הנושאים החמים
הנושאים החמים
מדהים לראות את ההתנהלות שלנו, כמו במחקר על סכלות מתקדמת.
כולנו יודעים לדקלם שהתקשורת היא חד צדדית, והפעם אני לא אתייחס במכוון ליחסי חרדים - תקשורת, אלא ליחסי עמישראל - אומות העולם.
אנו מתבכיינים חזור והתבכיין על כך שאנו מופלים לרעה, סטיגמטו אותנו עוד לפני שנולדנו, ולאחר הלידה, החליטו לנטוש אותנו לחסדי הטרוריסטים יפי הנפש.
אבל מה, ממש כמו בסיפור על הישמעאלי הקשיש והבנדורות, אותן הוא "חילק" לשובבים בדמיונו בראש הגבעה, וכשאלה אצו אליה, האמין לשקר של עצמו ודידה אחריהם לקבל מהחלוקה, אנחנו הופכים להיות המאמינים הגדולים לשקרים שהמציאו עלינו.
פתאום מגלגלת מדינה שלמה את עיניה בצדקנות חלולה, ומנסה להסביר לעצמה את כל הטעויות הגורליות שנעשו בעצירת המשט, כשהיא מצטטת את גדולי אויביה כאילו היו פרופסורים לזכויות אדם, ודורשת עריפת ראשים של כל המי ומה.
במקום לעמוד בגאון בעת משבר זו ולהתנצל על הטעות הפאטלית שנעשתה בעצם העלאת מיטב הכוחות לאניה עם רובי צעצוע, תחת לשנות את נוהלי הזריקה לים של כל מי שמעז להפריע לנו במשימות הבטחון, במקום לעמוד בעוז ובגאון ולדברר את מהות הסגר המדומה על העזתיים המסכנים קשי הלילה המנהרות והקאסמים, במקום לעסוק גם בעונות מלפפונים בין זלילת חרדי למשנהו בקצת הסברה ויח"צ על החיים כאן בצל העומדים לכלותינו, משדרעים שדרעני הרדיו בעת ההשתלטות על האוניה בזמן אמת כשהחיילים מדממים כמעט למוות את המשפט המקומם הבא: "השתלטות אלימה שנתקלה בהתנגדות"... הנה באו להם האלימים שוב להשתלט, ונעבך, לחפי הפשע המוסלמים הידועים ברגישותם הרבה לכל נושא זכויות האדם לא נותר אלא "להתנגד" משהו בסגנון הצבעה בכנסת: בעד, נגד, נמנע.
והכי מצחיק ומציק - הסנסציות שאנחנו מייחסים אליהם חשיבות כה רבה, לא באמת מעניינות את תושבי העולם תאבי הגולים וקבוצות הכדור, סקר שהעלה כאן מקארתור מעלה בבירור שההתעניינות של העולם באירועי הטורקים היא נמוכה מאד.
אם כן, אפוא עולה בבירור שהאוייב הגדול ביותר שלנו הוא אנו בעצמנו. ראו: אדולף ארדואן נשא נאום אחד, צווחני ובוטה, ומאז שקט. ורק אצלנו הברברת חוגגת, וכולם מחדדים צפרניהם ומחככים ידיהם בהמתנה בהנאה בלתי מוסתרת לקרבן אותו תפיל ועדת הבדיקה / חקירה / שקירה לידיהם, כמאמר החכם "הנח להם לישראל ויכלו איש את רעהו ללא מגע יד זר".
הגיע הזמן שמדינת ישראל תתחיל להשקיע משאבים, והכוונה לאו דווקא לכסף, בהסברה נכונה, לאורך כל ימות השנה, כשמסרים אחידים וברורים יוצאים ממסביריה, להתחיל לשנות מעט את הטרימינולוגיה המעוותת. רוצים דוגמה? קדימה. "סגר" "מצור" "הומינטרי"? שו הדא? הרצועה פתוחה (לצערנו) מכיוון ישראל דרך המעברים הרשמיים להכנסת סחורות מכאן ועד להודעה חדשה, למעט סחורות שעלולות להוות סיכון בטחוני, ומצד מצרים דרך המעברים התת קרקעיים.
אם כן, בואו ונשנה את זה ל"הגבלות" לדוגמה. (פעימות והתנתקות כבר תפוס) פשוט מילה מכובסת יותר. ובכן, כן. יש הגבלות על הכנסת סחורות מסויימות לעזה.
אה, כן, ושכחתי: הומינטרי, הכוונה לזכות האלמנטרית של תושבי עוטף עזה לחיות את חייהם בלי צבע אדום.
אז קדימה בואו נסביר.
ועכשיו לא נותר כי אם לערוך את ההקבלה ליחסי חרדים / חילונים ולהצטרף לתחרות של פרוג.
בהצלחה
כולנו יודעים לדקלם שהתקשורת היא חד צדדית, והפעם אני לא אתייחס במכוון ליחסי חרדים - תקשורת, אלא ליחסי עמישראל - אומות העולם.
אנו מתבכיינים חזור והתבכיין על כך שאנו מופלים לרעה, סטיגמטו אותנו עוד לפני שנולדנו, ולאחר הלידה, החליטו לנטוש אותנו לחסדי הטרוריסטים יפי הנפש.
אבל מה, ממש כמו בסיפור על הישמעאלי הקשיש והבנדורות, אותן הוא "חילק" לשובבים בדמיונו בראש הגבעה, וכשאלה אצו אליה, האמין לשקר של עצמו ודידה אחריהם לקבל מהחלוקה, אנחנו הופכים להיות המאמינים הגדולים לשקרים שהמציאו עלינו.
פתאום מגלגלת מדינה שלמה את עיניה בצדקנות חלולה, ומנסה להסביר לעצמה את כל הטעויות הגורליות שנעשו בעצירת המשט, כשהיא מצטטת את גדולי אויביה כאילו היו פרופסורים לזכויות אדם, ודורשת עריפת ראשים של כל המי ומה.
במקום לעמוד בגאון בעת משבר זו ולהתנצל על הטעות הפאטלית שנעשתה בעצם העלאת מיטב הכוחות לאניה עם רובי צעצוע, תחת לשנות את נוהלי הזריקה לים של כל מי שמעז להפריע לנו במשימות הבטחון, במקום לעמוד בעוז ובגאון ולדברר את מהות הסגר המדומה על העזתיים המסכנים קשי הלילה המנהרות והקאסמים, במקום לעסוק גם בעונות מלפפונים בין זלילת חרדי למשנהו בקצת הסברה ויח"צ על החיים כאן בצל העומדים לכלותינו, משדרעים שדרעני הרדיו בעת ההשתלטות על האוניה בזמן אמת כשהחיילים מדממים כמעט למוות את המשפט המקומם הבא: "השתלטות אלימה שנתקלה בהתנגדות"... הנה באו להם האלימים שוב להשתלט, ונעבך, לחפי הפשע המוסלמים הידועים ברגישותם הרבה לכל נושא זכויות האדם לא נותר אלא "להתנגד" משהו בסגנון הצבעה בכנסת: בעד, נגד, נמנע.
והכי מצחיק ומציק - הסנסציות שאנחנו מייחסים אליהם חשיבות כה רבה, לא באמת מעניינות את תושבי העולם תאבי הגולים וקבוצות הכדור, סקר שהעלה כאן מקארתור מעלה בבירור שההתעניינות של העולם באירועי הטורקים היא נמוכה מאד.
אם כן, אפוא עולה בבירור שהאוייב הגדול ביותר שלנו הוא אנו בעצמנו. ראו: אדולף ארדואן נשא נאום אחד, צווחני ובוטה, ומאז שקט. ורק אצלנו הברברת חוגגת, וכולם מחדדים צפרניהם ומחככים ידיהם בהמתנה בהנאה בלתי מוסתרת לקרבן אותו תפיל ועדת הבדיקה / חקירה / שקירה לידיהם, כמאמר החכם "הנח להם לישראל ויכלו איש את רעהו ללא מגע יד זר".
הגיע הזמן שמדינת ישראל תתחיל להשקיע משאבים, והכוונה לאו דווקא לכסף, בהסברה נכונה, לאורך כל ימות השנה, כשמסרים אחידים וברורים יוצאים ממסביריה, להתחיל לשנות מעט את הטרימינולוגיה המעוותת. רוצים דוגמה? קדימה. "סגר" "מצור" "הומינטרי"? שו הדא? הרצועה פתוחה (לצערנו) מכיוון ישראל דרך המעברים הרשמיים להכנסת סחורות מכאן ועד להודעה חדשה, למעט סחורות שעלולות להוות סיכון בטחוני, ומצד מצרים דרך המעברים התת קרקעיים.
אם כן, בואו ונשנה את זה ל"הגבלות" לדוגמה. (פעימות והתנתקות כבר תפוס) פשוט מילה מכובסת יותר. ובכן, כן. יש הגבלות על הכנסת סחורות מסויימות לעזה.
אה, כן, ושכחתי: הומינטרי, הכוונה לזכות האלמנטרית של תושבי עוטף עזה לחיות את חייהם בלי צבע אדום.
אז קדימה בואו נסביר.
ועכשיו לא נותר כי אם לערוך את ההקבלה ליחסי חרדים / חילונים ולהצטרף לתחרות של פרוג.
בהצלחה
