הנושאים החמים
הנושאים החמים
איך מחזירים לשיין?
"מה הבעיה?" אבריימי לא מבין. הוא פורש בפנינו את תוכניתו למתקפת הנגד: "נותנים לו מכות", הוא אומר. "כאלו מכות, שהוא יתחרט על זה שהוא התחיל".
~~ 19 שעות לפני
אבריימי פותח את הדלת בתנופה, ונכנס. שקית אפורה בידו.
"אמא", הוא צועק.
אני לא מגיבה. קופאת על ממקומי.
שקית אפורה.
אצלנו בבית, לשקית אפורה יש משמעות אחת:
הגיעה ההזמנה משיין.
חודשיים עברו מאז שהזמנתי.
מאז הספקתי לשכוח את האתר הארור המתקרא "שיין", שמבזבז את כספי לשווא.
הספקתי גם לעלות במשקל, לנסות לרדת בחזרה (אך ללא הצלחה), ולעשות חלאקה למוטי.
שיין. האומנם צלחנו את המסע יחד עד כה?
אכן. צלחנו גם צלחנו.
לאט לאט אני מתעשתת. "שלום אבריימי, ממש חם בחוץ. קח כוס מים"
אני נוטלת את השקית האפורה.
מנסה לפתוח את השקית בידיים. לא הולך לי.
מחפשת מספריים. לא מוצאת.
לוקחת סכין מטבח. השקית נפתחת.
מוציאה את התכולה על השולחן.
ולעיני נגלה זוג משקפיים, עם עדשות בצבע ירוק תפוח.
משקפיים?
הוא לא מתבייש לשלוח לי כזה דבר?
אני יודעת שגילי כבר אינו צעיר.
אבל... לרמוז בצורה כזאת בוטה על הזדקנותי?
אני רואה מעולה (עדיין).
לא. אני לא צריכה משקפיים.
וגם את שיין אני לא צריכה.
~~ בהווה (כעבור 19 שעות):
איך מחזירים לשיין?
אני שואלת
אחרי פגיעה אישית שכזו
אחרי הדמעות שהזלתי בלילה
"מה הבעיה?" אבריימי לא מבין. הוא פורש בפנינו את תוכניתו למתקפת הנגד: "נותנים לו מכות", הוא אומר. "כאלו מכות, שהוא יתחרט על זה שהוא התחיל".
הוא התחיל? אני שואלת את עצמי.
ואולי, אולי אני זו שהתחלתי?
"מה הבעיה?" אבריימי לא מבין. הוא פורש בפנינו את תוכניתו למתקפת הנגד: "נותנים לו מכות", הוא אומר. "כאלו מכות, שהוא יתחרט על זה שהוא התחיל".
~~ 19 שעות לפני
אבריימי פותח את הדלת בתנופה, ונכנס. שקית אפורה בידו.
"אמא", הוא צועק.
אני לא מגיבה. קופאת על ממקומי.
שקית אפורה.
אצלנו בבית, לשקית אפורה יש משמעות אחת:
הגיעה ההזמנה משיין.
חודשיים עברו מאז שהזמנתי.
מאז הספקתי לשכוח את האתר הארור המתקרא "שיין", שמבזבז את כספי לשווא.
הספקתי גם לעלות במשקל, לנסות לרדת בחזרה (אך ללא הצלחה), ולעשות חלאקה למוטי.
שיין. האומנם צלחנו את המסע יחד עד כה?
אכן. צלחנו גם צלחנו.
לאט לאט אני מתעשתת. "שלום אבריימי, ממש חם בחוץ. קח כוס מים"
אני נוטלת את השקית האפורה.
מנסה לפתוח את השקית בידיים. לא הולך לי.
מחפשת מספריים. לא מוצאת.
לוקחת סכין מטבח. השקית נפתחת.
מוציאה את התכולה על השולחן.
ולעיני נגלה זוג משקפיים, עם עדשות בצבע ירוק תפוח.
משקפיים?
הוא לא מתבייש לשלוח לי כזה דבר?
אני יודעת שגילי כבר אינו צעיר.
אבל... לרמוז בצורה כזאת בוטה על הזדקנותי?
אני רואה מעולה (עדיין).
לא. אני לא צריכה משקפיים.
וגם את שיין אני לא צריכה.
~~ בהווה (כעבור 19 שעות):
איך מחזירים לשיין?
אני שואלת
אחרי פגיעה אישית שכזו
אחרי הדמעות שהזלתי בלילה
"מה הבעיה?" אבריימי לא מבין. הוא פורש בפנינו את תוכניתו למתקפת הנגד: "נותנים לו מכות", הוא אומר. "כאלו מכות, שהוא יתחרט על זה שהוא התחיל".
הוא התחיל? אני שואלת את עצמי.
ואולי, אולי אני זו שהתחלתי?
