מבחינה טכנית, כל שוא מרחף הוא אחר תנועה קטנה כמו כִּדְבָרִים.
השאלה אם זה 100% נכון, האם מישהו יודע אם לפניו יבוא קמץ?
השאלה אם זה 100% נכון, האם מישהו יודע אם לפניו יבוא קמץ?
האם זה לא תמיד כשיש עוד שוא אחריו? שהרי אז הראשון חייב להפוך לנח גמור. אבל זה יוצא מן הכלל: בְּנָגְפּוֹיוצא מן הכלל ידוע יש בק"ש: בשכבך - הב' שלאחר השווא המרחף דגושה
צודק לגמרי!האם זה לא תמיד כשיש עוד שוא אחריו? שהרי אז הראשון חייב להפוך לנח גמור. אבל זה יוצא מן הכלל: בְּנָגְפּוֹ
באמת?!(להוציא הקמצים שהם במחלוקת בין המדקדקים הספרדים והאשכנזים, המופיעים לפני חטף קמץ, כמו: צהרים - שלספרדים הקמץ גדול ולאשכנזים - קטן).
אכן. הקמץ בצד"י של 'צהרים' - לשיטת הספרדים הוא גדול כי מופיע לצידו מתג, ולשיטת האשכנזים הוא קטן כי במקורו הוא חולם חסר, כמו חֹדֶשׁ - חָדְשַׁיִם, צֹהַר - צָהֳרַיִם.באמת?!
גם בשורש שרשים?אכן. הקמץ בצד"י של 'צהרים' - לשיטת הספרדים הוא גדול כי מופיע לצידו מתג, ולשיטת האשכנזים הוא קטן כי במקורו הוא חולם חסר, כמו חֹדֶשׁ - חָדְשַׁיִם, צֹהַר - צָהֳרַיִם.
אני יודע שיש מתג, זו הברה שלישית לפני ההברה המוטעמת.אכן (יש מתג ליד הקמץ של הש' ב'שרשיו' - עשה חיפוש ותמצא).
לא מדויק - בהברה חסידית יש הבדל בין -דוגמא - שמרה בקמץ גדול בש' לבין שמרה בקמץ קטן בש': את הראשונה קוראים בU (כמו שורוק ספרדי) ואת השניה בO (כמו חולם ספרדי).כל הקמצים שלהם נשמעים כמו קמץ קטן (חולם).
אבל בפועל הם לא קוראים ככה, אלא כל קמץ שלפני שוא כחולם ספרדי. שמעתי חסידים אומרים "ברכו את ה' המבורך" מאות ואולי אלפי פעמים, אף אחד לא אמר Burchi, רק Borchi.שמרה בקמץ גדול בש' לבין שמרה בקמץ קטן בש': את הראשונה קוראים בU (כמו שורוק ספרדי) ואת השניה בO (כמו חולם ספרדי).
אכן, אין לי אלא להתאנח על חסרון ידיעת הדקדוק, כי בעקרון זה מה שהם אמורים לומר על פי כלליהם... לא מכבר ביצעתי הגהה על ספר המיועד למלמדי דרדקי, והערתי זאת לתשומת לב המחבר. יתירה מזו - בין הדוגמאות שהובאו שם למלה המסתיימת בהברה פתוחה היתה המלה 'ידע'... אמנם מחיתי בשולי הדברים, אך מה הם כתבו בסוף, למעשה? לא ידוע לי.אבל בפועל הם לא קוראים ככה, אלא כל קמץ שלפני שוא כחולם ספרדי. שמעתי חסידים אומרים "ברכו את ה' המבורך" מאות ואולי אלפי פעמים, אף אחד לא אמר Burchi, רק Borchi.
קצת סדר - אין חיה כזו 'הברה/הגייה חסידית'.בהברה חסידית
זו צורת ההגייה אף שאיני מכיר כלל דקדוקי להבדלה בין הקמצים.אכן, אין לי אלא להתאנח על חסרון ידיעת הדקדוק, כי בעקרון זה מה שהם אמורים לומר על פי כלליהם... לא מכבר ביצעתי הגהה על ספר המיועד למלמדי דרדקי, והערתי זאת לתשומת לב המחבר. יתירה מזו - בין הדוגמאות שהובאו שם למלה המסתיימת בהברה פתוחה היתה המלה 'ידע'... אמנם מחיתי בשולי הדברים, אך מה הם כתבו בסוף, למעשה? לא ידוע לי.
כדבריך כן הוא. לשם הקיצור קראתיה 'חסידית', כי ככל הידוע לי - כיום תשמענה רק אצל קהילות חסידיות.קצת סדר - אין חיה כזו 'הברה/הגייה חסידית'.
בתפוצות אירופה השונות היו שינויים בצורת ההגייה בין מקום למקום.
למשל ברוסיה ובליטא הגו קמץ כמו O, ובמקביל את חולם הם הגו EI (הגייה זו נשארה בקהילת חב"ד בלבד, וכן במילים ספורות שנכנסו לז'רגון הישיבתי ע"י ראשי הישיבות ילידי ליטא - תורה=תיירה).
בפולין וגליציה הגו קמץ כמו U, וצירה כמו AI.
ברומניה הגו קמץ כ-U, ואילו צירה נהגה כ-EI.
כללי הדקדוק (הנלמדים יפה, אגב, אפילו על ידי נינַי הדרדקים הלומדים בחיידר 'מתיקות התורה' בביתר) להגיית הקמץ הם: בהברה פתוחה - U, בהברה סגורה - O. דא עקא, שאין הם מדייקים בכללי השווא הנע, אשר על כן הם משתבשים כמו בדוגמא שהביא @חגי פאהן ב'ברכו'.זה בגדול, ואם לא דייקתי - אבקש מחילה.
הב"ש בשמות גיטין מאיית את השם 'YITE' לפי המקום - לפולנים הוא נכתב 'יוטא' כיון שהשורוק נהגה כחיריק, ואילו לליטאים הוא נכתב 'יטא' כיון שהי' צריכה להיות מנוקדת בחיריק. עיי"ש.
אשר על כן, יש להניח שהקצות החושן למשל, שהיה מתנגד חריף לחסידות - היה הוגה בהגייה גליציאנית BURICH וכו'. כמוהו הרמ"א והמהרש"ל בקראקא ועוד רבים ממאורי הדורות בלי שום קשר לתנועת החסידות.
זו צורת ההגייה אף שאיני מכיר כלל דקדוקי להבדלה בין הקמצים.
בנוסף לקמץ לפני שוא, גם קמץ לפני י' נהגה בחלק מהמקומות כ-O, למשל 'היו'=HO'YEE, 'יין'=YO'YIN.
מעניין לבדוק מהו הכלל שגרם להגייה עקבית זו.
האם ישנן עדויות שהמבטא ה"חסידי" היה קיים כבר בתקופתם, לפני 450 שנה?כמוהו הרמ"א והמהרש"ל בקראקא
כן.האם ישנן עדויות שהמבטא ה"חסידי" היה קיים כבר בתקופתם, לפני 450 שנה?
ומה עם "השומר שבָּת, הבן עם הבַּת" - שנכתב ע"י ראשון אשכנזי? וכן "ולא נטשתני כל ימי עדנַי, כי לא יזנח לעולם ה'", גם זה ראשון אשכנזי אחר.משעשע להתבונן בחריזה המשונה העולה מפיוט לכה דודי בהגייה פולנית-גליציאנית - קרבה אל נפשי גְּאָלָהּ (O), לכה... כַּלָּה (U). וכן - ונבנתה עיר על תִּלָּהּ (O), לכה... כַּלָּה (U).
"יפה בעתו עשָה - ובכל מעשֶׂה"
היא הנותנת - הרי בשום הגייה תנועות אלו לא נחרזות (אולי התימנית?)."מאת קוני עזר אֲחַלֶּה, לבאר סדר דיני חלֶה (?!)".
לא כהגייה נכונה אלא כי כך היה הדיבור נפוץ. וכמו בגראמען באידיש שההקפדה היא לא על התנועה ככתבה אלא כפי שהיא נהוגה להיהגות.חולם-שורוק (למשל הצעות-לאות. בסוף מילה שניהם נשמעים כמו סגול E, אם כי זה אפשרי בדוחק גם בהגייה ליטאית-רוסית).
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר לההצטרף
אליהם ממש עכשיו:
4.06
כ"ז אייר
קורס משולב בינה מלאכותית
קורס פיתוח ובניית אתרים
קריירה מתקדמת, ביקוש עצום, וממוצע משכורות גבוה במיוחד!
מלגות גבוהות ומשתלמות!
2.06
כ"ה אייר
פתיחת מסלול
קורס עריכת וידאו
מלגות והנחות משמעותיות!
18.06
י"ב סיוון
#רקבפרוג
הרצאה מרתקת:
פוטושופ לצלמים
עם אופק עוגן
כלים מתקדמים, טכניקות חדשות ובינה מלאכותית בפוטושופ לצלמים בעידן 2024
לתלמידים ובוגרים בלבד!
27.06
כ"א סיוון
פתיחת מסלול
עיצוב ואדריכלות פנים
מלגות גבוהות!
27.06
כ"א סיוון
השקה חגיגית!
עיצוב גרפי ודיגיטל - בסילבוס חדש ומטורף!
מלגות גבוהות!
תהילים פרק יב
א לַמְנַצֵּחַ עַל הַשְּׁמִינִית מִזְמוֹר לְדָוִד:ב הוֹשִׁיעָה יְהוָה כִּי גָמַר חָסִיד כִּי פַסּוּ אֱמוּנִים מִבְּנֵי אָדָם:ג שָׁוְא יְדַבְּרוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ שְׂפַת חֲלָקוֹת בְּלֵב וָלֵב יְדַבֵּרוּ:ד יַכְרֵת יְהוָה כָּל שִׂפְתֵי חֲלָקוֹת לָשׁוֹן מְדַבֶּרֶת גְּדֹלוֹת:ה אֲשֶׁר אָמְרוּ לִלְשֹׁנֵנוּ נַגְבִּיר שְׂפָתֵינוּ אִתָּנוּ מִי אָדוֹן לָנוּ:ו מִשֹּׁד עֲנִיִּים מֵאַנְקַת אֶבְיוֹנִים עַתָּה אָקוּם יֹאמַר יְהוָה אָשִׁית בְּיֵשַׁע יָפִיחַ לוֹ:ז אִמֲרוֹת יְהוָה אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת כֶּסֶף צָרוּף בַּעֲלִיל לָאָרֶץ מְזֻקָּק שִׁבְעָתָיִם:ח אַתָּה יְהוָה תִּשְׁמְרֵם תִּצְּרֶנּוּ מִן הַדּוֹר זוּ לְעוֹלָם:ט סָבִיב רְשָׁעִים יִתְהַלָּכוּן כְּרֻם זֻלּוּת לִבְנֵי אָדָם: