באחד האירועים המשפחתיים האחרונים, ישבתי לשוחח עם בת משפחה שסיפרה לי על ביביסיטר שעשתה לאחיינים שלה. בתמימות ילדותית מתוקה, הם שיתפו אותה בסיפור שהמסקנה הברורה ממנו הייתה הערכה עמוקה ללימוד: הם תיארו משהו מש חגיגי שאמא שלהם עשתה לכבוד בעלה כשעבר מבחן בכולל, או שמילא הספק רציני ביותר, לא בדיוק זוכרת.
מה שהשריש בהם התלהבות ואהבת תורה אמיתית
הילדים היו קטנים אמנם אבל הרי זה מה שנכנס להם לראש וללב ולא ייצא בעזרת השם.
הסיפור הזה נגע בי כל כך, שמאז אימצתי את המנהג גם אצלנו בבית. בכל פעם שהילדים או בעלי עוברים מבחן, עושים סיום – אנחנו דואגים לציין זאת בחגיגיות, מתלבשים יפה, מוציאים כלים של שבת וכו' כדי לתת להם הרגשה של חשיבות וסיפוק. ולילדים להעביר שזה שאבא סיים מבחן/ עושה סיום וכדומה- זה אירוע כל כך חשוב שבשבילו מוציאים כלים מיוחדים/ מתלבשים יפה וכן הלאה...
אשמח לשמוע מכן – יש לכן אולי עוד טיפים או רעיונות חמודים איך לתת ביום-יום הרגשה טובה ומעצימה ללומדים שלנו?
איך אפשר להעביר לילדי החיידר המתוקים, או אפילו לבחור ישיבה (במיוחד בתקופה הזו של הגיוס וכל זה), את המסר שאנחנו כל כך מעריכים ותומכים בהם, ושהם אלו שמחזיקים לנו את העולם? אשמח לכל רעיון שיעזור להשריש בהם את ההתלהבות הזאת, הציפייה המתוקה, ההרגשה הנעימה הזאת...
בברכת "ותן בנו אהבת תורה..."
הנושאים החמים
Reactions: חוי!, ש. נ. א., נהר זורם ומשתמש 1 נוסף4 //