לי בהתחלה היו בטוחים שזה התקף חרדה כי שכבתי על הריצפה ונשמתי מהר וזה היה בשיא הקורונה ומשום מה זה הסתדר להם... אחרי זה כבר דיברתי שטויות וצעקתי אז זה עבר כבר להיות משוגעת ואחרי זה הקאתי אז זה עבר להיות קורונה והרופאה צעקה עלי(!) שהקאתי לה בחדר ועכשיו צריך לחטאות ואולי זה קורונה...וכל שנייה העלתה לי את המסיכה (אני כמעט נחנקתי העיקר שהיא לא תידבק) ורק בגלל איך שהייתי נראית היא הפנתה למיון (גם זה נס כל הרופאים הכי חילונים אמרו שמישהו שמר עלי כי אם הייתי הולכת הביתה וכנראה גם נרדמת על הרגע הראשון אז כנראה שלא היה את מי להעיר...פחד!)אז הלכתי ברכב וכל הנסיעה שתיתי קולה ואייס וניל (כי הייתי צמאההה ולא בדקו כלום) וברגע שהגעתי התמוטתתי...ועוד אחרי זה אחת האחיות אמרה שהיא זאת שאמרה שיפנו אותי למיון והיתה בטוחה שהיא זאת שהצילה אותי! ממתי שולחים מישהו שנראה סמרטוט ולא נושם כמעט למיון לבד ועוד בלי לעשות לו בדיקה אחת (שמא תידבק) לא באה להפחיד אף אחד אבל אני כן חושבת שצריך להעלות את המודעות....(אפילו בקרב הרופאים) למרות שהיום אחת הבדיקות הראשונות שעושים למישהו שהתעלף או משהו כזה זה בדיקת סוכר
מבין הסיפורים הרבים שאני מכיר, הסיפור הזה מדורג אי שם בפחות מהאמצע בשלבי החומרה....
כמעט כל סוכרתי יכול לכתוב ספר ניסים על איך שגילו לו את הסוכרת.
טעימה ממקבץ הסיפורים ההזויים:
1. אנדוקרינולוג ילדים שפיספס אבחון סוכרת במרפאה בקופת חולים. במקרה הזה למרבה המזל, הסבא - סוכרתי סוג 1, החיש את הילד לבדיקות ולבית חולים...
2. ויכוח שלי עם רופאה שהסתיים בצרחות עליה שאני הולך לתבוע אותה על סיכון חיי אדם, (את חטאי אני מזכיר, הזדהתי כדוקטור...) ורק אז היא שלחה אברך לאבחון סוכרת מסודר למיון. (אחרי שעשה בדיקות והיה לו סוכר בשמים, יש רקע משפחתי לסוג 1, והיא החליטה לטפל בו בכדורים...)
3. אשה שטופלה מעל שנתיים כסוכרתית סוג 2 אחרי סוכרת הריון שלא הפסיקה עם הלידה, עם טונות של תרופות פומיות, וגם אינסולין כמובן, ורק אחרי שנתיים של וסר איזון הסכימה מערכת הרפואה המהוללת לשלוח אותה לבדיקה פשוטה של נוגדנים שגילתה את הברור מאליו: היא סוכרתית סוג 1.
אולי כדאי לפתוח אשכול מיוחד לסיפורי הנס האישיים, אולי זה יעלה קצת את המודעות...
הנושאים החמים
הנושאים החמים
כל מי ששמע על זה התרתח
