שיתוף - לביקורת וזהו.

Yes it's me

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
הדמיות בתלת מימד
עיצוב ואדריכלות פנים
ואוו איך אינ אוהבת את הסיפור הזה!
ורואים שרוני הוא ילד רגיש שמחפש את מה שכולם התרגלו לחיות בלעדיו,
קשר עין חיוך וכאלה, מרגיש לי שהוא מביא איתו אופטימיות חדשה שאפשר לשנות!
ולדעתי אם הוא מחפש קשר עין, הוא בכלל לא מודע לאופציה של דיבור, כי אם הייתה אחת כזאת הוא בטוח היה מדבר במקום לסמס
אז למה באמת הם לא מדברים? לא מכירים או מוותרים?
מחכה להמשך!!!
 

דיני!

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
אז---
עוד...
וכל המילים שתקראו עכשיו הם לא מאוד צפויות...
אני ישמח מאוד!!
לתגובות, ביקורות, שינויי דקדוק, איות ותוכן
וכן לניחושים על ההמשך.




המראה בחדר הייתה מזמינה תמיד, ולא גיחכה מעולם.
היא לא השמיעה הגה גם מול הפרצופים הכי נזעמים שלו, או מגוחכים.
רוני ניצל אותה היטב.
אוף. הוא העווה את פניו למראה. חבל שאני לא יכול להתכתב איתך, מראה. זה היה יכול להיות נחמד. להתכתב עם מישהו שמסתכל, תמיד.
ולא מוריד את העינים, ולא בורח.
ולא מסתכל כי הוא חייב, כי הכרחתי אותו.
חיוך לא רצוני עלה על פני הדמות שבמראה. דוקו היה מובך היום כהוגן.
רוני התעמק בפניו, בוחן כל קמט שבפרצופו.
ופתאום בער בו החשק לצעוק.
פשוט לצעוק.
כמו תינוק, כמו תינוק שעוד לא למד לכתוב.
צעקה כזאת, לא מתורבתת ולא אנושית.
רוני סגר את הדלת, סגר את התריסים.
וצעק.
אהההה אההההההאאאווווו
זה היה טוב, ומשחרר.
הצעקה הדהדה בחלל החדר, קורעת את הדממה.
<רוני? הכל בסדר?>
אבא שאל מיד.
<כן> רוני ענה, עייף. <למה?>
<היה נשמע לי ששמעתי רעש. כלום>
רוני התיישב על המיטה, כפוף. ונעמד.
והתיישב שוב.
פעם ראשונה שהוא צועק.

ואזניו, שצלצלו כבר מרוב שקט,
וליבו, שרצה פשוט יותר מעין שרואה, צעקו.
רוני צעק עד שלא נשאר לו אוויר.
פשוט נעמד מול המראה, וצעק.
היא פשוט פלא, הצעקה הזאת.
הוא פער את פיו אל מול המראה.
לשון, שיניים. חניכיים.
איך בדיוק יוצאת צעקה משם?
רוני הכניס אצבע אל פיו, מהוסס. איך אפשר להוציא קול מהפה?
מהפה אוכלים. או נושמים, אם האף סתום.
אבל לצעוק?
חיפוש קצר בדפדפן לא הוביל לכלום.
<האם ברצונך לבדוק במאגרי מידע ישנים יותר?>
גוגל שאל. רוני חשב, ולחץ על <כן>
הפלאפון עיבד נתונים. ושוב, עיבד נתונים.
<מתבקשת הפעלה מחדש. לחץ לאישור>
רוני נגע ב<כן>
הפלאפון הבהב, ונכבה.
רוני הדליק אותו, מבוהל. אין תגובה. המסך נשאר שחור, כבוי.
מה קרה לטלפון?
הוא פתח את דלת החדר, וחיפש את הטלפון הביתי.
<אבא, אני לא יודע מה קרה לטלפון שלי> הוא כתב, מבוהל.
<הוא ביקש ממני להפעיל מחדש, ונכבה>
אבא לא ענה.
<אבאא>
<רגע רוני> אבא הקליד. <אני באמצע משהו. אתה יכול לחכות חצי שעה?>
רוני התנשם. <כן>
<ביי>
הוא חזר לחדר, וניסה נואשות להדליק את הטלפון.
אפס. נאדה. כלום.
הטלפון נשאר שחור, ורוני הרגיש ריק מאי פעם.
הוא התיישב על המיטה, לא מרגיש כלום.
אין לו איך לתקשר עם העולם עכשיו.
החדר סגר עליו, כולא. ככה מרגיש תינוק, לפני שיש לו טלפון?
רוני בהה בתקרה, בקירות. בדידות נוראה עטפה אותו, חונקת.
לא היתה לו שום מחשבה לחשוב, לא היה לו שום מישהו לתקשר איתו. לא היתה לו שום דרך לתקשר עם אף אחד.
דמעות עלו בעיניו, מדגישות את האומללות שבמצבו.
אין לו, אפילו, איך להגיד לאימא שלום, כשהיא תחזור!
רוני הרגיש אבוד. אבוד ובודד מאוד.
ואז הטלפון צפצף. צפצוף קצר, ושוב שקט.
אבל אות חיים.
רוני הרים אותו, מאושר.
התצוגה הישנה של גוגל הופיעה על המסך, ורוני הופתע לגלות שהטלפון באמת ביצע את שורת החיפוש <תפקידי הפה> במאגרים הישנים של גוגל.
הוא לחץ על האפשרות הראשונה.
על המסך היה כעת ספר ילדים מאויר. <האנציקלופדיה לילד>. רוני דפדף.
<לפה שלנו תפקידים רבים. לאכול, לשתות, לנשום. אבל התפקיד החשוב ביותר הוא הדיבור. היכולת שמבדילה את האדם מהבהמה, היכולת שהופכת אותו להיות בדרגת מדבר>
רוני מצמץ. מה?
מה זה המילים האלה? זה עברית, השפה?
מה הולך כאן?
הוא דפדף קצת, מפה לשם. מבולבל.
 

לוטם

מהמשתמשים המובילים!
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי
צילום מקצועי
הפקות ואירועים
רק עכשיו ראיתי את האשכול הזה...
אהבתי ( :
 

Yes it's me

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
הדמיות בתלת מימד
עיצוב ואדריכלות פנים
וואו זה מושלם, צפוי ולא צפוי,
ולדעתי אם הוא מחפש קשר עין, הוא בכלל לא מודע לאופציה של דיבור, כי אם הייתה אחת כזאת הוא בטוח היה מדבר במקום לסמס
אז ניחשתי נכון (טפיחה על השכם)..
הצעקה הדהדה בחלל החדר, קורעת את הדממה.
<רוני? הכל בסדר?>
אבא שאל מיד.
<כן> רוני ענה, עייף. <למה?>
<היה נשמע לי ששמעתי רעש. כלום>
אז הם שומעים, אבל לא מדברים כי הם לא מודעים לאופציה?
מי גרם לזה שהם לא יוכלו לדבר,
מי הצפין את החומר על הדיבור באינטרנט
ואוו זה מושלם ואני יותר סקרנית מתמיד
@דיני! תודה רבה
 

דיני!

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
מה זה לדבר?
למה אף פעם לא לימדו אותו על זה?
איך עושים את זה?
לגוגל היה מה לומר בענין, בהחלט. אבל לרוני לא היה מושג איך עושים את זה בדיוק.
יום חמישי היה היום הנבחר. אבא בעבודה, אמא בקניות.
הוא סגר את התריסים, נעל את הדלת.
נעמד מול המראה, וחיכה לדיבור, שישטוף אותו.
כלום לא קרה.
מה עושים עכשיו?
רוני בחן את דמותו, מיואש.
הוא צריך לנסות. לנסות לדבר.
"אה- אהה!" זה מה שיצא לו מהפה. מה? הוא בהה, המום, בעצמו.
הוא-
קרה פה משהו!
רוני ניסה שוב. "אה- בה!". משהו פה--- הוא טלטל את ראשו.
זה היה עכשיו שונה ממקודם.
ושוב.
"רו- ני". בקושי, במאמץ, הוא הגה את שמו. והצליל הדהד באלפי קולות בחדר.
רוני, רו- ני. רוווונייייי.
"רוני. א-בא. אאאבאא. רוני".
רוני גלגל את המילים על לשונו, מוקסם.
מה זה? מה הוא עושה פה, בעצם, עכשיו?
"רוני. ב- חד-ר". רוני הרגיש כמו תינוק בן שנה, שעכשיו למד ללכת. פוסע את פסיעותיו הראשונות, ונופל.
<הודעה נכנסת מאת אבא>
רוני הדליק את הטלפון.
<הסתדרת?>
<כן. אבא מתי יהיה לך זמן? אני צריך אותך דחוף ממש> הוא כתב, אצבעותיו טסות על המסך.
<אני עוד מעט חוזר הביתה, ונוכל לשבת ביחד> אבא שלח אימוג'י של המתנה.
<טוב תודה>

***
הפלא החדש העסיק את רוני כל אותו אחר צהריים.
עוד ועוד מילים החליקו לו מהגרון, נהיות טבעיות יותר ויותר.
"אני- רוני. אני בן חמש- עשרה. אני- אוהב עוגיות- שוקו- שוקוציפס". רוני עמד מול המראה, וגלגל את המילים בהנאה.
<רוני, הגעתי. אתה בבית?> הפלאפון צפצף.
<כן>
רוני ענה, וירד למטה.
"א-בא?" הוא אמר, מהוסס.
הוא אמר.
רוני טלטל את ראשו, לא מאמין. "אבא".
אבא בהה בו, המום. <מה- מה עשית עכשיו?>
הוא כתב, היסטרי. <מה זה היה?>
"אני- אני דיברתי". רוני ענה, לאט. מילה אחר מילה.
<מה- מה. אני לא מבין. אני פשוט לא מבין מה הולך פה> אבא הקליד מהר.
רוני נשך את שפתיו. "זה לא נושך, אבא". הוא אמר. אבא עדיין בהה בו, בשפתיו הזזות, ולא הגיב.
<אני יסביר לך> הוא כתב אחרי כמה שניות.
ומשום מה היה לו רצון פראי לזרוק את הטלפון לאקווריום.
 

לוצ'י

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
יוצרי ai
זה פשוט מגניב. וואו
רקשאלה:
איך הוא ידע איך הוגים את השם שלו? כאילו, הוא מתכתב בלי ניקוד. איך הוא ידע שאומרים רוני? ואם הוא הצליח לדבר, למה אבא שלו לא הבין אותו? לא מצליחה להסביר טוב את עצמי, מקווה שהבנת: )
 

לוצ'י

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
יוצרי ai

Sara led

משתמש מקצוען
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
הבנתי את השאלה,
אני ינסה לענות-
יש להם קריין אוטומטי,
וזה הפתרון גם לילדים קטנים- ככה הם מבינים.
אבא שלו הבין אותו, רק היה בהלם
שוק חייו,
הבן שלו עושה משהו והוא לא מבין מה זה...
אז קריין אוטומטי זה בעצם קרוב ממש לדיבור, לא משהו חדש רק משהו שלא עושים אותו
עד עכשיו זה היה נשמע שהם אף פעם לא הבינו משהו דרך הקשבה אלא רק דרך קריאה

ואגב, אהבתי ממש את הרעיון והכתיבה
 

לוצ'י

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
יוצרי ai
אז קריין אוטומטי זה בעצם קרוב ממש לדיבור, לא משהו חדש רק משהו שלא עושים אותו
זה היה נשמע שהם אף פעם לא הבינו משהו דרך הקשבה אלא רק דרך קריאה
כן בדיוק. אולי למצוא פתרון אחר לילדים שלא יודעים לקרוא. כי אם בני העולם הזה משתמשים בקריין, למה דיבור הוא כזה נדיר? הגיוני מאד שאנשים יחקו מה שהם שומעים וינסו לדבר גם.. לא?
 

לוצ'י

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
יוצרי ai
שאלה טובה....
אוהממ:cautious:
מרוב שהיא טובה כל אחד מוזמן לאמץ לעצמו איזה תשובה שהוא רוצה...:D
לי אישית היה ברור שהוא יודע איך להגות את המילים...
אולי בא מלאך וגילה לו מהשמיים!
אולי פשוט יש ניקוד;) וזהו
 

Sara led

משתמש מקצוען
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
שאלה טובה....
אוהממ:cautious:
מרוב שהיא טובה כל אחד מוזמן לאמץ לעצמו איזה תשובה שהוא רוצה...:D
לי אישית היה ברור שהוא יודע איך להגות את המילים...
אולי בא מלאך וגילה לו מהשמיים!
אני שואלת את זו ששאלה איך הוא ידע להגות נכון, מי אמר שהוא הגה נכון?.אולי הוא אמר רוני בשורוק ואבא בצירה? ;)
 

דיני!

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
חחח
הכי ריאלי!
לא שזה ב100% עוזר כי יש מילים שהם לא לגמרי לפי הניקוד אבללל
 

מימיי

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
פרסום וקופי
לגבי הקריין - אולי פשוט האופציה הזאת נשארה מאז שהעולם היה נורמאלי (יעני מדבר).
יכולת הדיבר נעלמה, איכשהו, אבל הקריין הוא מושג היסטורי עתיק שנשאר ומדריך את כל האנשים על פני כדו''א איך לדבר נכון בשפה שלהם.

(טוב, מודה. נשמע מוזר. אבל ניסיתי לסדר את העניין...;))
 

לוצ'י

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
יוצרי ai
חחח
הכי ריאלי!
לא שזה ב100% עוזר כי יש מילים שהם לא לגמרי לפי הניקוד אבללל
מה זאת אומרת לא לפי הניקוד? לדוגמא המילה כָל? אולי זה דווקא יכול ליצור טעויות מצחיקות.. שהם ידברו רק לפי הניקוד..
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיט ע'

קכא עָשִׂיתִי מִשְׁפָּט וָצֶדֶק בַּל תַּנִּיחֵנִי לְעֹשְׁקָי:קכב עֲרֹב עַבְדְּךָ לְטוֹב אַל יַעַשְׁקֻנִי זֵדִים:קכג עֵינַי כָּלוּ לִישׁוּעָתֶךָ וּלְאִמְרַת צִדְקֶךָ:קכד עֲשֵׂה עִם עַבְדְּךָ כְחַסְדֶּךָ וְחֻקֶּיךָ לַמְּדֵנִי:קכה עַבְדְּךָ אָנִי הֲבִינֵנִי וְאֵדְעָה עֵדֹתֶיךָ:קכו עֵת לַעֲשׂוֹת לַיי הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ:קכז עַל כֵּן אָהַבְתִּי מִצְוֹתֶיךָ מִזָּהָב וּמִפָּז:קכח עַל כֵּן כָּל פִּקּוּדֵי כֹל יִשָּׁרְתִּי כָּל אֹרַח שֶׁקֶר שָׂנֵאתִי:
נקרא  5  פעמים

אתגר AI

חשיפה כפולה • אתגר 130

לוח מודעות

למעלה