
-טוב רחל, אני פרשתי.
-יוסף תנעל ת'דלתות פעמיים, ותכבה את האורות, ותחביא את המפתח, ותשאיר בקבוקי מים גם בחדר וגם במקרר, ותשים גם בחדר כביסה, שיהיה.
-רחל, כבר שמתי אתמול.
-יוסף אני לא יכולה, אני לא נושמת.
-תנשמי עמוק לאט, לאט.
נראה לי שיש לך התקף חרדה, שימי רגליים יציבות על הריצפה, שכלי ידיים,
בואי נתחיל לספור אחת שתיים שלוש, יופי.
מה את רואה רחל?
-אותך.
-איזה צבע יש לפיג'מה שלי?
-יוסף אני לא רואה, חשוך כאן, עוד פעם מטוס, יוסף די, אי אפשר כבר.
-טוב נראה לי אני אתקשר לקו חרום יגידו לי מה לעשות איתך.
-תן לה לראות קצת חדשות, הידיעה עוזרת לסדר את הדברים בראש ולתחום אותם.
-את שומעת רחל, הם מציעים שתעקבי אחרי החדשות
-442 עמודים של האשכול הביטחוני "חרבות ברזל" זה לא מספיק, אתה יודע איזה מאמץ גדול זה לקרוא הכל, העיקר שאני מעודכנת, וזה גם מרגיע אותי.
-טוב, אז תמשיכי לקרא, אני הולך לישון
-רק תשאיר לי אחד מהבקבוקים של המים שקנית.
(הערה: נראה לי קצת מוגזם לכתוב קטע "מטופש" בימים קשים אלה, אני כותבת, ושומרת במחשב, אבל חשבתי שאם מישהו יחייך אולי הוא צריך את זה)