מידע שימושי מנהגים מעניינים באוכל של פסח

שלמה וייס

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
מוזיקה ונגינה

Aארי

משתמש פעיל
עימוד ספרים
עריכה תורנית
הרב לנדא זצוק"ל היה ידוע בחומרותיו הרבים, כל שנה בדרשת שבת הגדול הייתה חומרא נוספת.
בערוב ימיו הוא ישב פעם בבית המדרש שלו עם אחיו ר' אליהו (מומחה בסדר גודל עולמי לכשרות מקוואות) ותוך כדי השיחה הרב לנדא התנמנם מעט בגלל גילו המבוגר.
תוך כדי שיחה דיברו כמה מהנוכחים שם (שמעתי סיפור זה מאחד מהם) אמר ר' אליהו שבבית הוריו היו מכשירים את המעקה שבין הקומות במים רותחים.
לפתע התנער הרב לנדאו וקרא בקולו העמוק "שטוסים" שטויות והבלים ....
ואעפ"כ היה מתאמץ מאוד בחג הפסח לעלות את המדריגות מבלי להחזיק במעקה...
 

אי הבנה

משתמש צעיר
אבל כאחרון של פסח צמוד לשבת, אז מותר לאכול שרויה חופשי בשבת עצמה

יש כאלו שלא. כי מפחדים שיגע להם השרויה בכלים אמיתיים
בשנה רגילה זה אכן כך
בשנה שלפני שנה מעוברת יש שנהגו לאכול בכלים של פסח שרויה באותה השבת משום שיעבור על זה 12 חודש בלי שימוש שאז זה נפלט לגמרי, ואכמ"ל...
 

TYPE:{programmer}

משתמש סופר מקצוען
החמרה ממש חשובה:
לא לאכול מצה עם דברים נוספים
אלא אוכלים מצה בנפרד אחרי זה מתנערים מפירורים(כמו בערב פסח;))
ומנקים ידיים עם מים היטב ורק אז אוכלים את המנה / הדג....
שלא יהיה שרויה
גם לא במיץ ענבים טבעי וכד'...
 

אוהב ספר

משתמש פעיל
אם כך, למה לא לאכול קטניות?
מקור המנהג הוא שלפני 200 שנה (כלשונך) היו משתמשים בשקים רב פעמיים כדי לאחסן את הקיטניות והקמח ובגלל שיתכן שהיה קמח באותו שק לפני כן, לא היו אוכלים אותן.
אותן חששות שהיו לפני מאות שנים בקטניות שייכים גם היום.
עדיין כל הדגניים גדלים באותן שדות ויש תערובת גרגירים, [ותשאלו ספרדים שבוררים 3 פעמים קטניות לפני פסח כמה פעמים הם מצאו שם חיטה/גרגירים לא מזוהים],
וגם הטעם שזה יכול להתחלף בחמשת מיני דגן לא השתנה.
 

ctrl-p קונטרול פי

משתמש מקצוען
בפשטות אין שום ענין שלא לאכול דברים בגלל שלפני מאתיים שנה היה בהם חשש, וזה לכל היותר נוסטלגיה, ואין לזה שם מנהג.
טוב שכתבת "בפשטות"...
כי המשך חכמה כותב שלמרות כל הטיעונים שלך מה שמחזיק את עם ישראל כעם, זה השמירה על מנהג אבותינו בפסח וד"ל
 

אוהב ספר

משתמש פעיל
החל מחשש השרויה, וממשיך בכל ההחמרות למינהם - אלו אכן בעיות שנוצרו לפני הרבה שנים, וכבר לא תקפות לימינו אנו,
ולמרות הכל מנהג ישראל דין הוא...
[אין סיבה שאני מצטט דוקא הודעה זו ולא עוד כמה הודעות דומות, אך זו תפסה לי את העין].
זה לא נכון לומר על כל חומרא מנהג ישראל דין, מה שהוא הרחקה מחמץ בפועל אולי עדיין נכנס בהגדרה זו, ואולי בדוחק גם אפשר להכניס שם התנזרות כללית ממוצרים תעשייתיים, אך להמנע מדברים ספציפיים שהיום אין בהם בעיה יותר מדברים אחרים רק בגלל שאצל הסבא של הסבא לא היה את זה כשר לפסח אין לזה שם מנהג כלל, זה לכל היותר פולקלור, ומי שנחמד לו להמשיך עם זה שימשיך [אך שידע את המקום הראוי לזה ביהדות], ומי שזה מקשה עליו את החג אולי אסור לו להמשיך בזה.
[ולפני שנותנים לי כועס אפשר לחפש במקורות על מה נאמר מנהג ישראל תורה/דין].
 

ההדר שבהדר

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
החמרה ממש חשובה:
לא לאכול מצה עם דברים נוספים
אלא אוכלים מצה בנפרד אחרי זה מתנערים מפירורים(כמו בערב פסח;))
ומנקים ידיים עם מים היטב ורק אז אוכלים את המנה / הדג....
החמרה מאוד חמורה!!
החמרה מאוד חשובה???
מנהג חב"ד ידוע לי ככזה אולי יש עוד חסידויות
 

צפוני אבוד

משתמש מקצוען
יש לזה הסבר הלכתי, כי ניתן לבטל חמץ לפני פסח.
בפסח עצמו-זה לא אפשרי.
ומכאן בא המונח "כשר לפסח-ערב פסח".

צריך להבדיל בין חומרה הלכתית-שיש לה ביסוס הלכתי,
ובין מנהגים- ואני ח"ו לא מזלזלת, שאין להם ביסוס הלכתי.
ולמי שלא מכיר את הסיפור: הרב שטיינמן הקפיד על כך והיו ממלאים מים בדוד גדול לפני פסח לכל הפסח, שנה אחת הרבנית בטעות השתמשה במים רגילים מהברז והייתה בצער גדול מאוד כמו הצער של מי שאכל חמץ בפסח רח"ל, הרב ניסה להסביר לה שזה לא חמץ ולא בן של חמץ רק חומרא גדולה, אבל היא לא התנחמה מצערה, הרב הבין שהיא חושבת שהוא רק רוצה לנחם אותה ובאמת זה איסור חמור, כשראה הרב כך הודיע שהחל מהשנה הוא מפסיק עם החומרא הזו.
ואכן מאז הוא הפסיק מלנהוג בחומרא זו.
בשנה שאחרי שהרבנית נפטרה הוא ביקש מהנכדים שיורידו מהבוידם את הדוד, הם, שלא ידעו שבעבר הרב החמיר בזה, שאלוהו למה עכשיו הוא מתחיל, וסיפר להם את הסיפור הנ"ל.
אני שמעתי את הסיפור מאחד ממקורבי הרב, אבל הסיפור התפרסם בכמה מקומות. למשל כאן וכאן וכמובן במקומות יותר מוסמכים.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק ד

א לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת מִזְמוֹר לְדָוִד:ב בְּקָרְאִי עֲנֵנִי אֱלֹהֵי צִדְקִי בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לִּי חָנֵּנִי וּשְׁמַע תְּפִלָּתִי:ג בְּנֵי אִישׁ עַד מֶה כְבוֹדִי לִכְלִמָּה תֶּאֱהָבוּן רִיק תְּבַקְשׁוּ כָזָב סֶלָה:ד וּדְעוּ כִּי הִפְלָה יְהוָה חָסִיד לוֹ יְהוָה יִשְׁמַע בְּקָרְאִי אֵלָיו:ה רִגְזוּ וְאַל תֶּחֱטָאוּ אִמְרוּ בִלְבַבְכֶם עַל מִשְׁכַּבְכֶם וְדֹמּוּ סֶלָה:ו זִבְחוּ זִבְחֵי צֶדֶק וּבִטְחוּ אֶל יְהוָה:ז רַבִּים אֹמְרִים מִי יַרְאֵנוּ טוֹב נְסָה עָלֵינוּ אוֹר פָּנֶיךָ יְהוָה:ח נָתַתָּה שִׂמְחָה בְלִבִּי מֵעֵת דְּגָנָם וְתִירוֹשָׁם רָבּוּ:ט בְּשָׁלוֹם יַחְדָּו אֶשְׁכְּבָה וְאִישָׁן כִּי אַתָּה יְהוָה לְבָדָד לָבֶטַח תּוֹשִׁיבֵנִי:
נקרא  14  פעמים

ספירת העומר

לוח מודעות

למעלה