"בעלי קוראים"?-הכנסו לכאן!!!

[כל שם שתרצה]

הגר"מ מאזוז בספרו מגדולי ישראל (ח"א עמ' כז) על הביטויים בעל מחבר ובעל קורא.
וכבר קדמו בספר האשכול מהדו' הצב"א במבוא לספר (הע"ש מס' 1). וז"ל: המחברים החדשים מכנים עצמם 'בעל המחבר'. אם בעל נפש אתה, תמצא ש'בעל המחבר' איננו המחבר, כמו ש'בעל השור' איננו השור ו'בעל הבור' איננו הבור. גם כותבין 'בעל תוקע' ו'בעל קורא', א"כ איננו התוקע והקורא כי אם אדוניו. עכ"ל.
אתה טוען שאי אפשר לומר 'בעל קריאה', אבל מאידך הלשון 'בעל קורא' אינה נכונה.
מה הלשון החילופית? - אולי: 'קורא', 'שליח ציבור'.

[לוקח זמן להגיב. ככה זה כשאתה חדש, ויש רק שלש תגובות בכל שעה. ואתה מסתבך אם התגובה הרביעית תלויה בראשונה והחמישית בשניה, או החמישית נגררת אחרי הרביעית. כלומר אם זו שעה עגולה מהראשונה, או 'מעת לעת' של שישים דקות לכל תגובה בנפרד. ואתה גם מסתבך להסביר במה אתה מסתבך. תוך כדי שאתה מנסה לשלוח ורואה את החלון הלבן משקיף עליך עם ההודעה האוטומטית שיש בה הרבה מילים שהתוכן העיקרי שלהן הוא: 'אתה חדש, מה לעשות?' - אז אתה פורק הכל בהודעה אחת כי מי יודע מתי יהיה האישור הבא..].

 

[גונן]

[לוקח זמן להגיב. ככה זה כשאתה חדש, ויש רק שלש תגובות בכל שעה. ואתה מסתבך אם התגובה הרביעית תלויה בראשונה והחמישית בשניה, או החמישית נגררת אחרי הרביעית. כלומר אם זו שעה עגולה מהראשונה, או 'מעת לעת' של שישים דקות לכל תגובה בנפרד. ואתה גם מסתבך להסביר במה אתה מסתבך. תוך כדי שאתה מנסה לשלוח ורואה את החלון הלבן משקיף עליך עם ההודעה האוטומטית שיש בה הרבה מילים שהתוכן העיקרי שלהן הוא: 'אתה חדש, מה לעשות?' - אז אתה פורק הכל בהודעה אחת כי מי יודע מתי יהיה האישור הבא..].

מבין את התחושה קרה לי הרבה כשהייתי חדש (וזה היה לא לפני המון זמן)

הגר"מ מאזוז בספרו מגדולי ישראל (ח"א עמ' כז) על הביטויים בעל מחבר ובעל קורא.
וכבר קדמו בספר האשכול מהדו' הצב"א במבוא לספר (הע"ש מס' 1). וז"ל: המחברים החדשים מכנים עצמם 'בעל המחבר'. אם בעל נפש אתה, תמצא ש'בעל המחבר' איננו המחבר, כמו ש'בעל השור' איננו השור ו'בעל הבור' איננו הבור. גם כותבין 'בעל תוקע' ו'בעל קורא', א"כ איננו התוקע והקורא כי אם אדוניו. עכ"ל.
אתה טוען שאי אפשר לומר 'בעל קריאה', אבל מאידך הלשון 'בעל קורא' אינה נכונה.
מה הלשון החילופית? - אולי: 'קורא', 'שליח ציבור

אני באמת נוטה לומר כמו שכתבת בסוף שצריך לומר "קורא", כי גם למקריא של התקיעות קוראים "מקרא" ולא "בעל מקרא", אז כנראה שכך היה צריך לומר גם ב'בעל תוקע' וב'בעל קורא'.

 

[מתגעגע]

רמז יפה שחשבתי לגבי טעמים​

במסכת חגיגה ו:
​

בעי רב חסדא, האי קרא היכי כתיב? "וישלח את נערי בני ישראל ויעלו עולות" - כבשים, "ויזבחו זבחים שלמים לה' - פרים" (שמות כד, ה), או דלמא אידי ואידי פרים הוו? למאי נפקא מינה? מר זוטרא אמר לפיסוק טעמים.

וברש"י: לפסוקי טעמים. בנגינות, אם תאמר שני מינין, צריך אתה לפסוק הטעם של "ויעלו עולות" באתנחתא, כמו שאנו קורין אותו, או בזקף קטן, טעם שמפסיק הדבור ממה שלאחריו, ואם מין אחד היה, צריך אתה לקרותו באחד משאר טעמים שאין מפסיקין, כגון פשטא או רביע. עכל"ק.
​

שימו לב, פשטא רביע ר"ת פר.​

אם מין אחד היה, דהיינו אידי ואידי פרים, צריך אתה לקרותו באחד משאר טעמים שאין מפסיקין, כגון פשטא או רביע.​

 

[כתר מלוכה]

האם זה נכון שיש בכל פסוק לא יותר מאתנחתא אחת בלבד? בכל החמשה חומשי תורה?

מי שקורא בטעם תחתון יש השבוע פסוק עם 3 אתנחתא.

 

[עמי חכמי]

מי שקורא בטעם תחתון יש השבוע פסוק עם 3 אתנחתא.

?

 

[איזהו]

מי שקורא בטעם תחתון יש השבוע פסוק עם 3 אתנחתא.

מה פתאום?
יש לו כמה פסוקים מצורפים יחד לפסוק אחד, עם אתנחתא אחד

 

[עמי חכמי]

מה פתאום?
יש לו כמה פסוקים מצורפים יחד לפסוק אחד, עם אתנחתא אחד

גם זה לא
אא"כ הוא קורא בטעם העליון

 

[מעט דבש]

על 'בעל קורא' ראה במצ"ב

 

[כל שם שתרצה]

על 'בעל קורא' ראה במצ"ב

תודה רבה!!
לפי דבריו, יש אפשרות לומר 'בעל קורא' וכדומה, כיון שהוא מציין תפקיד מסוים.
הגם שהמקור בתנ"ך לא כל כך ברור [הוא רק לפי פירוש אחד בפסוק 'אח הוא לבעל משחית', וגם תמיד נוכל להוסיף 'איש' אחר תיבת 'בעל', כי דרך המקרא לקצר, כמו 'והנבואה עודד הנביא' ודומיו],
מכל מקום ברור שמי שאומר כן אינו טועה. ולא כמו שכתבתי למעלה.

 

[כתר מלוכה]

מה פתאום?
יש לו כמה פסוקים מצורפים יחד לפסוק אחד, עם אתנחתא אחד

לא יודע איזה תיקון קוראים יש לך.
תסתכל בסימנים בסוף החומש יש את עשרת הדברות בלי טעם עליון, בפסוק השלישי -לא תשתחוה.... יש שם 3 אתנחתא.

 

[כתר מלוכה]

גם זה לא
אא"כ הוא קורא בטעם העליון

עי' בהודעה הקודמת.

 

[עמי חכמי]

לא יודע איזה תיקון קוראים יש לך.
תסתכל בסימנים בסוף החומש יש את עשרת הדברות בלי טעם עליון, בפסוק השלישי -לא תשתחוה.... יש שם 3 אתנחתא.

בפעם הבאה אל תסתכל שם כי יש שם טעות
לא בדקתי עדיין את מה שאתה אומר
אבל ראיתי שבתיקון קוראים שלהם בטעם התחתון יש דברים מהטעם העליון
ומה שאתה אומר זה ודאי טעות אפי' בלי לבדוק במקום אחר (ובדקתי)

 

[כתר מלוכה]

בפעם הבאה אל תסתכל שם כי יש שם טעות
לא בדקתי עדיין את מה שאתה אומר
אבל ראיתי שבתיקון קוראים שלהם בטעם התחתון יש דברים מהטעם העליון
ומה שאתה אומר זה ודאי טעות אפי' בלי לבדוק במקום אחר (ובדקתי)

ח"ו!
זה התיקון מספר אחד.
אף אחד לא מתקרב אליו.
בדקתי בכמה מקומות חלק כך וחלק כך.
אני חושב שסימנים נקרא מהיותר מוסמכים, וכמובן זה גם במהדורות החדשות שלהם..

 

[ברוך הוא]

יש לי תיקון קוראים "סימנים" ובדקתי הרגע, ואין שם 3 אתנחתא בפסוק הנ"ל. זה פשוט כמה פסוקים שבטעם העליון נקראים כל דיבר כפסוק לעצמו (חוץ משני הדברות הראשונים)

 

[כתר מלוכה]

יש לי תיקון קוראים "סימנים" ובדקתי הרגע, ואין שם 3 אתנחתא בפסוק הנ"ל. זה פשוט כמה פסוקים שבטעם העליון נקראים כל דיבר כפסוק לעצמו (חוץ משני הדברות הראשונים)

אם כך כנראה מה שהבאתי זה טעות והם שינו.
מאיזה שנה המהדורה שלך?
אני ראיתי את זה ב2 מהדורות!

 

[ברוך הוא]

אם כך כנראה מה שהבאתי זה טעות והם שינו.
מאיזה שנה המהדורה שלך?
אני ראיתי את זה ב2 מהדורות!

תשע"א

 

[כתר מלוכה]

תשע"א

לי כאן יש תשס"ז.
נבדוק אח"כ בחדש יותר שיש לי גישה אליו.

 

[מעט דבש]

הפסוק 'לא תשתחוה' בפרשת ואתחנן -
טעם התחתון:
לֹֽא־תִשְׁתַּחֲוֶ֥ה לָהֶ֖ם וְלֹ֣א תָֽעָבְדֵ֑ם כִּ֣י אָֽנֹכִ֞י יְיָ֤ אֱלֹקֶ֙יךָ֙ אֵ֣ל קַנָּ֔א פֹּ֠קֵ֠ד עֲוֺ֨ן אָב֧וֹת עַל־בָּנִ֛ים וְעַל־שִׁלֵּשִׁ֥ים וְעַל־רִבֵּעִ֖ים לְשֹֽׂנְאָֽי׃

במהדורות הישנות של 'סימנים' (לי יש מהדורת תש"ס) במילה לְשֹֽׂנְאָֽי׃ במקום סוף פסוק יש אתנחתא.
אין בזה שינויי נוסחאות, אלא זו טעות גרידא.

ואגב, בשני הפסוקים הראשונים של עשרת הדברות יש שינויי נוסחאות בטעמי המקרא, וב'סימנים' הישן עירב הנוסחאות בטעות (אבל בחדשים תיקן).

 

[גידל]

האם זה נכון שיש בכל פסוק לא יותר מאתנחתא אחת בלבד? בכל החמשה חומשי תורה?

אכן כן, כך כתוב בספר דקדוק מהגאון מווילנא
וכל מי שטוען אחרת הרי הוא משתבש.

 

[גידל]

האם זה נכון שיש בכל פסוק לא יותר מאתנחתא אחת בלבד? בכל החמשה חומשי תורה?

ואגב זה כלל מאוד חשוב וזה מסביר הרבה משינויי הנגינות בפסוקים
למשל מה שקראנו לא מזמן
למה (בני) ישכר ודן מתחילים בזקף (גדול) ורוב השבטים מתחילים ברביעי

בְּנֵ֣י שִׁמְעוֹן֮ לְמִשְׁפְּחֹתָם֒ לִנְמוּאֵ֗ל מִשְׁפַּ֙חַת֙ הַנְּמ֣וּאֵלִ֔י לְיָמִ֕ין מִשְׁפַּ֖חַת הַיָּמִינִ֑י לְיָכִ֕ין מִשְׁפַּ֖חַת הַיָּכִינִֽי׃​

בְּנֵ֣י גָד֮ לְמִשְׁפְּחֹתָם֒ לִצְפ֗וֹן מִשְׁפַּ֙חַת֙ הַצְּפוֹנִ֔י לְחַגִּ֕י מִשְׁפַּ֖חַת הַֽחַגִּ֑י לְשׁוּנִ֕י מִשְׁפַּ֖חַת הַשּׁוּנִֽי׃​

בְּנֵ֣י זְבוּלֻן֮ לְמִשְׁפְּחֹתָם֒ לְסֶ֗רֶד מִשְׁפַּ֙חַת֙ הַסַּרְדִּ֔י לְאֵל֕וֹן מִשְׁפַּ֖חַת הָאֵלֹנִ֑י לְיַ֨חְלְאֵ֔ל מִשְׁפַּ֖חַת הַיַּחְלְאֵלִֽי׃​

אֵ֣לֶּה בְנֵי־אֶפְרַ֘יִם֮ לְמִשְׁפְּחֹתָם֒ לְשׁוּתֶ֗לַח מִשְׁפַּ֙חַת֙ הַשֻּׁ֣תַלְחִ֔י לְבֶ֕כֶר מִשְׁפַּ֖חַת הַבַּכְרִ֑י לְתַ֕חַן מִשְׁפַּ֖חַת הַֽתַּחֲנִֽי׃​

בְּנֵ֣י בִנְיָמִן֮ לְמִשְׁפְּחֹתָם֒ לְבֶ֗לַע מִשְׁפַּ֙חַת֙ הַבַּלְעִ֔י לְאַשְׁבֵּ֕ל מִשְׁפַּ֖חַת הָֽאַשְׁבֵּלִ֑י לַאֲחִירָ֕ם מִשְׁפַּ֖חַת הָאֲחִירָמִֽי׃​

בְּנֵ֣י אָשֵׁר֮ לְמִשְׁפְּחֹתָם֒ לְיִמְנָ֗ה מִשְׁפַּ֙חַת֙ הַיִּמְנָ֔ה לְיִשְׁוִ֕י מִשְׁפַּ֖חַת הַיִּשְׁוִ֑י לִבְרִיעָ֕ה מִשְׁפַּ֖חַת הַבְּרִיעִֽי׃​

​

בְּנֵ֤י יִשָּׂשכָר֙ לְמִשְׁפְּחֹתָ֔ם תּוֹלָ֕ע מִשְׁפַּ֖חַת הַתּוֹלָעִ֑י לְפֻוָ֕ה מִשְׁפַּ֖חַת הַפּוּנִֽי׃​

​

אֵ֤לֶּה בְנֵי־דָן֙ לְמִשְׁפְּחֹתָ֔ם לְשׁוּחָ֕ם מִשְׁפַּ֖חַת הַשּׁוּחָמִ֑י אֵ֛לֶּה מִשְׁפְּחֹ֥ת דָּ֖ן לְמִשְׁפְּחֹתָֽם׃​

שים לב שהפסוקים האחרונים קטנים יותר מכל הקודמים

לפי הכלל הנ"ל מובן היטב!
והמשכיל יבין
והכלל הזה גם מסביר למה כולם (השבטים עצמם) מתחילים בזרקא למעט ישכר ודן
וכן יש עוד הרבה דוגמאות כחול הים
ועוד דלא מצאנו בכל התנ"ך יותר מאתנחתא אחד לפסוק
(למעט סימנים לפני שתיקן את עצמו)