שיתוף - לביקורת עליה השלום.

[דיתי לינדר]

ויום אחד ארץ
תהיי מנצחת.
עומדת,
שבורת גב,
לב הולם,
ודמעות בקצה עין,
ידך מניפה דגל
וניצחון לך.
ואושר יזרה בך,
חיוך.
ורק בהביטי ברגלייך
עומדות,
ולא על אדמה
טובלות
בכוס יגון,
בשלולית דם ודמעות,
ואז אדע.
כי לעולם לא יהיה ניצחונך שלם.
רק רשום באותיות של דם.
של כאב.
ת.נ.צ.ב.ה
יהיה רשום.
בארץ.
שהגיע אליה, שלום.
(קצת בהשראה מ @תילה. )
מחכה מאד לביקורת.

 

[תילה.]

יופי של טקסט.
כ"כ עדין וטוב. מלא השראה.

התקשיתי להבין -
למה שלא יהיה ניצחונה שלם, יום אחד?
את מדברת אולי על ניצחון שהוא אינו באמת ניצחון?
כלומר, למציאות שמתיימרת להקרא ניצחון?

אשמח שתסבירי לי.

 

[דיתי לינדר]

התקשיתי להבין -
למה שלא יהיה ניצחונה שלם, יום אחד?

בתכוונתי לכל קורבנות הדם שיש בדרך.
לבחירות שדרשו מחירים לא קלים.
לרגעים כאלו שכבר ניצחת במלחמה
אבל את עדיין משלמת מחיר.

 

[צביה ר.]

וואו דיתי.
כתיבה כל כך נוגעת ויפה!
אהבתי את הפניה אל הארץ, את הדיבור אליה.
קטע מיוחד ממש.
אמת כואבת. לשלום, לניצחון, יש מחיר.
משחק המילים בכותרת - חכם כל כך.

 

[בואו חשבון. יוסי לוי]

מדהים.
כתיבה מעולה

 

[דודה]

הכתיבה המיוחדת שלך בנושא עמוק כל כך.
פשוט מדהים.

 

[חוה אייזן]

ואו כל מילה נכונה כל כך!
וכבר אמר מישהו שבמלחמה אין מנצחים
יש מפסידים פחות
יפהפה ומיוחד!