הנושאים החמים
המלומד בניסים
משתמש חדש
- הוסף לסימניות
- #1
אני מעלה כאן בעיה גדולה, שיש לי בחיים. אולי גם בכדי להציל את מי שאפשר, שלא ינהג בקלות ראש, בחומרים שמחלקים כמו סוכריות, ומבטיחים חיים מושלמים, תרופת הפלא לכל הבעיות.
אבל האמת היא שבעיקר לעצמי אני מחפש ישועה, שמא יש מישהו גם נקלע לאותו סרט רע, ומניסיונו האישי, יוכל לעזור בעידוד, והכוונה, או מי שמכיר אנשי מקצוע המטפלים בבעיה זו, ויש עליהם המלצות מניסיונו אישי, ולא משמועות בעלמא.
כבחור ישיבה תמיד אני אוהב ללמוד ולהצליח, מצד שני יש לי בעיות של קשב וריכוז, אבל מעולם לא הדרדרתי למצב שבו אני עכשיו, שרוב הזמן אין לי אנרגיות ויכולת לתפקד.
וכך זה התחיל, הובחנתי לפני 3 שנים כסובל מקשב וריכוז, ולקחתי אטנט, פתאום הרגשתי באורות, הצלחתי במה שמעולם לא יכולתי אפילו לחלום. לאט לאט לא עבדו המינונים שנרשמו, לכן הגזמתי ולקחתי יותר וכו', ומאז אני מוצא עצמי בבור בלי תחתית.
פסיכיאטר לא מצא פתרון חוץ מלבטל את המרשם של האטנט כמובן, ולהגדיר את מצבי כסובל מאותם התופעות של מאניה דיפרסיה. [אלא שמהר מאד התברר לי, שהתרופות האלה, פשוט ומדכאות את כח הרצון וההרגשה. זה מזכיר את המשל ששמעתי על אותו אחד שבא לרופא והתלונן כואב לי הרגל, אמר לו הרופא, אז נחתוך הרגל, ולא יהיה מה שיכאב...].
בשנים האחרונות אני ממשיך להשיג מכל מיני מקומות ש'אינם רשמיים' את כדורי החיות והאנרגיה שלי, כי בא לי לחיות, ובלעדיהם אני פגר מת.
בנוסף לכך, יש לי בעיה של גבולות, ואם כבר אז כבר... לאחר שכל כך חיכיתי, אני לוקח בכמויות מבהילות, על פי רוב הגוף התרגל, אולם גם היו את אותם הפעמים הבודדות והקשות, שמצאתי עצמי בבית החולים, עם בעיות נשימה, ועם תקליט שחוזר על עצמו להרגיע ולשכנע את כולם, שאמנם כך זה נראה, אבל באמת לא היתה בכוונתי להתאבד.
וכשמתחילה ההשפעה, אין מה לומר, פתאום הגיע הגאולה. אין לי את כל הצרכים של האנשים ה'פשוטים' , כגון אוכל, או שינה. פתאום בבת אחת אני מוצא עצמי עם כוחות שכל יכולות לימוד ועבודה, עם סבלנות אין סופית, שלא מאפיינת אותי בלשון עדינה...
נשמע כיף? אני ממש לא ממליץ על החוויה, כי פתאום מגיע ה'בום', שמפיל אותך מאיגרא רמה לבירא עמיקתא, תחושת סבל בלתי תתואר, שהגוף זועק לשינה, אך אינו במצב שיוכל לאפשר זאת כלל. ואז זה מגיע לפעמים לכל מיני אותות מוזרים שהגוף שולח, כגון בצורך לנשום עמוק בשביל לשרוד, כי חסר חמצן בגוף, או שפתאום הלסת ננעלת, ובעיקר אני הופך להיות עצבני, שאוי לו למי שיתקרב אלי, וישמיע את קולו, בתוך המערבולת ההרים הטוחנות זו את זו שבין אוזני.
ואם זה לא מספיק, כדור השלג התגלגל, וגיליתי את 'תרופת הפלא', שמצילה אותי כל פעם ממוות לחיים, ה'אלכוהול', לא משנה איזה סוג, העיקר שיהיה לפחות 40 אחוז, ובכמות מספקת, עד שחשים סוף סוף, שהטירוף יורד, אני מתחיל לאבד קשר עם המציאות, בושות מכל הסביבה, נופל על המיטה, ובבוקר מתעורר, לעוד יום חדש של אלכוהול שזורם בדמי, עייפות המח, מעבודתו המייגעת והרציפה כמה ימים, ללא שום קשר לכוחותיו האמיתיים.
וכך ימים שלמים לאחר מכן אני שוכב כאבן דוממת ללא כוחות לחשוב להרגיש ולזוז. עד שפוקעת סבלנותי, ושוב אני יוצא במסע למצוא את שכל כך שנאה נפשי, וכל כך אהבה, ברגע זה שוכחים את כל הנזק, רק זוכרים את האור שבאנרגיה והעשיה, שכל כך חסרים לי, לאחר ימי החידלון, הערפול והחולשה.
אבל האמת היא שבעיקר לעצמי אני מחפש ישועה, שמא יש מישהו גם נקלע לאותו סרט רע, ומניסיונו האישי, יוכל לעזור בעידוד, והכוונה, או מי שמכיר אנשי מקצוע המטפלים בבעיה זו, ויש עליהם המלצות מניסיונו אישי, ולא משמועות בעלמא.
כבחור ישיבה תמיד אני אוהב ללמוד ולהצליח, מצד שני יש לי בעיות של קשב וריכוז, אבל מעולם לא הדרדרתי למצב שבו אני עכשיו, שרוב הזמן אין לי אנרגיות ויכולת לתפקד.
וכך זה התחיל, הובחנתי לפני 3 שנים כסובל מקשב וריכוז, ולקחתי אטנט, פתאום הרגשתי באורות, הצלחתי במה שמעולם לא יכולתי אפילו לחלום. לאט לאט לא עבדו המינונים שנרשמו, לכן הגזמתי ולקחתי יותר וכו', ומאז אני מוצא עצמי בבור בלי תחתית.
פסיכיאטר לא מצא פתרון חוץ מלבטל את המרשם של האטנט כמובן, ולהגדיר את מצבי כסובל מאותם התופעות של מאניה דיפרסיה. [אלא שמהר מאד התברר לי, שהתרופות האלה, פשוט ומדכאות את כח הרצון וההרגשה. זה מזכיר את המשל ששמעתי על אותו אחד שבא לרופא והתלונן כואב לי הרגל, אמר לו הרופא, אז נחתוך הרגל, ולא יהיה מה שיכאב...].
בשנים האחרונות אני ממשיך להשיג מכל מיני מקומות ש'אינם רשמיים' את כדורי החיות והאנרגיה שלי, כי בא לי לחיות, ובלעדיהם אני פגר מת.
בנוסף לכך, יש לי בעיה של גבולות, ואם כבר אז כבר... לאחר שכל כך חיכיתי, אני לוקח בכמויות מבהילות, על פי רוב הגוף התרגל, אולם גם היו את אותם הפעמים הבודדות והקשות, שמצאתי עצמי בבית החולים, עם בעיות נשימה, ועם תקליט שחוזר על עצמו להרגיע ולשכנע את כולם, שאמנם כך זה נראה, אבל באמת לא היתה בכוונתי להתאבד.
וכשמתחילה ההשפעה, אין מה לומר, פתאום הגיע הגאולה. אין לי את כל הצרכים של האנשים ה'פשוטים' , כגון אוכל, או שינה. פתאום בבת אחת אני מוצא עצמי עם כוחות שכל יכולות לימוד ועבודה, עם סבלנות אין סופית, שלא מאפיינת אותי בלשון עדינה...
נשמע כיף? אני ממש לא ממליץ על החוויה, כי פתאום מגיע ה'בום', שמפיל אותך מאיגרא רמה לבירא עמיקתא, תחושת סבל בלתי תתואר, שהגוף זועק לשינה, אך אינו במצב שיוכל לאפשר זאת כלל. ואז זה מגיע לפעמים לכל מיני אותות מוזרים שהגוף שולח, כגון בצורך לנשום עמוק בשביל לשרוד, כי חסר חמצן בגוף, או שפתאום הלסת ננעלת, ובעיקר אני הופך להיות עצבני, שאוי לו למי שיתקרב אלי, וישמיע את קולו, בתוך המערבולת ההרים הטוחנות זו את זו שבין אוזני.
ואם זה לא מספיק, כדור השלג התגלגל, וגיליתי את 'תרופת הפלא', שמצילה אותי כל פעם ממוות לחיים, ה'אלכוהול', לא משנה איזה סוג, העיקר שיהיה לפחות 40 אחוז, ובכמות מספקת, עד שחשים סוף סוף, שהטירוף יורד, אני מתחיל לאבד קשר עם המציאות, בושות מכל הסביבה, נופל על המיטה, ובבוקר מתעורר, לעוד יום חדש של אלכוהול שזורם בדמי, עייפות המח, מעבודתו המייגעת והרציפה כמה ימים, ללא שום קשר לכוחותיו האמיתיים.
וכך ימים שלמים לאחר מכן אני שוכב כאבן דוממת ללא כוחות לחשוב להרגיש ולזוז. עד שפוקעת סבלנותי, ושוב אני יוצא במסע למצוא את שכל כך שנאה נפשי, וכל כך אהבה, ברגע זה שוכחים את כל הנזק, רק זוכרים את האור שבאנרגיה והעשיה, שכל כך חסרים לי, לאחר ימי החידלון, הערפול והחולשה.
Reactions: איז כף, אין דברים כאלה, יוסי לוינגר ועוד 10 משתמשים13 //