"עת לצחוק ועת לבכות" - סיפורו של סרטון אחד קטן...

לביא ומוטי שמיר.jpg



ט' תשרי תשפ"ד.
מיקום: חוות יאיר

תמונה אופיינית לכל בית בישראל בערב יום כיפור.
בב
האבא מוטי עושה פדיון כפרות לבנו לביא.jpg
ית משפחת שמיר האבא מוטי עורך פדיון כפרות לבנו לביא בן הארבע וחצי.
דקות לפני כן הוא ערך פדיון לרעייתו בנוסח המיוחד לשניים...

"אלו המעות חליפתכם תמורתם כפרתכם, אלו המעות ינתנו לצדקה, ותכנסו אתם לחיים טובים ולשלום".

ברקע אפשר לראות את לביא לובש חולצת ספורט ממותגת של חברת Duneus,
פרט שולי לכאורה, אבל בכל זאת מסמל משהו גדול.
ולא, לא סמל הקבוצה הרגלית.., אלא הכיתוב שמרוח עליה באנגלית - SHURFAH

'שורפה'
זו בעצם מילה בערבית שפירושה המילולי: מרפסת עם חלל פתוח רחב, סוג של בלקון..
אבל הרעיון הבא לידי ביטוי במילה, גדול יותר מאשר חלל מוגדר.

"זה מקום שבו אתה יכול לשבת בבוקר או אחר הצהריים ולהירגע בזמן שאתה נהנה מארוחה או כוס קפה טוב.
שורפה נותן לך דרך חיובית להתחיל או לסיים את היום שלך – ברוגע".


אבל איזה מקום מכיל יש לאדם ביום/שבוע אחרון בחייו?
מקום שכנראה לא קיים, לפחות לא בעולמנו.

מוטי ערך לעצמו פדיון:
"אלו המעות חליפתי תמורתי כפרתי, אלו המעות ינתנו לצדקה, ואכנס אני לחיים טובים ולשלום".

ורויטל ענתה אמן.

***
אבא מוטי ולביא הבן מנענעים לולב בסוכה.jpg

חג האסיף. חול המועד סוכות
משפחת שמיר, כמו כל עם ישראל יוצאת מדירת קבע לדירת ארעי.
בגן סיפרו ללביא, שהסוכה שדפנותיה ארעיות וסככה קליל - מסמלת דירת עראי, עולם עראי,
אבל מה שלא סיפרו לו שהארעיות בעולם מתחלפת בין רגע, היום אתה כאן ומחר שם,
ולבני אדם אינו אלא רק פרוזדור לעולם אחר, עולם טוב ממנו,

בתמונה רואים את אבא מוטי עטוף בטלית,
ביד אחת אוחז בארבעת המינים וביד השנייה אוחז בסידור,
מקריא בקול נעים את פרקי ההלל,
ומדגים ללביא את סדר הנענועים בד' מינים,
ולביא מצדו במבט משתוקק עוקב אחרי אביו,
נזהר לא לפספס שום תנועה,

לפני החג כשמוטי הביא ללביא את ד' המינים שרכש בעבורו,
לביא צהל משמחה.
'עכשיו גם אני גדול!'
קרא בקול עליז,
רוצה בכך להשוויץ לעומת שלומי בגן שאמר לו שכל שנה אבא שלו קונה לו ד' מינים כי הוא ילד גדול...
'חבל ששלומי לא רואה את הד' מינים שאבא קנה לי...' השתובב הקטן.

'לביא אתה יודע מה עושים עם הד' מינים?' שאלו אביו.
'הגננת סיפרה שמנערים אותם....'.
נכון, מנענעים אותם לארבע רוחות השמים,
להורות שהקדוש ברוך הוא מושל בכל רוחות העולם, בשמים ובארץ,
אבל גם כדי לעצור רוחות רעות וטללים רעים,

'ואתה יודע למה נענוע הלולב עוצר אותם'?

'לא, למה?'

'כי כל מצוה מעכבת את הפורעניות, וביחוד כשעושים אותה בשמחה,
אנחנו מראים בזה שאנו מוכנים למסור את נפשותינו וגופינו לה', לעבוד אותו מתוך שמחה,
ובזכות זה יסיר מאתנו כל מיני צרות המכונים בשם רוחות רעים וטללים רעים'.
סיים מוטי להסביר לבנו בארוכה על מהות הנענועים,
אם כי ספק עד כמה הקטן קלט, את סדר הנעונעים
ומהם בדיוק הצרות שאבא התכווין אליהם..

'הודו לה' קרא מוטי בנעימה,
ונענע לפנים, לכיון מזרח
ולביא שעקב אחרי כל תנועה של אביו הגדול,
הצליח להשתוות לאביו.. לאחר שניה של בלבול,
'כי', מוטי פנה לכיון מערב ונענע,
'טוב', 'כי', 'לעולם', 'חסדו'.

ושוב כפל-
'הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו'!

לעולם, בכל מצב, גם בתוך החושך - נמצא חסדו של הבורא!!
ובתוך ההסתרה מנצנץ אור גדול של יד ההשגחה,
בכל פרט ופרט, גם אם לא זכינו לאורה הגלוי!

אבא מוטי המשיך בקריאת ההלל,
ולביא בגבורה ילדותית המשיך להחזיק בד' המינים,
“אנא ה’ הושיעה נא”!
ומוטי ולביא נענעו יחדיו.

אמא רויטל שעמדה מהצד ותיעדה במצלמה, חייכה.
רגע של אושר.

לשניהם לא היה מושג לכמה ישועות עם ישראל נצרך,
לכמה ישועות זקוק בית משפחת שמיר,
כבר בשבוע הקרוב!

***

לביא ממתין לאביו.jpg
לפני כשבועיים העליתי סרטון לערוץ יוטיוב שאני מפעיל בהתנדבות - לחיזוק הרבים,
מסוג הסרטונים ששוברים את הרשת,
ואפשר להשתמש בו למטרות ראויות ומחזקות,

יש בסרטון רגע קומי בולט,
תמימות של ילד שנפגש לראשונה עם אביו לאחר שבועיים ששירת בצבא,
וברגע האמת כשהאב כ"כ משתוקק לפגוש אותו, לחבק אותו, ומושיט לו ידיים,
לביא רץ אחרי כלב.jpg

לקטנצ'יק יש בחירות אחרות..
לרדוף אחרי כלב מזדמן ולהשאיר את האב בידיים מונפות לחלל..

לביא רץ לעבר אביו.png
אבל יש בו גם רגע מרגש,
ילד קטן שרץ לעבר זרועות אביו,
וצועק בקול נלהב ונרגש 'אבא, אבא, אבא, אבא, אבא',

אקיצר.. סרטון מושלם שמציג בערבוביה דרמה וקומדיה,
גורם לנו להתרגש, לצחוק, ומבלי שנרצה גורם לנו לעשות השוואות
בין יחסי אבא בן, ליחסינו עם אבינו שבשמים

אלא, שבימים האחרונים אחד מצופי הערוץ בשם 'אלעד דר' כתב לי תגובה שהיממה אותי,
"האבא שרואים בסרטון שצולם בסבב הקודם, זה לא אחר מאשר לוחם בשם מוטי שמיר, שנהרג בשביעי באוקטובר בקרב ההגנה על קיבוץ רעים יהי זכרו ברוך!"

כשחפרתי קצת ברשת, גליתי שמוטי ז"ל היה בן 29 במותו
קצין דתי בסיירת גולני בדרגת רס"ן גר בחוות יאיר
סטודנט לתואר ראשון באוניברסיטת אריאל
ואכן כמו שעדכן אותי אלעד, מוטי נפל בקרב מול מחבלים בשביעי באוקטובר
ונקבר בבית העלמין הצבאי באלקנה

האישה ששומעים אותה בקולה שואלת את הילד "מי זה" "מי זה"? מנסה להמריץ את הקטן רגע לפני שהוא פוגש את אביו,
עד הפרטים הקטנים.jpg
זו רויטל, אלמנתו של מוטי, ואמו של הילד המתוק לביא,
לתקשורת היא סיפרה שמוטי לא היסס וכששמע על המתקפה הוא עזב הכל ורץ להילחם בקרבות נגד מחבלי חמאס.

זה שרויטל בהריון לא עצר בעדו לחרף את נפשו כדי להציל עוד נפש בישראל,
וכפי שעולה עוד מדיווחים שונים, מוטי נפצע בקרב, ובכל זאת המשיך לחלץ נפגעים תחת אש עד שנורה ונהרג.

ומה שזעזע אותי, שבצפייה חוזרת ומעמיקה בסרטון,
לביא לעולם לא נפרד.jpg

קלטתי שעל כיתוב החולצה של הילד הקטן, מופיע משפט מצמרר באנגלית

- NEVER APART
"לעולם לא נפרד"

האימא (רויטל) שהתכוננה זמן רב לפגישה עם איש סודה,
רצתה לגרום לו לתחושה טובה,
עד הפרטים "הקטנים" ביותר,
וכיון שכך, הלבישה את לביא הקטן בחולצה עם כיתוב מרגש,
ושנתיים לאחר מכאן, אותו פעוט שחולצתו הצהירה בפני אביו "לעולם לא אפרד ממך",
למרבה הצער נפרד ממנו בנסיבות טראגיות,

מוט שמיר קצין בסיירת גולני שנפל בשביעי באוקטובר.jpg
וכעת כשנעיף שוב מבט על הסרטון, הוא כבר יקבל ממד טראגי,
מורכב "משחקני השכול",
יתום, הרוג, אלמנה, בכי, אבל בסוף בסוף, יש גם בבת צחוק
בבת צחוק של קדוש שנפל על קידוש השם, הציל נפשות בישראל, וחוסה כעת במדור עליון בצל כנפי הבורא.

וזו הסיבה שכתבתי בכותרת האשכול "עת לצחוק ועת לבכות" בסדר הפוך ממה שכתב בקהלת. כי אתמול צחקנו, היום אנחנו בוכים.

סיפורו של סרטון קטן מצחיק ומרגש, שכעת מסמל את הטרגדיה של משפחה אחת קטנה.

יהיו ד"ת שברקע הסרטון לעילוי נשמתו!

אגב,
לביא מסתכל על המצלמה.jpg
כשאור הזרקורים מופנה לילד קטן,
'לביא', ואחיו/תו שעוד לא נולד,
זה מציף אצלי מחשבה עגומה שכנראה פספסתי עד עכשיו,
כמה אלפי ילדים שמחים וצוהלים שינו סטטוס בשביעי באוקטובר-
לילדים יתומים? ללא אב או אם? בלי משפחת תומכת?
כמה נשים אלמנות שיקירם מסעד הבית נפל חלל,
מזילות דמעה בכרית, שלא לשבור את הקטנים שבניהם?!

בכינו די והותר על המתים,
על הנרצחים הקדושים שנפלו על קידוש השם,
כעת הגיע הזמן לחשוב על החיים,
על היתומים הקטנים שבתוכנו,
על האלמנות השבורות שבסביבתנו,
וכאומה רחמנית גומלת חסדים, להושיט יד,
לתמוך, לחזק, ולעודד
ולעשות כל מה שצריך, כדי לנסות לשקם אותם בהמשך החיים.

עדכון משמח מהשבוע האחרון:
למוטי ז"ל ולהבדיל לרויטל נולדה בת - אחות ללביא!
לילדה קוראים אורי.

אביו של מוטי סיפר שמוטי מאוד אהב את השם אורי, ושהילדה מהווה עבורם קרן אור בתקופה החשוכה לכל עם ישראל ולמשפחתם בפרט.
כמו כן הוא ציין שבשמות 'מוטי' ו'אורי' יש יו"ד ווי"ו באותו מקום.


מוזמנים להגיב.

מאמרים נוספים שכתבתי בפרוג תמצאו כאן

עדכון 09/03/24:
המאמר הגיעה לידי רויטל שמיר
וזו התגובה שכתבה לי:

תגובה.png
על המחבר
הספרן
אוהב לסייע לאנשים

תגובות

המאמר התפרסם לראשונה כפוסט לא ארוך באחד האשכולות.
ובזכות אחד הכותבים שהתגייס להעלות 2 תמונות נוספות של משפחת שמיר, (כפרות, לולב)
מפוסט קצר זה הפך למאמר די ארוך ובהחלט מרגש.

וזה "סיפורו של פוסט קטן שמתגלגל בפרוג.."
 
מרגש, מדהים, ובעיקר אהבתי את הכתיבה הספונטנית
תודה רבה! אתה כ"כ צודק, זו גם הרגשה שלי בהתייחס לקטע השני. ובנינו.. אין כמו כתיבה ספונטנית.

אגב, בקטע הראשון יש כמה קטעים שדחפתי על דעת למחוק.. אבל המאמר התפרסם מהר מהצפוי..
לדוגמא השמועס בהודו לה', קצת כבד ולא זורם עם הסיפור, לא?
אבל לא מתלונן על מה שהיה, כי בכ"ז "הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו", וזה כנראה מה שהיה צריך לקרות..
 
תודה רבה! אתה כ"כ צודק, זו גם הרגשה שלי בהתייחס לקטע השני. ובנינו.. אין כמו כתיבה ספונטנית.

אגב, בקטע הראשון יש כמה קטעים שדחפתי על דעת למחוק.. אבל המאמר התפרסם מהר מהצפוי..
לדוגמא השמועס בהודו לה', קצת כבד ולא זורם עם הסיפור, לא?
אבל לא מתלונן על מה שהיה, כי בכ"ז "הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו", וזה כנראה מה שהיה צריך לקרות..
אתה לא יכול לכתוב ספונטני, ואז למחוק, זה לחטוא למטרה.
הנקודה בכתיבה ספונטנית היא, שאתה לא חושב איך להגיש משהו, אלא מגיש אותו בדיוק איך שהוא שפוך לך בראש.
הסיבה שזה עובד היא, כי כשאתה מנסה לחשוב איך להסביר משהו, לפעמים תצליח, לפעמים לא.
אבל אם אתה זורק אותו איך שהוא אצלך, אתה יכול להיות בטוח שיש מישהו שמבין ככה.
לכן, אם לא שיצא משהו ממש גרוע, או שגיאת כתיב, אני בעד להשאיר את הדבר איך שהוא.

סתם דוגמא, היה לי מאמר שכתבתי, "נשר לו האסימון". סתם כי הייתי פיוטי באותה עת או משהו כזה, הרבה אנשים הרימו גבה. אבל אני בשלי. אם ככה זה יצא, אני לא נוגע, מה שהיה טוב לשליפה שלי, יכול להיות טוב גם להם.
 
משהו לא מובן לי. מתי הסרטון הוסרט?
רשמתם שהוא נהרג ב07/10 כשפרצה המלחמה...
במאמר נכתב שהסרטון צולם בסבב הקודם. והאב נפל בשביעי באוקטובר.
קרה כאן משהו מעניין
במאמר כאן נכתב:
אלא, שבימים האחרונים אחד מצופי הערוץ בשם 'אלעד דר' כתב לי תגובה שהיממה אותי,
"האבא שרואים בסרטון שצולם בסבב הקודם, זה לא אחר מאשר לוחם בשם מוטי שמיר, שנהרג בשביעי באוקטובר בקרב ההגנה על קיבוץ רעים יהי זכרו ברוך!"
כלומר, הידיעה שהסרטון "צולם בסבב הקודם" מוצגת כהנחה ידועה לקרוא.

ומנגד בפוסט:
"האבא שרואים בסרטון, זה לא אחר מאשר לוחם בשם מוטי שמיר, שנהרג בשביעי באוקטובר בקרב ההגנה על קיבוץ רעים הי"ד!
והסרטון בכלל צולם בסבב הקודם"
כאן זה כבר ברור, ש"הצופה" מחדש לי פרט נוסף מלבד זה שהאב נפטר בשביעי באוקטובר הסרטון צולם בסבב הקודם.

ברשימה שערכתי לקראת העלאת המאמר מופיע כמו בפוסט. אין לי מושג.
נראה לי לפני שנתים..
@הספרן צדקתי?
קצת לפני מבצע שומר חומות
 
מהמם ומרגש ממש.
תודה רבה.
תודה לכם, זה לא מובן מאיליו!
וואו אין מילים
תודה רבה!
נוגע ללב.
הפירוט על ההשקעה הכי קטנה כמו כיתוב על החולצה...
צריך לזכור כמה זה מחמם לבבות !
תודה,
ויישר כח שהדגשתם את הנקודה הזו.
מחמם ת'לב!
 
חפרתי עוד קצת וגיליתי שמוטי נולד באלקנה
בדף קשר שפורסם לתושבים בשבוע המר והנמהר
הם הקדישו קיר זכרון למוטי, ופרסמו את הפוסט הבא:

"תהיו מוטי. פשוט, תעשו
עבר שבוע מאז התבשרנו על נפילתו של רב סרן
מוטי שמיר הי"ד שנפל בגבורה במלחמת חרבות
ברזל.

מוטי נפל בגבורה בקרבות בעוטף עזה בעת
שנלחם להציל את התושבים בקיבוץ רעים.

מוטי לא חשב, פשוט עשה. פשוט נכנס לאוטו
עם הנשק ונסע להגן.

השבוע, בעת סיום השבעה בחרו נוער אלקנה
להקדיש לזכרו של מוטי קיר עם המוטו שהפך
לסמל הזיכרון של מוטי.

אנו שולחים תנחומים לאשתו רויטל ולבן לביא,
להורים ולאחים ולכל המשפחה המורחבת.

אנו מבטיחים לקיים את זיכרון מוטי ופשוט
לעשות!

לעשות למען ארץ ישראל ועם ישראל!

אפשר למצוא את התמונה "קיר של מוטי" בקישור המוצ"ב
דף קשר תושבי אלקנה עמוד 3 הקיר של מוטי
דף קשר תושבי אלקנה עמוד 6 מודעת אבל

בנוסף מצאתי פרטים נוספים על מוטי שמיר ז"ל
"שרת כקצין במפקדת קצין חי"ר וצנחנים ראשי, קפץ להגנת קיבוץ רעים כשהוא מצויד באקדח.
בדרך אסף רובה של חייל הרוג ונלחם במחבלים עד שנרצח, הותיר אישה בהריון וילד בן 4."

אגב במק"א כתוב קצין סיירת גולני.
 
"שרת כקצין במפקדת קצין חי"ר וצנחנים ראשי, קפץ להגנת קיבוץ רעים כשהוא מצויד באקדח. בדרך אסף רובה של חייל הרוג ונלחם במחבלים עד שנרצח, הותיר אישה בהריון וילד בן 4."
אגב במק"א כתוב קצין סיירת גולני.
נולדה לו בת.
 
תודה על המידע, שמחתם אותי! עדכנתי את זה במאמר וגם בדף שפתחתי לזכרו נ.ב ואשמח שתעדכנו אותי מה השם של הילדה (שאעדכן)
לילדה קוראים אורי.
אביו של מוטי סיפר שמוטי מאוד אהב את השם אורי, ושהילדה מהווה עבורם קרן אור בתקופה החשוכה לכל עם ישראל ולמשפחתם בפרט.
כמו כן הוא ציין שבשמות 'מוטי' ו'אורי' יש יו"ד ווי"ו באותו מקום.
 
לילדה קוראים אורי.
אביו של מוטי סיפר שמוטי מאוד אהב את השם אורי, ושהילדה מהווה עבורם קרן אור בתקופה החשוכה לכל עם ישראל ולמשפחתם בפרט.
כמו כן הוא ציין שבשמות 'מוטי' ו'אורי' יש יו"ד ווי"ו באותו מקום.
אלף תודות!
אעדכן את זה ב"ה גם במאמר וגם בדף שפתחתי לזכרו
אם יש לכם פרטים נוספים על מוטי ומשפחתו אשמח שתכתבו כאן או תשלחו לי בפרטי תודה!
 
חפרתי עוד קצת וגיליתי שמוטי נולד באלקנה
בדף קשר שפורסם לתושבים בשבוע המר והנמהר
הם הקדישו קיר זכרון למוטי, ופרסמו את הפוסט הבא:

"תהיו מוטי. פשוט, תעשו
עבר שבוע מאז התבשרנו על נפילתו של רב סרן
מוטי שמיר הי"ד שנפל בגבורה במלחמת חרבות
ברזל.

מוטי נפל בגבורה בקרבות בעוטף עזה בעת
שנלחם להציל את התושבים בקיבוץ רעים.

מוטי לא חשב, פשוט עשה. פשוט נכנס לאוטו
עם הנשק ונסע להגן.

השבוע, בעת סיום השבעה בחרו נוער אלקנה
להקדיש לזכרו של מוטי קיר עם המוטו שהפך
לסמל הזיכרון של מוטי.

אנו שולחים תנחומים לאשתו רויטל ולבן לביא,
להורים ולאחים ולכל המשפחה המורחבת.

אנו מבטיחים לקיים את זיכרון מוטי ופשוט
לעשות!

לעשות למען ארץ ישראל ועם ישראל!
%D7%A7%D7%99%D7%A8-%D7%9E%D7%95%D7%98%D7%99-jpg.1585243
 
המאמר נוגע מאד ללב - יש בו משהו מיוחד שנותן לנו אפשרות לעכל את הטרגדיה שקרתה, כי באמת אין אפשרות לעכל יותר מאלף הרוגים אבל להרגיש מישהוא אחד זה עוד אפשרי ברמה מסויימת ואז מבינים את המשמעות של אלף.
האם קיבלת תגובה מהמשפחה על המאמר? (אם לא יתכן שיש לי אפשרות להשיג את פרטי הקשר שלהם)
 
המאמר נוגע מאד ללב - יש בו משהו מיוחד שנותן לנו אפשרות לעכל את הטרגדיה שקרתה, כי באמת אין אפשרות לעכל יותר מאלף הרוגים אבל להרגיש מישהוא אחד זה עוד אפשרי ברמה מסויימת ואז מבינים את המשמעות של אלף.
האם קיבלת תגובה מהמשפחה על המאמר? (אם לא יתכן שיש לי אפשרות להשיג את פרטי הקשר שלהם)
תודה!
עד לרגע זה לא קבלתי. נסיתי לפנות אליהם גם באמצעות עמוד זכרון שפתחתי לזכרו אבל עד לרגע זה לא קבלתי תגובה.
אשמח מאוד שתשלח לי פרטים ליצירת קשר. (אפנה אליך בפרטי)
 
תודה!
עד לרגע זה לא קבלתי. נסיתי לפנות אליהם גם באמצעות עמוד זכרון שפתחתי לזכרו אבל עד לרגע זה לא קבלתי תגובה.
אשמח מאוד שתשלח לי פרטים ליצירת קשר. (אפנה אליך בפרטי)
תפנה אלי בפרטי [לי אין אינני יכול לפנות אליך]
 

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיט ע'

קכא עָשִׂיתִי מִשְׁפָּט וָצֶדֶק בַּל תַּנִּיחֵנִי לְעֹשְׁקָי:קכב עֲרֹב עַבְדְּךָ לְטוֹב אַל יַעַשְׁקֻנִי זֵדִים:קכג עֵינַי כָּלוּ לִישׁוּעָתֶךָ וּלְאִמְרַת צִדְקֶךָ:קכד עֲשֵׂה עִם עַבְדְּךָ כְחַסְדֶּךָ וְחֻקֶּיךָ לַמְּדֵנִי:קכה עַבְדְּךָ אָנִי הֲבִינֵנִי וְאֵדְעָה עֵדֹתֶיךָ:קכו עֵת לַעֲשׂוֹת לַיי הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ:קכז עַל כֵּן אָהַבְתִּי מִצְוֹתֶיךָ מִזָּהָב וּמִפָּז:קכח עַל כֵּן כָּל פִּקּוּדֵי כֹל יִשָּׁרְתִּי כָּל אֹרַח שֶׁקֶר שָׂנֵאתִי:
נקרא  4  פעמים

אתגר AI

חשיפה כפולה • אתגר 130

לוח מודעות

More from הספרן

שתף את המאמר

למעלה