• בעקבות ניצול הפורום למטרות אחרות ההרשאה לכתיבה והעלאת נושאים הינה רק למנויים, לקבוצות מקצועיות ולחכמת נשים.

בקשת תרומה קרן ההסעות

  • הוסף לסימניות
  • #1
ברצוני לתרום לקרן ההסעות
1. מה המספר טלפון שלהם לתרומות
2. האם אפשר להכניס שמות לתפילה ומי מתפלל
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

שלום לכל חברי הפורום היקרים,

אני כותב כאן מתוך תחושת שליחות, לאחר שנחשפתי למאבק של קבוצת זוגות שנמצאים בתוך 'מלחמה' משל עצמם – המלחמה על הקמת בית בישראל.
כולנו יודעים שבטיפולי פוריות, כל יום הוא נצח. הזמן הוא המשאב הכי יקר, והשעון לא עוצר מלכת. לצערנו, המלחמה הנוכחית יצרה מציאות שבה הבירוקרטיה, ביטולי התורים והעומס במערכת הבריאות דוחקים הצידה את הזוגות האלו.
הם נמצאים במירוץ נגד הזמן, וכל עיכוב של חודש בגלל בירוקרטיה עלול להיות קריטי. מדובר בחיים עצמם, בזכות הכי בסיסית וקדושה – להפוך להורים ולבנות המשכיות לעם ישראל.
הופצה עצומה דחופה שדורשת מהמדינה לא להפקיר את הזוגות האלו בגלל המלחמה. אנחנו מבקשים להכיר בטיפולים האלו כזכות יסוד שלא נדחית, ולהסיר את החסמים הבירוקרטיים שחונקים את התקווה.
אנא, הקדישו דקה אחת לחתום. זו לא רק חתימה, זו הושטת יד לאחים שלנו שנלחמים בשקט, בקושי ובציפייה.
קישור לחתימה על העצומה:

יהי רצון שבזכות הערבות ההדדית הזו, נזכה כולנו לשמוע רק בשורות טובות, ולראות בבניין בתים נאמנים בישראל
0 תגובות

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

ChatGPT Image Apr 6, 2025, 02_43_44 AM.png
ChatGPT Image Apr 6, 2025, 02_43_32 AM.pngאת התמונות האלה קיבלתי למייל אתמול בלילה בתוספת לגלוג עליז
אבל הסיפור לא התחיל אתמול

כבר מזה תקופה שאני משוחח עם הסובבים אותי על החשיבות לחשוב לעתיד חתונות ילדיהם, ובכלל
כשהשיחה כוללת גם דיבורים של 'למעשה' פתיחת קרן איפשהו ופשוט לשמור על הכסף שלא יאבד מערכו ובמקביל גם שיעבוד עבורך להוצאות עתידיות לטווך הרחוק בהחלט
כמובן שהשם S&P לא נעלם מתוכן השיחה עם הסברים פרקטיים איך ואיפה אפשר לרכוש קרן סל שעוקבת אחריו
חלקם מהנהנים בראש, 'אכן זה חשוב מאוד' וממשיכים הלאה
חלקם אפ' יוצרים קשר פעם נוספת לשמוע פרטים נוספים
ומיעוטם שאכן נוקטים ועושים פעולה

לי אישית לא אכפת, אני בסה"כ רוצה לתת את החומר למי שלא נחשף אליו מעולם ולא מבין משמעותה של מטבע, אינפלציה, ריבית דריבית, ועוד כעין אלו.

אבל אתמול...
אתמול היה יומם הגדול של כל המצקצקים- המקדימים החלו כבר בליל שישי...
אבל אתמול בכלל הרגשתי בניחום אבלים עם טלפון אחד אחרי השני,
'נו, מה תגיד עכשיו?'
'לא חייבים להיות אובר חוכם '
ועוד כהנה וכהנה פנינות חן (שנועדו בעיקר להשקיט את המצפון על שיטת ה'סמוך' שמונעת מהם לעשות פעולה לעתידם)

אז האמת שמי שרצה קיבל תשובה ארוכה ומפורטת
אני אשתף אותה כאן כי יש כאן עוד רבים שלקחו אחריות על עצמם ומרגישים צביטות בלב על המסכים האדומים והכותרות המפוצצות שבכל אתר ואתר

1. בהשקעה במדד אתה מאמין במדד שיעלה לטווח הרחוק מאוד
ואף בר דעת לא חושב שיכול להיות כלכלה שמובלת רק עם עליות בלי נפילות כי אחרת לא יהיה שום דרייב לשינויים ושיפורים
הנפילות בונות את הכלכלה
מי שחושב לטווח הרחוק רק רואה כאן הזדמנות עצומה להיכנס בכל הכח בתקופת המבצעים ולהרוויח עוד עליה
2. 'כל עוד לא מכרת לא הפסדת כלום' -המניה נשארה אותה מניה היא יכולה לעלות ולרדת
אבל אף אחד לא לקח לך שקל מהחשבון בנק כל עוד לא עשתי שום פעולה

3. משקיע טוב הוא משקיע מת- האמרה ידועה אבל המשמעות עכשיו מוחשית מאי פעם
אם את כל החשבונות והריזיקות לקחנו בעת הרכישה למה שעכשיו יהיו שינוים,
הפסיכולוגיה של 'הנה עכשיו זה יהיה שונה' מתעתעת בנו בלי הפסקה וכמובן בעידוד אתרי ומאמרי ה'כלכלה' שכולם מוזמנים לראות את המאמרים האלו נכתבים מידי חודש בחודשו זה שנים רבות על קריסתה הצפויה של הבורסה..
אז כן, עכשיו המסכים אדומים, אבל זה ממש לא הפתעה למשקיע הפסיבי לטווח הרחוק
זה בהחלט חלק מהאסטרטגיה שלנו

הדברים נכתבו כהגיגים בלבד בלי שום ידע מקצועי ויכולת יעוץ ויש לקחת הכל בהתאם

וכמובן שעל התמונות לא יכלתי להישאר חייב...
וזה מה שהוא קיבל בתמורה

image (43).png

🔁 השקעה = הרגל, לא אירוע


רוב האנשים מחכים לרגע המתאים כדי "להתחיל להשקיע".
אבל הרגע המתאים לא מגיע. החיים תמיד עמוסים, המסכים לפעמים ירוקים ולפעמים אדומים.
מי שמצליח – זה מי שפשוט הופך את זה להרגל. קבוע. אוטומטי. בלי דרמה.






📉 דווקא כשהכי קשה – שם ההזדמנות


כשהשוק בירידה – זה הרגע שבו רוב האנשים בורחים.
אבל ההיסטוריה מלמדת:
המשקיעים הכי רווחיים היו אלו שהמשיכו להפקיד גם כשכולם נבהלו.
הם קנו בזול – ומכרו ביוקר.
(או בכלל לא מכרו, כי הם משקיעים לטווח ארוך.)






🧠 מי שמפחד – מפסיד פעמיים


פעם אחת כשהשוק יורד והוא מוכר מתוך פאניקה,
ופעם שנייה כשהשוק עולה והוא כבר בחוץ.
הדרך להתמודד עם הפחד היא פשוט להבין מראש – הירידות הן חלק בלתי נפרד מהמסע.






🔄 אין טיימינג מושלם – יש התמדה


"אני אחכה שהשוק ירד", אומרים כולם.
אבל אף אחד לא באמת יודע מתי זה יקרה.
גם הגאונים של וול סטריט לא יודעים.
מה כן אפשר לעשות?
להתמיד. כל חודש קצת. זה כל הסוד.






📊 היסטורית, השוק תמיד עולה


גם אחרי משברים גדולים כמו:


  • 2000 – בועת הדוט-קום
  • 2008 – משבר הסאבפריים
  • 2020 – קורונה

המדדים לא רק חזרו למה שהיו – הם עלו הרבה יותר.
מי שהיה בפנים – חגג.
מי שנבהל – נשאר עם תסכול וכעס.






👨‍👩‍👧‍👦 זו לא רק השקעה כלכלית – זו השקעה בחיים לעתיד


אתה לא רק משקיע במדד.
אתה משקיע בעצמך, במשפחה שלך, בילדים שלך.
העתיד שלהם יכול להיראות אחרת לגמרי אם תתחיל היום, אפילו בסכומים קטנים.






💬 איך זה ייראה בעוד 15 שנה?


תאר לעצמך את הילד שלך עומד מתחת לחופה,
ואתה רגוע.
לא כי קיבלת ירושה, ולא כי עשית אקזיט.
אלא כי היית חכם והתמדת – כל חודש, סכום קטן.
מסתבר שהכל בחיים עניין של נקודת מבט.

איני מובטלת, חס ושלום. אני בתקופה מאתגרת של בדיקת כיווני תעסוקה אפשריים.
איני מפוטרת. אני עקרת בית מסורה שבוחרת להשקיע את נשמתה בילדים.
וכעת - איני טלפנית.
לא מתרימה. לא שנוררית. לא גבאית צדקה. לא מקבצת נדבות.
נראה לכם?!
אני עובדת במשרת טלמרקטינג בכירה.
תקנאו.

להתרווח בנינוחות תחת מזגן מפנק, להניע מעט את האצבעות ואת השפתיים, ולשלשל לכיס אחוזים מכל תרומה.
כן. תקנאו. מחר אני מתחילה.

הסתובבתי על כיסא מרופד בשכנוע פנימי עמוק שאני מרוגשת. כן. בטח יוצאות לכולם העיניים. הרמתי בביטחון את השפופרת והצלחתי להפיק קול חביב ורשמי כאחד. אם לא המצלמות שבמשרד - הייתי טופחת לעצמי על השכם.
נהמה מנומנמת ונזעמת התגלגלה לעברי מהמכשיר השחור:
"את לא מתביישת? לא שמעת על המושג 'גזל שינה'? ככה להעיר אנשים??"
"סליחה..." מלמלתי בעליבות, "אני מתנצלת, פשוט עכשיו זו לא שעת מנוחה רשמית, אז..."
"ואת עוד תכתיבי לי באיזו שעה לנוח! חוצפה של אנשים!"
צליל ניתוק גדע את המתקפה הזועמת.
פתיחה נפלאה לקריירה.

חייגתי מספר נוסף, והפעם נחסכו ממני הצעקות. מייד כשהשמעתי את שמי ואת משרתי הנעלה -
הקו נותק.
גם כן מזל.

בעל המספר הבא היה אנושי קצת יותר.
האישה מעבר לקו לא פסקה מלתחקר אותי על פעילות הארגון: כמות הנעזרים בו, מקרים מרגשים הזכורים לי, ועוד היד נטויה...
עניתי בסבלנות על מטח השאלות, מוסיפה ומשנה פרטים באדיבות דמיוני הקודח.
"אז תוכלי לסייע לנו?" העזתי לשאול לאחר דקות ארוכות.
"אה, אולי בפעם אחרת..." הגברת נעשתה קצרת רוח לפתע, כנראה התעייפה מהתחקיר שביצעה, מסכנה.
"בינתיים את זו שסייעת לי וסיפקת לי חומר לעבודה שאני כותבת, תודה לך". ניתוק.
לא הספקתי לומר "בבקשה".

במספר הבא ענה קול דק וצווחני:
"אמא נמצאת?" שאלתי בחביבות.
"אמאאאאאאאא!!" אטמתי את אזני בבהלה.
בדקות הבאות זכיתי להסבר מפורט על מעשיה של האם הדגולה:
"עכשיו היא מוסיפה את הנוגט ואת השקדים, אל תפריעי לה, זה ליומולדת שלי, שלא ייהרס!"
המתנתי בצייתנות. אולי אנסה את המתכון, נשמע טעים.
"הנה, היא מכניסה לתנור, קחי אותה. בעצם, עכשיו היא מכינה את הקומה השנייה..."
ניתקתי. בטח מספר הקומות בעוגה הוא כמניין שנותיה של הזאטוטה הצפצפנית. רק זה חסר לי.
אופס. שכחתי לאחל 'מזל טוב'.

זימרתי שוב את הפזמון: "שלום, מדברת זהבה מארגון החסד 'לב שלם'. מה שלומך?"
"הו, בוריך ה', תודה רבה שאת מתעניינת, זהבהל'ה!" התמוגג קול רועד מעט, "לא פשוט, אבל מה, חסדי ה' יום יום, לא מתלוננים. האמת שהגב כואב קצת עדיין, הכדורים שהתחלתי לקחת לפני חודש לא ממש עוזרים; אמרתי לרופא, מה שמו, שיהיה בריא... נו שוין, לפחות הרגליים כואבות פחות, מאז שישרואלק'ה הביא לי את המשחה הזו, נו... הצהובה. אבל הסוכר עדיין גבוה, אז..."
המהמתי בהשתתפות במקומות המתאימים. כעבור שעה ארוכה נמלטתי מהשיחה בעור שיני, לא לפני שהבטחתי להודות למנהלי ארגון החסד ששלחו אותי להתעניין בשלומה, שה' ישמור אותם.

הקשתי, מותשת, את סדרת המספרים הבאה.
נשיפה נרגשת. "הו, תודה שהתקשרת, כפרה עליך! בדיוק הגשתי פניה לקבלת סיוע, ועוד לא נעניתי. תוכלי לרשום את הפרטים, צדיקה?"
רשמתי. יש לי ברירה?!

"הלו" צעיר ורענן הצית בי תקווה קלושה. "שלום, מדברת זהבה מארגון החסד 'לב שלם".
"וואלה!! איך השגת שם עבודה? גם אני שלחתי לארגון קורות חיים! רגע, את נהנית שם? מה התנאים? והמשכורת?..."
יש לה באמת כושר רטורי נפלא, לא הצלחתי להשחיל מילה. אולי אמליץ עליה.

חייגתי בחיוך אירוני למספר הבא.
"את מתרימה עבור מישהו מסוים?" הקול החם והאכפתי הצית בי תקווה.
"גם, זאת אומרת... עכשיו לדוגמה אנחנו אוספים כסף לניתוח בחו"ל של ילד בן 9, שחולה במחלה".
"אוי!" הקול הרך נאנח בהשתתפות.
אז יש אנשים טובים בעולם. הרחתי את השטרות בקצה אפי.
"זה נורא. ה' ישמור, אפשר בבקשה את שמו לתפילה?"
מה אומר, אשריכם ישראל.

בשיחה הבאה נאלצתי להאזין למונולוג ארוך ומתנצל מאישה ש"היא לא כזאת, באמת". היא הייתה שמחה לתרום, אך בעקבות תקלה במכונת הכביסה שלה, הוצאת אישורי בניה, טיפולי שיניים, קניית שואב אבק, מזגנים ומיקסר, וחובות משכנתא נושנים - אין באפשרותה לעשות זאת. והיא מאד מתנצלת, היא בכלל לא כזאת, באמת.

לאחר שהרגעתי את רוחה ואיחלתי הצלחה בשיפוצים, חייגתי שוב, מחזירה את הרשמיות האבודה לקולי: "שלום, מדברת זהבה מארגון החס---"
"זהבי!! מה המצב? את לא מזהה? אל תגידי לי שלא זכרת את המספר שלי בעל פה! איזה קטע, נהיית קשוחה... אז מה קורה, שמעת מה הסיפור עם נעמה, שהייתה בכיתה המקבילה?"
שתהיה בריאה, בדיוק עליה נפלתי... לפחות שתתרום קצת. לבסוף פטרתי אותה בתירוץ של 'גזל זמן על חשבון שעות העבודה' ונמלטתי לשיחה הבאה.

ההיכרות עברה הפעם בשלום.
"אז תוכלי לסייע לנו?"
כחכוח קל בגרון. "אני צריכה לשאול את בעלי".
כמובן, מה השאלה, "אישה כשרה עושה רצון בעלה".
"ומתי תעני לי תשובה?" סוף סוף הרגשתי על קרקע בטוחה.
"תראי, זה לא פשוט. צריך קודם כל הצעות, ואחר כך נפגשים, ועד שמתחתנים לוקח זמן..."
אותי זה לא ממש הצחיק, משום מה. אולי את האצבעות שלי כן; הן רטטו על המקש האדום וניתקו, בלי שהספקתי להגיד יפה 'שלום'. אחר כך הן הקישו את הספרות הבאות ברשימה האינסופית, בעוד אני תוהה על טיבה של האנושות אשר על פני הגלובוס.
שיחה ממתינה, עוד אחת. במספר הבא לא עונים.

מחייגת שוב, באצבעות יבשות, חסרות כל לחלוחית של ציפייה.
מדקלמת במונוטוניות את הפזמון הקצר, מופתעת: "רק רגע בבקשה, אתן לך פרטי אשראי".
חשבתי שאני הוזה, כמתוך חלום הזנתי במחשב תרומה נכבדה ע"ס 18 שקלים, כמניין ח"י.
מבט בשעון, המשמרת הסתיימה. סיום מוצלח, החזיר לי את האמון בבני אדם.

מתחתי את איברי הקפואים מהמזגן המפנק, מחשבת במוחי את שווים של שני האחוזים שאקבל על עבודת הקודש שלי היום: 36 אגורות.
פעמיים ח"י!! אני מתרגשת, תוהה מה אעשה בשלל. אולי אתרום אותו בלב שלם לטלפנית הבאה שתתקשר אליי מחר, לאחר שאודיע על התפטרותי.

מבט אחרון במסך. חלונית מהבהבת, הודעה מחברת האשראי: סירוב. העסקה נכשלה.

צפוי כל כך, שאפילו לא מצמצתי.

חזרתי הביתה.
לא מובטלת, חס ושלום. לא מפוטרת, וגם כבר לא עובדת טלמרקטינג בכירה.

דפדפתי בהיסח הדעת בפרוג. לא מתוך שעמום, חלילה, הרי איני מובטלת! רק בשביל להשתחרר קצת מיום סוחט.

תגובה ישנה קפצה לי פתאום.
מרשעת אחת כתבה תגובה באשכול נזעם שדן בטלפנים סדיסטים וחסרי מצפון העוסקים בהטרדת אנשים להנאתם. היא שיתפה קטע קורע שעשתה לחפרנית אחת שהתקשרה לשגע אותה ולסחוט ממנה כסף. ענתה כסילה כאיוולתה, לקול תרועות ההמון.

בתחתית היו המון לייקים: מתפעלים, מזדהים, צוחקים.
הנעתי את האצבע בזעם לכיוון הלייק הכועס. הוא לא היה שם.
לא הייתה אפשרות ללייק בכלל.
בחנתי את המסך בעיניים מצומצמות.
ואז, ראיתי את שם הניק.
זו הייתה תגובה שלי.

הייתי אז במצב נפיץ, אחרי כמה ראיונות עבודה קשוחים, מחזיקה את הפלאפון בלפיתה נואשת, דרוכה לכל צלצול שיבשר סוף סוף על משרה. היא עצבנה אותי, והיא לא הראשונה. וזה לא בסדר. וזה לא חוקי. וזו חוצפה. ושערורייה. והיה צריך לשים לזה סוף.

הייתי אז הכי צודקת בעולם,
בדיוק כשם שהייתי היום, וכשם שהיו כל האנשים הטובים שענו לי מעבר לקו.

רק בזכות היום שעברתי, מצליחה להודות בלב שלם: החיים הם טלפון שבור.
עניין של נקודת מבט, כבר אמרתי לכם.
שלום לך,

האם אתה תופס את מלוא המשמעות של הרגע הזה? את הנשימה העצורה של ההיסטוריה? בזמן שעם ישראל כולו נאבק על קיומו הפיזי, כשדמנו נשפך ואדמתנו רועדת – מתחוללת מלחמה נוספת, אדירה, חריפה, ומכרעת לא פחות: מלחמה על נשמת עמנו, על כל יהודי ויהודייה. וזו מלחמה שדורשת את המעורבות המיידית והבלתי מתפשרת שלך!

כתוב בגמרא, אמירה שצריכה לרעוד בתוכנו:
"כל המונע אדם מללמוד תורה, כאילו גוזלו מנחלת אבותיו." תאר לעצמך את הכאב: אלפי נשמות יקרות – ילדים שעיניהם התמימות מחפשות אור, בני נוער שחייהם עומדים בפני צומת דרכים, ומבוגרים שכל חייהם חיו בריק רוחני – הם כאן, בינינו, אך בניתוק מוחלט. הם מעולם לא ידעו מהי שבת, מהי קריאת שמע, מהי תורה. נחלת אבותם, הזהות היהודית שלהם, השרשרת הקדושה שהתחילה במעמד הר סיני – נגזלת מהם! זו גזלה רוחנית איומה, מתמשכת, ורחמנא ליצלן – מורגשת בכל יום שעובר! (ר' שמעון גלאי)

אבל דווקא מתוך החושך העמוק ביותר של המלחמה, בוקע אור בוהק, כמעט עיוור מרוב עוצמתו!


אתה ודאי מרגיש את זה בכל פינה בישראל: לבבות נפתחים בבת אחת, נשמות צמאות נחשפות לאמת! עם ישראל כולו, מכל קצוות הקשת, מתחבר לשורשיו בעוצמה שלא זכינו לראות דורות רבים!

  • השיר "עוד יותר טוב" של אלייצור, הפך להמנון שמחזיר תקווה ואמונה גם בקרב הציבור החילוני!
  • המשפט המצמרר והבלתי נשכח של החטופה היקרה שברוך השם חזרה הביתה, "בדרך אמונה חזרתי", מהדהד בלבבות ומעיד על הכוח המופלא של האמונה ברגעי תופת!
  • סקרים אחרונים מראים תמונה מדהימה, כמעט על-טבעית: 37% מבני 18-35 בציבור החילוני מדווחים על התגברות אמונתם בה' מאז פרוץ המלחמה! תבין, כמעט מחצית מהצעירים בישראל, פתאום, מחפשים את הקדוש ברוך הוא!
"לב לאחים" היא לא רק עמותה – היא החזית הקדושה במלחמה הזו על הנשמות! אנחנו עדים יום יום לניסים גלויים שמתרחשים לנגד עינינו ממש עכשיו:

המספרים זועקים את זה – הם לא סתם סטטיסטיקה, הם צעקת נשמות! זהו צו השעה, זו הדחיפות ההיסטורית:
בתוך "לב לאחים" עצמה, הנתונים מטורפים:

  • אם לפני המלחמה היו לנו 100 בתי מדרש פעילים ברחבי הארץ, היום יש כבר 172! זו עלייה של למעלה מ-70% בתוך חודשים ספורים!
  • אם היו לנו 63 מדרשיות לנערים, היום יש כבר 98!
  • ואם היו רק 2,300 נשמות שמתקרבות בשנה, היום יש יותר מ-6,000 נשמות חדשות שמתקרבות ומתחברות – בתוך שנה!
והזעקה הגדולה מכולן מגיעה דווקא מכאן, מ"לב לאחים" עצמה – זה פשוט בלתי נתפס: אם פעם השקענו הון עתק, עשרות ומאות אלפי שקלים, בפרסום אגרסיבי כדי שאולי נצליח למשוך מישהו מנותק להתעניין, והיה צריך צוות שלם כדי לשכנע אותו – היום, מתחילת המלחמה, לא הוצאנו שקל אחד על פרסום אצל הציבור החילוני!

הם פשוט דופקים על דלתות "לב לאחים" – אלפים מהם! – ומתחננים להיכנס! הם צמאים ללמוד! הם רוצים להכיר את הקדוש ברוך הוא! הם רוצים לחזור הביתה!

אבל "לב לאחים" כבולה! קשורה בחבלים של מציאות כלכלית אכזרית! אנחנו נאלצים לומר להם, בלב כואב: "אין מספיק כסף כדי להכניס אתכם!"
כל הסניפים שלנו בארץ מתחננים, זועקים לפתוח עוד כיתות, עוד חוגים, עוד פעילויות. יש עוד אלפי נשמות צמאות ליהדות, שרוצות לחזור הביתה, אבל הידיים שלנו קשורות, ואנחנו לא יכולים להושיט עזרה לכולם!

זה פיקוח נפש ממש! זהו צו השעה שאי אפשר לחכות איתו אפילו רגע אחד נוסף! אם אתה זוכה ללמוד תורה, אם בניך זוכים להכיר את הקדוש ברוך הוא – למה הם לא יוכלו?! איך נוכל לעמוד מול הכיסא הכבוד ולומר שלא פעלנו ברגע האמת, ברגע של ההתעוררות הגדולה ביותר בדורות?!

אסור לנו לחזור על הטעות ההיסטורית – זו אזהרה שאסור להתעלם ממנה!
הרב אורי זוהר זצ"ל, הענק שחזר בתשובה והבין את גודל הרגע, אמר במפורש ל"לב לאחים" כמה שנים אחרי מלחמת ששת הימים (שגם בה היו ניסים גלויים והתעוררות אדירה): "הפסדנו עשרות אלפי נשמות, אם לא מיליוני נשמות, שרצו לחזור לאביהם שבשמיים, ולא הספיקו! כי היצר הרע גרר אותם שוב בחזרה." היום, זו ההזדמנות האחרונה שלנו לתקן! זו ההזדמנות של הדור הזה שלא תחזור!

תאר לעצמך את הכוח העצום שיש לך בידיים, ואת הנחת שזה עושה בשמיים, עכשיו, בזמן שאנו זקוקים לכך יותר מכל – זה יכול להכריע את הכף!


כדי שתבין את המשמעות העצומה של האנשים שבאים אלינו, הנה סיפור טרי אחד מני רבים, שממחיש את גודל הרגע והצימאון: "אחד שהגיע ללמוד ב'לב לאחים', עובד ביחידה 8200. אדם מבריק, רחוק שנות אור מכל עניין יהודי. אבל עם פרוץ המלחמה, הוא הרגיש בעצמותיו, בנשמתו, שזו יד עליונה מובהקת שעושה את כל הניסים שאנחנו רואים. הוא מעיד על עצמו שהוא לא ידע שהקדוש ברוך הוא קיים (חלילה), והתחיל לחפש בטירוף אחר ההשגחה העליונה הזאת. הוא הלך לבודהיזם, לאיסלאם, לנצרות – ולא מצא שם תשובות, רק ריקנות. יום אחד מישהו זרק לו משפט: 'לך לכותל'. הוא הלך לכותל, ופגש שם יהודי יקר (עובד ב'לב לאחים'), והם החלו לדבר. אחרי כמה זמן, האברך הזה, במסירות נפש, הצליח להביא אותו לבית מדרש של 'לב לאחים'. היום, אותו בחור מ-8200, לומד ברוך השם חצי יום, ומתקדם בצעדי ענק!" זה רק סיפור קטן אחד מתוך מיליוני סיפורים אפשריים של נשמות שנצלו! כל מי שזכה לחזור בתשובה – עיניו בורקות מאושר שאין כדוגמתו, ואתם שומעים אותם אומרים בנחרצות: "לא משנה מה יקרה, אני לא עוזב את הגמרא בחיים!"

הנחת הזו, כשאנחנו משיבים את ילדיו האהובים של הקדוש ברוך הוא בחזרה אליו – היא בלתי נתפסת! זו הצלחה רוחנית שהיא גדולה מכל ניצחון צבאי, והיא זו שתביא לנו את הישועה!

וזו לא רק מצווה גדולה, זוהי השגחה פרטית אדירה עבורך ועבור משפחתך – הבטחות ישירות מגדולי עולם – ברגעים אלו ממש!


  • הבטחה אדירה בגמרא (בבא מציעא פ"ה): "כל מי שמלמד את בן עם הארץ תורה, גם אם הקדוש ברוך הוא גזר עליו גזרה – הגזרה מתבטלת!" וגדולי הדור שליט"א, מפרשים וקובעים חד משמעית: ומי שתומך ב"לב לאחים" שהם ילמדו את בן עם הארץ – גם עליו (התורם), מי שנגזר עליו גזרה – הגזרה מתבטלת! זו הבטחה ישירה מהקב"ה!
  • החפץ חיים זצוק"ל אמר (בספר "שם עולם"): "מי שתורם לזיכוי הרבים – נולדים לו בנים תלמידי חכמים!" ומי שתורם מעל ליכולתו – יכול לעשות תנאי מפורש עם הקדוש ברוך הוא: "אני תורם מעל כפי יכולתי כדי לקרב את בנך הרחוקים ממך, ואני מבקש בזכות זאת ככה וככה", והקדוש ברוך הוא מקיים לו את זה, מילה במילה, כי הוא אוהב שפועלים למענו!
  • המשנה במסכת אבות (פרק ה' משנה י"ח): "כל המזכה את הרבים – אין חטא בא על ידו."
  • החזון איש זצוק"ל אמר (בקובץ אגרות פ"ג): "חינוך הדור הבא הוא ראשית חובתנו להשיב לב הבנים לאביהם שבשמיים."
  • רבי חיים מוולוז'ין זצוק"ל אמר: "האדם לא לעצמו נברא, אלא רק להועיל לאחרים."
אומר ר' שמעון גלאי שליט"א: כתוב בגמרא שכל מי שמונע את השני מללמוד, כאילו גוזלו מנחלת אבותיו. התורה היא יורשה לכל יהודי באשר הוא. ואם מלמדים תורה, אז זוכים להשיב גזלה, כי גזלו את הנשמות האלה מהסבא שלהם ומהאלטר סבא שלהם.

ולב לאחים, שדואג להחזיר נשמות שגזלו אותן מנחלת אבותם, אשריהם ואשרי כל מי שיתמוך בהם, ויזכה בשותפות אדירה זו, ללא תחרות. ואם עוזרים ל"לב לאחים", עוזרים לקדוש ברוך הוא להחזיר לו את הילדים שלו. באים ילדים שאין להם שום מושג, שום מושג, מה זה שבת, מה זה קריאת שמע, מה זה תורה. אין לנו מושגים להבין כמה נחת זה עושה לקדוש ברוך הוא.

וכל זה מקרב את הגאולה באופן ממשי, מוחשי, ובקצב שטרם נראה – זו האמת! שמחזירים את הנשמות לחלק אבותם.






זה הרגע שלך – עכשיו! – אל תחמיץ את הזכות ההיסטורית הגדולה מכולן!



אל תחכה אפילו שנייה אחת נוספת! הזמן אוזל, הנשמות זועקות! זו ההזדמנות האחרונה וההיסטורית שלך להיות שותף בקירוב הגאולה, להוסיף זכויות עצומות לעם ישראל – דווקא עכשיו, כשזכויות אלו קריטיות מאין כמותן להצלתנו הרוחנית והפיזית!

הפעולה שלך היום – היא הצלה של נשמות, והבטחת עתיד רוחני לעם ישראל כולו!
תן ל"לב לאחים" את הכוח לפתוח את השערים לאלפי נשמות שזועקות ללמוד! היה אתה המפתח לגאולה של נשמות ישראל! בוא נסיים את הגלות הזו יחד!

לחץ כאן עכשיו ותרום – חולל שינוי אמיתי ובלתי הפיך למען עתיד עם ישראל!
[כפתור / קישור בולט, גדול, זוהר, אדום ומהבהב במיוחד לתרומה מאובטחת – לא ניתן לפספס!]

חשוב לדעת (וכדאי שתדע):

  • ניתן לתרום מכספי מעשר! זו מצווה גדולה, המשלבת עשיית חסד עצום עם מצוות מעשר כספים, וכך תרומתך כפולה ומכופלת!
  • התרומה מוכרת לצורכי מס לפי סעיף 46! תרומתך הגדולה מזכה אותך גם בהחזר מס – כך שאתה גם זוכה למצוות עליונות, גם מקרב את הגאולה, וגם נהנה מהטבה כספית משמעותית!
רוצים לשמוע עוד? רוצים לטבול בעוד סיפורי התעוררות מרגשים מאין כמותם? סיפורים שיגרמו לכם להזיל דמעה ולחוש גאווה יהודית? פשוט השיבו למייל זה עם המילה "סיפורים", ונשלח לכם אוצרות של ממש – סדרת סיפורים שתרגש אתכם עד עמקי נשמתכם!

בתודה עצומה, בתפילה לגאולה שלימה, ולשלום עם ישראל, בהערכה שאין לה סוף, בציפייה ובאמונה גדולה לביאת המשיח,

נתנאל קפלן

לתרומה:

https://charidy.com/levleachim/r22?utm_source=c_whatsapp

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  3  פעמים
למעלה