שיתוף - לביקורת סבתא סורגת!

[כְּשֶׁזֶזֶזֶזֶה!]

זרח.

זרח הוא בחור פרח. רק מה, מהקן הוא טרם פרח. לא שהוא חלילה פרחח, אבל, איך אומרת השדכנית וולך... הוא עוד לא תפח. לא מספיק מפותח. ולמרות שמבחינתו – הוא כבר מרגיש קצת מתושלח, טרם נקרע לו הים לבטח.

עוד תכונה שבזרח בולטת. הוא קצת, איך לומר, שליימזל, לוזר, חסר תועלת. קחו דוגמא מאופיינת... כשזרח נפגש לראשונה עם עטרת – בה תלו הוריו תקוות לשם ולתפארת – בדרכו למלון הוא גילה ביבושת שמתחת למכנסיו מציצה לה נמנמת. אין צורך לציין שהאירוע לא הסתיים ב'מקודשת'.

פרטים נוספים? בשמחה. זרח בורקה. אביו – ששון. האמא – שושנה פרחה. הוא בן עשרים וארבע. אחיות שבע, והוא - הבן היחיד - בדיוק באמצע. זרח לומד בישיבת נזר ברכה. הוא די גבוה, מטר שמונים וארבעה. שיערו כתום, מקורזל קמעא. בסך הכל, בחור טוב ממשפחה טובה.


אושרת.

אושרת היא בחורה בוגרת, כך מהללת כל מי שבה פוגשת. 'היא לא סתם עוד אחת. היא ליגה אחרת!' ממש עלמה לתפארת. אבל לאושרת יש בעיה קצת אחרת. על המושג 'טקט' היא פשוט מדלגת. לא מכירה בו, לא מתייחסת. וזה לא ממקום של החלטה מושכלת, את העניין הזה היא פשוט לא קולטת. למשל, לרגליה תמיד כפכפים נועלת, גם בחתונות של החברות – אותן היא לא מפספסת. ''זה מה שנוח לי' כך את המבטים היא פותרת.

אושרת בן שבת. בת לשמעון ולאפרת. משפחה קטנה, בן ובת. אנשים פשוטים, כאלה של מלח ופת. תה עם נענע יש רק בשבת. אחיה הגדול נשוי לאסנת, לא מזמן נולדה להם ענת. אושרת היא גננת, זה עושה לה נחת. אה, והיא גם כזו אחת, שאם היא חולה - מעניין אותה קדחת. בעבודה היא תהיה תמיד נוכחת!


זרח ואושרת.

שתיהם תקועים. מרגישים מנותקים זה עידן ועידנים. החברים מתחתנים. החברות מקימות בתים. והם – להרגשתם – נזרקו לקרשים. חשים מדוכאים. חסומים. כאובים. דאובים. דחויים. מתבגרים. חשבו כבר, 'בטח כך - לנצח נצחים'.


__________


על אותו כוכב לכת, אבל כאילו בפלנטה אחרת, ביחידת דיור חדשה ונוצצת – התגוררו איציק ותמר בר ששת.

הם היו זוג חדש מהניילונים, כזה שאם תתקרב עוד תראה את ה'פצפצים'. איציק אברך בכוילל מיינסטרים, תמר מסיימת לימודי מחשבים. הם היו ממש כמו זוג יונים, מרחוק היית חושב שהם עודם מאורסים... עדינים טובים ונחמדים.
בערב אחד, לא מיוחד במיוחד, כשארוחת ערב הם אכלו כאחד, 'איציק, נכון חברה שלי, אושרת?!' פתחה תמר את פיה באחד...
'נכון' ענה איציק, כי מה יכול להיות לא נכון בכזו שאלה. 'איזו אושרת?' הוא בירר למפרע 'זו שהתחתנה עם מילשטיין מעפולה?' 'לא, אושרת החברה שלי, שהיא כזאת, קצת שונה, אתה יודע', אה. הוא נזכר. 'ומה איתה?'
'אולי יש לך רעיון בשבילה היא כבר ממש מסכנה, מתבגרת לה בפינה..' ואיציק מיד זורק לה 'זרח בורקה, חבר שלי מהישיבה!' הרי גם הוא כזה קצת חורג מהשורה, מי יודע, אולי תהיה הפתעה...
'אין סיכוי, זה לא מתאים. חבר שלך ג'ינג'י, חברה שלי בכפכפים! הוא קצת שכחן, היא מסודרת להדהים!'
'כל מילה פנינה, את צודקת. מדהימה. לא יודע איך עלתה בי כזו מחשבה, אני יוצא למעייריב, ביי נשמה'


בדקות הבאות התהפכו קרביהם, אולי בכל זאת לא עליהם, המלאכה לגמור?! ומי הם, שיחרצו גורלות בהבל פיהם?!

כשהוא חזר ממעייריב ההבנה כבר הבשילה. מיד טלפון לאמא, לאחות, לשכנה, לגיסה, תפילה לשכינה ו.... יש פגישה!


-----------------


'זוכרת שבפגישה הראשונה איחרתי בחצי שעה? ואיך החלקתי על קליפה בפגישה השניה...'
'זוכר איך אפילו לא שמת לב – שהגעתי לפגישה עם תיק בצורת לב?! ובמקום מים ביקשתי פלאפל, כי ראיתי שאתה ממש ממש רעב...'

סבא זרח וסבתא אושרת ישבו במרפסת, מתרפסים על חוויות מלפני יובלת, זרח לוקח עוד שאיפה מהמקטרת, ואושרת, בכפכפים, סבתא סורגת.


***********
מוגש כחומר למחשבה. תציעו. הם מחכים לכם.

שיתוף ראשון שלי בקהילה החשובה הזו, אז קדימה, תנו את חלקכם!

 

[פרפרזה]

יואו, כתיבה מעניינת, בלי שואו.
אהבתי את הסגנון, נהניתי מהלשון...

 

[אסתי לתמיד]

את כותבת טוב!
העיניים שלי ממש החליקו על הטקסט
הקצב גם מצוין!

 

[.חיה פ]

כתיבה סוחפת, נעימה
ו מ ה מ מ ת !!!!
קראתי עד הסוף..........
ונהניתי. ממש.

 

[סבתא חביבה]

מקסים!
מרענן, סוחף, כיף לקרוא!
אוהבת מאד את סגנון הכתיבה הזה.

 

[סיפור8]

בעז"ה

נהנתי ממש!

 

[משולש ברמודה]

איזה קטע חמוד! אי אפשר לקרוא את זה בלי קצב...

שני תיקונים קטנטנים:

שתיהם

שניהם.

באחד

באחת.

 

[אוראל סולטן]

יפיפה, אהבתי במיוחד את החרוזים הקלילים הטמונים בין המשפטים.

 

[כְּשֶׁזֶזֶזֶזֶה!]

איזה קטע חמוד! אי אפשר לקרוא את זה בלי קצב...

שני תיקונים קטנטנים:

שניהם.

באחת.

תיקון ראשון - אכן הסתפקתי כיון שיש כאן זכר ונקבה..
תיקון שני - חשבתי שבסגנון הכתיבה הזה זה יסלח בשביל החרוז.

בכל אופן תודה רבה!

 

[כְּשֶׁזֶזֶזֶזֶה!]

את כותבת טוב!
העיניים שלי ממש החליקו על הטקסט
הקצב גם מצוין!

תודה רבה!
במקרה הזה זה 'אתה' ולא 'את'..

 

[נסיך על חלל]

ממש אהבתי!
כיף לקורא. כתיבה חלקה וזורמת, לא מצועצעת.

שיתוף ראשון שלי בקהילה החשובה הזו, אז קדימה, תנו את חלקכם!

ברוך הבא והרבה הצלחה!

כבר מחכה לשיתוף הבא.

 

[תמרוז]

אוי, זה טוב.
כתיבה פשוט זורמת קלילה וכייפית לקריאה.
זה בהחלט חומר למחשבה.
מחכה לעוד שיתופים שלך.
וברוך הבא

 

[Ayala10]

קודם כל, כתיבה מ-ד-ה-י-מ-ה-!-!-!
עכשיו להמשך--
הקטע/ מאמר פשוט זורם ומעלה חיוך.
אהבתי מאוד את החרוזים!! היה בהם משהו מאוד יפה

סבא זרח וסבתא אושרת ישבו במרפסת, מתרפסים על חוויות מלפני יובלת, זרח לוקח עוד שאיפה מהמקטרת, ואושרת, בכפכפים, סבתא סורגת.

השורה הזאת בהתחלה שלה גרמה לי להלם (מה עכשיו סבא וסבתא, מאיפה זה צנח??), אבל כבר אחרי ארבע מילים הבנתי...

אהבתי את המהלך, איך שהקטע מתחיל ואיך הוא נגמר.
מחכה לעוד קטעים בסגנון הזה!!

 

[אליש:)]

וואו
להתמוגג
את כותבת מדהים ואמנותי!