הנושאים החמים
לספירת העומר, 8-14לספירת העומר, 1-7 | לספירת העומר, 22 ואילך
הדגל שלי הוא כחול (תכלת) ולבן
מתחילת תנועת התשובה לארץ ישראל (התנועה הציונית) היו מספר הצעות לדגל ישראל.
בין ההצעות שהיו: דגל עם שבעה כוכבים (הצעתו של הרצל) או שניים עשר כוכבים (כל שבטי ישראל), עם אריה ("גור אריה יהודה"), וכולן נדחו, וטוב שכך: דגל אמור להיות סימן זכיר, שקל גם לילדים ולחיילים בשדה הקרב לצייר - וניתן לזיהוי מרחוק. כל ההצעות הללו לא עונות להגדרה הזו.
לכן, הדגל שנבחר הוא המוכר לנו היום: מורכב מ- 2 פסים הלקוחים מקצוות הטליתות השונות של יהודי העולם - שגם אם היו בגוונים שונים בגלויות שונות, הרי הם סימן מזהה ליהודי, והתכלת-כחול הוא צבע יהודי מאז שהקב"ה נתן לנו "על ציצית הכנף פתיל תכלת".
מועדים לשמחה לגאולה שלמה.
![21[1] (1).jpg](https://s3.prog.co.il/data/attachments/1649/1649019-2fc022c2fcc01b77bf73846d6f252de1.jpg "21[1] (1).jpg")
*יום הזכרון*
אוכל, כאן ועכשיו
אחד הדברים שהכי מזוהים עם מנות קרב הם קופסאות השימורים. הן מחזיקות בכל מזג אוויר, חסינות לזעזועים ועדיין ניתנות לפתיחה מיידית. והכי חשוב - יחס המשקל-תכולה שלהן נהדר.
באזרחות היתרונות האלו הם דווקא החיסרון של המוצר: קשה לבלוט מול המתחרים: על המדף בסופר יש 3-4 אפשרויות לכל מוצר שהצרכן צריך לבחור ביניהן. זו הסיבה שכמשעצבים מוצר נשתדל למצוא את המאפיין הייחודי דווקא לנו ונבליט אותו באמצעות צורה, צבע או כל דרך אחרת שעולה בדעתנו.
פיצה, הפנטגון ומה שבינהם
פיצה משאירה אחריה הרבה עקבות. יש מי שאופה אותה, שולח אותה, ויש לה כתובת יעד. ככה הזכיין של דומינוס פיצה בוושינגטון, שם לב שפעם בתקופה כמות ההזמנות שלו גדלה באופן חריג, כשבדק - שם לב שהעליה החדה בהזמנות תמיד התרחשה בלילות בהם היה אירוע ביטחוני משמעותי ברחבי העולם. מה ההסבר? פקידי הפנטגון נשארים עד מאוחר במשרד וצריכים משהו מהיר ונגיש לאכול. (מבוסס על הציוץ של Shachar Lotan, ממליצים מאוד לחפש ולקרוא).
אגב, גם אחת ההתראות על מלחמת יום כיפור היתה שהצבא הסורי הזמין פיתות בכמות גדולה ממאפיה קטנה. אז תחשבו פעמיים לפני שאתם מזמינים פיצה כשאתם במילואים בבסיס.
הספירה החל מצאת הכוכבים (~20:00)
שבת שלום!
*תפוז או רימון*
הלילה לפני 77 שנים, בלילה שבין א' לב' באייר ה'תש"ז, התאבדו בכלא הבריטי חברי עולי הגרדום - משה ברזני ומאיר פיינשטין. שני הרוגי המלכות הקדימו את התליין בתא הנידונים למוות והרגו את עצמם. באמצעות זוג תפוזים שרוקנו ומולאו מחדש ברימוני נפץ השניים פוצצו את עצמם כשהם מחובקים ובשירת 'אדון עולם'. את התפוזים ייצר והביא אליעזר בן עמי.
הסוואת אמצעים צבאיים כאזרחיים היא פרקטיקה נפוצה מאוד בצבאות העולם. עם יצירתיות רבה אפשר להסוות כל כלי נשק או אמצעי לחימה כדבר תמים ולא מזיק.
חודש טוב!
בראש חודש לובשים לבן, וזו הזדמנות לדבר על נייר לבן: נקודת הפתיחה בכל עיצוב.
קודם כל, אנחנו בוחרים את גודל המסמך.
קביעת הגודל קשורה לייעוד של המסמך, מי קהל היעד, איפה הוא יפגוש את עיצוב וכמה טקסט אמור להיות בו. מסמך לרשת שיוצג על מסכים, נקבע את גודלו לרוב בפיקסלים, ומסמך להדפסה - במילמטרים.
אנחנו בוחנים כל מה שצריך להיכנס לדף, ובוחרים כמה מקום לתת לכל אחד מהדברים. נשתדל שיהיה ברור - הן מהעיצוב והן מהתוכן - למי המודעה פונה, למי כדאי להמשיך לקרוא עד הסוף ומי יכול לדלג.
גודל הטקסט יהיה לפי השימוש בדף: ככל שמסתכלים עליו יותר מרחוק, ככה הטקסט צריך להיות יותר גדול וברור. לא דומה כמות הטקסט של שלט חוצות (כמו "יחד ננצח") לעומת כרטיס כיס עם תפילות לחייל שיוצא למשימה מעבר לגדר כדי לשמור עלינו.
צפה בקובץ המצורף 1645280
*הכרוזים של רפיח*
רגע לפני הכניסה היום לרפיח, צה"ל פיזר ממטוסים שני כרוזים: כחול ואדום.
אם היינו אומרים לכם באיזה מהם כתוב איפה מותר להיות ובאיזה כתוב איפה אסור להיות, הייתם מנחשים לבד: במפה הכחולה איפה מותר להיות, ובאדומה - איפה אסור להיות. זה כוחו של צבע, גם בלי טקסט - אפשר להעביר מסרים ברורים.
![16-[Recovered].jpg](https://s3.prog.co.il/data/attachments/1643/1643410-8bc0ea8bf08f6489aa25a3ee2b5db8ec.jpg "16-[Recovered].jpg")
הדגל שלי הוא כחול (תכלת) ולבן
מתחילת תנועת התשובה לארץ ישראל (התנועה הציונית) היו מספר הצעות לדגל ישראל.
בין ההצעות שהיו: דגל עם שבעה כוכבים (הצעתו של הרצל) או שניים עשר כוכבים (כל שבטי ישראל), עם אריה ("גור אריה יהודה"), וכולן נדחו, וטוב שכך: דגל אמור להיות סימן זכיר, שקל גם לילדים ולחיילים בשדה הקרב לצייר - וניתן לזיהוי מרחוק. כל ההצעות הללו לא עונות להגדרה הזו.
לכן, הדגל שנבחר הוא המוכר לנו היום: מורכב מ- 2 פסים הלקוחים מקצוות הטליתות השונות של יהודי העולם - שגם אם היו בגוונים שונים בגלויות שונות, הרי הם סימן מזהה ליהודי, והתכלת-כחול הוא צבע יהודי מאז שהקב"ה נתן לנו "על ציצית הכנף פתיל תכלת".
מועדים לשמחה לגאולה שלמה.
*יום הזכרון*
אוכל, כאן ועכשיו
אחד הדברים שהכי מזוהים עם מנות קרב הם קופסאות השימורים. הן מחזיקות בכל מזג אוויר, חסינות לזעזועים ועדיין ניתנות לפתיחה מיידית. והכי חשוב - יחס המשקל-תכולה שלהן נהדר.
באזרחות היתרונות האלו הם דווקא החיסרון של המוצר: קשה לבלוט מול המתחרים: על המדף בסופר יש 3-4 אפשרויות לכל מוצר שהצרכן צריך לבחור ביניהן. זו הסיבה שכמשעצבים מוצר נשתדל למצוא את המאפיין הייחודי דווקא לנו ונבליט אותו באמצעות צורה, צבע או כל דרך אחרת שעולה בדעתנו.
פיצה, הפנטגון ומה שבינהם
פיצה משאירה אחריה הרבה עקבות. יש מי שאופה אותה, שולח אותה, ויש לה כתובת יעד. ככה הזכיין של דומינוס פיצה בוושינגטון, שם לב שפעם בתקופה כמות ההזמנות שלו גדלה באופן חריג, כשבדק - שם לב שהעליה החדה בהזמנות תמיד התרחשה בלילות בהם היה אירוע ביטחוני משמעותי ברחבי העולם. מה ההסבר? פקידי הפנטגון נשארים עד מאוחר במשרד וצריכים משהו מהיר ונגיש לאכול. (מבוסס על הציוץ של Shachar Lotan, ממליצים מאוד לחפש ולקרוא).
אגב, גם אחת ההתראות על מלחמת יום כיפור היתה שהצבא הסורי הזמין פיתות בכמות גדולה ממאפיה קטנה. אז תחשבו פעמיים לפני שאתם מזמינים פיצה כשאתם במילואים בבסיס.
הספירה החל מצאת הכוכבים (~20:00)
שבת שלום!
*תפוז או רימון*
הלילה לפני 77 שנים, בלילה שבין א' לב' באייר ה'תש"ז, התאבדו בכלא הבריטי חברי עולי הגרדום - משה ברזני ומאיר פיינשטין. שני הרוגי המלכות הקדימו את התליין בתא הנידונים למוות והרגו את עצמם. באמצעות זוג תפוזים שרוקנו ומולאו מחדש ברימוני נפץ השניים פוצצו את עצמם כשהם מחובקים ובשירת 'אדון עולם'. את התפוזים ייצר והביא אליעזר בן עמי.
הסוואת אמצעים צבאיים כאזרחיים היא פרקטיקה נפוצה מאוד בצבאות העולם. עם יצירתיות רבה אפשר להסוות כל כלי נשק או אמצעי לחימה כדבר תמים ולא מזיק.
חודש טוב!
בראש חודש לובשים לבן, וזו הזדמנות לדבר על נייר לבן: נקודת הפתיחה בכל עיצוב.
קודם כל, אנחנו בוחרים את גודל המסמך.
קביעת הגודל קשורה לייעוד של המסמך, מי קהל היעד, איפה הוא יפגוש את עיצוב וכמה טקסט אמור להיות בו. מסמך לרשת שיוצג על מסכים, נקבע את גודלו לרוב בפיקסלים, ומסמך להדפסה - במילמטרים.
אנחנו בוחנים כל מה שצריך להיכנס לדף, ובוחרים כמה מקום לתת לכל אחד מהדברים. נשתדל שיהיה ברור - הן מהעיצוב והן מהתוכן - למי המודעה פונה, למי כדאי להמשיך לקרוא עד הסוף ומי יכול לדלג.
גודל הטקסט יהיה לפי השימוש בדף: ככל שמסתכלים עליו יותר מרחוק, ככה הטקסט צריך להיות יותר גדול וברור. לא דומה כמות הטקסט של שלט חוצות (כמו "יחד ננצח") לעומת כרטיס כיס עם תפילות לחייל שיוצא למשימה מעבר לגדר כדי לשמור עלינו.
צפה בקובץ המצורף 1645280
*הכרוזים של רפיח*
רגע לפני הכניסה היום לרפיח, צה"ל פיזר ממטוסים שני כרוזים: כחול ואדום.
אם היינו אומרים לכם באיזה מהם כתוב איפה מותר להיות ובאיזה כתוב איפה אסור להיות, הייתם מנחשים לבד: במפה הכחולה איפה מותר להיות, ובאדומה - איפה אסור להיות. זה כוחו של צבע, גם בלי טקסט - אפשר להעביר מסרים ברורים.
