פוסט זה נכתב בשת''פ שלי ושל @ספריה בהכחדה12
פסח מתקרב, וכבר מתחילים לשמוע את שיר הילדים-
'שמחה רבה, שמחה רבה. אביב הגיע פסח בא...'
ואנחנו חושבות על שני ילדים חמודים.
ג'ינג'ים.
שלא יכולים לשמוע את השיר הזה, וגם לא למחוא כפיים, לקול המנגינה.
אריאל.
כפיר.
כל העם שלנו חושב עליכם.
מרגיש אתכם.
בוכה בשבילכם, במקומכם.
אתם הילדים של כולנו.
והחג שמתקרב הוא פסח. חג החירות.
האם תזכו לצאת לחירות?
שגם אתם תחגגו איתנו, בני חורין.
זה בידיים שלי. שלך. של כולנו.
בוא נעשה את ההשתדלות מצידנו, ונתחיל לומר כל יום את פרק ב' ופרק ה', שהם כנגד הגיל שלהם.
בשנה הזאת כולנו בני חורין.
פסח מתקרב, וכבר מתחילים לשמוע את שיר הילדים-
'שמחה רבה, שמחה רבה. אביב הגיע פסח בא...'
ואנחנו חושבות על שני ילדים חמודים.
ג'ינג'ים.
שלא יכולים לשמוע את השיר הזה, וגם לא למחוא כפיים, לקול המנגינה.
אריאל.
כפיר.
כל העם שלנו חושב עליכם.
מרגיש אתכם.
בוכה בשבילכם, במקומכם.
אתם הילדים של כולנו.
והחג שמתקרב הוא פסח. חג החירות.
האם תזכו לצאת לחירות?
שגם אתם תחגגו איתנו, בני חורין.
זה בידיים שלי. שלך. של כולנו.
בוא נעשה את ההשתדלות מצידנו, ונתחיל לומר כל יום את פרק ב' ופרק ה', שהם כנגד הגיל שלהם.
בשנה הזאת כולנו בני חורין.
נערך לאחרונה ב: