הנושאים החמים
הגולם החולם
משתמש מקצוען
- הוסף לסימניות
- #1
לכבוד המנהלים, האם לא כדאי פרק תהילים מסוים, קצר ושגור על הלשון, שיאמרו אותו שוב ושוב, מאשר פרקים ארוכים שקשה לאומרם תוך כדי קריאת עדכונים? מה אומרים??
התייעצות פרק תהילים
- פותח הנושא הגולם החולם
- פורסם בתאריך
-
- תגיות
- תהילים
שמעון963852741
משתמש פעיל
- הוסף לסימניות
- #2
לדעתי, לא.
פרק תהילים שיאמרו שוב ושוב יהפוך לאמירת אגב כזו.
לצערי קצת כמו התפילה אצל רבים מאיתנו.
עדיפה ההתחדשות.
פרק תהילים שיאמרו שוב ושוב יהפוך לאמירת אגב כזו.
לצערי קצת כמו התפילה אצל רבים מאיתנו.
עדיפה ההתחדשות.
- הוסף לסימניות
- #4
תמיד אפשר לדפדף הלאה..
נראה לי שהמטרה היא לאלה שרוצים לומר יחד עם ציבור גדול וחשוב פרק ביום באופן קבוע ומסודר
תודה רבה ל @ניהול האתר ול @הכלבויניק על הפרק היומי..
אני ממש אוהב את הרעיון ומרוצה ממנו.
נראה לי שהמטרה היא לאלה שרוצים לומר יחד עם ציבור גדול וחשוב פרק ביום באופן קבוע ומסודר
תודה רבה ל @ניהול האתר ול @הכלבויניק על הפרק היומי..
אני ממש אוהב את הרעיון ומרוצה ממנו.
פרוגבוט
תוכן שיווקי
פוסטים חדשים שאולי לא קראת....
אתגר יומי
יציאת מצרים • אתגר 453
אני מעלה את האתגר של @שבשבה , באיחור ניכר עקב תקלות טכניות.
@מנהל ai מקווה שזה בסדר...
________________________________________________________________________
תודה רבה ל @משתמש חדש דנדש על האתגר היפה, לכל המדרגים, ול @מנהל ai על הניהול הבאמת מסור.
האתגר יהיה על תמונות מיציאת מצרים, עם דגש על תמונה איכותית מרשימה וריאליסטית, שיכולה להיות על כל סצנה, בין מהשיעבוד, מהמכות, מהיציאה, ואפילו מהמרדף של המצרים וקריעת ים סוף. וכמובן ניתן להוסיף תוכן הומוריסטי בתמונה.
כללי האתגר:
בכל הודעה ניתן להעלות יצירה אחת בלבד.
היצירה נוצרה במיוחד לצורך האתגר ובבינה מלאכותית בלבד.
יש להעלות תמונה בפורמט JPG או PNG בלבד (קבצי webp לא נתמכים).
לפני ההשתתפות באתגר, חובה לקרוא את חוקת האתגרים.
נא לוודא שהתמונה עומדת בכללי האתר.
לפי כללי פרוג, אין להעלות תמונה של בנות מעל גיל 3.
פטפטת בנספח בלבד!
זמני האתגר:
מעכשיו ועד הערב בשעה 23:59.
שימו לב! יצירות שיעלו אחרי השעות המותרות ימחקו על ידי המנהל!
דוגמאות:
השיעבוד.
מכת ברד
יציאת מצרים
מצרים רודפים אחרי בנ''י
אז קדימה, בהצלחה!
@מנהל ai מקווה שזה בסדר...
________________________________________________________________________
תודה רבה ל @משתמש חדש דנדש על האתגר היפה, לכל המדרגים, ול @מנהל ai על הניהול הבאמת מסור.
האתגר יהיה על תמונות מיציאת מצרים, עם דגש על תמונה איכותית מרשימה וריאליסטית, שיכולה להיות על כל סצנה, בין מהשיעבוד, מהמכות, מהיציאה, ואפילו מהמרדף של המצרים וקריעת ים סוף. וכמובן ניתן להוסיף תוכן הומוריסטי בתמונה.
כללי האתגר: בכל הודעה ניתן להעלות יצירה אחת בלבד. היצירה נוצרה במיוחד לצורך האתגר ובבינה מלאכותית בלבד. יש להעלות תמונה בפורמט JPG או PNG בלבד (קבצי webp לא נתמכים). לפני ההשתתפות באתגר, חובה לקרוא את חוקת האתגרים. נא לוודא שהתמונה עומדת בכללי האתר. לפי כללי פרוג, אין להעלות תמונה של בנות מעל גיל 3. פטפטת בנספח בלבד!זמני האתגר:מעכשיו ועד הערב בשעה 23:59.
שימו לב! יצירות שיעלו אחרי השעות המותרות ימחקו על ידי המנהל!
דוגמאות:
השיעבוד.
מכת ברד
יציאת מצרים
מצרים רודפים אחרי בנ''י
אז קדימה, בהצלחה!
12 תגובות
3K תגובות
אשכולות דומים
הרב @פנחס ע כתב כאן פוסט מטלטל עם רעיון מהפכני. וביקש לפרסם מעל כל במה. פרוג זו הבמה מספר 1 של הציבור החרדי. ולכן מתפרסם כאן. חשוב שתביעו דעתכם ושתפו ברעיונות לתופעה הכאובה. מה הפתרון, האם מה שהוא כתב בפוסט ישים, האם אתם מכירים ישיבות ייעודיות לגרושים וכו' וכו'.
"בדפים הבאים נדון על בעיה שמשום מה מושתקת, ושמא בכוונה... וכפי שנבאר אי"ה בהמשך. מה שבעיה זו מושתקת ודאי אין זה בגלל שבעיה זו אינה משמעותית. אדרבה, רבים חללים הפילה. אמנם לא נעים להיות זה שמציף את הנושא, ובכל אופן חייבים שמישהו ירים את הכפפה.
נשתדל ככל האפשר שלא ללכת סחור סחור ולתמצת במילים, יודגש מראש כי את הבעיה אנחנו נציג ככל יכולתנו, וגם נציע פתרון. אמנם הדברים, הבעיה וכל שכן הפתרון אינם "תורה מסיני" ונשמח לקבל הערות והארות.
ובכן, לא אחד ולא שנים נחשפו למצב דורנו בו פעמים רבות, רבות מדי, הנישואין עולים על שרטון.
אין כאן המקום ואין זה הנושא מדוע מתרחשת תופעה כאובה זו, וכבר ספדו מספיק ספדנים על דור העקבתא דמשיחא ועל שלל תחלואיו. ובכל אופן המצב הינו מדאיב ונוגע ללב. לראות בחורים שעודם גלוחי סנטר, במיטב מחלצות, בשנות הבחרות והשיא, שעדיים היה לגדול, שכל רבותיהם בישיבה צפו להם עתיד מזהיר, אך מסובב הסיבות בחר להם מסלול שונה. ייתכן אפילו שדבר זה אירע באשמתם, שלא השכילו להבין היטב את מהות הליך הנישואין אליו הם צועדים, ולא קלטו מה טומנת בחובם התחייבותם תחת החופה "ואנא.. איזון... ואפרנס יתייכי כהילכת גוברין יהודאין" ואת שאר חובותיהם כלפי האשה. ופעמים רבות הגם שידעו היטב והתכוננו בכל לב ונפש לקראת השלב המכריע בחייהם, קורית תקלה המכוונת משמים והשידוך מתפוצץ. וכאן זה רק מתחיל...
בשלב זה הינם נכנסים למערבולת אינסופית. תהליך הגט עצמו הינו מורכב עד מאוד, לא תמיד האשה מתרצה ללכת כפי שבאה, פעמים רבות דרישותיה הם מעל ומעבר לשורת הדין ואכמ"ל, ובמיוחד שלא זה הנושא, רק לצורך ציוריות המצב נציג אותו בפן הכי אומלל.
והנה לאחר שבס"ד סוף סוף הצליח החתן לסיים את ההליך ולהשתחרר מעגינותו לעיתים הוא נכנס לפרק האיש מקדש שלב ב', ולפעמים הוא נזקק להתאוששות ארוכה. לא אחת הוא חושש ליפול שנית למצב בו היה, וחששו מסחרחרה נוספת שכזו מעפיל על רצונו הכן להקים בית נאמן בישראל, ולבנות משכן לה' בתחתונים.
ולמעשה ישנם בינינו הרבה אברכים צעירים שלא מוצאים את מקומם.
לחזור לישיבה אינם יכולים, אם בגלל "מה יאמרו" ואי הנעימות, ובעיקר בגלל תקנת אביר הרועים מרנא הגר"ח (כך ע"פ השמועה) שתיקן בועד הישיבות לפני רבות בשנים שלא ילמדו בישיבות כאלו שנישאו בעבר. וגם אם אין זאת מתקנתו, המציאות היא שראשי הישיבות מסרבים, ובצדק, לקבל בחזרה את הבוגרים שכבר נישאו בעבר, בחורים אינם צריכים להיות שותפים לשיח על בעיות של גרושים, ולא של נשואים, הלב שלהם חלש בשביל זה.
ובמצב כזה הגרוש צריך ללכת ללמוד בכולל אברכים. אמנם, גם בכולל יש לו אי נעימות רבה, אבל יש פיצוי בדמות המלגה הזעומה, שהוא נזקק לה נואשות בכדי לכסות את שכירות החדרון הטחוב בו הוא מתגורר (במקרים רבים ההורים אינם מעוניינים להחזיר הביתה בן גרוש, מחמת שהדבר מהווה עליהם מעמסה נפשית ופיזית) ולשלם את חובות העבר, ובמקרה שהוא גם מחויב לשלם מזונות המצב מורכב עוד יותר... ובגלל כל האמור ישנה עדיפות לאברך היקר והמסכן ללכת לכולל למרות שגם מקום זה אינו מקום טבעי ונוח עבורו, ואינו מהווה לו חממה לגדול בתורה ויראת שמיים.
דא עקא, שמסגרת כולל אינה מכסה ג' סדרים, וק"ו שאינה מכסה את בין הסדרים והלילות. והלב נכמר על אותו בחור צעיר שמוטל כעת במצב נואש כזה, ללא חְברה וללא אשה. בדרך כלל אם יש ילד, הילד נשאר אצל אימו (מסיבות מובנות) וגם עם הצער הזה הגרוש נאלץ להתמודד. מסגרת כולל לא בונה אישיות, ומאידך אין לגרוש שום זירה בה הוא יגדל, אין לו מי שידחוף אותו לכיוון הנכון.
נכון, ההורים פעמים רבות מחזירים הביתה, ומארחים בחיבה, מספקים ארוחות חמות, ולפעמים גם מכסים לו את החובות, אבל זה לא זה. הורים אינם חְברה, ועוד יותר אינם אשה. הורים זה לא כותל מערבי שאפשר לשפוך אליו את הלב, והבן לא תמיד יכול למצוא בכך את כל נחמתו. ובכל אופן ברור שזהו מצב טוב יותר, אם כי לא אידיאלי. (כמובן שהאידיאלי הוא מצב של נשוי, אמנם הדברים אמורים גם כלפי מצב ארעי זה, של טרום נישואין פרק ב', שאינו מצב ראוי)
יש מקרים בהם מלגת הקיום של הכולל לא מספיקה בכדי לקיים את כל צרכיו הכספיים המינימאליים הכוללים לחם צר ומים לחץ, והאברך הצעיר, שעוד יכול היה לאזור מתנים ולהאיר את העולם יוצא לשוק העבודה הפרוץ... ורבים חללים נפלו ומקום קבורתם לא נודעו...
ופה מגיע האבסורד הגדול, שבעוד ולנשים חד הוריות הקהילה דואגת, וארגוני נשים חרדיים ושאינם (ואין זה המקום להאריך בדעות המסולפות של מנהלי הארגונים הללו בסגנון "מ. מיכאלי") טורחים למלאות כל מחסורם, לעיתים תוך כדי נגיסות בבעל לשעבר, (פעמים רבות שלא בצדק כלל!) דוקא לגברים, שע"פ המקובל בעולם התורה אינם יוצאים לעבוד, וממילא הכסף פחות מצוי אצלם, איש אינו דואג.
לסיכום: מדובר בבחור צעיר שההבדל בינו לחברו מעוכב השידוך שנותר בישיבה הוא בכך שבנוסף לגיל המתבגר השווה לשניהם, לידידינו המדובר נוספה גיבנת ה"גרוש" שמורידה את מניותיו בשוק השידוכים, כשהיא יוצרת ספקולציות לגבי עברו "המפוקפק" ולכלוכים והשמצות מ"בחירת ליבו" בעבר. מצבו הכספי בכי רע, בייחוד כשהוא נאלץ לשלם הון רב מעל ומעבר לצורך האמיתי לגרושתו, שלצידה עומדים ארגוני הנשים והפמניסטים, בכדי שיזכה לראות את ילדיו אחת ל... וגם זה בחסד רב. אין לו שום משענת פיזית נורמלית, שעות רבות עוברות עליו בשיעמום ובדכאון, ללא חברה הגונה ומסודרת. דירתו אולי אינה במרתף טחוב חסר חלונות מתחת האדמה שורץ עכברושים, אך ודאי לא בסביון... והיצר הרע מאיים עליו כדרכו בסכינים שלופות מכל הכיוונים כשאין לו מי שיסייע לו בהתמודדות הקשה.
מי יודע כמה "נתיבות המשפט" איבדנו בגלל המצב העגום הזה?
מה עוד, שהידיעה שכך הוא מצבו של גרוש, שהוא אומלל עשרת מונים מגרושה, מהווה מאזן אימה לנישואין תקינים. כי כשהאשה (הגרושה בפוטנציאל) יודעת שבמצב של גט המפסיד העיקרי יהיה הבעל היא מנצלת זאת. וד"ל.
ולכן לעניות דעתי הפתרון צריך להיות בהקמת מסגרת ישיבתית לבחורים פרק ב'. מסגרת שתהיה ממוצעת בין כולל לישיבה. מסגרת שתדאג לצרכים הכלכליים של הגרושים, במילגה ראויה לשמה (ניתן להשוות זאת להורים, שישלמו לכל בן כפי צורכו, כך המסגרת תדאג למימון לכל אחד כפי מחסורו). מסגרת שתעזור להם לחיות חיים בריאים בחברה תורנית. מסגרת שתתן להם טעם בלימוד למרות צערם הקשה. ניתן לשלב בתוך המסגרת איש המבין בנפש האדם שיטפל בחרדות ובפחדים, ויניע את הגרושים לבנות את חייהם מחדש. מקום שיכלול פנימיה ואוכל, משגיח וראש ישיבה, (כמובן שהחלק של שיעורים יומיים פחות מתאים) מקום בו יוכלו לפרוק את ליבם באוזני חברים לצרה. שירגישו שאינם שונים ורעים. שיתנו להם הדרכות המתאימות למצבם. (חיפשתי בקול הלשון הדרכות לבחורים מיש"ק ומיש"ג הכנה לחיי אברכות, טיפים לנישואין ולשלום בית ולחינוך ילדים, לכל מצב... אבל טיפים לגרושים לא מצאתי, ולא אף ספר עזר והדרכה- כלום!) שיספקו להם מקום שלא יצטרכו לבלות לילות חשוכים לבד עם מחשבות דמיוניות. שיתנו להם תחרותיות בלימוד ורצון להצליח. שיתנו להם תקווה לעתיד טוב יותר. ובעיקר- שידאגו שישמרו על היראת שמיים שלהם.
כמובן צריך לשאול את גדולי ישראל שליט"א איך וכיצד להקים מקום שכזה באופן שיהיה הראוי ביותר ועוד ועוד, והתוכנית להקמת מקום שכזה לא מסתיימת ואפילו אינה מתחילה במאמר על פני 2 דפי A4 אמנם את הנושא הזה צריך להציף, ולתור אחרי פתרון ראוי.
הערה חשובה: כותב הדברים ב"ה נשוי באושר ובאושר עם אשת נעוריו, בעז"ה ביחד עד 120 אמנם נזקקתי לנושא בעקבות כמה בני משפחה וידידים שהגיעו למצב החמור הנזכר, ואין מושיע!
אנא מי שימצא חן בעיניו, תעשו עם זה משהו, ואם אין בכחם לפחות תפרסמו בכל במה אפשרית.
שלישית, אינני לוקח אחריות על הפתרון שהצעתי אבל הבעיה היא בעיה קשה, וחייבים שמישהו ימצא לה פתרון כלשהו, צריך להציף אותה
מצרף מאמר מטלטל , אולי יהיה לתועלת ומישהו ירים את הכפפה. ענין זה לא מוצה בישיבות ויכול לספק משרות חשובות..."
"בדפים הבאים נדון על בעיה שמשום מה מושתקת, ושמא בכוונה... וכפי שנבאר אי"ה בהמשך. מה שבעיה זו מושתקת ודאי אין זה בגלל שבעיה זו אינה משמעותית. אדרבה, רבים חללים הפילה. אמנם לא נעים להיות זה שמציף את הנושא, ובכל אופן חייבים שמישהו ירים את הכפפה.
נשתדל ככל האפשר שלא ללכת סחור סחור ולתמצת במילים, יודגש מראש כי את הבעיה אנחנו נציג ככל יכולתנו, וגם נציע פתרון. אמנם הדברים, הבעיה וכל שכן הפתרון אינם "תורה מסיני" ונשמח לקבל הערות והארות.
ובכן, לא אחד ולא שנים נחשפו למצב דורנו בו פעמים רבות, רבות מדי, הנישואין עולים על שרטון.
אין כאן המקום ואין זה הנושא מדוע מתרחשת תופעה כאובה זו, וכבר ספדו מספיק ספדנים על דור העקבתא דמשיחא ועל שלל תחלואיו. ובכל אופן המצב הינו מדאיב ונוגע ללב. לראות בחורים שעודם גלוחי סנטר, במיטב מחלצות, בשנות הבחרות והשיא, שעדיים היה לגדול, שכל רבותיהם בישיבה צפו להם עתיד מזהיר, אך מסובב הסיבות בחר להם מסלול שונה. ייתכן אפילו שדבר זה אירע באשמתם, שלא השכילו להבין היטב את מהות הליך הנישואין אליו הם צועדים, ולא קלטו מה טומנת בחובם התחייבותם תחת החופה "ואנא.. איזון... ואפרנס יתייכי כהילכת גוברין יהודאין" ואת שאר חובותיהם כלפי האשה. ופעמים רבות הגם שידעו היטב והתכוננו בכל לב ונפש לקראת השלב המכריע בחייהם, קורית תקלה המכוונת משמים והשידוך מתפוצץ. וכאן זה רק מתחיל...
בשלב זה הינם נכנסים למערבולת אינסופית. תהליך הגט עצמו הינו מורכב עד מאוד, לא תמיד האשה מתרצה ללכת כפי שבאה, פעמים רבות דרישותיה הם מעל ומעבר לשורת הדין ואכמ"ל, ובמיוחד שלא זה הנושא, רק לצורך ציוריות המצב נציג אותו בפן הכי אומלל.
והנה לאחר שבס"ד סוף סוף הצליח החתן לסיים את ההליך ולהשתחרר מעגינותו לעיתים הוא נכנס לפרק האיש מקדש שלב ב', ולפעמים הוא נזקק להתאוששות ארוכה. לא אחת הוא חושש ליפול שנית למצב בו היה, וחששו מסחרחרה נוספת שכזו מעפיל על רצונו הכן להקים בית נאמן בישראל, ולבנות משכן לה' בתחתונים.
ולמעשה ישנם בינינו הרבה אברכים צעירים שלא מוצאים את מקומם.
לחזור לישיבה אינם יכולים, אם בגלל "מה יאמרו" ואי הנעימות, ובעיקר בגלל תקנת אביר הרועים מרנא הגר"ח (כך ע"פ השמועה) שתיקן בועד הישיבות לפני רבות בשנים שלא ילמדו בישיבות כאלו שנישאו בעבר. וגם אם אין זאת מתקנתו, המציאות היא שראשי הישיבות מסרבים, ובצדק, לקבל בחזרה את הבוגרים שכבר נישאו בעבר, בחורים אינם צריכים להיות שותפים לשיח על בעיות של גרושים, ולא של נשואים, הלב שלהם חלש בשביל זה.
ובמצב כזה הגרוש צריך ללכת ללמוד בכולל אברכים. אמנם, גם בכולל יש לו אי נעימות רבה, אבל יש פיצוי בדמות המלגה הזעומה, שהוא נזקק לה נואשות בכדי לכסות את שכירות החדרון הטחוב בו הוא מתגורר (במקרים רבים ההורים אינם מעוניינים להחזיר הביתה בן גרוש, מחמת שהדבר מהווה עליהם מעמסה נפשית ופיזית) ולשלם את חובות העבר, ובמקרה שהוא גם מחויב לשלם מזונות המצב מורכב עוד יותר... ובגלל כל האמור ישנה עדיפות לאברך היקר והמסכן ללכת לכולל למרות שגם מקום זה אינו מקום טבעי ונוח עבורו, ואינו מהווה לו חממה לגדול בתורה ויראת שמיים.
דא עקא, שמסגרת כולל אינה מכסה ג' סדרים, וק"ו שאינה מכסה את בין הסדרים והלילות. והלב נכמר על אותו בחור צעיר שמוטל כעת במצב נואש כזה, ללא חְברה וללא אשה. בדרך כלל אם יש ילד, הילד נשאר אצל אימו (מסיבות מובנות) וגם עם הצער הזה הגרוש נאלץ להתמודד. מסגרת כולל לא בונה אישיות, ומאידך אין לגרוש שום זירה בה הוא יגדל, אין לו מי שידחוף אותו לכיוון הנכון.
נכון, ההורים פעמים רבות מחזירים הביתה, ומארחים בחיבה, מספקים ארוחות חמות, ולפעמים גם מכסים לו את החובות, אבל זה לא זה. הורים אינם חְברה, ועוד יותר אינם אשה. הורים זה לא כותל מערבי שאפשר לשפוך אליו את הלב, והבן לא תמיד יכול למצוא בכך את כל נחמתו. ובכל אופן ברור שזהו מצב טוב יותר, אם כי לא אידיאלי. (כמובן שהאידיאלי הוא מצב של נשוי, אמנם הדברים אמורים גם כלפי מצב ארעי זה, של טרום נישואין פרק ב', שאינו מצב ראוי)
יש מקרים בהם מלגת הקיום של הכולל לא מספיקה בכדי לקיים את כל צרכיו הכספיים המינימאליים הכוללים לחם צר ומים לחץ, והאברך הצעיר, שעוד יכול היה לאזור מתנים ולהאיר את העולם יוצא לשוק העבודה הפרוץ... ורבים חללים נפלו ומקום קבורתם לא נודעו...
ופה מגיע האבסורד הגדול, שבעוד ולנשים חד הוריות הקהילה דואגת, וארגוני נשים חרדיים ושאינם (ואין זה המקום להאריך בדעות המסולפות של מנהלי הארגונים הללו בסגנון "מ. מיכאלי") טורחים למלאות כל מחסורם, לעיתים תוך כדי נגיסות בבעל לשעבר, (פעמים רבות שלא בצדק כלל!) דוקא לגברים, שע"פ המקובל בעולם התורה אינם יוצאים לעבוד, וממילא הכסף פחות מצוי אצלם, איש אינו דואג.
לסיכום: מדובר בבחור צעיר שההבדל בינו לחברו מעוכב השידוך שנותר בישיבה הוא בכך שבנוסף לגיל המתבגר השווה לשניהם, לידידינו המדובר נוספה גיבנת ה"גרוש" שמורידה את מניותיו בשוק השידוכים, כשהיא יוצרת ספקולציות לגבי עברו "המפוקפק" ולכלוכים והשמצות מ"בחירת ליבו" בעבר. מצבו הכספי בכי רע, בייחוד כשהוא נאלץ לשלם הון רב מעל ומעבר לצורך האמיתי לגרושתו, שלצידה עומדים ארגוני הנשים והפמניסטים, בכדי שיזכה לראות את ילדיו אחת ל... וגם זה בחסד רב. אין לו שום משענת פיזית נורמלית, שעות רבות עוברות עליו בשיעמום ובדכאון, ללא חברה הגונה ומסודרת. דירתו אולי אינה במרתף טחוב חסר חלונות מתחת האדמה שורץ עכברושים, אך ודאי לא בסביון... והיצר הרע מאיים עליו כדרכו בסכינים שלופות מכל הכיוונים כשאין לו מי שיסייע לו בהתמודדות הקשה.
מי יודע כמה "נתיבות המשפט" איבדנו בגלל המצב העגום הזה?
מה עוד, שהידיעה שכך הוא מצבו של גרוש, שהוא אומלל עשרת מונים מגרושה, מהווה מאזן אימה לנישואין תקינים. כי כשהאשה (הגרושה בפוטנציאל) יודעת שבמצב של גט המפסיד העיקרי יהיה הבעל היא מנצלת זאת. וד"ל.
ולכן לעניות דעתי הפתרון צריך להיות בהקמת מסגרת ישיבתית לבחורים פרק ב'. מסגרת שתהיה ממוצעת בין כולל לישיבה. מסגרת שתדאג לצרכים הכלכליים של הגרושים, במילגה ראויה לשמה (ניתן להשוות זאת להורים, שישלמו לכל בן כפי צורכו, כך המסגרת תדאג למימון לכל אחד כפי מחסורו). מסגרת שתעזור להם לחיות חיים בריאים בחברה תורנית. מסגרת שתתן להם טעם בלימוד למרות צערם הקשה. ניתן לשלב בתוך המסגרת איש המבין בנפש האדם שיטפל בחרדות ובפחדים, ויניע את הגרושים לבנות את חייהם מחדש. מקום שיכלול פנימיה ואוכל, משגיח וראש ישיבה, (כמובן שהחלק של שיעורים יומיים פחות מתאים) מקום בו יוכלו לפרוק את ליבם באוזני חברים לצרה. שירגישו שאינם שונים ורעים. שיתנו להם הדרכות המתאימות למצבם. (חיפשתי בקול הלשון הדרכות לבחורים מיש"ק ומיש"ג הכנה לחיי אברכות, טיפים לנישואין ולשלום בית ולחינוך ילדים, לכל מצב... אבל טיפים לגרושים לא מצאתי, ולא אף ספר עזר והדרכה- כלום!) שיספקו להם מקום שלא יצטרכו לבלות לילות חשוכים לבד עם מחשבות דמיוניות. שיתנו להם תחרותיות בלימוד ורצון להצליח. שיתנו להם תקווה לעתיד טוב יותר. ובעיקר- שידאגו שישמרו על היראת שמיים שלהם.
כמובן צריך לשאול את גדולי ישראל שליט"א איך וכיצד להקים מקום שכזה באופן שיהיה הראוי ביותר ועוד ועוד, והתוכנית להקמת מקום שכזה לא מסתיימת ואפילו אינה מתחילה במאמר על פני 2 דפי A4 אמנם את הנושא הזה צריך להציף, ולתור אחרי פתרון ראוי.
הערה חשובה: כותב הדברים ב"ה נשוי באושר ובאושר עם אשת נעוריו, בעז"ה ביחד עד 120 אמנם נזקקתי לנושא בעקבות כמה בני משפחה וידידים שהגיעו למצב החמור הנזכר, ואין מושיע!
אנא מי שימצא חן בעיניו, תעשו עם זה משהו, ואם אין בכחם לפחות תפרסמו בכל במה אפשרית.
שלישית, אינני לוקח אחריות על הפתרון שהצעתי אבל הבעיה היא בעיה קשה, וחייבים שמישהו ימצא לה פתרון כלשהו, צריך להציף אותה
מצרף מאמר מטלטל , אולי יהיה לתועלת ומישהו ירים את הכפפה. ענין זה לא מוצה בישיבות ויכול לספק משרות חשובות..."
162 תגובות
סיפור בהמשכים
תעתועי הזמן פרק ו
תעתועי הזמן פרק ו'
פרק ו
"יוליאנה, ביקשתי כמה וכמה פעמים לקחת רק דברים נחוצים ואת עוברת על דבריי", כעסה אלכסנדרה בעודה מוציאה את כלי האוכל העשויים זהב מהארגזים המיועדים למסע.
"אותך בחרתי כמשרתת אישית מפני תבונתך ויושרך, איך את מעלה בדעתך לקחת מותרות אלו? אנו יוצאים למסע בריחה מפני ידם הארוכה של אנטיגנוס ואנשיו. אני לא צריכה להזכיר לך שוב שהוא נלחם מלחמת חורמה על הכתר וכל בית המלוכה הזה בסכנה".
"הוד כבודך הנעלה, עשיתי בדיוק כצוויה של הוד כבודה בתך מרים. היא ביקשה שאקח גם דברים שיקרים לליבך".
"מרים היקרה שלי, ידעתי שהיא צדיקה, אולי בזכות כך היא זוכה להיות אחת ממלכות העולם החשובות ביותר".
רק לפני זמן קצר נערכו האירוסים המלכותיים בין מרים למלך הורדוס וכבר מילא אותם במתנות אין ספור והבטחות לרוב.
"אף אנו המשרתות חושבות כך". ענתה יוליאנה, מנסה לקשור ללא הצלחה את הארגז המיועד לנסיגה. פניה הסגירו את סערת רוחה. היא פתחה את פיה לומר משהו נוסף אך נמלכה בדעתה.
אלכסנדרה הבחינה בכך. "יש משהו שנסתר ממני?"
יוליאנה לא העזה להביט בעיניה, רק שתקה.
"את היית נאמנה לבית המלוכה, יוליאנה, ספרי והקלי מעל ליבך. אל תתייראי מפניי".
דוק של עצב הופיע על פני המשרתת. "חשבתי לעצמי שאולי יהיה לה מעט קשה לחיות עם הוד מעלתו הורדוס".
"מדוע את מעלה בדעתך כך?"
"מרים כל כך עדינה. ומלכנו הרם הוא..." יוליאנה מיהרה לבלוע את רוקה.
אלכסנדרה הביטה לתוך עיניה רגע ארוך ואז ניערה ראשה מנסה להיאחז בידית ואמרה: "דברים של הבל. האדם היקר ביותר להורדוס הוא מרים בתי, והוא ייתן לה כל מה שתחפוץ. הוא בחר בה מאלפי נערות מיוחסות ביותר".
מעיניה של יוליאנה לא נעלמה הדאגה ששידרה האם בתנועותיה על אף הנאום הנחוש. היא פיתחה חיישנים רגישים לכל אנשי המלוכה שתפקידם מחייב להפגין עוצמה.
פסיעות נמרצות קרבו לחדרם. זו שלומית, התחלחלה יוליאנה שידעה כבר מניסיונה שלעמוד בטווח ראייתה הוא עניין מסוכן. אלוקים, רק שהיא לא שמעה את דבריי.
אלכסנדרה הבחינה באימה שתקפה אותה וסימנה לה להירגע.
שלומית, אחות הורדוס, נכנסה לחדרן והביטה עליהן חליפות במבט צונן.
"כל השיירה מתעכבת. העגלות מוכנות, המשרתות ממהרות להעלות את המיטלטלין, ורק אתן בשיחת ידידות. מה קורה פה? אתן אולי מחכות לאנטיגנוס, בדרכו לכבוש את ירושלים?"
"שלומית, היזהרי בדברייך".
שלומית כיווצה את עיניה וסיננה מבין שיניה. "את הגעת לפני כמה חודשים ומתנהגת כמלכה. את חושבת שאם בתך היפה כבשה את מלכנו הורדוס האדיר - יש לך זכויות יתר. האם את דואגת לשלום המלוכה? אם לא אני שסיכלתי כל כך הרבה אויבים נסתרים שרק חיכו לרגע המתאים להוריד אותו מהדרך, אנטיגנוס היה שולט פה מזמן".
"שלומית, הירגעי".
"מאז שהתארס עם מרים בתך, הוא ממש נהיה בלתי נסבל".
"מדוע?"
"היא מנסה למתן אותו. בכל דבר יש לה דעה הפוכה, וממש כרגע היא מפצירה בו שלא יצא לקרב, ושוב דמעותיה משתקות אותו".
"אם יש צדיק אחד בסדום, גם עליו יש לך דלטוריה".
"לנו את קוראת סדום?"
"אבי הורקנוס גם היה מלך, אבל מלך רחמן. הוא חינך אותנו לאהבת הבריות לחמלה. מלך אמיתי הוא מלך שחושב על נתיניו ולא רק על בית המלוכה".
"אביך היה רכרוכי ולכן נלקחה ממנו המלוכה. מלך חייב להיות חזק ועוצמתי ולשלוט ביד רמה. כדאי שתסבירי זאת לבתך".
יוליאנה, ששתקה בפחד כל העת, הצליחה במאמץ רב לסיים את קשירת הארגז, התחמקה בשמחה ומיהרה לחצר להודיע לסבלים שיש עוד ארגז למעלה.
>>>>
איילת חשה כצופה מן הצד על חייה הבלתי מובנים. היא ישבה ליד השולחן החצוב מן הסלע, מולה ישבה מצילתה, והינה תיאלץ עוד רגע קט ליישב תהיות של מה היא ומי היא, שמהן ניסתה להתחמק.
החוויות שעברה הכריחוה לשתוק הרבה ולדבר מעט. היא השיבה את נפשה במרק העדשים והדגן ובשתיית מי פירות, הישירה מבט אל פניה המסוקרנות המשתוממות של מצילתה, והכינה עצמה לעבור חקירה צולבת. "אני יודעת שזה יישמע מוזר אבל תצטרכי להאמין לכל מה שאומר לך".
"את יהודייה?" שאלה האישה מייד.
"ודאי".
"מזרע היהודים או גיורת כותית אולי אדומית?"
"מזרע היהודים".
"אם כך אשתדל לעזור לך".
"אני מתקופה אחרת".
"תפרשי את דברייך".
"אני מתקופת אלפיים וחמש עשרה".
"את מתכוונת בערך תקופת יציאת מצרים". שאלה האישה בקול משועשע.
"לא, אלפיים וחמש עשרה לספירה".
"איזו ספירה?"
"אה, בעצם לא התחילה הספירה. חמשת אלפים שבע מאות שבעים וחמש [אק1] לבריאת העולם".
"את מתכוונת שאת בעצם מהעתיד של עוד אלפיים שנה?"
"בדיוק".
היא חייכה חיוך סלחני נענעה ראשה ושאלה: "מה שמך?"
"איילת פורת".
"שני שמות מוזרים".
"שמי הפרטי ושם משפחתי".
"את מתכוונת לאיילת בת פורת?"
"לא. לאבי קוראים שלמה".
"אני מבולבלת לגמרי".
"מאיפה את?"
"מבת ים".
"לא שמעתי מעולם על מקום כזה".
"כבר אמרתי לך שאני מהעתיד".
המארחת הנידה ראשה לאורחת אחוזת השיגעון, ובחיוך סלחני הציעה:
"את עייפה. בואי אראה לך את חדרך. נדבר כשיעריב היום. אוי, לא שמתי אל ליבי שאינך יודעת את שמי. קראי לי יעל".
איילת שמחה להניח עצמה בכל מקום בטוח שרק ייתנו לה. היא התעייפה לחשוב על המשמעות החדשה של חייה. הפעם נזהרה שלא לשאול בטעות שאלות מביכות, רק עקבה במבטה לקלוט את אורח חייהם ועשתה כמותם. ממש לפני שצללה למצולות השינה, שמעה קולות נרגשים מעבר למחיצה, שהיה בהם די כדי להגיע לאוזניה.
********************************
יעל נכנסה לביתה עם בנה יוחאי. זה עתה סיימו לטפל בצאן והכינו תבן לבהמות שברשותם ליום המחרת.
"אימא, הורגלתי לטוב ליבך ולהכנסת האורחים שלך, אבל הפעם צר לי להגיד לך שזו לא מצווה אלא עבירה".
"יוחאי, בני, הלוואי שתדאג למצוות שאתה מצווה בהן ותיתן לי להמשיך בדרכי. מעולם לא הפסדתי מטוב יתר".
"אימא, תודי שמעולם לא נתקלת בהלך מוזר שכזה. לא עלה על דעתך שהיא מרגלת והיא מנסה דרך טוב ליבך למצוא פרצה למסור אותנו למלכות? להתחקות אחר הנהגותינו? לחפש ניצני מרד?"
"שלוחי מצווה אינם ניזוקים".
"שמעתי חלק מהשיחה ולדעתי היא מרגלת חכמה במיוחד או מכשפה. בשני המקרים צריך לסלקה מכאן".
"שכחת בני שאנו פרושים ויש לנו בית דין וסנהדרין. אם יהיה צורך כבר נדע את מי לשאול".
"פרושים---" עיווה יוחאי את אפו והתאפק לא להתחיל בוויכוח היומי. "הם מסתגרים בתוך עצמם ולא מוכנים לתת יד להוציא את העם שלנו מפרא האדם הזה, הורדוס". יוחאי כיווץ את שפתיו בכעס.
"בני, לא השכלנו אני ואבא לשלוח אותך לבית תלמוד בגיל שש ולכן באנו על עונשנו. כעת אתה בגיל חמש עשרה וקנאי למהדרין. למדת תורה מבריוני ירושלים ולכן אינך מבין את ההבדל בין תכלת לאילן, בין טהור לטמא. הנח לנו. במצוות אני ואבא מבינים יותר ממך".
יוחאי הגברתן שתק. הוא ידע שאביו חסיד מושבע של הלל הזקן. יושב בבית מדרשו כל השבוע ומראה פניו בביתו רק בשבת. אימו אישה כשרה העושה רצון בעלה ומעולם לא עלה בדעתה לפרוש מהפרושים. עם כל זה אוהבת היא את ילדיה אהבת נפש. כגודל האהבה כך גודל עוגמת הנפש לראותו הולך בדרכים עקלקלות. ציפורה הקטנה ממלאת את ליבה באושר.
"אימא, אדרבה, שאבא ישאל את הפרושים. אין לי ספק שיגזרו עליה סקילה כיאה למכשפות".
"יוחאי, ניכרים ממנה דברי אמת".
"את מאמינה לדבריה המטורפים שהיא מהעתיד?"
"אני חושבת שזיכרונה אבד. אולי נפלה על סלע ולכן דבריה מוזרים".
פרק ו
"יוליאנה, ביקשתי כמה וכמה פעמים לקחת רק דברים נחוצים ואת עוברת על דבריי", כעסה אלכסנדרה בעודה מוציאה את כלי האוכל העשויים זהב מהארגזים המיועדים למסע.
"אותך בחרתי כמשרתת אישית מפני תבונתך ויושרך, איך את מעלה בדעתך לקחת מותרות אלו? אנו יוצאים למסע בריחה מפני ידם הארוכה של אנטיגנוס ואנשיו. אני לא צריכה להזכיר לך שוב שהוא נלחם מלחמת חורמה על הכתר וכל בית המלוכה הזה בסכנה".
"הוד כבודך הנעלה, עשיתי בדיוק כצוויה של הוד כבודה בתך מרים. היא ביקשה שאקח גם דברים שיקרים לליבך".
"מרים היקרה שלי, ידעתי שהיא צדיקה, אולי בזכות כך היא זוכה להיות אחת ממלכות העולם החשובות ביותר".
רק לפני זמן קצר נערכו האירוסים המלכותיים בין מרים למלך הורדוס וכבר מילא אותם במתנות אין ספור והבטחות לרוב.
"אף אנו המשרתות חושבות כך". ענתה יוליאנה, מנסה לקשור ללא הצלחה את הארגז המיועד לנסיגה. פניה הסגירו את סערת רוחה. היא פתחה את פיה לומר משהו נוסף אך נמלכה בדעתה.
אלכסנדרה הבחינה בכך. "יש משהו שנסתר ממני?"
יוליאנה לא העזה להביט בעיניה, רק שתקה.
"את היית נאמנה לבית המלוכה, יוליאנה, ספרי והקלי מעל ליבך. אל תתייראי מפניי".
דוק של עצב הופיע על פני המשרתת. "חשבתי לעצמי שאולי יהיה לה מעט קשה לחיות עם הוד מעלתו הורדוס".
"מדוע את מעלה בדעתך כך?"
"מרים כל כך עדינה. ומלכנו הרם הוא..." יוליאנה מיהרה לבלוע את רוקה.
אלכסנדרה הביטה לתוך עיניה רגע ארוך ואז ניערה ראשה מנסה להיאחז בידית ואמרה: "דברים של הבל. האדם היקר ביותר להורדוס הוא מרים בתי, והוא ייתן לה כל מה שתחפוץ. הוא בחר בה מאלפי נערות מיוחסות ביותר".
מעיניה של יוליאנה לא נעלמה הדאגה ששידרה האם בתנועותיה על אף הנאום הנחוש. היא פיתחה חיישנים רגישים לכל אנשי המלוכה שתפקידם מחייב להפגין עוצמה.
פסיעות נמרצות קרבו לחדרם. זו שלומית, התחלחלה יוליאנה שידעה כבר מניסיונה שלעמוד בטווח ראייתה הוא עניין מסוכן. אלוקים, רק שהיא לא שמעה את דבריי.
אלכסנדרה הבחינה באימה שתקפה אותה וסימנה לה להירגע.
שלומית, אחות הורדוס, נכנסה לחדרן והביטה עליהן חליפות במבט צונן.
"כל השיירה מתעכבת. העגלות מוכנות, המשרתות ממהרות להעלות את המיטלטלין, ורק אתן בשיחת ידידות. מה קורה פה? אתן אולי מחכות לאנטיגנוס, בדרכו לכבוש את ירושלים?"
"שלומית, היזהרי בדברייך".
שלומית כיווצה את עיניה וסיננה מבין שיניה. "את הגעת לפני כמה חודשים ומתנהגת כמלכה. את חושבת שאם בתך היפה כבשה את מלכנו הורדוס האדיר - יש לך זכויות יתר. האם את דואגת לשלום המלוכה? אם לא אני שסיכלתי כל כך הרבה אויבים נסתרים שרק חיכו לרגע המתאים להוריד אותו מהדרך, אנטיגנוס היה שולט פה מזמן".
"שלומית, הירגעי".
"מאז שהתארס עם מרים בתך, הוא ממש נהיה בלתי נסבל".
"מדוע?"
"היא מנסה למתן אותו. בכל דבר יש לה דעה הפוכה, וממש כרגע היא מפצירה בו שלא יצא לקרב, ושוב דמעותיה משתקות אותו".
"אם יש צדיק אחד בסדום, גם עליו יש לך דלטוריה".
"לנו את קוראת סדום?"
"אבי הורקנוס גם היה מלך, אבל מלך רחמן. הוא חינך אותנו לאהבת הבריות לחמלה. מלך אמיתי הוא מלך שחושב על נתיניו ולא רק על בית המלוכה".
"אביך היה רכרוכי ולכן נלקחה ממנו המלוכה. מלך חייב להיות חזק ועוצמתי ולשלוט ביד רמה. כדאי שתסבירי זאת לבתך".
יוליאנה, ששתקה בפחד כל העת, הצליחה במאמץ רב לסיים את קשירת הארגז, התחמקה בשמחה ומיהרה לחצר להודיע לסבלים שיש עוד ארגז למעלה.
>>>>
איילת חשה כצופה מן הצד על חייה הבלתי מובנים. היא ישבה ליד השולחן החצוב מן הסלע, מולה ישבה מצילתה, והינה תיאלץ עוד רגע קט ליישב תהיות של מה היא ומי היא, שמהן ניסתה להתחמק.
החוויות שעברה הכריחוה לשתוק הרבה ולדבר מעט. היא השיבה את נפשה במרק העדשים והדגן ובשתיית מי פירות, הישירה מבט אל פניה המסוקרנות המשתוממות של מצילתה, והכינה עצמה לעבור חקירה צולבת. "אני יודעת שזה יישמע מוזר אבל תצטרכי להאמין לכל מה שאומר לך".
"את יהודייה?" שאלה האישה מייד.
"ודאי".
"מזרע היהודים או גיורת כותית אולי אדומית?"
"מזרע היהודים".
"אם כך אשתדל לעזור לך".
"אני מתקופה אחרת".
"תפרשי את דברייך".
"אני מתקופת אלפיים וחמש עשרה".
"את מתכוונת בערך תקופת יציאת מצרים". שאלה האישה בקול משועשע.
"לא, אלפיים וחמש עשרה לספירה".
"איזו ספירה?"
"אה, בעצם לא התחילה הספירה. חמשת אלפים שבע מאות שבעים וחמש [אק1] לבריאת העולם".
"את מתכוונת שאת בעצם מהעתיד של עוד אלפיים שנה?"
"בדיוק".
היא חייכה חיוך סלחני נענעה ראשה ושאלה: "מה שמך?"
"איילת פורת".
"שני שמות מוזרים".
"שמי הפרטי ושם משפחתי".
"את מתכוונת לאיילת בת פורת?"
"לא. לאבי קוראים שלמה".
"אני מבולבלת לגמרי".
"מאיפה את?"
"מבת ים".
"לא שמעתי מעולם על מקום כזה".
"כבר אמרתי לך שאני מהעתיד".
המארחת הנידה ראשה לאורחת אחוזת השיגעון, ובחיוך סלחני הציעה:
"את עייפה. בואי אראה לך את חדרך. נדבר כשיעריב היום. אוי, לא שמתי אל ליבי שאינך יודעת את שמי. קראי לי יעל".
איילת שמחה להניח עצמה בכל מקום בטוח שרק ייתנו לה. היא התעייפה לחשוב על המשמעות החדשה של חייה. הפעם נזהרה שלא לשאול בטעות שאלות מביכות, רק עקבה במבטה לקלוט את אורח חייהם ועשתה כמותם. ממש לפני שצללה למצולות השינה, שמעה קולות נרגשים מעבר למחיצה, שהיה בהם די כדי להגיע לאוזניה.
********************************
יעל נכנסה לביתה עם בנה יוחאי. זה עתה סיימו לטפל בצאן והכינו תבן לבהמות שברשותם ליום המחרת.
"אימא, הורגלתי לטוב ליבך ולהכנסת האורחים שלך, אבל הפעם צר לי להגיד לך שזו לא מצווה אלא עבירה".
"יוחאי, בני, הלוואי שתדאג למצוות שאתה מצווה בהן ותיתן לי להמשיך בדרכי. מעולם לא הפסדתי מטוב יתר".
"אימא, תודי שמעולם לא נתקלת בהלך מוזר שכזה. לא עלה על דעתך שהיא מרגלת והיא מנסה דרך טוב ליבך למצוא פרצה למסור אותנו למלכות? להתחקות אחר הנהגותינו? לחפש ניצני מרד?"
"שלוחי מצווה אינם ניזוקים".
"שמעתי חלק מהשיחה ולדעתי היא מרגלת חכמה במיוחד או מכשפה. בשני המקרים צריך לסלקה מכאן".
"שכחת בני שאנו פרושים ויש לנו בית דין וסנהדרין. אם יהיה צורך כבר נדע את מי לשאול".
"פרושים---" עיווה יוחאי את אפו והתאפק לא להתחיל בוויכוח היומי. "הם מסתגרים בתוך עצמם ולא מוכנים לתת יד להוציא את העם שלנו מפרא האדם הזה, הורדוס". יוחאי כיווץ את שפתיו בכעס.
"בני, לא השכלנו אני ואבא לשלוח אותך לבית תלמוד בגיל שש ולכן באנו על עונשנו. כעת אתה בגיל חמש עשרה וקנאי למהדרין. למדת תורה מבריוני ירושלים ולכן אינך מבין את ההבדל בין תכלת לאילן, בין טהור לטמא. הנח לנו. במצוות אני ואבא מבינים יותר ממך".
יוחאי הגברתן שתק. הוא ידע שאביו חסיד מושבע של הלל הזקן. יושב בבית מדרשו כל השבוע ומראה פניו בביתו רק בשבת. אימו אישה כשרה העושה רצון בעלה ומעולם לא עלה בדעתה לפרוש מהפרושים. עם כל זה אוהבת היא את ילדיה אהבת נפש. כגודל האהבה כך גודל עוגמת הנפש לראותו הולך בדרכים עקלקלות. ציפורה הקטנה ממלאת את ליבה באושר.
"אימא, אדרבה, שאבא ישאל את הפרושים. אין לי ספק שיגזרו עליה סקילה כיאה למכשפות".
"יוחאי, ניכרים ממנה דברי אמת".
"את מאמינה לדבריה המטורפים שהיא מהעתיד?"
"אני חושבת שזיכרונה אבד. אולי נפלה על סלע ולכן דבריה מוזרים".
[אק1]זה תשע"ב לא ייתכן שזה 2015. תוכלי לבדוק שוב?
אז אשנה לתשע"ה.
אז אשנה לתשע"ה.
0 תגובות
הצטרפות לניוזלטר
איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!
מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
אליהם ממש עכשיו:
לוח מודעות
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- ברוריה2266
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- דירת גן ירושלים
- נוצר:
- חיים מוטי
- נוצר:
- barbur
- נוצר:
- מיני מאוס
- נוצר:
- קיצור דרך לעבודה
- נוצר:
- איילת מאפרת כלות
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- דודושש
- נוצר:
- Abba Shraga Stein
- נוצר:
- שוחר בינה
- נוצר:
- חנה נפתלי
- נוצר:
- סלברייט
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- משה איור
- נוצר:
- Shaniz////
- נוצר:
- יעל לב
- נוצר:
מתחם אירוח לימי גיבוש, שבתות חתן וקבוצות
5 וילות מחוברות בלב בית שמש
המקום המושלם...
וילת ''נופש בגבעה” – חופשה ברמה אחרת באשקלון!
וילת “נופש בגבעה” אירוח ברמה אחרת...!!
פתוחה...
סוויטות נוף להרים 5 דקות מהציון!
מתחם הצימרים המפנק שלנו ממוקם במרחק 5 דק הליכה...
דירת נופש ענקית ומפנקת בלב ירושלים
דירת נופש משופצת מהיסוד, ברמה הגבוהה ביותר, 5...
למכירה כירה חשמלית זוגית חדשה באריזה
נקנתה בטעות במכירה השנה ב-89 ש"ח
לפרטים
0583280808
למרפאת שיניים מובילה דרושה מנהלת מרפאה להובלת הפעילות - מודיעין עילית
ניהול כולל של פעילות המרפאה
הובלת צוות העובדים...
למכירה שמלה ירוקה של רחל סיטבון מידה 46
שמלה ממש יפה הלבשה פעם אחת
יש מכפלת שבאה עם...
דרוש/ה איש/ת קופי מוכשר/ת לעבודה במשרד פרסום מוביל!!
יש לך את זה בעצמות?
אוכל.ת קופי 3 ארוחות ביום...
איפור כלה יקרה? מוזמנת להיות מושלמת!😍
כלה יקרה - איילת דיקמן, מאפרת ומתסרקת כלות...
דירת נופש משופצת ונקיה ברמה!
דירה נקיה מאוד, אפשר לקבל במייל תמונות, צמודה...
וילה גדולה ומפנקת לשבת הגדול ולפסח במרכז
וילה גדולה יפהפיה ונקיה עם נוף פנורמי באוירה...
וילה משפחתית עם נוף קסום ואווירה מיוחדת
דירת נופש גדולה מפנקת ומאובזרת
נמצאת בישוב...
נופש משפחתי בסטנדרט שלא הכרתם
רוממותא הוא מתחם נופש חרדי פרימיום למשפחות...
חווית נופש מפנקת במרומי העיר טבריה
למה לבחור ב"נופי הגליל":
וילה שומרת שבת...
וילה ענקית בירושלים עם נוף מטורף להר הבית - מקלט פרטי בוילה
וילה ענקית
240 מ"ר בנוי בסגנון עתיק עם קשתות...
Reformatting A Comic. ASAP
We have a fully finished and illustrated comic...
למכירה מקרר LG 3 דלתות, מצב מעולה ממש, בירושלים
המקרר נמצא ברמות ג
פרטים נוספים:
גובה 1.79...
נמצא נמצא פלאפון שחור - בב"ב באזור קריית הרצוג-פרדס כץ (בסביבות תאריך 18.03.26)
נמצא פלאפון שחור - בב"ב באזור קריית הרצוג-פרדס...
מומזנת להוריד חוברת מתכונים לפסח מדהימה במתנה!
מתכונים קלים שתמיד מצליחים
שה שעברה הגיעה...
דירת נופש בקריית שמואל עם נוף עוצר נשימה לכנרת
דירת הנופש נמצאת במרכז קרית שמואל ליד השטיבלאך...
למכירה RD חולצות - מקביל לצ'ארלס
אזור הצפון דירה למכירה גבעת המורה עפולה
דירה משופצת לאחרונה מזגנים חדשים, 3 כיווני...
להוסטל לנערים על הרצף האוטיסטי באלעד דרושים מדריכים עם לב ענק ורצון להשפיע💜
מה אנחנו מציעים:
🫂 אווירה משפחתית
💰 תנאים...
Reactions: משה יעקב חיים ישראל, DESIGNIK, rivka25 ועוד 141 משתמשים144 //