חידות תורניות אשכול חידות תורניות

[הפצחן]

אני כבר שנים מכור לחידות ושאלות.
פותר כאלה, כותב כאלה, קורא כאלה. אפשר למצוא כמה שלי באשכול הזה.

ראיתי פה באתר המון אשכולות של חידות. המון. אבל משום מה, להפתעתי, כמעט ולא מצאתי (מלבד אשכול אחד מפוזר ומבולגן) חידות ושאלות תורניות מעניינות ומסודרות, שזה חבל.

זה חבל כי זה מחדד שיניהם של ישיבישערס, זה חבל כי זה מענג מוחם של אברכים עמלים, זה חבל כי זה מתבל את הלימוד וזה חבל כי זה תורה, אחרי הכל. וזה חשוב לנו הרבה יותר מאזורי תפוצה של ארנב הקטפוליבמבה האימתני או לנסות לנחש מילה רנדומלית.

קיצור אמרתי לעצמי בוא נרים את הכפפה, ונפתח אשכול חביב ומסודר של חידות ושאלות תורניות.

אפשר שאלות הלכתיות מסקרנות, שאלות עניין יהודי, שאלות בפשוטו של מקרא וכו׳ וכו׳.

רק כמה כללים חשובים:
לחדי החידות: בבקשה - רק שאלות שיש לכם תשובה מוכנה עליהן. לא פתחנו שו״ת סמס, אלא אשכול נחמד של חידות בעלות תשובה.

ולעוני התשובות: בבקשה לא להשתמש במאגרי מידע מקוונים למיניהם. קצת אידישע קאָפּ, חבר׳ה.

נא לא להספים ולכתוב הודעות של שווא והבל. רק שאלות, תשובות וניסיונות לתשובה, למען הסדר ושמירה על אשכול קריא ונוח.

אני אשתדל להעלות פה שאלות מדי פעם, מי שירצה יוכל להשתדל לפתור וגם להעלות שאלות משל עצמו.

בעזרת השם נעשה ונצליח


שאלה מס׳ 1 | התחום: עניין יהודי

למה רבי טרפון קידש 300 נשים?

​

אם יהיה קושי בפיתרון, נוסיף גם רמז בעז״ה.

 

[סבא ישראל]

3. ארבעה אנשים נטעו ארבעה שתילים, כאשר כל השתילים היו חדשים וזהים במינם, ובנוסף - האילנות ננטעו בשדה אחת גדולה שלא היו בה עוד צמחים, כאשר יש רווח של כמאה מטר בין אילן לאילן.
מרגע נטיעת האילן הראשון, ועד לרגע נטיעת האילן האחרון - חלפו פחות מעשר דקות.
למקום הגיע רב מפורסם, וכשנשאל על דין השתילים ופירותיהם - הורה הרב ארבע הוראות שונות, כל הוראה לגבי אילן אחר:
האילן הראשון - פירותיו מותרים מיד.
האילן השני - פירותיו יהיו מותרים רק בעוד זמן רב.
האילן השלישי - פירותיו יהיו מותרים רק שנה אחרי הפירות שבאילן השני.
האילן הרביעי - מחצית מפירותיו יהיו מותרים מיד, ומחצית מפירותיו יהיו מותרים רק כאשר יהיו מותרים הפירות שבאילן השלישי.
הסבר כיצד אירעה מציאות זו.

אילן שנטעו לגדר אין בו דין ערלה ופירותיו יהיו מותרים מיד
השני נטעו למאכל ופירותיו יהיו מותרים רק לאחר שלוש שנים
השלישי אולי הגיע עם קרקע לאחר שנתיים (לא נראה)
הרביעי שחציו נטעו לגדר וחציו למאכל חציו פטור מערלה וחציו חייב (ערלה א א)

 

[mic003]

אילן שנטעו לגדר אין בו דין ערלה ופירותיו יהיו מותרים מיד
השני נטעו למאכל ופירותיו יהיו מותרים רק לאחר שלוש שנים
השלישי אולי הגיע עם קרקע לאחר שנתיים (לא נראה)
הרביעי שחציו נטעו לגדר וחציו למאכל חציו פטור מערלה וחציו חייב (ערלה א א)

על הראשון, השני והרביעי - השבת היטב.
לגבי השלישי, התשובה שונה.
במסכת ר״ה מבואר, שאילן שננטע מ״ד יום קודם ר״ה - בר״ה עלתה לו שנה, ומונה עוד שנתיים שלמות.
אבל אם ננטע פחות ממ״ד יום קודם ר״ה, לא עלתה לו שנה וצריך למנות עוד שלוש שנים.
וא״כ מדובר שנטע את האילן הראשון מ״ה ימים קודם ר״ה, סמוך לשקיעה, ואת האילן השני נטע מספר דקות לאחר מכן אחר צה״כ (ובאמת צ״ל עשרים דקות, משום ספק ביה״ש). נמצא שהאילן הראשון מונים לו שנתיים ומ״ד יום והאילן השני מונים לו שלוש שנים ומ״ג יום (וכ״ז לדעת הרז״ה, אבל לדעת הרמב״ם יש חילוק לעניין ט״ו בשבט כמבואר ביו״ד סי׳ רצ״ד ואכמ״ל).

 

[סבא ישראל]

אם כבר, אז עוד חידה:
ידוע שספק דאורייתא לחומרא ואילו ספק דרבנן לקולא.
כמו כן, ידוע שספק חסרון ידיעה של אדם אחד - אינו ספק ואין מקילים בו אפילו בדרבנן.
כמו כן, ברור שאם אדם יודע על דבר מסוים שהוא אסור, ורואה האדם שחברו עומד לעשות את אותו איסור - צריך אותו אדם ליידע את חברו שהדבר אסור.
היכן מצאנו שהתירו איסור דאורייתא על ידי ספק חסרון ידיעה של אדם אחד? וכיצד ייתכן שבאותו מקרה - אפילו במקום בו יודע אדם שהדבר אסור באיסור חמור מן התורה, ורואה הוא שחברו מסופק באותו דבר ולכן הוא עומד לעשותו, אין לו שום צורך ליידע אותו?
(למותר לציין, שמדובר כאן על ספק אחד ולא על ספק ספיקא, וגם מדובר שאין עוד צירוף להקל)

ספק ערלה בחו"ל

 

[mic003]

ספק ערלה בחו"ל

האמת שלזה התכוונתי באילן הראשון.

 

[כל שם שתרצה]

מסתדרים ב"ה בלעדי
תשאל שאלה ומיד תקבל מ sl disign תשובה

אל"ף, אי אפשר להסתדר בלעדיך, כי אין לך תחליף.
בי"ת, נכון שהיה צורך לתייג את @sl disign ואת @שרלוט גם כן, ואולי זה לא היה יפה לתייג רק אחד, כי יש כמה משיבי טעם, טובים כולם כאחד.
גימ"ל, אין לי מושג איך ליישב את הסתירה בין אל"ף לבי"ת.
אבל לך יש מוח גדול, אז כבר תמצא לזה פתרון.

 

[כל שם שתרצה]

2. מעשה בשתי נשים שהפרישו חלה. הראשונה שלא הייתה מוכרת כמדקדקת במצוות, הפרישה פירור אחד. אמרה לה חברתה: כיצד מזלזלת את כל-כך במצווה חשובה זו? היה לך להפריש כמוני, כמות גדולה ויפה.
אמרה לה חברתה: אם היית מפרישה פירור אחד כמוני - היית ניצלת מאיסור. כעת כשהפרשת כמות גדולה, נכשלת את וגם משפחתך באיסור חמור.
כיצד תיתכן מציאות כזו?

לא זכורים לי הפרטים כעת, אבל הנושא נשמע הפרשת חלה בחול המועד פסח, שיש בה איסור חמץ.

 

[mic003]

ספק ערלה בחו"ל

אינו ספק דאורייתא אלא הלכה למשה מסיני, שאף שהיא כדאורייתא אינה כתובה בתורה.
ובנידוננו מדובר באיסור דאורייתא חמור המפורש בתורה שיש בו כרת ומיתה בידי אדם ואעפ״כ הותר בכה״ג.

 

[mic003]

לא זכורים לי הפרטים כעת, אבל הנושא נשמע הפרשת חלה בחול המועד פסח, שיש בה איסור חמץ.

לא כ״כ מובן כיצד יהיה איסור למשפחה שלמה בחתיכה גדולה והיתר בפירור קטן.
והכיוון שעליו חשבתי הוא אחר.

 

[נכון מאוד]

מי הם אלו שניסו להיאבק במשה רבינו, שלא ישבור את הלוחות ?

 

[נסיך אוסטרי]

מי הם אלו שניסו להיאבק במשה רבינו, שלא ישבור את הלוחות ?

מדרש תנחומא עקב פרק יא (וכ"ה בירושלמי תענית פ"ד ה"ה)
'ואתפוש בשני הלוחות ואשליכם מעל שתי ידי ואשברם לעיניכם, אמר ר' ברכיה בשם רבי חלבו משום רבי ישמעאל בר נחמיה הלוחות ארכן היה ששה טפחים ורחבן ג' והיה משה מחזיק בשנים והקב"ה בשנים ושני טפחים ריוח באמצע, וגברו ידיו של משה ואחז בלוחות ושברן שנאמר (שמות לב) וישלך מידיו לפיכך אמר ליה הקב"ה אתה שברת'.

אבות דרבי נתן פרק שני
נטלן וירד והיה שמח שמחה גדולה, כיון שראה אותו סרחון שסרחו במעשה העגל אמר היאך אני נותן להם את הלוחות מזקיקני אותן למצות חמורות ומחייבני אותן מיתה לשמים, שכן כתוב בהן לא יהיה לך אלהים אחרים על פני. חזר לאחוריו וראו אותו שבעים זקנים ורצו אחריו הוא אחז בראש הלוח והן אחזו בראש הלוח, חזק כחו של משה מכולן שנא' (דברים לד) ולכל היד החזקה ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל'.

מדרש רבה שמות פרשה מו פסקה ג
'ראה שבחו של משה, אהרן ושבעים זקנים אחוזים בידיו של משה ולא יכלו לו ולא אלו בלבד אלא אף רצונו של הקב"ה היה שלא ישברם, שנאמר (דברים לד) לכל האותות והמופתים אמר לו הקב"ה יהא שלום באותו היד שנאמר (שם) ולכל היד החזקה'.

 

[נכון מאוד]

הרבה זמן לא ביקרתי באשכול כאן, אז לרגל הביקור - אחוד לכם את חידותיי, הקושי בסדר עולה.

2. מעשה בשתי נשים שהפרישו חלה. הראשונה שלא הייתה מוכרת כמדקדקת במצוות, הפרישה פירור אחד. אמרה לה חברתה: כיצד מזלזלת את כל-כך במצווה חשובה זו? היה לך להפריש כמוני, כמות גדולה ויפה.
אמרה לה חברתה: אם היית מפרישה פירור אחד כמוני - היית ניצלת מאיסור. כעת כשהפרשת כמות גדולה, נכשלת את וגם משפחתך באיסור חמור.
כיצד תיתכן מציאות כזו?
(ד.א, גיליתי חצי מהתשובה. יכולתי לסבך את זה, אבל לא זו המטרה פה).

אינו ספק דאורייתא אלא הלכה למשה מסיני, שאף שהיא כדאורייתא אינה כתובה בתורה.
ובנידוננו מדובר באיסור דאורייתא חמור המפורש בתורה שיש בו כרת ומיתה בידי אדם ואעפ״כ הותר בכה״ג.

בשנת ה' אלפים תשפ"ד בירח העיבור ויהי הרקליטוס חכם האומות נם את שנתו על יצועו ותעל נשמתו כהרגלה לדרוש בשלום שוכני רומה: ויבא אליו מלאך ויגע בו בציצת ראשו: ויתבהל הרקליטוס וגם אימה נפלה עליו כי היה המלאך יראוי מאד: ויאמר אליו המלאך אל תבהל כי אני באתי בדבריך והנה שאלה לי אליך בהלכות שבת ויו"ט: וישקט הרקליטוס כבתחילה וישאלהו המלאך לאמר אם תענני היכן מצינו בש"ס שגזרו חכמים גזירתם שמא יבוא לאיסור עובדין דחול: וישתומם הרקליטוס מאד על הדבר הזה ויאמר וכי יגזרו חכמים גזירה לגזרתם: ויאמר אליו המלאך אם תענני על הדבר הזה:​

נשמח לרמזים קלים !!

 

[נכון מאוד]

באיזה פגישה קרא יעקב קריאת שמע, חוץ מהפגישה עם יוסף ?

 

[sl disign]

באיזה פגישה קרא יעקב קריאת שמע, חוץ מהפגישה עם יוסף ?

שלחן ערוך המדות - ג
כתב הרמב"ם (קריאת שמע פרק א הלכה ד) שהיא מסורת בידינו וזה לשונו, הקורא קריאת שמע, כשהוא גומר פסוק ראשון אומר בלחש ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, וחוזר וקורא כדרכו ואהבת את ד' אלקיך עד סופה. ולמה קורין כן, מסורת היא בידינו, שבשעה שקבץ יעקב אבינו את בניו במצרים בשעת מיתתו, ציום וזרזם על יחוד השם, ועל דרך ה' שהלך בה אברהם ויצחק אביו, ושאל אותם ואמר להם בני, שמא יש בכם פסלות, מי שאינו עומד עמי ביחוד השם, כענין שאמר לנו משה רבינו פן יש בכם איש או אשה וגו'. ענו כולם ואמרו, שמע ישראל ד' אלקינו ד' אחד, כלומר, שמע ממנו אבינו ישראל, ד' אלקינו ד' אחד. פתח הזקן ואמר, ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. עד כאן לשונו.

 

[מתגעגע]

באיזה פגישה קרא יעקב קריאת שמע, חוץ מהפגישה עם יוסף ?

כתב הרמב"ם (קריאת שמע פרק א הלכה ד) מסורת היא בידינו, שבשעה שקבץ יעקב אבינו את בניו במצרים בשעת מיתתו, ציום וזרזם על יחוד השם, ועל דרך ה' שהלך בה אברהם ויצחק אביו, ושאל אותם ואמר להם בני, שמא יש בכם פסלות, מי שאינו עומד עמי ביחוד השם, כענין שאמר לנו משה רבינו פן יש בכם איש או אשה וגו'. ענו כולם ואמרו, שמע ישראל ד' אלקינו ד' אחד, כלומר, שמע ממנו אבינו ישראל, ד' אלקינו ד' אחד. פתח הזקן ואמר, ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. עד כאן לשונו.​

ומקורו בפסחים נו. ויש גם מדרש שיעקב עצמו אמר שמע ישראל
וזכור לי שגם בפגישה שלו עם עשו אחיו, ע"ד גשתו ע"ד אחיו ע' וד' רבתי שבק"ש

 

[נכון מאוד]

וזכור לי שגם בפגישה שלו עם עשו אחיו, ע"ד גשתו ע"ד אחיו ע' וד' רבתי שבק"ש

יפה מאוד, וזה מה שהתכוונתי !!
(מגלה עמוקות אופן קצב) ומרומז בכה תאמרון לאדוני עשו, כה כמין כה אותיות שיש בשמע ישראל.

 

[מאן-דהיא]

לחש לחש שחל שחל
ירא ארי לא ירא
מעפר יסודו
ובצלע סודו
נכה ונחה
ידו

מיהו?

 

[מאן-דהיא]

מקום:
הואצל לו כינוי מיוחד
אך אם תקצרהו בק"מ אחד
תמצאנהו בהבדל חד
בפי גוי לא בר ברית
כי מדתו ברברית
אף כי בן בריתי
ובריטי
לו מהראשון תחסיר קצ"ה
עוד אצילה תבהיק ותצא
אם אף ממנה תסיר קצה
בעולם אצילות תשוב ותימצא

 

[דבי מ.]

לחש לחש שחל שחל
ירא ארי לא ירא
מעפר יסודו
ובצלע סודו
נכה ונחה
ידו

מיהו?

דמות מהיכן?
(אולי כדאי לתת רמז נוסף וממוקד)

 

[מאן-דהיא]

דמות מהיכן?
(אולי כדאי לתת רמז נוסף וממוקד)

זה לא אדם אמיתי, אלא דמות וירטואלית שמאפייניה רבים בכתבי המוסר...
(חוששתני שהרמז שקוף מדי..)

 

[מאן-דהיא]

לחידה "מקום" יש גם רמז , שהוא ממש מכיל בתוכו את התשובה, אבל לא פותר את כל השלבים.
לתת?