כְּשֶׁמַּלְאָכִים שָׁרוּ לְךָ
הָיָה גּוּפִי לָהֶם מֵיתָר
כְּשֶׁעַמִּים קָרְאוּ בִּשְׁמֶךָ
פִּי מֵאָחוֹר לֹא נוֹתַר
כְּשֶׁכּוֹכָב לְךָ הִשְׁתַּחֲוָה
כְּנוּעוֹת שָׁפְלוּ עֵינַי
כְּשֶׁשָּׁמַיִם קָפְאוּ מִגַּעֲרָתְךָ
כְּסִיד חָוְרוּ פָּנַי
כְּשֶׁלָּקַחְתָּ נְקַם אוֹיְבֶיךָ
גַּם יָדִי אָחֲזָה חֶרֶב
כְּשֶׁעָלוּ בָּאֵשׁ מִקְדָּשֶׁיךָ
בָּכִיתִי מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב
בְּהִתְקַדֵּשׁ לְךָ מוֹעֵד וְשַׁבָּת
הֵנַפְתִּי כּוֹס יַיִן אָדֹם
כְּשֶׁעַל כִּסְּאֲךָ הִגְבַּהְתָּ לָשֶׁבֶת
לְרַגְלֶיךָ הָיִיתִי הֲדוֹם
כְּשֶׁאַתָּה שׁוֹפֵעַ אַהֲבָה
אֲזַי לִבִּי נִפְתַּח
גַּם כְּשֶׁתַּסְתִּיר פָּנֶיךָ
בְּךָ בַּחֹשֶׁךְ אֶבְטַח
אֶת פָּנֶיךָ בִּקַּשְׁתִּי יוֹם וָלֵיל
נַפְשִׁי לְפָנֶיךָ שָׁפַכְתִּי
אֲבָל בַּיּוֹם בּוֹ הוֹשַׁטְתָּ יָד
.... הִתְמַהְמַהְתִּי
.
הָיָה גּוּפִי לָהֶם מֵיתָר
כְּשֶׁעַמִּים קָרְאוּ בִּשְׁמֶךָ
פִּי מֵאָחוֹר לֹא נוֹתַר
כְּשֶׁכּוֹכָב לְךָ הִשְׁתַּחֲוָה
כְּנוּעוֹת שָׁפְלוּ עֵינַי
כְּשֶׁשָּׁמַיִם קָפְאוּ מִגַּעֲרָתְךָ
כְּסִיד חָוְרוּ פָּנַי
כְּשֶׁלָּקַחְתָּ נְקַם אוֹיְבֶיךָ
גַּם יָדִי אָחֲזָה חֶרֶב
כְּשֶׁעָלוּ בָּאֵשׁ מִקְדָּשֶׁיךָ
בָּכִיתִי מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב
בְּהִתְקַדֵּשׁ לְךָ מוֹעֵד וְשַׁבָּת
הֵנַפְתִּי כּוֹס יַיִן אָדֹם
כְּשֶׁעַל כִּסְּאֲךָ הִגְבַּהְתָּ לָשֶׁבֶת
לְרַגְלֶיךָ הָיִיתִי הֲדוֹם
כְּשֶׁאַתָּה שׁוֹפֵעַ אַהֲבָה
אֲזַי לִבִּי נִפְתַּח
גַּם כְּשֶׁתַּסְתִּיר פָּנֶיךָ
בְּךָ בַּחֹשֶׁךְ אֶבְטַח
אֶת פָּנֶיךָ בִּקַּשְׁתִּי יוֹם וָלֵיל
נַפְשִׁי לְפָנֶיךָ שָׁפַכְתִּי
אֲבָל בַּיּוֹם בּוֹ הוֹשַׁטְתָּ יָד
.... הִתְמַהְמַהְתִּי
.