הנושאים החמים
הנושאים החמים
כך מרעננים חיפושית מאובקת
על המפץ הגרפי הגדול של "בקהילה" | על ה'חזרה בשאלה'(הגרפית) של 'משפחה' | תרגיעו, אף לא מילה אחת על פוליטיקה | וטיפה על טיפוגרפיה
על המפץ הגרפי הגדול של "בקהילה" | על ה'חזרה בשאלה'(הגרפית) של 'משפחה' | תרגיעו, אף לא מילה אחת על פוליטיקה | וטיפה על טיפוגרפיה
התרעננות תוך שמירה על הקיים
חברת פולקסווגן, הפיצה את בשורת החיפושית כרכב המשפחתי המורחב באותם ימים. עם השנים, הלכה פולקסווגן ומתחה פניה, הביאה לעולם את הפאסאט ושלל דגמי יוקרה, מנותק לגמרי מחזון החיפושית המצומק, עם מנוע על בסיס אוויר. עם השנים הם זיהו אהבה עיוורת שיש להרבה מאד אנשים לחיפושית המיתולוגית. משהו בעיצוב הייחודי שלו, לא קיבל מענה בכל היוקרה שאחרי.
הם הבינו, שאם ישווקו את הדגם המקורי של החיפושית, לא יהיו לזה ולו קונה דל אחד. המפונקים של היום, לא 'יעגלו' את גופם פעמיים רק בכדי להרגיש את הנוסטלגיה של פעם, שלא נדבר על מיזוג.
ישבו וחשבו, עד שהמציאו רכב יוקרתי במיוחד, שעונה גם הוא לשם חיפושית, מעוצב כמו חיפושית, אך מאובזר כמעט כמו יגוואר. החשיבה הייתה גאונית: אלה שמוכנים לסבול תמורת תחושת הנוסטלגיות, אלה גם יהיו מוכנים לשלם הון על רכב יוקרה עם ניחוח החיפושית העתיקה.
הם הביאו עמם בשורה: ניתן להסיר אבק ישנוני, על-ידי עיצוב חדשני, שעדיין מזכיר את היופי הנוסטלגי שהסתתר מאחורי האבק, ועוד לבקש על זה הון תועפות, מחיר אסטרונומי הרבה מעבר לדגם המקורי עצמו, ואף יקר יותר מדגמים יוקרתיים יותר של החברה.
חתכו את הענף
נזכרתי בדוגמת החיפושית, כבר לפני כמה חודשים, כאשר ראיתי את מתיחת הפנים הגרפי, של עיתון 'משפחה'.כולנו הרי מאד אהבנו לחקות את 'משפחה' בעיצובו המרשים מזה עשור ומחצה. כולנו גם ידענו שהקו הנקי של 'משפחה' הקנה לה את המקום הראשון מבחינת עיצוב, בהפרש נקודות גדול מכל השאר. אך בלהט הרצון להתחדש, ובלהט להקדים את המתחרים (?), הם שכחו שקהל הקוראים הורגל על ידם לקו עיצובי נקי לעין, נעלם מעינם "רענון החיפושית", שבהגדרתו; התרעננות תוך כדי שמירה על הישגי העבר. הם לא לקחו זאת בחשבון. ובעיצוב מחודש הם חתכו את הענף עליו ישבו ובנו מהשורש במו ידיהם. מה שקיבלנו, זה עיצוב עמוס, חוסר בשוליים רחבים של מרחבי לבן, בלאגן בפתיחי הכתבות, וטיפוגרפיה צוננת.
ייתכן מאד שמבחינה גרפית נטו, בהתייחס לגופן של האלמנטים (כאלמנטים מנותקים ועומדים בזכות עצמם-), הם הביאו איזו שהיא בשורה מרעננת. אך במכלול הכולל, כאשר נדפיס עמוד עתיק ונעמיד אותו מול עמוד מחודש, אזי המחנק המחודש זועק עד השמיים. מה שמפליא, שהם אלו שהעמידו את הרף הגבוה של עיצוב זך וצח כשלג, והם אלה שהמיסו אותו, חבל.
נעמת לנו מאד, נרקיסים, הי"ד.
השבוע נפל דבר בישראל. שוב ניתנה ההוכחה, שאפשר להתרענן, לשמור איכשהו על ההקשר הנוסטלגי, ובכל זאת לצעוד קדימה מבחינה עיצובית, ולהפוך את המוצר למליון דולר.
העיתון עתיק, הכותבים וותיקים. השמאלץ מעובה, והרבלינאיות מורחב. התכנים על אותו קו (בערך) שהנחה את העיתון בתחילת דרכו, ובכל זאת, לנו כמעצבים נחתה השבוע בשורה טובה ומרנינת לב.
עיתון 'בקהילה' נהפך למגזין כרומו, ומכיון שישנם הרבה מאד היבטים פוליטיים כאלה ואחרים שניתן לשבת ולנתח מעתה ועד הו"ר תשע"ב, אך מפני כבודו של הפורום המקצועי הזה, אתמקד אך ורק בבשורות העיצוביות האדירות (לענ"ד) שיצאו השבוע מבית 'בקהילה'.
'מפץ' הבשורות - אין נרקיסים. אני בטוח שההחלטה לוותר על הפונט שמרכיב את המגזינים האקטואליים במגזר, לוותה בפרפורי בטן לא קטנים. ובכל-זאת, הם עשו את זה. הפונט הוחלף בפונט אחר ממשפחת פונביט, אולי פחות קריא (ישנם מקומות שהקריאה ממש קשה, כגון בנגטיב), אבל חדשני וייחודי בהחלט.
פתיח - 2 עמודי הדאבל הפותחים כתבה מגזינית, קיבל חידוש מרענן מכל מה שהכרנו עד הנה. לא עוד כותרת ענקית על שליש עמוד, ולא עוד גירבוב של אלמנטים. אלא קו ברור המנחה את כל הפתיחים לאורך כל המגזין.
טיפוגרפיה - השקעה אמיתית ואמיצה בטיפוגרפיה, לאורך כל המגזין. בכל מדור, משחק טיפוגרפי מענין. בכותרות, בשם הכותב ובמה-לא. פתאום כל המרחב הגרפי הזה קיבל תוספת בניה משמעותית, פתאום נוספו אין-ספור אפשרויות להעמדת הכותר וכו'.
שם הכתב. כבר לא במישור, ולא בתחילת הכתבה, אלא מלמעלה למטה, בשילוב קווים גרפיים עדינים. במיקום משל עצמו.
ועל כולם, השמירה על מרחבי אוויר, נתנו לנשום, לבן לבן ושוב לבן. כמה אכזרי לומר את המשפט הבא: 'בקהילה' 'גנבו' את הענף הגרפי של 'משפחה המקור'יס' עם השורש, (בהתמקד בחשיבה של אסתטיקה גרפית) והתיישבו עליו חזק. בעוד מ'שפחה' חזרה לימי העומס המיוזעים.
