בס"ד
שלום לכולם,
כסופרים אנחנו אוהבים מצבי קצה.
כאלה שגורמים לסערה, להתרגשות, לצחוק, לדמעות ולזעם.
מצבים כאלה שנתקעים בראש ולא מאפשרים לקורא להתרכז אח"כ בכלום.
רגעים שגורמים לקורא להסתובב בחדר כארי בסוגר,
לקרוא שוב ושוב את הסצנה, ולשים לב לעוד משהו.
אנחנו נהנים באמת מהדקות הארוכות שהקוראים
מתייסרים מחולשותיהם של אנשים,
מטיחים את הראש בקיר או צוחקים עד דמעות.
הו אז אנו מחככים ידיים בסיפוק.
השגנו את זה!
למה זה קורה?
לא בגלל שאנחנו אכזריים, בכלל לא.
אלא כי הצלחנו באמצעות מילים ורק מילים,
לגעת בנקודת החיים, בלב הפועם בלי כפפות.
להשתחל לשם ולהעביר משהו מחיותנו שלנו - לקורא.
הרגעים האלו הם פסגת העונג ואולי גם השליחות של כל סופר.
ולאתגר.
עליכם לכתוב על רגע קצה כזה.
דיאלוג בין אדם הנוטה למות, גוסס ממש, לבין אדם אחר שכועס עליו.
הם יכולים להיות חברים, אויבים, אנשי מעלה וגסי רוח, איכר, תלמידה, עוזרת או נסיך.
הקטע יכול להכיל אהבה ישנה, שנאה חדשה, מרמור על העתיד לבוא, צביעות, פחד, שקט פנימי, בלבול או בוטות.
הוא יכול להתרחש ברחוב, בחנות, בשדה או בסמינר.
אבל הוא חייב להיות רגע קצה של סגירת או פתיחת חשבון חדש בחיים.
רגע שממנו שום דבר לא יוכל להישאר אותו דבר.
פעימת חיים עוצמתית.
השיפוט יינעל בד' תשרי.
סקרנית מאד לאן זה ייקח..
בהצלחה!!
וזה הנספח
שלום לכולם,
כסופרים אנחנו אוהבים מצבי קצה.
כאלה שגורמים לסערה, להתרגשות, לצחוק, לדמעות ולזעם.
מצבים כאלה שנתקעים בראש ולא מאפשרים לקורא להתרכז אח"כ בכלום.
רגעים שגורמים לקורא להסתובב בחדר כארי בסוגר,
לקרוא שוב ושוב את הסצנה, ולשים לב לעוד משהו.
אנחנו נהנים באמת מהדקות הארוכות שהקוראים
מתייסרים מחולשותיהם של אנשים,
מטיחים את הראש בקיר או צוחקים עד דמעות.
הו אז אנו מחככים ידיים בסיפוק.
השגנו את זה!
למה זה קורה?
לא בגלל שאנחנו אכזריים, בכלל לא.
אלא כי הצלחנו באמצעות מילים ורק מילים,
לגעת בנקודת החיים, בלב הפועם בלי כפפות.
להשתחל לשם ולהעביר משהו מחיותנו שלנו - לקורא.
הרגעים האלו הם פסגת העונג ואולי גם השליחות של כל סופר.
ולאתגר.
עליכם לכתוב על רגע קצה כזה.
דיאלוג בין אדם הנוטה למות, גוסס ממש, לבין אדם אחר שכועס עליו.
הם יכולים להיות חברים, אויבים, אנשי מעלה וגסי רוח, איכר, תלמידה, עוזרת או נסיך.
הקטע יכול להכיל אהבה ישנה, שנאה חדשה, מרמור על העתיד לבוא, צביעות, פחד, שקט פנימי, בלבול או בוטות.
הוא יכול להתרחש ברחוב, בחנות, בשדה או בסמינר.
אבל הוא חייב להיות רגע קצה של סגירת או פתיחת חשבון חדש בחיים.
רגע שממנו שום דבר לא יוכל להישאר אותו דבר.
פעימת חיים עוצמתית.
השיפוט יינעל בד' תשרי.
סקרנית מאד לאן זה ייקח..
בהצלחה!!
וזה הנספח
נערך לאחרונה ב: