נכתב ע"י נחל;2088662:
ברור שמותר ולפעמים חובה למנוע בכוח מטרד שהוא סכנה.
אבל אם זה סתם מרגיז?
איסור דאורייתא לבייש.
איסור דאורייתא להכות.
איסור דאורייתא להונות בדברים.
ילד נכלל לגמרי באיסור.
במילים אחרות - אם אדם מתעצבן על ילד שהוא לדעתו חסר חינוך, והוא מבייש אותו, או מכאיב לו, הוא עובר על איסור תורה.
ומי שחושב שיש היתר חינוכי או אחר, אדרבה, שישאל מורה הוראה.
הזכרת לי שבבין הזמנים נסענו לאזור מירון. נכנסנו לאחד המושבים בסביבה.
ילד רכב על אופניו, אנחנו באנו לפנות והוא הסתכל עלינו ולא על האוטובוס שנסע לימינו, לא שם לב אליו, ונסע לתוך הגלגלים של האוטובוס. זה היה מפחיד!
בנס הנהג שם לב ובלם. בשניה האחרונה.
הילד אפילו לא ראה איזה נס קרה לו. הוא רק נתקע קלות באוטובוס..
הנהג עצר והיה המום כמה דקות ללא תזוזה.
לאחר מכן הוא כנראה צרח על הילד האם הוא רוצה להתאבד.
חנינו ליד המכולת, והילד נכנס לשם. אמרתי לו: היה לך נס. אתה צריך לברך הגומל.
והוא עונה: אז מה, אז אני אמות. כן, אני רוצה להתאבד.
אמרתי לו: הי, אתה דווקא נראה נחמד, לא ממש בא לנו שתתאבד פה.
והבנתי שהוא אפילו לא ראה את עוצמת הנס, רק עסוק בפגיעה מנהג האוטובוס.
ברור לי שאמא שלו גם לא תשמע עד עולם על הנס הזה כי הוא לא יטרח לספר לה.
לא מאשימה את נהג האוטובוס, גם לא את הילד. זה ישוב שנוסעי בו הרבה על אופניים.
כן מאשימה את ההורים. תגידו שלא נוסעים בכביש. גם אם כל השכנים כן.
תתחילו את החינוך מכם. מהבית.
הבעיה עם הורים כאלו שהם עוד מוצאים לנכון להאשים את ילדיהם.
שכנה שלי השאירה יום אחד את בעלה לביביסיטר.
הבעל הלך למעריב והקטן התעורר משנתו. הבת שלי שהתה אצלם (בת 8, חברה של הבכורה שם), והתקשרה אליי בהסטריה שהן לא יודעות מה לעשות. ושאולי הם יביאו אותו אליי כדי שארגיע אותו.
ואז ראיתי מהחלון את האבא משוחח עם בעלי מתחת לבית בשאננות.
אמרתי לבת שלי בטלפון שתגיע לאבא שלה ותקרא לו. (הוא השאיר לה את הפלא' ולכן לא היה איך להשיג אותו). הבת שלו הגיעה והאבא אמר לה: "השארתי אותך לשמור על הילדים. למה הגעת לכאן"?
ממש כעסתי עליו. אמרתי לבת שלי שאני לא מרשה לה להישאר לבד בלי רשות ממני.
אתה הולך למעריב? בכיף. תהיה אחראי, ואל תשאיר את הילדה שלי כביביסיטר בשעת ערב ותדבר עם השכן בניחותא.
והכי הכעיס אותי שהוא עוד מאשים את הילדה.
מה אתה רוצה? היא אחראית עוד יותר ממך!